האוסמה האחרון

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

 OSAMA

תרגום מאנגלית: לביא תדהר

רכבתי באדמות השפלה, פרסות סוסי שילחו אבק יבש אל האוויר. שמש אדומה מודלקת גחנה על קו האופק כמו עין חבולה, דולפת דמעות צהובות ואדומות ומחושים דמויי מוגלה של עננות לבנה. במרחק קבוצת גברים תלתה אוסמה. עצרתי את סוסי בפסגת הגבעה והבטתי מטה. הם היו עסוקים מדי, שיכורים מכוח ומריגוש, מכדי להבחין בי.
איזו טעות.
הם היו כשבעה במספר. לבושים בבגדים ירוקים קרועים, כמו מדים. האוסמה היה ביניהם. הם יצרו מעגל סביבו. אחד מהם אחז בחבל. הוא השליך את החבל לעבר ענף. עץ צמח שם. העץ היחיד בטווח של חמישה קילומטרים. החבל נתפס בפעם השנייה שהשליך אותו. האוסמה נאבק בהם – פרט צעיר, זקן שחור מבריק, היה כוח בזרועות השריריות הללו. הם הכריעו אותו לבסוף. ליפפו את הלולאה סביב צווארו. הם היו עסוקים מכדי להתבונן מעלה, ובכל מקרה השמש הלכה ושקעה. לא יכולתי לשמוע אותם. הייתי רחוק מדי. תהיתי על מה דיברו, ובאיזו שפה. הם היו מוזנחים, זקניהם צימחו פרא. דימיתי לי את הצחנה של גופיהם הלא מגולחים. נדרכתי. הם קשרו את האוסמה ומשכו –
הכוונת שלי ננעלה על המטרה. שאפתי עמוקות ונשפתי באיטיות, התרכזתי, האצבע שלי התהדקה על ההדק, עד שלחצתי אותו בלוויית נשיפה רכה. הרובה ירה. צליל הירייה רעם באוזני. הצליל נע במהירות, אבל לא מהר כמו הקליע.

להמשך הסיפור באתר "מעבורת"

 

הזנת תוכן: 17.9.2016

חזרה לדף הראשי "מעבורת - פרוייקט הסיפור הקצר"