בני קוואפיס ונכדיו

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

פֵדֵרִיקוֹ גַרְסִיָּה לוֹרְקָהrami saari book3

תרגם: רמי סערי

יַלְדוּתְךָ בְּמֶנְטוֹן

          כֵּן, יַלְדוּתְךָ: כְּבָר אַגָּדַת בְּאֵרוֹת.
                 חוֹרְחֶה גִּיֵּן

כֵּן, יַלְדוּתְךָ: כְּבָר אַגָּדַת בְּאֵרוֹת.
רַכֶּבֶת וְאִשָּׁה מְלֹא הַשָּׁמַיִם.
בְּדִידוּתְךָ הַחַמְקָנִית בַּמְּלוֹנוֹת
וּמַסֵּכָתְךָ נְטוּלַת אוֹר אַחֵר.
זֹאת הַיַּלְדוּת שֶׁל הַיָּם וּשְׁתִיקָתְךָ,
הַשְּׁמָשׁוֹת הַחֲכָמוֹת נִשְׁבְּרוּ בָּהּ.
זֹאת בּוּרוּתְךָ הַנֻּקְשָׁה שֶׁבָּהּ הָיָה
הַגּוּף שֶׁלִּי תָּחוּם בִּגְבוּלוֹת הָאֵשׁ.
גֶּבֶר שֶׁל אָפּוֹלוֹ, נָתַתִּי לְךָ
כְּלַל אַהֲבָה, קִינָה עִם זָמִיר נָבוֹךְ,
אַךְ הִשְׁתַּחַזְתָּ, מִרְעֶה בֶּחֳרָבוֹת,
לִקְרַאת חֲלוֹמוֹת הַהִסּוּס הַקְּצָרִים.
מַחֲשָׁבָה שֶׁמִּמּוּל, אוֹר שֶׁל הָאֶתְמוֹל,
מְחוֹגָיו שֶׁל הַזְּמָן וְסִימָנָיו.
רַק לַעֲקֵבוֹת שֶׁלֹּא עוֹלִים שָׂם לֵב
מֹתֶן הַחוֹל שֶׁלְּךָ, חֲסַר-מָנוֹחַ.
אַךְ עָלַי לְחַפֵּשׂ בַּפִּנּוֹת – בִּכְאֵב
אָפּוֹלוֹ הֶעָצוּר שֶׁבּוֹ שָׁבַרְתִּי
אֶת מַסֵּכָתְךָ – אֶת נַפְשְׁךָ: קְרִירָה,
בִּלְעָדֶיךָ, אֵינָהּ תּוֹפֶשֶׂת אוֹתְךָ.
שָׁם, אַרְיֵה, שָׁם, זַעְמָם שֶׁל שָׁמַיִם,
אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לִרְעוֹת בִּלְחָיַי;
שָׁם, סוּס כָּחֹל שֶׁל הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁלִּי,
פְּעִימַת עַרְפִלִּית וּמְחוֹג דַּקּוֹת.
עָלַי לְחַפֵּשׂ אֶת אַבְנֵי הָעַקְרָב
וְאֶת מַלְבּוּשֵׁי הַיַּלְדוּת שֶׁל אִמְּךָ,
קִינָה בַּחֲצוֹת וְאָרִיג קָרוּעַ,
שֶׁתָּלְשָׁה הַלְּבָנָה מֵרַקַּת הַמֵּת.
כֵּן, יַלְדוּתְךָ: כְּבָר אַגָּדַת בְּאֵרוֹת.
נֶפֶשׁ תְּמוּהָה שֶׁל הֶחָלָל שֶׁל עוֹרְקַי,
עָלַי לְחַפְּשֵׂךְ קְטַנָּה וּבְלִי שֹׁרֶשׁ.
אַהֲבָה לְעוֹלָם, וּלְעוֹלָם לֹא!
כֵּן! אֲנִי רוֹצֶה. אַהֲבָה! עִזְבוּנִי.
אַל יְכַסּוּ אֶת פִּי מִי שֶׁמְּחַפְּשִׂים
אֶת הַשִּׁבֳּלִים שֶׁל שַׁבְּתַאי בַּשֶּׁלֶג
אוֹ מְסָרְסִים חַיּוֹת תְּמוּרַת שָׁמַיִם,
מִרְפָּאָה וְג'וּנְגְל אֲנָטוֹמִיִּים.
אַהֲבָה, אַהֲבָה, מְעוֹף אַיָּלָה
לֶחָזֶה הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַלֹּבֶן.
וְיַלְדוּתְךָ, אַהֲבָה, וְיַלְדוּתְךָ.
רַכֶּבֶת וְאִשָּׁה מְלֹא הַשָּׁמַיִם.
לֹא אַתָּה וַאֲנִי, אֲוִיר וְעָלִים.
כֵּן, יַלְדוּתְךָ: כְּבָר אַגָּדַת בְּאֵרוֹת.

(מתוך "מְשׁוֹרֵר בִּנְיוּ יוֹרְק", 1932)

 

השיר מתוך "מבחר שירים מתוך "בני קוואפיס ונכדיו",  אסופה לשירת יוצרים הומוסקסואלים מאירופה בעריכת רמי סערי ובתרגומו. הוצאת כרמל, 2016

פֵדֵרִיקוֹ גַרְסִיָּה לוֹרְקָה (Federico García Lorca), מגדולי המשוררים והמחזאים של ספרד, נולד ב-1898 בכפר פוּאֶנְטֶה וָקֵרוֹס (אַנְדָלוּסִיָּה) ונורה למוות ליד גְרָנָדָה בידי אנשי הפלנגות של פְרַנְקוֹ ב-1936. בהוצאת כרמל ראו אור מפרי עטו, בין השאר, "משורר בנְיוּ יוֹרְק" (1999) ו"המשורר אומר את האמת" (2002), שניהם בתרגום רמי סערי.

(Federico García Lorca: Tu infancia en Menton ("Poeta en Nueva York", 1932

 

 

 


פֶּנְטִי הוֹלָפָּה 

הֲכָנוֹת לִנְסִיעָה

עֶרֶב שַׁבָּת מְאֻחָר. קוֹלוֹת מוּזָרִים בֶּחָצֵר,
מִישֶׁהוּ מִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת הַשְּׁכֵנִים. הַחַשְׁמַל מְהַמְהֵם.

זֶה עַתָּה חָזַרְתִּי מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית וּמִצָּרְפַת, גַּם מִשְּׁוֶדְיָה.
בַּעֲרוּצֵי הַטֵּלֵוִיזְיָה שֶׁלָּהֶן צוֹחֲקִים. אֲנָשִׁים מְבַלִּים בִּנְעִימִים.

הֵם מַמָּשׁ מְשֻׁנִּים בְּיָמֵינוּ, צְעִירִים וְיָפִים אֶחָד-אֶחָד.
לֹא כָּךְ הָיָה בִּנְעוּרַי. אֲנַחְנוּ צָלַעְנוּ.

אֲנַחְנוּ לֹא דִּבַּרְנוּ. גִּמְגַּמְנוּ מִשְׁפָּטִים מְיֻסָּרִים
וּבְשָׁעָה שֶׁהִתְחַבַּקְנוּ, פָּחַדְנוּ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָנוּ.

הִתְחַבַּקְנוּ. נֶאֱחַזְנוּ זֶה בְּזֶה, יְרֵאִים שֶׁמָּא
בְּכָל נַחְשׁוֹל תְּשִׁיעִי נִטְבַּע לָנוּ לְבַדֵּנוּ.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמְּקוֹמִי אֵינוֹ כָּאן, בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי. אֲנִי חוֹשֵׁב.
מִשְׁתַּדֵּל לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת. מֵעֵבֶר לִכְתֵפִי מַבִּיט מִישֶׁהוּ.

הַתֵּבֵל נוֹלְדָה מֵרֶחֶם אִמִּי לְאַט. זֹאת לֹא
אַחֲרָיּוּתִי שֶׁהִיא תִּכְבֶּה פִּתְאוֹם. בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

אַשְׁאִיר בַּשִּׁלְטוֹן אֶת הַיְפֵהפִיּוֹת וְאֶת הָאוֹהֲבִים הַצְּעִירִים. כַּרְטִיסִי
נִכְתַּב מֵרֹאשׁ. יֵשׁ לִי חִסּוּן נֶגֶד הַפַּחַד וְיֵשׁ לִי גַּם דַּרְכּוֹן.

(מתוך "אַל תִּפְחַד!", 1997)

 

פֶּנְטִי הוֹלָפָּה (Pentti Holappa), מחשובי המשוררים והסופרים הפינים בימינו, נולד בשנת 1927 באִילִיקִימִינְקִי שבצפון-מערב פינלנד. הוֹלָפָּה עסק בפוליטיקה ובשנת 1972 אף שימש שר תרבות בארצו. פרסם שישה-עשר ספרי שירה, שמונה רומנים, שני קבצים של סיפורים קצרים ואחד-עשר ספרי מאמרים ומסות. ב-1998 זכה בפרס פינלנדיה על הרומן "דיוקן החבר".

(Pentti Holappa: Matkavalmisteluja ("Älä pelkää!", 1997

 

 

 

 

פְרַנְסִיסְקוֹ בְּרִינֶס 

כְּשֶׁאֲנִי עוֹדֶנִּי הַחַיִּים

            לְחוּסְטוֹ חוֹרְחֶה פַּדְרוֹן

הַחַיִּים מַקִּיפִים אוֹתִי, כְּמוֹ בַּשָּׁנִים הַהֵן
הָאבוּדוֹת כְּבָר, עִם אוֹתוֹ הֶהָדָר
שֶׁל עוֹלָם נִצְחִי. הַחֲתָךְ הַוָּרֹד
שֶׁל הַיָּם, הָאוֹרוֹת הַקּוֹרְסִים
שֶׁל הַגַּגּוֹת, הֲמֻלַּת הַיּוֹנִים
בָּאֲוִיר, הַחַיִּים מִסְּבִיבִי,
כְּשֶׁאֲנִי עוֹדֶנִּי הַחַיִּים.
עִם אוֹתוֹ הֶהָדָר, וְעֵינַיִם מִזְדַּקְּנוֹת,
וְאַהֲבָה לֵאָה.

מַה תִּהְיֶה הַתִּקְוָה? לִחְיוֹת עֲדַיִן;
וְלֶאֱהֹב, בְּעוֹד הַלֵּב נֶחֱלָשׁ,
עוֹלָם נֶאֱמָן, גַּם אִם חוֹלֵף.
לֶאֱהֹב אֶת הַחֲלוֹם הַשָּׁבוּר שֶׁל הַחַיִּים,
וְגַם אִם לֹא יָכֹל לְהִתְגַּשֵּׁם, לֹא לְקַלֵּל
אֶת הַתַּרְמִית הָעַתִּיקָה הַהִיא שֶׁל הַנִּצְחִי.
וְהֶחָזֶה מִתְנַחֵם, כִּי הוּא יוֹדֵעַ
שֶׁהָעוֹלָם יָכֹל לִהְיוֹת אֱמֶת יָפָה.

(מתוך "עֲדַיִן לֹא", 1971)

 

פְרַנְסִיסְקוֹ בְּרִינֶס (Francisco Brines), משורר ספרדי עטור פרסים, נולד בשנת 1932 בעיירה אוֹלִיבָה שבקהילה האוטונומית וָלֶנְסְיָה. בְּרִינֶס למד משפטים בארץ הבסקים, בוָלֶנְסְיָה ובסָלָמַנְקָה, השתלם במדעי הרוח במַדְרִיד ולימד שפה וספרות ספרדית באוניברסיטת אוֹקְסְפוֹרְד. פרסם שבעה ספרי שירה ומשנת 2006 ואילך הוא חבר האקדמיה המלכותית של ספרד.

(Francisco Brines: Cuando yo aún soy la vida ("Aún no", 1971

 

 

 


אָדָם נָאָדַזְ'דִי 

רוּחוֹת מְלוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת

מַה פָּחַדְתִּי מִפָּנֶיךָ! מַה נִּכְסַפְתִּי אֵלֶיךָ –
אֲבָל מַהֵר כָּל כָּךְ? הַקַּיִץ עוֹד לֹא עָבַר;
בַּסְּתָו נָהַגְתִּי לִזְכּוֹת בְּאַהֲבָה חֲדָשָׁה,
כְּשֶׁאֲנִי שׁוּב הָרוּס וְלֹא חַם כְּבָר,
אַהֲבוֹת רְצִינִיּוֹת מְעַנְיְנוֹת אוֹתִי,
קוֹרְעוֹת לֵב, תִּסְכּוּל אֶחָד גָּדוֹל,
גְּבוֹהִים מִמֶּנִּי בְּזֶרֶת וְיוֹתֵר,
אֵלֶּה שֶׁהוֹלְכִים לְקוֹנְצֶרְטִים וְחָזָם עָגֹל.
בַּבֹּקֶר וּבַצָּהֳרַיִם וַאֲפִלּוּ זְמַן מָה
אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה אֲנִי נִכְסָף אֲלֵיהֶם,
אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא אֵינִי מַעֲסִיק אוֹתָם:
יֵשׁ לָהֶם חַיִּים מִשֶּׁלָּהֶם, אֲהוּבֵיהֶם.
מֵאַחַר הַצָּהֳרַיִם וְאֵילָךְ אֲנִי רוֹצֶה הַבַּיְתָה
(אוֹי, אָלֶכְּסַנְדְרִיָה שֶׁחוֹפֶיהָ אַגָּדִיִּים!) –
שָׁם אֲנִי אַפִּיפְיוֹר, אִימָם, רַבִּי, כֹּמֶר,
לֹא הַפִּרְחָח הַמְטֻנָּף שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,
שָׁם לֹא מוּטָל בְּסָפֵק אִם אֲנִי הוֹלֵךְ אוֹ בָּא,
אֶחָד אֲנִי מַכִּיר, אַחֵר אוֹמֵר שָׁם – וְאַחֵר כָּאן,
דְּרָשׁוֹתַי עֲגַלְגַּלּוֹת וּמְהֻקְצָעוֹת עַד מְאֹד,
אֲנִי נוֹשֵׂא שָׁם מִטְרִיָּה וּלְרַגְלַי גְּמָשׁוֹת בְּלָבָן.

הִתְעַטַּפְתִּי מִפָּנֶיךָ. הֶרְאֵיתִי תְּמוּנוֹת
בְּשֶׁפַע, הִסְתַּתַּרְתִּי בְּלִי הֶרֶף
בְּמִלִּים מְשָׁעֳשָׁעוֹת וְגַם מִתְחַנְחֲנוֹת,
אֶלָּא שֶׁלֹּא גִּלִּיתִי בְּמַה הָעִיר מוֹשֶׁכֶת,
זוֹ הַגּוֹבֶלֶת בְּבִצּוֹת, טִיט טוֹבְעָנִי וְחֹמֶר,
אָלֶכְּסַנְדְרִיָה שֶׁחוֹפֶיהָ אַגָּדִיִּים;
בְּחֵפֶץ לֵב אֶהְיֶה, כַּמּוּבָן, קַל דַּעַת לְכֹמֶר,
קוֹפְּטִי בְּעֵינֵי אַנְגְלִי, צָרְפָתִי בְּעֵינֵי יְוָנִי –
כָּךְ חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, בְּהִסְתַּתְּרִי בְּחִבּוּקְךָ
חֲלַקְלַק מֵרֹב זֵעָה, סוֹף כָּל סוֹף בְּשֶׁקֶט,
לְפָנַי עוֹד הַלַּיְלָה וּמוּטָב שֶׁתֵּלֵךְ לְךָ –
מֵעַל עָרְפְּךָ אֲנִי צוֹפֶה בַּחוֹף שֶׁמִּמּוּל.

אֵלֵךְ לְשָׁם, שָׁם גַּם הַדְּמָמָה הִיא מְאֹרָע,
שָׁם לֹא טוֹב לָגוּר בְּעוֹדְךָ צָעִיר,
לַזָּקֵן סִמְטָה לוּטַת אֵדִים הִיא תַּפְאוּרָה,
אָלֶכְּסַנְדְרִיָה שֶׁחוֹפֶיהָ אַגָּדִיִּים;
הַכֹּל רוֹאִים, אַךְ אִישׁ שׁוּם אוֹת לֹא יֵאוֹת לָתֵת,
אֲנִי שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה וְנִשָּׂא עַל רַגְלַי הַבַּיְתָה,
בִּמְעִיל בָּלוּי וְצַר קָוָאפִיס מְחַטֵּט
וְשׁוֹלֵף מִתּוֹךְ כִּיסוֹ סִיגָרְיָה מְכֻפֶּפֶת.

(מתוך "שִׁירִים רְצִינִיִּים יוֹתֵר", 1984)

 

אָדָם נָאָדַזְ'דִי (Ádám Nádasdy), משורר, בלשן, מסאי ומתרגם הונגרי. נָאָדַזְ'דִי נולד בשנת 1947 בבּוּדָפֶּשְׁט ובמשך ארבעים שנה עבד באוניברסיטה של עיר הולדתו כמרצה בחוג לאנגלית. כמו כן תרגם רבות מיצירותיו של שֶׁיְקְסְפִּיר להונגרית. בין השנים 1976 ו-2010 פרסם בהונגרית שבעה ספרי שירה.

(Nádasdy Ádám: Sós szelek fújnak ("Komolyabb versek", 1984

 

 

 

 

אַנְדְרָאשׁ גֵרֵבִיץ' 

בְּסֵפֶר הָאַגָּדוֹת

בְּסֵפֶר הָאַגָּדוֹת הַנָּסִיךְ הַקָּטָן
בַּסּוֹף תָּמִיד עִם נְסִיכָה קְטַנָּה,
לִפְעָמִים עִם תּוֹפֶרֶת,
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁעִם סַבְתָּא – סַבָּא,
עִם אִמָּא – אַבָּא, עִם יוּלְיָה – רוֹמֵאוֹ.

נִזְקַקְתִּי לְשָׁנִים רַבּוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת,
שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הַנְּסִיכוֹן
אָהַב לִפְעָמִים אֶת הָעֶגְלוֹן הַקָּטָן דַּוְקָא,
וְשֶׁאֶחָד מִדּוֹדַי
לֹא נִרְאָה מֵעוֹלָם בְּחֶבְרַת אִשָּׁה.

לֹא לְחַיַּי שֶׁלִּי הֵכִינוּ אוֹתִי.
כְּמוֹהֶם מַמָּשׁ כְּמוֹ סַבָּא חֹרֶף,
תַּרְמִית טְווּיָה מִשִּׂמְחָה. אַגָּדָה.
וְהֶחָזָק מִכֻּלָּם, כְּמוֹ בְּמַחֲבוֹאִים,
מְנַצֵּחַ, גַּם אִם הוּא מְרַמֶּה.

(מתוך "גְּבָרִים", 2005)

 

אַנְדְרָאשׁ גֵרֵבִיץ' (András Gerevich) נולד בשנת 1976 בבּוּדָפֶּשְׁט ובה הוא גר גם כיום. גֵרֵבִיץ' הוא משורר, מחזאי, מתרגם, עורך ספרותי ותסריטאי הונגרי. למד שפה וספרות אנגלית בעיר הולדתו וחי תקופות ממושכות באנגליה ובארצות הברית. כתב שישה תסריטים ופרסם מחזה ושלושה ספרי שירה.

(Gerevich András: A mesekönyvben ("Férfiak", 2005

 

 


אִיוָר סִילְט 

לַהוֹמוֹפוֹבִּים

           אנחנו משפחה
                  סִיסְטֶר סְלֵג'

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְאֹד אָמַרְתִּי בְּוִכּוּחִים
שֶׁאֵינִי מַאֲמִין בֵּאלֹהִים וְלֹא בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים
אַךְ הַיּוֹם בַּבֹּץ הַמֻּשְׁלָג שֶׁל נוֹבֶמְבֶּר
אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְמִישֶׁהוּ בִּתְשׁוּקָה לְהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ
לְהִוָּלֵד קָטָן וְטָרִי בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה בְּמַאי
חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁיִּשָּׁאֵר אָז אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִן הַטֶּבַע
וְשֶׁהַבָּתִּים יִהְיוּ בַּזְּמַן הַהוּא מַתַּכְתִּיִּים יוֹתֵר
אַךְ סָבִיר שֶׁהַיְלָדִים לֹא יִהְיוּ חֲרִיפִים בְּיוֹתֵר
כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת עֵינַי בַּזְּמַן שֶׁאֵלָיו אֲנִי חוֹתֵר
בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה מֵהַיּוֹם בְּמַאי
הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח בְּוַדַּאי בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁל טוּב
אֲנָשִׁים וְזַנֵּי אַצּוֹת אֲחָדִים יִוָּתְרוּ
וְגַנִּים מְעַטִּים עַד מְאֹד
אַךְ רְחוֹבוֹת רַבִּים יִשָּׁאֲרוּ מַעְלָה מַטָּה יָמִין וּשְׂמֹאל
יִשְּׂאוּ אוֹתִי בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה בְּמַאי
לֹא הַרְחֵק מִכָּאן אֶעְצֹר מַמָּשׁ פֹּה
בִּפְנֵי בּוּעוֹת בַּרְזֶל שֶׁל יָם יָרֹק וּמִבְּעַד לַוִּילוֹן
תִּשְׁקַע זַעֲקַת עֶרְגָּתִי הַסְּגֻלָּה כִּי הַיּוֹם יוֹם יָפֶה
וְלָבֶטַח יָבוֹא הַיָּקָר מִכֻּלָּם לְנַשֵּׁק אוֹתִי בִּפְנֵי הָעוֹלָם
נַעַר צָעִיר יְפֵה-תֹּאַר בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה בְּמַאי
נֵלֵךְ חֲבוּקִים בְּנִיחוּתָא אֶל גַּן הָעִיר
שָׁם אָבִיב מְאֻחָר יֵהָפֵךְ לְלִבְלוּב וּלְזִמְרַת צִפֳּרִים
אִישׁ לֹא יִירָא מִפָּנֵינוּ לֹא יִרְצֶה לְהַשְׁמִיד לְהַכּוֹת
שִׂמְחָה רַבָּה יִשְׂמְחוּ אָז בְּכָל זוּג שֶׁיֹּאהַב
שִׂמְחָה בְּכָל זוּג בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה בְּמַאי

(מתוך "אֱמוּנָה, טֶבַע, אַהֲבָה", 2002)

 

אִיוָר סִילְט (Ivar Sild) נולד בשנת 1977 בטָאלִין. סִילְט, משורר ומבקר ספרות אסטוני, למד יערנות במכללה חקלאית ופרסם את ספר ביכוריו בשנת 1996. לימים השתלם בשפה ובספרות אסטונית באוניברסיטה של עיר הולדתו ופרסם שבעה ספרי שירה נוספים ורומן. חי עם בן זוגו בכפר פִּיהָקִילָה שבצפון-מערב אסטוניה.

(Ivar Sild: Homofoobeile ("Usk, loodus, armastus", 2002

 

הזנת תוכן: 8.6.2016

חזרה לדף הראשי "תרגומי שירה עם רמי סערי"