העולם לא יעמוד מלכת
2002
הָעוֹלָם לֹא יַעֲמֹד מִלֶכֶת,
וְסִגְנוֹן כְּתִיבָה כָּזֶה אוֹ אַחֵר
לֹא יַחְרִיב אוֹתוֹ.
כָּךְ לִפְעָמִים,
עַל סַפְסָל בִּטְבֶרְיָה,
סְפִינוֹת דַּיָּגִים
שָׁטוֹת בְּרֹאשָׁהּ הַמֵּימִי
שֶׁל חֲבֶרְתִּי הָרִאשׁוֹנָה.
אָכֵן, הָעוֹלָם לֹא עָמַד מִלֶכֶת,
הוּא זָרָה שֵׂיבָה בִּשְׂעָרָהּ.
סופה בלואיזיאנה
2005
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה טוֹב
אֲנִי יוֹדֵעַ גַּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה רַע.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה בְּדִיּוּק לְפִי מָה שֶׁהָיָה
וּבְדִיּוּק לְפִי מָה שֶׁיֵּשׁ.
וַאֲנִי יוֹדֵעַ מָה יֵשׁ וַאֲנִי יוֹדֵעַ מָה הָיָה
וַאֲנִי יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה.
יֵשׁ סוּפָה בְּלוּאִיזְיָאנָה
וְיֵשׁ הַרְבֶּה אֲנָשִׁים מֵתִים
אֲבַל כָּאן זֶה לֹא לוּאִיזְיָאנָה
וְכָאן אִישׁ לֹא מֵת.
כָּאן אֲנִי אֶחְיֶה עַד מָתַי שֶׁאֶחְיֶה
וְכָאן אֲנִי אֶעֱשֶׂה עִם עַצְמִי אֵת מָה שֶׁאֲנִי יָכֹל
וּלְשָׁנוֹת אֵת זֶה זֶה מְאֹד קָשֶׁה
לְשָׁנוֹת אֵת זֶה זֶה אוּלַי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.
הזמן מוחק אותך מפה
2011
הַזְּמַן מוֹחֵק אוֹתָךְ מִפֹּה
כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן
כְּשֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם
כְּשֶׁדַּעְתִּי מוּסַחַת מִמֵּךְ
כְּשֶׁאֲנִי עָסוּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.
אַתְּ נִכְתֶּבֶת פֹּה שׁוּב
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בָּךְ
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ.
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בִּדְבָרִים שֶׁאָמַרְתְּ
בִּדְּבָרִים שֶׁעָשִׂינוּ.
אֲבָל הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר
בִּזְכוּתוֹ אַתְּ נִכְתֶּבֶת יוֹתֵר חַלָּשׁ.
כָּל יוֹם שְׁמֵךְ דּוֹהֶה פֹּה
וַחֲפָצַיִךְ קְמֵלִים
אַתְּ עֲדַיִן פֹּה, אַךְ בְּכָל יוֹם אַתְּ פָּחוֹת נִמְצֵאת.
וְלִפְעָמִים אֲנִי זוֹכֵר כָּל כָּךְ טוֹב
כָּל כָּךְ זוֹכֵר עַד שֶׁזּוֹכֵר גַּם אֶת מָה שֶׁאַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת
זוֹכֵר שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת
יוֹדֵעַ לִמְתֹחַ אֶת הַקַּו
לְסַמֵּן מָה אַתְּ כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת, מָה סוּלַף.
להתחיל מחדש
2009
לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
אַחֲרֵי טְרָאוּמָה
לִקְנוֹת רָהִיט חָדָשׁ
לְהַתְקִין אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ
לִמְצֹא אַהֲבָה
רָהִיט רַב שִׁמּוּשִׁי
לְטַיֵּל
וְאָז אַתָּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים
אֶחָד שֶׁהָיִיתָ וְאֶחָד הֶחָדָשׁ
שְׁנָיִם בְּתוֹךְ אֶחָד
גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת
הַלֵּב רַךְ יוֹתֵר וְגַם חַד יוֹתֵר
הַמֹּחַ מְנֻסֶּה יוֹתֵר
יֵשׁ כֹּחַ שֶׁלֹּא הָיָה וּפִתְאוֹם נוֹצָר
כְּאִלּוּ מֵעַצְמוֹ
וַהֲרֵי זֶה הַזְּמַן
שֶׁעוֹשֶׂה אֵת שֵׁלוֹ מֵעַצְמוֹ
לרגעים נדמה לי
2009
לִרְגָעִים נִדְמֶה לִי
יֵשׁ עֲדִינוּת בַּכֹּל
אֲפִלּוּ בַּמִלִּים
מִלִּים קָשׁוֹת חֲצוּבוֹת בָּאֶבֶן
וַעֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶן רֹךְ כְּמוֹ אֱנוֹשִׁי
וְזֶה מַדְהִים שֶׁאַהֲבָה הוֹפֶכֶת אֶבֶן לְמֶשִׁי
הַמָּוֶת רַךְ, הַכֹּל רַךְ
אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ
לְגָעַת בְּעֲדִינוּת
לְהַשִּׁיק אֶת כּוֹסוֹת הַיַּיִן
לֶהֱיוֹת אֲמִתִּיִּים
לֵהַנוֹת מֵהַחוֹם שֶׁל הַיַּיִן
יַיִן אָדֹם וְחָם שֶׁמְּתַפְקֵד כְּחֻמְצָה
וּמֵמִיס אֵת כְּאֵבֵי הַנֶּפֶשׁ
כְּאֵבִים רַבִּים שֶׁהִצְטַבְּרוּ כְּמוֹ מֻגְלָה
וּמַגָּע עָדִין שֶׁל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת מֵמִיס אוֹתָם כְּמוֹ לְהַבְיוֹר.
פשוט נמר שמסתובב בעולם
2005
פָּשׁוּט נָמֵר שֶׁמִּסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם
שׁוֹנֶה, חָרִיג, בַּיְשָׁן
צִפֹּרְנָיִם חָדוֹת
שִׁנַּיִם חָדוֹת
סַכִּין גַּם בַּמֹחַ
אִישׁ לֹא מִתְעָרֵב
אִישׁ לֹא נִבְהַל
הַתַּהֲלִיךְ מַמְשִׁיךְ
הָעֵצִים, הַקִּירוֹת, הַטִּיחַ
הָאֲדָמָה
נַעֲלַיִם שֶׁל נָמֵר
הַנְמֵרוּת הוֹלֶּכֶת וּמִתְבַּהֶרֶת בּוֹ
כֹּל מָה שֶׁלֹּא נָמֵר הוֹלֵךְ וְנֶעֱלַם
נָמוֹג,
אִתּוֹ אֲנָשִׁים
זִכְרוֹנוֹת
עָבַר
הַכֹּל נֶחְתַּך
נֶחְתַּך וְנִשְׁמַד
וְרַק הַנָּמֵר הוֹלֵךְ ומִזְדַהֵר.
קישורים חיצוניים
לרכישת ספרו של אורן עילם "שירים, איש"
לאתר "שירה חברתית" שייסד ד"ר אורן עילם
