האתר של נילי דגן

זְרִיחָה

לְהַפְצִיעַ אֶת הַשַּׁחַר
בְּלִי לִפְצֹעַ
כְּמוֹ בַּלֵּדָה
פְּתִיחָה
אַרְבַּע אֶצְבְּעוֹת
מִתְנַתֶּקֶת
מֵחֶבֶל הַטַּבּוּר הַקּוֹסְמִי
פּוֹרֶצֶת
אוֹר יְקָרוֹת.

ומה צריך

הַתֵּל
וְהַבְּרוֹשׁ
וְהַדֶּרֶךְ הָרוֹמִית
וַעֲצֵי הַזַּיִת
וְהַשָּׁקֵד
וְהַתְּאֵנָה
צִיּוּץ הַצִּפֳּרִים
הַזְּרִיחָה
וְהַשְּׁקִיעָה
וְצַפְרִירֵי הַבֹּקֶר
עִם קָפֶה שֶׁל שַׁחֲרִית,
מַה צָּרִיךְ אָדָם
לְמַעְלָה מִכָּל אֵלֶּה?

אֹכֶל שֶׁל אִמָּא

עַכְשָׁו
אַחֲרֵי שֶׁמָּתַחְתִּי
אֶת כָּל קַוֵּי הָאַשְׁרַאי
אֲנִי נוֹסֵעַ לִי
בְּלִיסִינְג תִּפְעוּלִי
מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ
עַל כְּבִישׁ מְקֻרְצָף
קוֹפְצָנִי.

אֲנִי מִתְנַחֵם בָּעֻבְדָּה
שֶׁאַף עֲשִׂירוֹן עֶלְיוֹן
לֹא יָכוֹל לְהַזְמִין
בְּשׁוּם מִסְעָדָה
אֹכֶל שֶׁל אִמָּא.

לוויינים

אֵין קְלִיטַת לַוְיָנִים
בִּשֵּׂר הַמַּכְשִׁיר
וְזֶה לָקַח לְךָ שַׁבְרִיר
לְהָבִין בְּלִי שֶׁיַּסְבִּיר
שֶׁאַתָּה אָבוּד בָּאוֹטוֹסְטְרַדוֹת

נָעִים בַּמְּהִירוּת
שֶׁל הַתְּנוּעָה שֶׁל הַמֵּידָע שֶׁל זֶרֶם
הַתּוֹדָעָה שֶׁל הַבִּינָה שֶׁל הַשִּׁיטָה
וְשֶׁל הַזִּכָּרוֹן -

הַזִּכָּרוֹן עוֹבֵד
גַּם כְּשֶׁאֵין קְלִיטַת לַוְיָנִים
הוּא לֹא צָרִיךְ אוֹתָם,
מַעֲלֶה גַּלִּים שֶׁל צְמַרְמֹרֶת
אוֹ עֹנֶג עִלָּאִי
וְחוֹבֵט בָּנוּ בְּכֹחַ
בְּלִי רַחֲמִים.

יֵשׁ קְלִיטַת לַוְיָנִים
בִּשֵּׂר הַמַּכְשִׁיר,
וְאָנוּ לְרֶגַע חָשַׁבְנוּ
שֶׁלֹּא נֵדַע עוֹד
לְעוֹלָם לָצֵאת
מִן הַמָּבוֹךְ הַזֶּה.

הָרְגָעִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת

הָרְגָעִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת
הֵם הָרְגָעִים
שֶׁאָנוּ מַחְלִיטִים
שֶׁהֵם הַיָּפִים
בֶּאֱמֶת.

רִגְעֵי הָאֹשֶׁר
בּוֹחֲרִים אֶת עַצְמָם
לִהְיוֹת הָרְגָעִים הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁלָּנוּ.
הֵם מִתְיַצְּבִים וְאוֹמְרִים
הֲרֵי לָכֶם רֶגַע מְאֻשָּׁר,
וְאִם אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים –
אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים
לְהַאֲמִין לָהֶם.

מִתְבַּיֵּשׁ

לָקִיתִי
עַל שֶׁלֹּא רָאִיתִי
וּכְשֶׁרָאִיתִי
לֹא הֵבַנְתִּי
וּכְשֶׁהֵבַנְתִּי
לֹא הִפְנַמְתִּי
וּכְשֶׁהִפְנַמְתִּי
לֹא קַמְתִּי וְצָעַקְתִּי
וְנִלְחַמְתִּי
רַק זָעַמְתִּי לְעַצְמִי
וְהִתְקוֹמַמְתִּי.

הַשְּׁקִיעוֹת נַעֲשׂוֹת אֲדֻמּוֹת יוֹתֵר

הַשְּׁקִיעוֹת נַעֲשׂוֹת אֲדֻמּוֹת יוֹתֵר
כְּשֶׁבָּרֶקַע נִשְׁמָעִים תֻּפֵּי הַמִּלְחָמָה
וְהָאֲוִיר נַעֲשֶׂה כָּבֵד
וּמְלֵא חֲשָׁשׁוֹת
וְאֵד כָּבֵד שֶׁל לַחוּת
כְּמוֹ עוֹלֶה מִן הָאֲדָמָה
קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ
וּדְמָמָה.

השירים מתוך הספר: צִפּוֹר עַל בַּד/ ספרי עתון 77, 2013

אוֹקְטָבָה מס' 5

הַצֵּל מִתְאָרֵךְ עַד קָצֵהוּ
מִכָּאן וְאֵילָךְ יִתְקַצֵּר
כָּל יוֹם לֹא דּוֹמֶה לְמִשְׁנֵהוּ
כָּל יוֹם בְּמַסְלוּל קְצָת אַחֵר
מִמְּרוֹם הַפִּסְגָּה הַנֶּחְשֶׁקֶת
אֵין לְאָן לְהַמְשִׁיךְ לְטַפֵּס
לְמַרְאֵה יְרִידָה מִתְלַהֶטֶת
נֶחְנָק הַגָּרוֹן מִשְׁתַּנֵּק.

מתוך "כחץ מיתר שלוח", הוצאת עיתון 77, 2015

קישורים חיצוניים

עצמון ד. יניב בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הספר "ציפור על בד" באתר "נוריתה"

הספר "ציפור על בד" באתר "ספרות זולה"

על הספר "ציפור על בד" באתר אימגו

"ציפור על בד" ב"פינת שיר" - קורא: צבי סלטון

עצמון יניב בתכנית "שירה ומשפט"

"למי אנו בוכים" -  מילים: עצמון יניב; לחן וביצוע: שושיה בארי דותן

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 51"