מאיה בז'רנו

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

פגישה עם השחקניםmaya bejerano1

אָמַרְתִּי לָהֶם: הֵבֵאתִי אֶת הַמִּלִּים
אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנִי פּוֹחֶדֶת לְשַׁחְרֵר אוֹתָן מֵהַשַּׂק
אָמַרְתִּי לָהֶם: הֵן בִּצְפִיפוּת גְּדוֹלָה גְּדוֹלָה
אָמַרְתִּי לָהֶם: הֵבֵאתִי אֶת הַפּוֹעֲלִים אָז הַמִּלִּים רָעֲשׁוּ וְקִרְקְשׁוּ בַּכְּלִי
              כְּחַיּוֹת מְזוֹת פְּעֻלָּה, הוֹצִיאוּ לָשׁוֹן יְבֵשָׁה וְשָׁרְקוּ
אָמַרְתִּי לָהֶם: אַתֶּם שׁוֹמְעִים?
וְהֵם אָמְרוּ: אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת הַמִּלִּים
אָמַרְתִּי לָהֶם: הַמִּלִּים עֵירֻמּוֹת וּמְבֻיָּשׁוֹת, חִכּוּ שָׁנִים רַבּוֹת
אָמַרְתִּי לָהֶם: הַמִּלִּים בְּלִי כִּסּוּי וְאֵין לָהֶן פָּנִים
וְהֵם אָמְרוּ: אֵין דָּבָר, אֲנַחְנוּ הַשַּׂחְקָנִים נַעֲשֶׂה לָהֶן פָּנִים
אָמַרְתִּי לָהֶם: וּמָה עוֹד
וְהֵם אָמְרוּ: וּנְכַסֶּה אוֹתָן בָּאִפּוּר הַמַּתְאִים
אָמַרְתִּי לָהֶם: אָז לֹא אַכִּיר אוֹתָן
וְהֵם אָמְרוּ: וּנְעַנֶּה אוֹתָן וּנְטַלְטֵל אוֹתָן בְּקוֹל רָם עַד שֶׁתַּכִּירִי
אָמַרְתִּי לָהֶם: אֵינֶנִּי מְבִינָה
וְהֵם אָמְרוּ: וְנִלְחַץ אוֹתָן עַד זוֹב הַמַּשְׁמָעוּת
אָמַרְתִּי לָהֶם: אֵינֶנִּי רוֹצָה, אֵינֶנִּי רוֹצָה
וְהֵם אָמְרוּ: הַצְּפוּנוֹת יִתְגַּלּוּ לָעוֹלָם
אָמַרְתִּי לָהֶם: לֹא אֶתֵּן לָכֶם אֶת הַמִּלִּים
אָמְרוּ לִי: תְּנִי לָנוּ אוֹתָן תְּנִי לָנוּ אוֹתָן
וְנָתַתִּי.

'תיסמית' בצוותא 2, 19.6.2009

 

 

 

המנטור

הַמֶּנְטוֹר יָשַׁב נוֹטֶה, מְהֻרְהָר
עַל צִדּוֹ, נֵזֶר הַתְּהִלָּה שֶׁלּוֹ בָּעַר
עַל רֹאשׁוֹ הַיָּפֶה, תַּלְתַּלֵּי הַפֶּחָם
סְבִיב פָּנָיו הַחִוְרִים הִבְהִיקוּ – חַם
הָיָה מְאֹד חַם.

מִתּוֹךְ תִּימָרוֹת שֶׁל זֹהַר, שְׁאוֹן
הַצִּלְצוּלִים וְהַקּוֹלוֹת, בָּאָה מוּלוֹ הַכִּשְׁרוֹן –
מְגֵרַת טִפּוּחָיו, זִמְרַת סַנְוֵרִים מְתוּקָה
לְעֵינֵי הֲמוֹן אָדָם, לְעֵינָיו – נִפְתְּחָה.

הַמִּינוֹטָאוּר הַשּׁוֹעֵט בְּדָמוֹ נִסְתָּר,
תָּאֵב לִבְלֹעַ – הוּא מַעֲרִיךְ וְנִזְהָר.
עַלְמַת הַשִּׁיר הַיָּפָה עַל הַבָּמוֹת רָקְדָה
קוֹלָהּ הִרְטִיט, הַאֻמְנָם עוֹד תַּלְמִידָה

הֶהָמוֹן בִּלְתִּי נִרְאֶה, נִמְצָא שָׁם
עָצוּם וְכוֹאֵב פְּסַק דִּינוֹ – בְּנַפְשָׁם
יִגַּע וְיִפְצַע, בְּפִרְחֵי זַמָּרִים וְזַמָּרוֹת
הֲלֹא בְּכִבְרַת הַדֶּרֶךְ הֵם נְגוּעֵי מוּזוֹת.

מִסָּבִיב לִרְגָעִים דְּמָמָה נִדְהָמָה
לִרְגָעִים רַעַשׁ הִתְרַגְּשׁוּת, נְהָמָה.
הַמֶּנְטוֹר מִשְׁתָּאֶה, הוּא יוֹשֵׁב נוֹטֶה
מִינוֹטָאוּר הַהַצְלָחָה לֹא מִתְרַצֶּה –

מִי נִגְזַר דִּינוֹ לְהַרְחִיק לַתְּהִלָּה
מִי יַמְשִׁיךְ בָּאֲפֵלָה

31.3.12

'דה ווֹיס', תוכנית טלוויזיה

 

 

 

ואריס פרח המדבר

אֵיךְ מַגִּיעִים לְיֹפִי כָּזֶה –
קִילִימַנְגָ'ארוֹ יֹפִי, רְצוֹנִי לוֹמַר
אָפֵל וּבוֹהֵק.
דַּרְכָּהּ שֶׁל אֶדִיפּוּס נָשִׁית,
תְּנוּעָה נִסְתֶּרֶת שֶׁל סְתִירָה בֵּין
הַמַּבְעִית הַזָּב שֶׁל אֵבֶר מִין כָּרוּת
לְבֵין הַהַבְקָעָה הָעַזָּה שֶׁל הַפֶּרַח הַזֶּה,
מֻשְׁלָם מִמּוּדָעוּת וְהַבְלָגָה.
פֶּרַח הַמִּדְבָּר, יַלְדָּה סוֹמָאלִית
שֶׁטְּפָרֶיהָ הַחַדִּים הִצִּילוּהָ
חוֹסָה בְּצֵל כְּנָפָיו שֶׁל מַלְאַךְ הַהִמָּלְטוּת –
מְעַטִּים זוֹכִים בְּמַגָּעוֹ –
מַלְאַךְ הַכֹּחַ לְהִמָּלֵט, לִשְׁלֹל
וְלִבְחֹר בַּחַיִּים שֶׁמֵּעֵבֶר לַחַיִּים, שֶׁנִּדְחוּ
נִפְסְלוּ, חַיִּים שֶׁדָּחוּ וּפָצְעוּ
וְלַחֲצוֹת אֶת הַמִּדְבָּר אֶל הַצִּיוִילִיזַצְיָה,
אֶל הָעוֹלָם שֶׁיְּאַשֵּׁר אֶת הַיֹּפִי הַזֶּה
וְיִנְקֹב בְּעֶרְכּוֹ הַנִּשָּׂא –
קִילִימַנְגָ'ארוֹ יֹפִי

בעקבות הסרט על אודות הילדה הסומלית ואריס דירי

11.9.2011

 

 

 

קהל 2. סעודה

וְהָלְאָה וְהָלְאָה הַחוּצָה מִשָּׁם לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לְכָאן יָבוֹאוּ, זֻמְּנוּ בִּידֵי אִשָּׁה אַחַת
לִרְצוֹנָהּ הַמְאַחֶה – מִסְעָדָה בְּצָהֳרֵי שַׁבָּת
וַאֲנַחְנוּ כָּאן, וַאֲנִי כָּאן עִם שִׁירַת הָעִיר,
נוֹפֵי אָדָם נָעִים מִתְחַלְּפִים
בֵּין כּוּכִים וּשְׂדֵרוֹת בָּרְחוֹבוֹת,
עַל סַפְסְלֵי עֵץ, עַל מִדְרָכוֹת כִּכָּרוֹת וּמְבוֹאוֹת
תַּחֲנוֹת תַּחֲנוֹת תַּחֲנוֹת דֶּלֶק וּבְרִיאוּת
טִפּוּחַ וַהֲזָנָה וַחֲזָרוֹת חֲזָרוֹת
מַעֲגָלִים וְטַבְּעוֹת מֶבְּיוּס וּסְפִּירָלוֹת
פְרַקְטָלִים אֱנוֹשִׁיִּים.
אוֹרְחִים מֻזְמָנִים אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר וְלֶחֶם
בִּמְסִבָּה לְמֹשֶה רַבֵּנוּ – מְסִבַּת הַפְתָּעָה
לְמֹשֶה – נַהַג מַשָּׂאִית, דוֹקְטוֹר מֻמְחֶה
מִזְרָחָן אוֹ זַבָּן, סוֹחֵר אוֹ שַׁדְרָן אוֹ בַּדְרָן עֲבַרְיָן
שׁוֹפֵט אוֹ מוֹרֶה מְאַהֵב בַּעַל אָב וְ/אוֹ מַהְפְּכָן.
בְּאַפְלוּלִית הָאוּלָם, הַסּוֹעֲדִים מַעֲלִים אִפְיוּנִים אִפְיוּנִים
לֶחָתָן בֶּן הַ־50 מְבָרְכִים וְשׁוֹתִים וְהַכֹּל נִרְאֶה בְּמָסַכִּים גְּדוֹלִים
וּלְאַחַר שֶׁפַּסּוּ הַנְּטִיּוֹת: דּוֹד וּבֶן דּוֹד, אָב חָבֵר אוֹ שָׁכֵן
הַסְּעוּדָה נִמְשְׁכָה לְמִינֵי מְתִיקָה וּמַשְׁקֶה
קַמְתִּי קַנָּאִית, יַעֲרַת שִׁיר,
וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם לְדַרְכִּי

 

 

 

פ.ח.

מְשׁוּלָה אֲנִי לְמַחַט אַחַת
וּשְׁנֵי קוּפִים לָהּ בְּרֹאשָׁהּ
בִּקְהָלָהּ הֵם מִסְתַּכְּלִים
לְהַעֲבִיר וּלְאַחוֹת בְּחוּט אֶחָד
מַבָּט וּפֶה,
מַבָּט וּפֶה.

 

 

 

נוף ים

וְהַיָּם יִהְיֶה נוֹחַ עַד גַּלִּי,
– – – – –
וְזֶה כְּבָר לֹא לְגִילִי –
כַּף רַגְלִי, דִּמִּיתִי
כְּכַף רַגְלוֹ שֶׁל אִיקָרוּס, תֵּצֵא מִתּוֹךְ הַמַּיִם
עַל פְּנֵיהֶם תַּבְהִיק בְּלָבְנָהּ.
בְּרוֹיגֶל בְּרוֹיגֶל – שְׁאֵלָה:
הַאִם טָרַחְתָּ לְצַיֵּר אֶת גּוּפוֹ הַשָּׁקוּעַ
בִּמְצוּלוֹת הַמַּיִם הַכְּחֻלִּים,
שֶׁל בֶּן דֶדָלוּס – לֹא נֵדַע.

וְהַיָּם סְבִיבֵנוּ הִתִּיז כָּחֹל
נוֹחַ עַד גַּלִּים,
סִירוֹת מִפְרָשׂ רְשׁוּמוֹת כְּסִימָנִים
וְשַׁלְדָּג אֶחָד בֵּין הַסְּלָעִים נִתֵּר.
מֵעַל הַמֵּזַח צָפִינוּ,
יָפוֹ נִשְּׂאָה עַל הַמַּיִם,
לְבָנִים בָּתֶּיהָ כְּקַשְׂקַשִּׂים צְפוּפִים
עוֹמֶדֶת לְהַפְלִיג לְמֶרְחַקִּים
עוֹד רֶגַע, וְתָרְנֵי הַסִּירוֹת בַּמַּעֲגָן
מִתְנוֹעֲעִים, כְּבָלִים מְשַׁקְשְׁקִים
מְעַט אֲנָשִׁים שׂוֹחִים, מְשַׁכְשְׁכִים
וְקוֹלוֹת אַזְעָקָה עוֹלִים וְיוֹרְדִים וְעוֹלִים
וְהַיָּם נוֹחַ עַד גַּלִּים.


תל אביב, 16.11.2012

 

 

 

שמש שוקעת

רָאִיתִי שֶׁמֶשׁ לְעֵת עֶרֶב אֲדֻמָּה
נִשְׁנַקְתִּי מִיפִי הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲדֻמָּה
הַלָּכוּד בָּהּ, לְחוּד...
נִשְׁנַקְתִּי מִגְּסִיסַת הַשֶּׁמֶשׁ הַחַדָּה
אֵיךְ יֹפִי סוֹף יוֹמִי שָׁגוּר נִמְסָךְ לַתּוֹדָעָה
וְהַשֶּׁמֶשׁ הַשְּׁכֵנָה הַזּוֹ שׁוּב
בְּפִתּוּי מַרְהִיב מַפְעִימָה בִּכְאֵב
עַל עוֹד יוֹם
שֶׁ

21.6.2013 כפר מנחם – 7.7.2013 תל אביב

 

 

 

לפרימו לוי

הֲזֶהוּ אָדָם.

מְפַעֵם בִּי רָצוֹן נוֹרָא לוֹמַר לְךָ מַשֶּׁהוּ:
עַל הַצָּלָתָהּ שֶׁל הַלָּשׁוֹן וּזְכוּתָהּ הַגְּדוֹלָה
וְהַהֵפֶךְ – עַל צַלְמוֹ שֶׁל הָאָדָם,
שֶׁנִּצַּל דַּרְכָּהּ,
עַל גְּדוֹת הַתֹּפֶת מִמְּצוּלוֹת הָאַיִן,
יְכָלְתּוֹ שֶׁל אָדָם לִמְצֹא סֵתֶר,
לְהִתְכַּנֵּס, לִבְנוֹת חוֹמָה וּלְהֵחָבֵא.
הַהִסְתַּגְּלוּת בְּיוֹדְעִין וְלֹא בְּיוֹדְעִין (סָבִיל וּפָעִיל)
לִמְצֹא בִּטָּחוֹן, מִשְׁפָּטִים שֶׁל פִּכָּחוֹן
מַרְאָה פְּנִימִית שֶׁל מִלִּים לְהִשְׁתַּקֵּף בָּהּ וּלְהַכִּיר עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ,
כָּל פַּעַם אַחֲרֵי שֶׁחַיִּים הִתְפַּחֲמוּ, עֻוְּתוּ, בֻּזּוּ, הֻשְׁפְּלוּ וְטֻנְּפוּ
וּמֵעֲיֵפוּת עַד מָוֶת לַעֲשׂוֹת
יֵשׁ מֵאַיִן.

 

 

 

 

נתניהו נתניהו

לְעוֹלָם לֹא תְּחֻלַּק יְרוּשָׁלַיִם?
יְרוּשָׁלַיִם לֹא תְּחֻלַּק?
"לֹא אֶתֵּן יָד לִירוּשָׁלַיִם מְחֻלֶּקֶת –
לֹא אֲחַלְּקָהּ"

וְאָמַר הָרַבִּי מִקּוֹצְק, שְׁמַע:
"אֵין לֵב שָׁלֵם יוֹתֵר מִלֵּב שָׁבוּר"
וִירוּשָׁלַיִם הִיא הַלֵּב שֶׁל הַמְּצִיאוּת,

מְצִיאוּת יְתֵרָה בָּהּ כִּבְכָל הֶעָרִים בְּמַחֲלֹקֶת
וְהַמְּצִיאוּת מְחֻלֶּקֶת כָּל הַזְּמַן
כְּגוּף חַי וְאֵיבָרָיו
וְהַחֲלָקִים – צָרִיךְ לְהַתְאִימָם וּלְקָרְבָם
לְהַכְנִיס סְחוּס שֶׁל בְּרָכָה
סְחוּס – זֶה מַה שֶּׁעָלֶיךָ לִמְצֹא וּלְהָפִיק
לִמְצֹא וְלָשִׂים בֵּין הַשְּׁבָרִים
וְלִשְׁמֹר עַל כָּל שֶׁבֶר וְשֶׁבֶר

נְתַנְיָהוּ         נְתַנְיָהוּ

 

השירים מתוך "פגישה עם שחקנים", הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף קרן רבינוביץ לאמנויות, 2014


קישורים חיצוניים

מאיה בז'רנו בויקיפדיה

מאיה בז'רנו בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הספר "פגישה עם השחקנים" באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד

רני יגיל - שירה בציבור: מאיה בז'רנו - nrg

 

מאיה בז'רנו ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 50"