שיר לינאי
צילום: מוטי קיקיון
*
כְּמוֹ הוֹמְלֶסִית בָּרְחוֹבוֹת
גּוֹרֶרֶת אֶת עֶגְלָתָהּ הָרֵיקָה,
לֹא מוֹצֵאת דָּבָר.
הַאִם פֹּה מוּל הַפִיקוּס הֶחְזִיקוּ יָדַיִם?
הַאִם שָׁם עַל הַסַּפְסָל הִתְנַשְּׁקוּ?
פַּחֵי הָעִיר רֵיקִים מִזִּכְרוֹנוֹת,
חֲתוּלִים מוֹרְטִים אֶת פַּרְוָתָם בְּאַכְזָבָה
הָרְחוֹב זָר, כְּמוֹ לֹא הָיוּ פֹּה מֵעוֹלָם.
כְּבָר לַיְלָה, שְׁעַת הַצִּרְצָרִים, הַפְּחָדִים, הַחֲלוֹמוֹת.
הִיא לְבַדָּהּ הוֹלֶכֶת. הָאֲוִיר פָּגִיעַ, קַשּׁוּב.
אֵין לָהּ בַּיִת,
רַק מִטָּה בְּגֹדֶל שֶׁל עִיר
בָּהּ תִּישַׁן גַּם הַלַּיְלָה
בִּלְעָדָיו.
*
בָּרְחוֹב רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁהָיָה כִּמְעַט אַתָּה.
יָכֹלְתִּי בְּקַלּוּת לִטְמֹן אֶת פָּנַי בְּחֵיקוֹ,
לְלַחֵךְ אֶת פָּנֶיךָ שֶׁיָּבְשׁוּ מִיְּמֵי אֲדָמָה אֲרֻכִּים.
כִּמְעַט אַתָּה — חָלַפְתָּ עַל פָּנַי
בְּזָרוּת נְיוּ יוֹרְקִית. כִּמְעַט אֲנִי.
במרכז המסחרי
עַל הַמַּרְצָפוֹת הַחַמּוֹת שֶׁל הַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי
אִמָּא זוֹחֶלֶת עַל גָּחוֹן,
יָדַיִם וּמִצְרָכִים.
גְּרָבִיטַצְיָה עָטָה עָלֶיהָ,
הַסְּפָרוֹת עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ
מְקַעְקְעוֹת סַנְוֵרִים בַּהוֹלְכִים וְשָׁבִים.
אִישׁ לֹא מוֹשִׁיט לָהּ יָד, וְהִיא לֹא רוֹאָה אִישׁ.
הַסַּלִּים כְּבֵדִים, הָאָסוֹן מִתְקָרֵב,
אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר, אִי אֶפְשָׁר לָרֶדֶת.
עורבת
פַּעַם, הֵבֵאתִי לָךְ בְּדִיחוֹת, שִׁירִים
עִם מִלִּים כְּמוֹ דְּעִיכָה, חִדָּלוֹן, בֶּכִי,
לְהִתְנַחֵם בָּהֶן.
הַיּוֹם כְּשֶׁדִּמְעוֹתַיִךְ מְחַלְחֲלוֹת לְתוֹכִי
אֲנִי מוֹשֶׁכֶת בָּאַף וְיוֹרָה —
גּוֹזָל שָׁחֹר נִשְׁמָט מִלִּבֵּךְ,
וַאֲנִי מְטַלְטֶלֶת אוֹתוֹ לְהָשִׁיב חַיִּים לִכְנָפָיו,
מְנַקֶּרֶת בְּנוֹצוֹתַי כְּמוֹ עוֹרֶבֶת שְׁחֹרָה
שֶׁמֵּת גּוֹזָלָהּ.
אבא שלי
אֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה,
בְּאַבָּא שֶׁלִּי, אֲנִי לֹא מַרְשָׁה
שֶׁאַף אֶחָד יִגַּע
אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
הוּא מֻנָּח בָּאֲדָמָה.
סירה
מַחְשָׁבוֹת סוֹדְקוֹת אֶת דָּפְנוֹתַי.
כַּבְלֵי בַּרְזֶל חֲלוּדִים קוֹשְׁרִים אוֹתִי
אֶל מַה שֶּׁהָיָה פַּעַם מֵזַח.
כְּבָר אֵין לִי שֵׁם.
אִם יָבוֹאוּ נְעָרִים חֲשׂוּפֵי חָזֶה
יִגְרְרוּ אוֹתִי אֶל הַיָּם.
עוֹד רֶגַע וְיַרְכָּתַי נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם,
מְשׁוֹטִים טוֹבְעִים בִּי,
חֲלוֹמוֹתַי נִרְטָבִים.
אל היָם
בָּאתִי אֶל הַיָּם, שֶׁיִּפָּתְחוּ לִי הַצַ'אקְרוֹת.
מִבֵּית הַקָּפֶה מֶרְחֲבֵי הַכְּחוֹל
נִפְרְשׂוּ עַד תַּחְתִּית בְּרִיאָתָם.
זוּגוֹת פִּטְפְּטוּ, כּוֹסוֹת שִׁקְשְׁקוּ, שְׁחָפִים צָוְחוּ.
כִּפְתַּרְתִּי אֶת הָרָעָב שֶׁלִּי, לֹא לְהַסְגִּיר:
תֹּאהֲבוּ רַק אוֹתִי.
חָזָק, עַכְשָׁו.
פֶּתַח נִפְעַר מִבַּעַד לָעֲנָנִים. שֶׁמֶשׁ
בְּתוֹכִי שָׁקְעָה מִכְּבָר.
יָשַׁבְתִּי קָרוֹב לִבְנֵי הָאָדָם,
כִּמְעַט נָגַעְתִּי בָּהֶם.
בתוך
מִתַּחַת לָעוֹר
מֵעַל הָעוֹר
עוֹר.
בְּתוֹךְ הָרֶחֶם
בְּתוֹךְ הַתּוֹךְ,
מִחוּץ לָרֶחֶם,
מִחוּץ.
בְּתוֹךְ הַלֵּב,
הַלֵּב
כּוֹאֵב.
יָד בְּיָד,
יָד עַל יָד,
דַּי.
אֶחָד אֶחָד,
שְׁנַיִם אֶחָד,
לְבַד.
הלילה
הַלַּיְלָה יָרוּ לִי כַּדּוּר בַּלֵּב,
מָה אֶעֱשֶׂה בִּשְׁאֵרִית הַזְּמַן?
השירים מתוך הספר: האוניות שוקעות לאט, כתוב – סדרה לשירה חדשה בעריכת אמיר אור, הוצאת 'פרדס' 2014
קישורים חיצוניים
שיר של אורנה וייס ב"מקור ראשון"
הספר "האוניות שוקעות לאט" באתר של הוצאת פרדס
שירים של אורנה וייס במדור "ספרים" - ynet
הספר "האוניות שוקעות לאט" לרכישה באינדיבוק
