אסתר אטינגר

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

רחצתי ידיים מאהבה ומוותesther etinger

אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְבֵית הַחוֹלִים הַצָּרְפָתִי, סֶנְט לוּאִי
שָׁם דּוֹעֲכִים.
עָבַרְתִּי אֶת בֵּית הַדְּפוּס שֶׁל אֵלִי
וַחֲנוּתָם שֶׁל הָאַחִים הַחַיָּטִים
אַבְרָהָם, מִיקִי וְשִׁמְעוֹן.
נִכְנַסְתִּי לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית וּמִשָּׁם לְדֶלְפֵּק הַקַּבָּלָה.
הַמַּעֲלִית שָׁם, אָמְרָה הַנַּעֲרָה
אַךְ אֲנִי בָּחַרְתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת הַקָּרוֹת
כְּדֵי לְהַשְׁהוֹת אֶת עַצְמִי בְּעָלְמָא הַדֵּין,
שָׁם פָּגַשְׁתִּי אֶת סֶנְט לוּאִי
חוֹמֵל בְּעֵץ צָבוּעַ עַל הַנִּדְכָּאִים
מֵעַל קִיר גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת.
יָשַׁבְתִּי אֵצֶל הַחוֹלָה הַדּוֹמֶמֶת
הַמַּבִּיטָה נִכְחָהּ אֶל עָתִיד לָבָן
בַּכִּיּוֹר, בַּבֶּרֶז, בִּכְנַף הַחַלּוֹן
הַסָּגוּר לְמֶחֱצָה.
הִבַּטְתִּי בָּהּ וְהִלְבִּינוּ רַקּוֹתֶיהָ בְּאוֹר הַנֵּיאוֹן
שֶׁחָבַר לְאוֹר אַחַר הַצָּהֳרַיִם
וְטִרְדוֹת הָאַהֲבָה נָגְסוּ בִּי
כְּתוֹלָעִים.

 

 

 

שושלת

נַעֲלַיִם –
זַמְשׁ שָׁחוֹר, שְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנֶה
שֶׁקָּנִיתִי עִם אִמִּי בְּרוֹמָא
לְיַד הַמִּזְרָקָה
בְּתִשְׁעִים וְאַחַת,
נֶכְדוֹתַי מְהַלְּכוֹת בָּהֶן.
בְּהוֹנוֹתֵיהֶן צָפוֹת עָמֹק בְּדוּגִיּוֹת
דַּקּוֹת חַרְטוֹם,
הֵן מַפְלִיגוֹת עַל יַרְכָתַיִם גְּבוֹהוֹת
לְמַסָּע בַּחֲדָרִים,
כּוֹשְׁלוֹת וְקָמוֹת.

כָּךְ אָנוּ מְקִימוֹת שׁוֹשֶׁלֶת

 

 

 

עציץ הירושה

מֵת הֶעָצִיץ שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי
מֵת הֶעָצִיץ שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי
עֲצִיץ הַיְרֻשָּׁה.
הֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֵלַי, לָאוֹר הַצְּפוֹנִי
טִפַּחְתִּיו וְרִבִּיתִיו
וְהוּא הוֹצִיא עָלֶה יָרֹק, חָדָשׁ.
שַׂמְתִּי אוֹתוֹ בָּאוֹר, הָאוֹר הַצְּפוֹנִי
הִשְׁקֵיתִי אוֹתוֹ בְּמַיִם רַבִּים,
הֵצַפְתִּי אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִיבַשׁ,
דִּשַּׁנְתִּי אוֹתוֹ בְּחֶמְלָה
וְהוּא בַּתְּחִלָּה
הֶחֱזִיר לִי אַהֲבָה קְמוּצַת עָלִים.
רָצִיתִי שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת אוֹר הַמַּעֲרָב
אֶת רוּחוֹת הַיָּם הַמַּגִּיעוֹת עַד הַמִּרְפֶּסֶת
שֶׁיִּתְרַגֵּל אֵלַי, שֶׁיִּפְרַח
בַּחֶדֶר, בָּאוֹר הַצְּפוֹנִי.
עַכְשָׁו בַּחֹרֶף
מֵת הֶעָצִיץ שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי.
מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ וְלֹא עָשִׂיתִי
הִשְׁקֵיתִי וְהִשְׁקֵיתִי
הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ לַחוּץ הַקַּר
אַךְ הוּא הִשְׁחִים וְכָבָה,
הִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ עַל אֶדֶן
כְּמוֹ צִפּוֹר עָיֵף בּוֹדֵד עַל גַּג הוּא
כָּל הַיּוֹם הַגַּנָּה יָצִיץ, שְׁמוּט כָּנָף
כְּמוֹ צִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גַּג הוּא,
כֵּן אַהֲבָתָהּ לִי

 

 

 

ויש לי רק להתפלל

וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְיַתַּמְנוּ
מֵרֹאשׁ הַפִּירָמִידָה אָנוּ צוֹפִים,
סוֹכְכִים עַל עֵינֵינוּ מִפְּנֵי הָאוֹר,
לִרְאוֹת אֶת הַיְלָדִים.

הַיְלָדִים מְפֻזָּרִים עַל שְׂפַת הַיָּם,
חֶלְקִיקֵי הַבְטָחָה נוֹשָׁנָה,
חוֹפְרִים תְּעָלוֹת וּגְשָׁרִים
מְצִיפִים יָם מִדְּלִי, חוֹל מִמִּסְנֶנֶת
לְטִירַת הַבֹּץ.

אֲנִי הָאֵם הַגְּדוֹלָה
מְנַסָּה לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם
בְּמַבָּט,
לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר עַיִן

בְּרֹאשׁ הַפִּירָמִידָה עַל צוּק חִוֵּר
בִּמְלֹא כָּבְדִּי אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
די גרוססמוטער
גַּרְגֵּר חוֹל בְּעַצְמִי,
אִישׁוֹן בַּת עַיִן.
וְיֵשׁ לִי רַק לְהִתְפַּלֵּל.
שֶׁלֹּא יִטְרֹף הַיָּם,
שֶׁלֹּא יִפֹּל צֵל רַע,
עַל שְׂפַת הַמַּיִם הַבּוֹהֶקֶת,
הַצָּרָה

 

 

 

רשרוש שמלות המשי

בִּילִי הוֹלִידֵי שָׁרָה
בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע
אֲהוּבִי חֲזֹר אֵלַי,
וְדוֹדָתִי מַלַה, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מַמָּשׁ,
עָלְתָה עַל הָרַכֶּבֶת לְאוֹשְׁוִיץ בְּעִקְּבוֹת אֲהוּבָהּ,
וַאֲחוֹתָהּ פּוֹלָה, מְמָאֶנֶת לַעֲזֹב אוֹתָהּ,
עָלְתָה אִתָּהּ, וּשְׁתֵּיהֶן, דּוֹדוֹתַי הַנַּעֲלָמוֹת
שֶׁרִשְׁרוּשׁ שִׂמְלוֹתֵיהֶן הַדַּקּוֹת הָיָה הַפַּסְקוֹל
שֶׁל חֲלוֹמוֹת יַלְדוּתִי,
טֻבְּעוּ שָׁנָה אַחַר כָּךְ בְּנָמֵל בַּיָּם הַבַּלְטִי,
כְּשֶׁבִּילִי הוֹלִידֵי שָׁרָה וְשָׁרָה אֶת
מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא אַהֲבָה

 

 

 

אבֵדה

         לישראל פנקס

          עם "ארוחת ערב בפרארה"

לְבַסּוֹף לֹא נָסַעְנוּ לְפֶרָארָה.
אֲרוּחַת הָעֶרֶב דָּהֲתָה עַל הַשֻּׁלְחָן
כְּלֵי הָאֹכֶל, הַמַּטְעַמִּים, הָאוֹרְחִים,
נָמַסּוּ אֶל הַצְּלָלִים.

אֲבָל נָסַעְנוּ לְוֶנֶצְיָה.
לִבִּי, שֶׁהֵנֵץ בַּקַּיִץ הַהוּא כְּמוֹ קוֹץ
שֶׁהִצְמִיחַ עַלְעַל,
שָׁקַע אֶל צִבְעֵי הַסְּתָו,
אֶל אוֹרוֹת הַדְּבַשׁ הָאַחֲרוֹנִים
הַמְקַפְּצִים עַל הַמַּיִם,
אֶל קַשְׁתוֹת הַפַּרְסָה הַדּוֹהֲרוֹת אֶל הָאַיִן.

לְבַסּוֹף נָסַעְנוּ לְוֶנֶצְיָה.
עִיר נֶאֱבֶדֶת לְאַט
וְיָפֶה,
כְּמוֹ שֶׁאִבַּדְתִּיךָ.

שָׁם, כְּשֶׁהַגַּאֲוָה מִתְכַּוֶּצֶת לְרֹאשׁ סִכָּה
וְהַגָּרוֹן נֶחְנָק,
בָּא הַשִּׁיר.

 

 

 

הגרב

בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, קְצָת אַחֲרֵי מְסִלַּת יְשָׁרִים
הוּא עָקַף מִיָּמִין, עַל קַטְנוֹעַ
בִּפְּרוֹפִיל קַסְדָּה פָּנָיו נֶעֱלָמִים.
מִתּוֹךְ מִכְנְסֵי הַקַּיִץ נִגְלְתָה שׁוֹק שְׁזוּפָה
וְקַרְסֹל בְּגֶרֶב לָבָן בְּתוֹךְ נַעַל שְׁחוֹרָה עַל הַדַּוְשָׁה.
גֶּרֶב לָבָן, עָבֶה וְקָצָר, שֶׁגָּרַב בַּבֹּקֶר, אוּלַי
בְּלִוְיַת קוֹלוֹת הַבַּיִת הַמַּשְׁכִּימִים, גֵּאוּת וְשֵׁפֶל הַמַּיִם,
רְתִיחָתָם, רַחַשׁ הַקּוּמְקוּם, הָאִשָּׁה, הַיְלָדִים, רֵיחוֹת הַמִּטָּה, הַקָּפֶה
מַשַּׁב הַתְּלוּנוֹת, הַחִפּוּשִׂים הַנִּצְחִיִּים אַחֲרֵי גֶּרֶב שֵׁנִי,
אוֹ בִּבְדִידוּת הַחֶדֶר, בְּסֵדֶר מוֹפְתִי, מֵהַמְּגֵרָה, מֵחֶבֶל הַכְּבִיסָה,
בַּדְּמָמָה הַמּוּפֶרֶת עַל יְדֵי קוֹלוֹת אֲחֵרִים, אוּלַי צִפֳּרִים.
הַגֶּרֶב קִמֵּט אֶת לִבִּי כְּמוֹ יֶלֶד, שָׁלַח חֵץ מֵהַשִּׁגְרָה
בַּת אַלְפֵי הַפָּנִים, זוֹ הַבַּת חֲלוֹף וְהָאַלְמוֹתִית,
מִן הַיּוֹמְיוֹם וּמִסְתָּרָיו עַל הַקַּטְנוֹעַ, עוֹקֵף מִיָּמִין,
אוֹמֵר לִי, הִנֵּה גֶּרֶב לָבָן אֶחָד
וְאַתְּ, אַל תַּהַרְגִי אֶת הַשִּׁירָה.


מתוך הספר "לילה ויום", הוצאת הקיבוץ המאוחד, סידרת ריתמוס, 2011

 

קישורים חיצוניים

אסתר אטינגר בויקיפדיה

אסתר אטינגר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

אסתר אטינגר ב"מקום לשירה"

שירים של אסתר אטינגר באתר של הקיבוץ המאוחד

הבלוג של אסתר אטינגר באתר "בננות"

 

חזרה לדף הראשי של "סופ"ש שירה 44"