האתר של נילי דגן

1927-2013

לכל הציפורים

סָבָתִי הָיְתָה נוֹתֶנֶת לֶחֶם
עַל גָּדֵר לְכָל הַצִּפּוֹרִים.
סָבָתִי הָיְתָה נוֹתֶנֶת לֶחֶם
(גַּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים).

אַךְ מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה – מֵת הַבַּיִת,
נִסְתַּלְּקוּ כָּלִיל הָרוֹנְנוֹת.
מְצָאְתִין בִּשְׂדֵה אַבְנֵי הַמַּיִט,
עַל קִבְרָהּ, מְקוֹנְנוֹת:

כִּי מֵאָז שֶׁמֵּתָה כָּל בָּנֶיהָ
זוֹלְלִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
וּמֵאָז, תָּמִיד, בִּשְׁכוֹל גַּנֶּיהָ
רְעֵבוֹת הַצִּפּוֹרִים.

אנחנו שידענו את המוות

מִכָּל דַּרְכֵי שִׁטָּה –
שִׁירִים שֶׁיּוֹדֵעַ רַק דָּם
וְטַל בִּגְבִיעֵי סַחְלָבִים.

עַל כָּל דַּרְכֵי שִׁטָּה –
פְּצָעִים שֶׁבַּלַּיְלָה חוֹתָם,
פָּרֹכֶת כֻּלָּהּ כּוֹכָבִים.

הָלַכְנוּ בְּכָל דַּרְכֵי הַשִּׁטָּה,
אֲנַחְנוּ שֶׁיָּדַעְנוּ אֶת הַמָּוֶת,
הַגְּדוֹלָה בְּמִשְׁפְּחוֹת אָדָם.

אבן ירושלמית שבהר

אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית שֶׁבָּהָר
לַיְלָה שַׂמְנוּ לִמְרַאֲשׁוֹת חֲלוֹמוֹתֵינוּ,
אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית שֶׁבָּהָר.

עַל הַבּוֹר כָּרִינוּ בֹּקֶר
הִצַּבְנוּהָ:
אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית שֶׁבָּהָר.

שירת בירעם

ב.

הָיְתָה לָנוּ בִּרְעָם כְּטַחֲנוֹת הַזְּמַן
אֲשֶׁר רוּחוֹת גָּלִיל יָנִיעוּ,
וְהָעוֹנוֹת – דְּגָנָן.
וְהַדּוֹרוֹת – לַחְמָן.

הָיְתָה לָנוּ בִּרְעָם קוֹלוֹת וְגַם הֵדָם (מהמילה הד)
וְלַחֲלוֹמוֹת – עָבִים – שָׁמֶיהָ
וּפִתְרוֹנוֹת: בּוֹרוֹת
הַמַּיִם וְהַדָּם.

הָיְתָה לָנוּ בִּרְעָם אָבוֹת וְגַם עַמִּים,
הַטְּחָנוֹת הֵן אִמּוֹתֵינוּ.
וְכָךְ הָיְתָה בִּרְעָם
עַד קֵץ כָּל הַיָּמִים.

כמו הרוחות

הָיְתָה לִי רַעְיָה לִי, עֵינֶיהָ צְבִיָּה
רַגְלֶיהָ לֵאוֹת,
מַה לֵאוֹת,
לֹא הֵמִישָׁה מִצַּעַר, מֵעֹצֶר שְׁבִיָּה.

וּבִפְשֹט צַוָּארָהּ, בְּהִמּוֹג
הַשְּׁקִיעוֹת, אֵל חָלַף הַצְּבָעִים:
עֵינֶיהָ בָּרְחוּ לִי כְּמוֹ
הָרוּחוֹת בְּרַגְלֵי הַצְּבָאִים.

ארגו

עֵינִי אֵינָהּ גְּבוֹהָה מִמַּיִם.
יוֹמִי דּוֹעֵךְ בְּפַרְפָּרָיו,
עוֹצֵם כְּנָפַיִם.
דְּמָמָה עוֹבֶרֶת בַּבְּכָאִים.

כָּל אַהֲבוֹתַי, מִמְּסִלּוֹתָן,
כָּל אַהֲבוֹתַי בַּנָּמֵל,
עֲגוּנוֹת בְּעָלִים כְּחֹק.

רָחוֹק בַּיָּם, וְלֹא מִכָּאן,
עוֹמֵם כּוֹכָב – הַתֹּרֶן שָׁם
(גַּם קֹעַר, מִפְרָשִׂים וְיַרְכָתַיִם)

גִּזַּת-זָהָב כְּבוּיָה אוֹבֶדֶת
בְּצוּלַת שָׁמַיִם.

פריחת נשמה

חָרְגָה מִמֶּנִּי וְעָלְתָה בַּחֲרָגוֹת

נִטְפְּסָה סֻלְּמוֹת הַתְּכֵלֶת
נִפְרְחָה מֵאֲמִירִים שֶׁל אוֹר
קְצוֹת עֵינַי נִלְאוּ אֵלֶיהָ

הִיא עַל גְּבוּל זִכְרוֹן צִפּוֹר

אִם תִּסַּק

אִם תִּסַּק עוֹד –

אֵל אֱלֹהִים
אֵינִי רוֹאֶה פָּנַי בַּמַּיִם.

שקיעה רכה

הַחַמָּה דּוֹעֶכֶת יַמָּה, חַמָּנִית
מַטָּה רֹאשָׁהּ אֶל עֲפָרָהּ
וַאֲנִי, מִכָּל דַּרְכֵי שִׁטָּה,
קָרֵב אֶל שַׁעַר אַחֲרוֹן

מַרְטִין בּוּבֶּר לִי לוֹאֵט
בַּלָּאט: לְאַט לְךָ, לְאַט...
לְאִישׁ זָקֵן יֵשׁ
כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם.

אני יודע

אֲנִי יוֹדֵעַ וְאַתְּ יוֹדַעַת
שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת

וְיֵשׁ לִי בַּת קְטַנָּה. שְׁמָהּ נִילִי
וּכְשֶׁאֵין אֲנִי לִי – הִיא לִי

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת
שֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה-אֲנִי

עַכְשָׁו אֵי מָתַי?

וְאִם לֹא עַכְשָׁו –
אֵי מָתַי?

קישורים חיצוניים

אלעזר גרנות בויקיפדיה

אלעזר גרנות בלקסיקון הספרות העברית החדשה

כתבה לזכרו של אלעזר גרנות שנפטר ב-18.9.2013 - הארץ

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה 38