האתר של נילי דגן

שבע בבוקר

שֶׁבַע בַּבֹּקֶר.
אֲנִי הוֹלֵךְ לַבַּנְק.

רֵיחַ הַבֹּקֶר
כְּמוֹ רֵיחַ הַדֶּשֶׁא הַקָּצוּר
בְּאַפִּי.

מִי שֶׁקּוֹצֵר אֶת הַדֶּשֶׁא בַּשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה
יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכָּהּ הַסְּגֻלִּי
שֶׁל הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ.

הוּא גַּם יוֹדֵעַ
שֶׁרֵיחַ דֶּשֶׁא קָצוּר-טָרִי
יָכוֹל לְהָפִיחַ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה בְּלֵב מִי
שֶׁהַשִּׁגְרָה חוֹנַקְתּוֹ.

ופשר המילים

וּפֵשֶׁר הַמִּלִּים
הוּא פִּשְׁרָם הַמְרַתֵּק
שֶׁל הַמַּעֲשִׂים.

כְּמוֹ לְהִתְעוֹרֵר
וְלִשְׁטֹף אֶת הַפָּנִים,

לְצַחְצֵחַ אֶת הַשִּׁנַּיִם,
לְהַטְפִּיחַ אֶת הַשֵּׂעָר בְּמַיִם.

לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר לַבַּנְק,
לַחֲזֹר בָּעֶרֶב וּלְהִוָּכַח אֵיךְ הַחַיִּים נוֹזְלִים
מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.

מה יש לומר

מַה יֵּשׁ לוֹמַר,
רִגְעֵי הַנַּחַת הַמְעַטִּים שֶׁלִּי שֶׁצֹּרְפוּ
בְּאֵשׁ הַקִּיּוּם הַיּוֹמְיוֹמִי

שׁוֹאֲבִים כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ
בִּזְכוּת הַנַּחֲרָה הַקַּלָּה הַבּוֹקַעַת
מֵחֲדַר הַיְלָדִים.

לִבִּי שֶׁהִתְבַּהֵם יוֹצֵא מֵחַדְרוֹ בִּמְרוּצָה
בְּשָׁמְעוֹ אֶת גּוּפָם הַמִּתְבַּגֵּר
מַצְמִיחַ שֵׂעָר רִאשׁוֹן

תַּחַת בָּתֵּי-שֶׁחְיָם, עַל חָזָם, גַּבָּם וּבִשְׁאָר
הַמְּקוֹמוֹת הַמֻּצְנָעִים.

בימים האחרונים

בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים
אֲנִי קוֹרֵא אֶת "שׁוֹטְטוּת" שֶׁל וַלְטֶר בִּנְיָמִין.

הָאֱמֶת לוֹמַר,
רִשְׁמֵי נוֹסְעִים וְנַוָּדִים, דֶּרֶךְ הִתְבּוֹנְנוּתָם, תֵּאוּרֵיהֶם,
מָשְׁכוּ אוֹתִי כִּבְחַבְלֵי-קֶסֶם
מֵאָז וּמִתָּמִיד.

יוֹתֵר מִכֹּל קָסַם לִי מֵמַד הַתְּנוּעָה: נָסְעוּ וְכָתְבוּ,
הִפְלִיגוּ וְרָשְׁמוּ, רָכְבוּ וְתֵאֲרוּ, הָלְכוּ וְדִבְּרוּ, נָדְדוּ וְסִפְּרוּ.
בֵּין שֶׁהָיוּ מְגַלֵּי-אֲרָצוֹת
מְרֻפְּטֵי-לְבוּשׁ

וּבֵין שֶׁהֶעֱדִיפוּ לְאַחַר גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
לַחְזֹר לְמִשְׂרָדָם בָּרֶגֶל, עֲנוּבִים וּמַדִּיפִים מֵי-קוֹלוֹן
עַל הַמִּדְרָכוֹת שׁוֹתְתוֹת הַמַּיִם
שֶׁל רְחוֹב רַיְנֶס בְּתֵל-אָבִיב.

בקושי יכולתי לראות

בְּקֹשִי יָכֹלְתִּי
לִרְאוֹת אֶת פָּנַיִךְ
בַּחֲשֵׁכָה,

אוֹר קָלוּשׁ הֵאִיר
אֶת צִדָּן הַשְּׂמָאלִי,
זָהַר עַל הַלֶּחִי וְהִבְהִיק
כְּמוֹ דִּמְעָה בָּעַיִן.

רַגְלִי הַמֻּנַּחַת בֵּין רַגְלַיִךְ
חָשָׁה בִּתְנוּעַת הִתְכַּוְּצוּת מַתְמֶדֶת
שֶׁל שְׁרִירִים

בְּדוֹמֶה לְרִטּוּטֵי הָעוֹר מִתַּחַת
לְעוֹרוֹ שֶׁל סוּס בְּנַסּוֹתוֹ
לְגָרֵשׁ זְבוּב טוֹרְדָנִי.

היום מלאו לָךְ

הַיּוֹם מָלְאוּ
לָךְ חֲמִשִּׁים.
בֹּקֶר אָבִיב יָפֶה
חָגַג בַּחוּץ.

הִנֵּה עַכְשָׁו
אֲנִי מֵצִיץ הַחוּצָה
בְּעַד לַחַלּוֹן,

שְׁתֵּי יוֹנִים,
זָכָר וּנְקֵבָה מְרַפְרְפִים
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.

מַרְאֶה יָפֶה.
רוֹצֶה לוֹמַר,
לֹא בָּטוּחַ שֶׁבְּיוֹנִים עַסְקִינַן,
אוּלַי צִפֳּרִים אֲחֵרוֹת.

חלום רחוק

חֲלוֹם רָחוֹק,
כְּמִין סֶרֶט שָׁחוֹר-לָבָן
שֶׁאֲנִי צוֹפֶה בּוֹ
יְחִידִי.

אַבָּא נִצָּב בְּקַדְמַת חֲנוּתוֹ,
גַּבּוֹ מִתְנַכֵּר
אֶל הֲמֻלַּת הָרְחוֹב.

עַיִן אַחַת צוֹפִיָּה
אֶל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים,
עַיִן שְׁנִיָּה, אוֹהֶבֶת,
עָלַי.

בְּמַבָּטוֹ הַמְצֹעָף אֲנִי קוֹלֵט
חֲלוֹמוֹת וְשִׁבְרָם:

נוֹגַעַת לַלֵּב כַּמּוּת הַחֲלוֹמוֹת
שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְמַמֵּשׁ
בְּעוֹדוֹ חַי.

השירים מתוך הספר "בעצם באתי רק לדבר", הוצאת אבן חושן

קישורים חיצוניים 

יהודה ויצנברג ניב בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הספר "בעצם באתי רק לדבר" באתר של אבן חושן

בחזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 35