האתר של נילי דגן

שעת האפס

דּוֹר רִאשׁוֹן דּוֹר שֵׁנִי דּוֹר שְׁלִישִׁי

אַתְּ הָיִית נִצָּחוֹן אִמָּא נֵצֶר וַאֲנִי

זִכְרוֹן מִי אֲנִי?

 

הַסְּפִירָה מַמְשִׁיכָה רְבִיעִי חֲמִישִׁי

וְשִׁשִּׁי עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ

מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ?

 

מַה יִּהְיֶה

בְּסוֹפִי?

 

 

 

אות

הָיוּ לָכֶם וִכּוּחִים עַל הַמִּסְפָּר שֶׁהָיָה אוֹ לֹא

עַל הַיָּד עַל הַקַּאפּוֹ שֶׁאָהֲבָה אוֹ נִצְּלָה

אוֹתָהּ וְעַל הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים שֶׁלִּקַּטְתֶּם

עִם הַשָּׁנִים מֵהַחַיִּים

 

אֲבָל הַטְּלַאי הַצָּהֹב שֶׁנָּשָׂאנוּ

בְּכָל שָׁנָה בִּשְׁלִיחוּת לְבֵית הַסֵּפֶר

הֵעִיד בְּגָאוֹן וּבִכְאֵב

שֶׁאֲנִי יְהוּדִי

 

 

 

בני אדם

            לדן פגיס

 

בְּכָל יוֹם אֲנִי

מִשְׁתַּדֵּל לִזְכֹּר וְלִהְיוֹת

בֶּן־אָדָם לֹא לִשְׁכֹּחַ

אֶת הָרֶוַח הַדַּק שֶׁתָּוִיתָ בֵּין צֶלֶם

לְצֵל שֶׁמְּאַיֵּם לְהִפָּעֵר לַתְּהוֹם

הֵם הָיוּ בְּנֵי אָדָם

מְהַדְהֵד בְּרֹאשִׁי הַפַּחַד

הֵם הָיוּ בְּנֵי אָדָם

 

 

 

תמונה באלבום

תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת

לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה יַלְדָּה

עוֹמֶדֶת

לַחְלוּחִית בְּעֵינָהּ צוֹחֶקֶת אוֹ

בּוֹכָה אוֹחֶזֶת בִּידֵי

אִמָּהּ

 

מִלְחָמָה

 

תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת אַחֲרֵי

הַמִּלְחָמָה יַלְדָּה

עוֹמֶדֶת לַחְלוּחִית בְּעֵינָהּ

בּוֹכָה אוֹ

צוֹחֶקֶת אוֹ

אֵינָהּ

 

 

 

לקראת מסע

אֲנִי נוֹסֵעַ רָחוֹק

לִמְצֹא קָרוֹב

לָגַעַת בְּרֶגַע הָאֶפֶס וְלַחְזֹר

אֶל הַמַּסְלוּל

 

אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהָיָה הוּא

שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֲנִי

יוֹדֵעַ אֵלּוּ זִכְרוֹנוֹת

לְלֹא גַּעֲגוּעַ

 

אֲבָל אֲנִי חַיָּב לִנְעֹץ סִימָן

בַּזְּמַן

 

 

 

בחזרה לאושוויץ

בְּאוֹשְׁוִיץ יָלַדְתְּ אוֹתִי מֵחָדָשׁ.

בְּטַבּוּר מִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים

נֶחְתְּכוּ כְּאֵב וְאֹשֶר כְּאֶחָד.

בַּמַּחֲנֶה הַקָּפוּא, הַפְּלָקָטִי

מָצָאתִי אוֹתָךְ אַחֶרֶת

וְהַזְּמַן שׁוּב דָּפַק בָּעוֹרְקִים.

 

בַּדֶּרֶךְ לְבִּירְקֶנַאוּ

בַּצְּעָדִים הָרִאשׁוֹנִים

כְּשֶׁיָּדֵךְ אוֹחֶזֶת בְּיָדִי

הֵשַׁבְנוּ לִשְׁנֵינוּ מַשֶּׁהוּ

שֶׁלֹּא נִפְתַּר עַד עַתָּה

וְעַד עוֹלָם

 

 

 

סליחה

נָסַעְתִּי לְגֶרְמַנְיָה

אִמָּא

לֹא כְּדֵי לִסְלֹחַ לְמִישֶׁהוּ

רַק לְעַצְמִי

נָסַעְתִּי לְטַיֵּל וְלַעֲבֹד

אֲבָל לֹא שָׁכַחְתִּי

 

הַשּׁוֹאָה מַמְשִׁיכָה לְלַוּוֹת אוֹתִי

כְּצֵל וּבַזָּוִית הַנְּכוֹנָה שֶׁל הָאוֹר

אֲנִי וְהִיא אֶחָד

 

לֹא רַק כָּאן בְּגֶרְמַנְיָה

אֶלָּא בְּלֵילוֹת בְּלִי שֵׁנָה

בְּכָל הָעוֹלָם

וּבְבֵיתִי

 

 

 

לא

אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֶפְשָׁר לִזְכֹּר

וְלִשְׁכֹּחַ לְהַפְרִיד בֵּין עָבָר

לְעָתִיד לְהַבְחִין בֵּין רַע

לְטוֹב

 

אֲבָל הָעֹז לִשְׁכֹּחַ

הַכֹּחַ שֶׁמִּבַּעַד לַלֹּא

הַסִּכּוּי לִשְׁמֹר וְלֹא

לְשַׁמֵּר זִכָּרוֹן

מְפַתִּים אוֹתִי

 

השירים מתוך הספר "אני שלישי", הוצאת אבן חושן, 2013

 

 

 

בִּירוֹקְרַטְיָה

יַם הַמֶּלַח מִתְיַבֵּשׁ בַּצִּנּוֹרוֹת הַמְקֻבָּלִים
מִישֶׁהוּ סָכַר אֶת פִּי הַיַּרְדֵּן
וְאַחַר קָשַׁר אֶת פִּרְקֵי הַנְּחָלִים
וּמִלֵּא אֶת בְּרֵכוֹת הַמִּפְעָלִים
וַאֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ,
בְּאֹפֶן טִבְעִי,
מְגַלַּחַת אֶת פְּנֵי הַמַּיִם.

בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים, אוֹ יוֹתֵר
יַעַמְדוּ בִּמְקוֹמֵנוּ
נְצִיבֵי מֶלַח רַבִּים,
לְהַזְכִּיר כִּי עַל חֲטָאֵי סְדוֹם וּפִשְׁעֵי
פְּקִידֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא יַשִיבוּנוּ.

 

 

 

אֶקוֹ-לֹא-גִית

נֵעַרְתִּי האֶקוֹלֹאגִית גָּרָה בְּקַנְיוֹן עֲזְרִיאֵלִי, אֲבָל
לֹא אִכְפַּת לָהּ שֶׁנֵּצֵא לִרְכֹּב בְּפָארְק היָרְקוֹן,
לֹא אִכְפַּת לָהּ לְהָכִין לִי אֲרוּחָה אוֹרְגָנִית,
לֹא אִכְפַּת לָהּ שֶׁנִּתְקַלַּח
בִּשְׁנַיִם, שֶׁנְמָחְזֶר נְשִׁיקוֹת,
שֶׁנִתְחַמֶם גּוּף בְּגוּף.

וּבְכָל לַיְלָה הִיא מִתְפַשֶּׁטֶת וְתוֹלָה בִּשְׁמִי רְחוֹב הַשָּׁלוֹם
שִׁלְטֵי מְחָאָה, וּמְשַׁדֶּלֶת אוֹתִי, תַּחַת אוֹרוֹת הַנֵּיאוֹן
שֶׁל נְתִיבֵי איילון, לַחֲתֹם עַל עֲצוּמוֹת לְמַעַן
הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְצוֹעֶקֶת, שֶׁכֹּל הָעוֹלָם
יִשְׁמַע, כְּשֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ מִתְפּוֹצֵץ
בֵּינֵינוּ.

 

 

 

שגרה

אֲנִי חוֹתֵךְ לָךְ
אֶת הַכַּדּוּרִים
לְחֵצִי אוֹ לְרֶבַע
בְּאוֹתָהּ הַסַּכִּין
שֶׁפָּצְעָה לִפְנֵי רֶגַע תַּפּוּחַ
וּלְפִי הַמִּנּוּן
שֶׁצִּוּוּ הָרוֹפְאִים.

אֲנִי מַעֲבִיר אֶת הַגְּלוּלָה
מִקְּצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי לַשֶּׁקַע
בְּכַפֵּךְ וּמַגִּישׁ לָךְ כּוֹס מַיִם
לְהַמְתִּיק. לֹא שׁוֹטֵף
אֶת הַיָּד. לֹא מְנַקֶּה
אֶת הַסַּכִּין. לֹא שׁוֹבֵר
אֶת הַכּוֹס. רַק
מִתְקָרֵב אֵלַיִךְ
בְּשֶׁקֶט

פַּעֲמַיִם כָּל יוֹם.

9.7.17

 

 

 

*

חַבְּקִי אֶת גּוּפֵךְ.
הַתִּירִי אֶת הָאֶגְרוֹפִים,
הָשִׁיבִי אֶת הָאֶצְבָּעוֹת לְכַף הַיָּד,
אֶת הַגְּמִישׁוּת לַמִּפְרָקִים,
אֶת הַתְּחוּשָׁה לִקְצוֹת הָעֲצַבִּים,
אֶת הָאֱמֶת.

כְּמוֹ לְנַגֵּן עַל אֲוִיר.
כְּמוֹ לָלֶכֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

חַבְּקִי אֶת גּוּפֵךְ
וְלַמְּדִי אוֹתִי
לְחַבֵּק אֶת עַצְמִי.

3.12.17

 

 

 

*

שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ אִם אַתְּ
אוֹהֶבֶת נָשִׁים. הֵשַׁבְתְּ אוּלַי,
וְהִפְצַרְתִּי בָּךְ לֶאֱהֹב וְלֶאֱהֹב
גַּם אֶת עַצְמֵךְ.

סִפַּרְתְּ שֶׁכֻּלָּם פּוֹנִים אֵלַיִךְ
בִּלְשׁוֹן זָכָר. אָמַרְתִּי שֶׁמָּה שֶׁטּוֹב לָהֶם
טוֹב גַּם לִי, הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה
טוֹב גַּם לְךָ.

אָמַרְתְּ מַשֶּׁהוּ עַל שִׁנּוּי.
לֹא הִרְחַבְתְּ וַאֲנִי
לֹא חָקַרְתִּי, אֲבָל יָדַעְנוּ שֶׁתָּמִיד
אֶהְיֶה אַבָּא שלך.

14.12.17

 

 

 

*

בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁבָּהּ נִדְמֶה
שֶׁהַבִּלְבּוּל בֵּין שֶׁלָּךְ לְשֶׁלְּךָ
נִגְמָר
מַתְחִיל הַבִּלְבּוּל שֶׁלִּי

22.1.18

 

 

 

*

מָה יִהְיֶה עָלֵינוּ יֶלֶד?
רַק הִתְחַלְנוּ בַּמַּסָּע וַאֲנִי
כְּבָר מִשְׁתּוֹקֵק לְסוֹפוֹ, חֲסַר
סַבְלָנוּת, כְּהֶרְגֵּלִי, כָּמֵהַּ שֶׁתָּבוֹא
אֵלַי חָדָשׁ וְשָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ לָבוֹא,
שֶׁתְּחַבֵּק אוֹתִי אֵלֶיךָ.

מָה יִהְיֶה עָלֶיךָ יֶלֶד?
אֲנִי מְשַׁנֵּן אֶת הַפְּרָטִים
שֶׁלִּמַּדְתָּ אוֹתִי, שֶׁקָּרָאתִי שׁוּב וָשׁוּב,
שֶׁחָזְרוּ וְאָמְרוּ כֻּלָּם, אֶת לוּחַ הַזְּמַנִּים,
הַשִּׁנּוּיִים, הַפְּחָדִים. אוּלַי כָּךְ
יִהְיֶה לִי קַל יוֹתֵר.

מָה יִהְיֶה?
הַחֲלוֹמוֹת יִמְצְאוּ צוּרָה וְגוּף
שׁוֹנִים, הַחַיִּים יַחְזְרוּ לְמַסְלוּלָם,
כְּאִלּוּ יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה, "חַיִּים רְגִילִים", "יֶלֶד
רָגִיל", "אַבָּא רָגִיל". וַאֲנִי שֶׁעַד עַתָּה הָיִיתִי
אָב לִשְׁנֵי בָּנִים וּבַת אֶהְיֶה מֵעַתָּה
אָב לִשְׁלוֹשָׁה בָּנִים.

15.2.18

 

השירים מתוך "אֲנִי אַבָּא שלך", (פרדס, 2019)

 

קישורים חיצוניים

עדי וולפסון בויקיפדיה

עדי וולפסון בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ספר השירים "אני שלישי" באתר של אבן חושן

שירים של המשורר עדי וולפסון ב- Ynet

 ספר השירים "אני שלישי" באתר אינדיבוק

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 32