בְּשׁוּק מֵאָה שְׁעָרִים
צילום: תפארת חקק
בְּשׁוּק מֵאָה שְׁעָרִים בִּירוּשָׁלַיִם
יֵשׁ שַׁעַר אֶחָד, שַׁעַר צַר.
וְשָׁם בַּשּׁוּק מְעַשְּׂרִין מַעַשְׂרוֹת
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשַׂר עָנִי
מַקְדִּישִׁים תְּרוּמוֹת אֶל בֵּית הָאוֹצָר
וּמְקַבְּלִים בְּרָכָה עַד בְּלִי דַּי
מִן הַשָּׁמַיִם.
וַאֲנִי כֹּהֵן הַשִּׁירִים
עוֹמֵד בְּשּׁוּקוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשׁוּק הָעֲנִיִּים
מְחַפֵּשׂ לִי שַׁעַר אֶחָד וְיָחִיד.
אֲנִי כֹּהֵן שֶׁל נְשָׁמוֹת אִלְּמוֹת
נִיצוֹצוֹת תּוֹעִים
עוֹמֵד לְיַד הַשַּׁעַר לְבַקֵּשׁ
מַעֲשַׂר מִלִּים
מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
מתוך: "מצב החומר מצב הרוח", עמ' 44, 1998
כי הנה כחומר
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
הַשִּׁיר נוֹצַר
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְּסַתֵּת
הַשִּׁיר נִסְתַּת
כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיָד הֶחָרָשׁ
נֶחְרַשׁ הַשִּׁיר וְנֶחְרַת.
כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיָד הַמַּלָּח
נִמְלַח הַשִּׁיר עַל הַסַּף
כִּי הִנֵּה כַּזְּכוּכִית בְּיָד הַזַּגָּג
נִזְכַּךְ הַשִּׁיר וְנִשְׂרַף.
כַּיְּרִיעָה בְּיָד הָרוֹקֵם
נִקְרַע הַשִּׁיר לְפִסּוֹת אָרִיג, לְבַד
וּכְשֶׁבָּאָה הָרוּחַ
לְהָפִיצוֹ אֲלֵיכֶם
לֹא נוֹתְרָה
פִּסָּה אַחַת.
וָאִוָּתֵר לְבַד.
השירים מתוך: משורר של חצות, 2010
הַשִּׁיר עַל אִמִּי
אִמִּי אוֹמֶרֶת וְקוֹלָהּ נִשְׁבָּר:
אוֹמְרִים לִי שֶׁשִּׁירִים אַתָּה כּוֹתֵב
וְאֵינִי יוֹדַעַת לִקְרֹא דָּבָר.
וְלוֹחֶשֶׁת לִי בְּבוּשָׁה וְאוּלַי מְבוּכָה:
עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד
וּכְתֹב הַשִּׁיר עַל אִמְּךָ.
אֲנִי יוֹשֵׁב לְיַד אִמִּי בַּמִּטְבָּח
לִכְתֹּב לָהּ שִׁיר
לִכְתֹּב לָה הַלֵּל וּשְׁבָחָה
לִנְשֹׁם הָרֵיחַאן הַפּוֹרֵחַ בְּמִטְבָּחָהּ
בְּקֻפְסָאוֹת שֶׁל פַּח.
בִּקְדֻשָּה זוֹרָה הִיא מֶלַח רַךְ
עַל הַלֶּחֶם שֶׁהִיא אוֹפָה בְּיָדֶיהָ.
בְּיַלְדוּתִי פִּזְּרָה מֶלַח עַל בְּגָדַי
פֵּרוּרֵי מֶלַח לִשְׁמִירָה וְלִסְגֻלָּה
בְּיַלְדוּתִי קָשְׁרָה אִמָּא לְרַגְלַי מְצִלּוֹת
כְּדֵי לְהַרְחִיק שֵׁדִים וּבֶהָלָה.
יָפָה אִמִּי כְּשֶׁהִיא כּוֹתֶשֶׁת
עִשְׂבֵי נַעְנָע וְרֵיחַאן בַּמַּכְתֵּשׁ.
כּוֹתֶשֶׁת בָּעֱלִי שֶׁבְּיָדֶיהָ
יָדֶיהָ לוֹהֲטוֹת כָּאֵש
כּוֹתֶשֶׁת הִיא עַד כָּלָה
אֶת הָרֹעַ, מְפִיקָה מִמֶּנּוּ אִשֶּה
רֵיחַ נִיחוֹחַ.
וְהִיא אֲצִילָה וְהִיא בַּת נְדִיבִים, קְדוֹשָׁה
בְּשִׂמְלָתָהּ שִׂמְלַת אַטְלָס זוֹהֲרָה
וְסֶרֶט תַּחֲרָה אָדֹם בְּשׁוּלֵי סִינָרָהּ.
יָפָה אִמָּא כְּשֶׁיָּדֶיהָ מַבְהִיקוֹת
מֵיטִיבוֹת אֶת הַנֵּרוֹת:
מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה קְשׁוּרָה אָז לְרֹאשָׁהּ
לְהַרְחִיק מַזִּיקִים, לְגָרֵשׁ מְאֵרָה.
הִנֵּה זֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאִמִּי.
בְּיַלְדוּתִי הָיְתָה שָׁרָה לִי שִׁירִים
וְכַף יָדָהּ הַחַמָּה רֹאשִׁי לוֹטֶפֶת.
הִנֵּה זֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאִמִּי
שֶׁבִּזְמַן חֹשֶׁךְ הִיא מְאִירָה הַבַּיִת
בְּכוֹס שֶׁמֶן זַיִת
עִם פִּסַּת צֶמֶר גֶּפֶן.
וְהִיא מְסִירָה הַקְּלִפּוֹת מִן הַכֵּלִים
בְּמַיִם וְחוֹל
וְלוֹחֶשֶׁת קוֹלָהּ בְּלִי מִלִּים:
כָּךְ הַמָּקוֹם חַטֹאתֵינוּ יִמְחֹל.
הִנֵּה זֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאִמִּי.
שֶׁהִיא שָׁרָה שִׁירִים יָפִים
וְאֵינִי מֵבִין מַה הִיא שָׁרָה.
וְיָפִים הֵם שִׁירֶיהָ, יָפִים בֶּאֱמֶת
טַעֲמָם עָנֹג
טַעֲמָם עָנֹג וְתָם.
וַאֲנִי נִרְדַּם אָז, נִרְדַּם עַד כְּלוֹת
וְאֵינִי יָרֵא וְאֵינִי יָרֵא מִן הָרָעוֹת.
וְהָרֵיחַאן פּוֹרֵחַ בְּשִׁירֶיהָ
וַאֲנִי שִׁכּוֹר נִרְדָּם.
וְאֵינִי מֵבִין
וְאֵינִי מֵבִין אוֹתָם.
השיר מתוך: ואז בקץ היוחסין, 1987
בֵּין הַזְּמַנִּים
חֲדָרַי עֲמוּסִים חֲפָצִים חֲפָצִים
קְטַנִּים.
אַיֵּה מְקוֹם שִׁירָתִי.
הִיא מוֹפִיעָה אֶצְלִי לֹא פַּעַם
בֵּין הַזְּמַנִּים.
וְהִיא בָּאָה אֵלַי מִן הֶחָצֵר
הַפְּנִימִית, יוֹנָה הוֹמָה
מְבַקֶּשֶׁת אֶת מְקוֹמָהּ.
בֵּין זְמַן הָרַעַשׁ לִזְמַן הָרַעַשׁ
הִיא בָּאָה שְׁקֵטָה וְרַכָּה
קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.
וְאוֹמֵר אֲנִי לָהּ בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט
עוֹדֶנִּי אֲחוּז חֲלוֹם:
בּוֹאִי אֵלַי תָּמִיד, שִׁירָתִי
אֵין שִׁירָה שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם.
פתיחה לספר "זריחה בין הזמנים", עמ' 6, 2003
קישורים חיצוניים
המשורר בלפור חקק בלקסיקון הספרות העברית החדשה
יהודה עצבה קורא את שירו של בלפור חקק "בשוק מאה שערים"
הרצל ובלפור קוראים בקפה - News1
מקור ראשון: מתנבאים בשער השירה | מנחם פאלק
המשורר בלפור חקק קורא את שירו "אישה זכוכית"
(סרט הווידאו מתוך אתר היו טיוב של שושנה ויג)
הרצל ובלפור חקק - מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס
סרטו של אילן רהב: הרצל פינת בלפור
