הַלַּיְלָה הָיִיתִי אִשָּׁה מְטֹרֶפֶת

הַלַּיְלָה הָיִיתִי אִשָּׁה מְטֹרֶפֶת בַּחֹשֶׁךְ
נֶהְפֶּכֶת לְדֶלֶת שֶׁאֶפְשָׁר לִפְתּוֹחַ בְּלִי לְבַקֵּשׁ
חֲלָלִים חֲלָלִים אַתְּ אִשָּׁה מְטֹרֶפֶת
שֶׁאָסוּר לָהּ לוֹמַר
שֶׁגּוֹאָה
מַה שֶּׁאַתְּ עֲבֵרָה, סְדוּקָה, כָֹּל כָּך מְחוּקָה
מְתוּקָה
עֵירֻמָּה מִמִּלִּים
לְבוּשׁוֹת הֵיטֵב
 

*
וְרַק אַתָּה אָמַרְתָּ
אִשָּׁה מְטֹרֶפֶת אֲבָל שֶׁלִּי
אִשָּׁה מְשׁוּגַעַת אֲבָל אֵיפֹה עוֹד שֵׂעָר כָּזֶה
בַּיִת לְצִפּוֹרִים
אֵיפֹה עוֹד הַיַּעַר שֶׁלֹּא מְפַחֵד מִמִּפְלָצוֹת
אֵיפֹה הַיַּדָיִים שֶׁלָּךְ לְהַחֲזִיק אוֹתִי

שֶׁאֲנִי שָׁפוּי

 *

לַיְלָה רָב דּוֹפֵק בַּתְּרִיסִים
אֶת הָאָרֶץ חֹשֶׁךְ מְכַסֶּה.
אוּלַי תֵּצֵא דַּעְתִּי וּמַה אֶעֱשֶׂה
הָפַּחָד חוֹרֶץ בְּגוּפִי רְכָסִים.

וּמָחָר שׁוּב רִבּוֹאוֹת הָאוֹר
דּוֹמֶה כִּי הַשָּׁמַיִם נְמוּכִים
אֲבִי, אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים
לְוַאי וְלֹא יְהֵא יוֹמִי נֵעוֹר.

רַבּוּ עָלַי פָּנֶיךָ, כָּתָר לִי רָב
וְיֶחָווּנִי כֹּל הַמִּלִּים הָרֵיקוֹת.
וְאֶדָעַה, אִם תֶבוֹאֶנִי כַּלָּה וְכַמָּה אֶכְאַב

עַד יִפְגָעוּנִי רַחֲמֶיךָ, וְכֹל הַצְּעָקוֹת.
וּבֵינְתַיִם דּוּמִיָּה, שֶׁרַבּוּ פִּצְעֵי הָאָהַב
וְאֶתָם עַד אִיתָם לְפָנֶיךָ, רִבּוֹן אֲנָקוֹת - -

רבי שמעון בן יוחי אומר: קבריהם של גויים אינן מטמאים,
שנאמר (יחזקאל ל"ד, ל"ג) "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" - אתם קרויים אדם,
ואין אומות העולם קרויים אדם. (בבא מציעא קי"ד ע"ב)

*
אָנוּ קְרוּעִים, אָדַם. וְהֶם

הָיָעַר מָלֶא רָגְלָיִים
צְעָקוֹת נוֹשְׁרוֹת
מָרְבַד עָלִים רָךְ.
אָחַרֵי הָאֶימָה הָיוֹפִי
צִידוֹ הָעִיוֶר שֶׁל הָזִיכָּרוֹן.

*
דְבָרִים שֶׁהָדָעַת אָינָה סוֹבֶלֵת
הָדַת סוֹבֶלֵת.
לְמוּדֶי שְׁתִיקָה אָנוּ נוֹהָמִים אֶל
שָׁמַיִם מוּגָפִים, לְתוֹךְ יָדֶינוּ הָסְגוּרוֹת.
אֶימָה לֹא פָּנִים עָד רֶחֵם
בִּשְׂעָרִי עוֹלֶה עָפַר.
אֶ-לוֹהִים נוֹשֶׁר עָל קָרְקָעִית הָיָעַר.

*
מָה נוֹרָא הָמָקוֹם הָזֶה
מָה אָיוּמִים פָּנֶינוּ
בָּחָשֶׁיכָה.
נְטֶה בִּי אוֹפֶל, הָטֶה לִי נֶר.
אָל תְנִיחֶנִי עָלֶה אָחַר עָלֶה
לְצֶל הָלָילָה.
שִׂימֶנִי כָּאֶבֵן, שִׁימֶנִי בָּנֶחְתָם.
מִי יָכִּירֶנִי עֶירוֹמָה מְגוּפִי, חָיַה וְבָּשַֹר.
מָה נוֹרָא הָמָקוֹם הָזֶה,
שָׁעַר אֶין שָׁמַיִם.

*
כְּאִילוּ יֶשׁ הָנוֹלָדִים
שְׁלֹא מְאֶם.

שִׁיר פָּנִים בָּעִיר

פָּנַי לֶאֱ-לֹהִים אֲשַׁלֵּם. כִּמְעַט וְתַם הָאוֹר
תְּהוֹם קוֹרְאָה בָּעִיר וְהִיא עוֹטָה עָשָׁן.
אֶת מַחְשָׁכַּי אֶפְרַע; הַלַּיְלָה לֹא אִישַׁן.
עַכְשָׁו אֲנִי רָעָב וְרוּחַ וְצִפּוֹר.

עַכְשָׁו זָהָב עוֹקֵד הָרִים וְאַף צִלִּי חָשׁוּק.
עַכְשָׁו צֵל הַגּוּפִים פּוֹעֵם בִּי כְּצַלֶּקֶת.
וּמִי בְּאֵין פָּנִים יִקְרָא וִיצַעֵק אֶת
מַה שֶּׁכָּל בָּעִיר – בָּרֶגֶל וּבַשּׁוּק.

וּמַה שֶּׁאֵין לִמְנוֹת יִכְבַּד מִן הַיָּקָר,
הָעִיר זְקֵנָה כַּחֹשֶׁךְ וְקוֹלָהּ אָפֹר.
וְהִיא אֶקְדַּח הַזְּמַן וְצַעַד מְנֻכָּר

וְבָהּ הַגּוּף פְּלָאִים, חֲלוֹם שֶׁאֵין לִתְפֹּר.
וְשׁוּב וְלֹא מִגּוּף, הִיא זָר וְהִיא מֻכָּר –
הִיא סוֹד הָאַרְגָמָן וּכְאֵבָהּ צִפּוֹר.

                   "תנו רבנן: שבוע שבן דוד בא בו:

                     שנה ראשונה מתקיים מקרא זה
                     "והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר."

                              ....
                              במוצאי שביעית בן דוד בא"
                               (סנהדרין צ"ז)

*
זוֹ לֹא אָנִי שְׁשׁוֹתֶקֶת, זֶה הָחוֹרֶף שְׁמְאָחֶר
אָנִי נְכוֹנָה לְהָמְתָנָה אָרוּכָּה יוֹתֶר מִלְיֶלֶד
בָּעָקָרוּת הָנוֹרָאָה שֶׁל מוֹצָאֶי

מְאָז הָשָׁדוֹת רֶיקִים
יִרְאָה שְׁפוּכָה בָּחָצֶרוֹת
בָּכִינוּ לֹא מִבְּכִי
וְאֶין תֶיבָה וְעִיר
וְקוֹל
פָּחָד הָזָהָב שֶׁל הָעֶרֶב
צוֹבֶע אֶת רָאשֶׁי הָיְלָדִים

לֹא הָגָגוֹת שְׁנֶעֶלָמָים
זֶה הָקִיר שְׁעָשִׁינוּ לְבָּיִת
בָּלֶילוֹת הָאוֹרְבִים כְּמָצוֹר

כֹּל הָנֶעֶבָד
נִשׁמָט
יָדָיִים רֶיקוֹת לְגֶשֶׁם
שׁוּב נֶעֶתֶקֶת
צִיפּוֹר

אַשְׁמֹרֶת רְבִיעִית

זֶה לַיְלָה. עָמֹק מֵרֶחֶם, אָפֵל מִיּוֹם.
אֲנִי נִשְׁבֶּרֶת עַל קִירוֹת הַבַּיִת כְּגַל, וְאֵין מַחֲרִיד אֶת שְׁנַתְכֶם.
אֵינִי יְרֵאָה יוֹתֵר מִמַּגַּע הַלַּיְלָה בְּעוֹרִי;
מַה יַּעֲשֶׂה לִי הַבָּשָׂר.

אֲנִי כּוֹרָה לִי בַּיִת בְּחֵיק הַלַּיְלָה
בְּאֵין בַּיִת אַחֵר.
בַּבּוֹר הָרֵיק שֶׁל הַבְּדִידוּת, הַחֹשֶׁךְ הוּא יָדִיד
אֲנִי מַכִּירָה בּוֹ אֶת פָּנַי.

אַתְּ מַשְׁמִיעָה קוֹל בִּשְׁנָתֵךְ: מְצַיֶּצֶת בְּכִי
עֲטוּפָה בִּי כָּעֵירֹם בַּבָּשָׂר.

אָנוּ מִתְהַלְּכִים כְּאִלּוּ לֹא צָעַדְנוּ מֵעוֹלָם עַל אֲדָמָה
כְּאִלּוּ לֹא יָדַעְנוּ טַעֲמָם שֶׁל מַיִם.
זוֹ אַשְׁמֹרֶת רְבִיעִית. תִּינוֹקוֹת חוֹלְמִים
אִמָּהוֹת עִוְרוֹת מְיַלְּדוֹת אֶת קִירוֹת הַבַּיִת
מְצַיְּרוֹת בְּרֶגֶל יְחֵפָה
אֶת גְּבוּלוֹתָיו.

הַלַּיְלָה כָּרִינוּ אֲרָיוֹת מִקִּירוֹת הַבַּיִת.
הַאִם יוּנַח לָנוּ
הַאִם יֻתַּר חֲלוֹם
וּבְאֵין חֲלוֹמוֹת אֵיךְ תָּבוֹא שֵׁנָה
אֵיךְ יִבְקְעוּ כְּנָפַיִם לִתְפִלָּתִי.

עוֹרִי רוֹעֵד, דָּבֵק בִּבְגָדַי.
כְּתַב יָדִי צַלָּקוֹת מִן הַלָּבָן.
אֲנִי מַטְלִיאָה כְּתָמִים שֶׁל אוֹר
בְּשִׂמְלַת הַחֹשֶׁךְ.

ביוגרפיה

לֹּא אֵרְעוּ דְּבָרִים מְיוּחָדִים.
דָּבָר מִלְּבַד חֲרָטוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים
קוֹרוֹת חַיַּי צָפִים בַּנָּהָר הַגָּדוֹל:
הָיִינוּ מְאוּשָּׁרִים מְאֹד וְאוּמְלָלִים מִדַּי
לָהַבְתִּי יַעַר
בִּשַּׁלְתִּי, אָכַלְתִּי, שָׁטַפְתִּי כֵּלִים. יָדַי קָלְפוּ וְהִתְקַלְּפוּ
אֶת הַכְּבִיסוֹת הַס מִלְּהַזְכִּיר: מְלָאכָה הַמְּכַלָּה עַצְמָהּ.
הָיוּ בִּי כַּמָּה מַחְשָׁבוֹת עֲמוּקּוֹת וְכַמָּה טִפְּשִׁיּוֹת לְמַדַּי
מִלִּים הִתְעוֹפְפוּ מִמֶּנִּי
צִפּוֹרִים מֵתוֹת עַל רִצְפַּת הַמִּטְבָּח.

הָיִיתִי לַחֲלוּפִין: אִשָּׁה, יָם, תְּלוּלִית עָפָר, גֵּב וְאֶבֶן בַּמִּדְבָּר.
(בְּהַתְאָמָה: אִמָּא טוֹבָה, אִמָּא רָעָה, מְאַהֶבֶת, מְשׁוֹרֶרֶת, אֲבוּדָה).
בַּדֶּרֶךְ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁרֵאשִׁיתָהּ תְּהוֹם וְאַחֲרִיתָהּ עָפָר
רְגָעִים שֶׁל יֹפִי פְּרָאִי
וְעָשָׁן.
אֵם הַדֶּרֶךְ שׁוֹלַחַת יָד בְּנַפְשִׁי
אֲנִי פּוֹשֶטֶת צַוָּארִי לִקְרָאתָהּ
אַיִן תַּחַת אַיִן.

השירים מתוך הספר "בית בחיק הלילה", הוצאת אבן חושן

קישורים חיצוניים

הספר "בית בחיק הלילה" באתר של אבן חושן

מאמר של בכל סרלואי "על הצניעות: בין קדושה לתועבה" - במוסף "מקור ראשון"

בכל סרלואי על "רישום של העבר" לוירג'יניה וולף, במוסף "מקור ראשון"

"השיר הטוב כפרי בשל" - אנתולוגיה של שירת ביכורים בעריכת אילן ברקוביץ' במוסף "ספרים", עיתון "הארץ"

על החיים ללא פייסבוק - מעריב, nrg

הספר "בית בחיק הלילה" לרכישה באינדיבוק 

בכל סרלואי באירוע בבית אצ"ג, ביום השואה "רחובות הנהר"

לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 37