אסנת צירלין

 

 המשורר העיוור

 

"אֶרֶז בִּיטוֹן חָזַר הַבַּיְתָה עִוֵּר".אסנת צירלין - תמונה

הַמֶּתַח בֵּין נִגּוּדִים עוֹבֵד:
חָזַר הַבַּיְתָה – קָטָן
עִוֵּר – גָּדוֹל.

אֵצֶל מַרְגָּרֶט אֶטְווּד הָעִוֵּר לֹא הָיָה מְשׁוֹרֵר.
אֶל הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ הוּא הִגִּיעַ בִּשְׁלַבִּים:
קֹדֶם טָוָה שְׁטִיחִים (הוּא עֲדַיִן רוֹאֶה),
אַחַר כָּךְ שִׁפְחַת מִין –
אֵין נִגּוּדִים (אִם כְּבָר – עָדִיף לֹא לִרְאוֹת),
וּלְבַסּוֹף, מִתְנַקֵּשׁ.

 

 

לא היה כתוב בעיתון

עַצְמָאוּת, שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, יוֹם הַכִּפּוּרִים –
אֵלֶּה הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לַשְּׁאֵלָה "מָתַי שֻׂרְטַט הַקַּו הַיָּרֹק?"
71 טָעוּ.

מִסְפַּר הַטּוֹעִים (גְּלִינְג גְּלִינְג ...) הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר ב-1 נֶגֶד 100.

הַאִם לֹא רָאוּי שֶׁעֻבְדָּה זוֹ תִּפְרֹץ אֶת גְּבוּלוֹת הַשַעֲשׁוּעוֹן
וּתְשַׁמֵּשׁ כּוֹתֶרֶת רָאשִׁית, מַאֲמָר בְּ"דֵּעוֹת",
אוֹ, אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, חַוַּת-דַּעַת רְפוּאִית?

אֲנִי מוֹדָה בְּבוּשָׁה: גַּם אֲנִי הָיִיתִי טוֹעָה.
"נוֹפֶלֶת".
עַל אַף שֶבְּ-1 נֶגֶד 100 לֹא נוֹפְלִים (וּבִכְלָל קוֹרְאִים לָזֶה "לָעוּף")
רַק מֻחְשָׁכִים. יוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ.
הַקַּו הַיָּרֹק יָרֹק יָרֹק – רַק מִלִּשְׁמֹעַ רַק מִלִּקְרֹא
נוֹפְלִים
נוֹפְלִים
(כְּמוֹ גּ'וֹן דְּרַיְפֶר
בְּקַוִּים
שְׁחֹרִים לְבָנִים
קְפוּאִים לְאָרְכָּהּ
שֶׁל כָּל הַנְּפִילָה).
תָּעִירוּ אוֹתִי לַשְּׁאֵלָה הַבָּאָה.

*

הֻפְתַּעְתִּי מֵהַפִּרְסוּם עַל הַחֻלְדָּה –
הָיָה כָּתוּב שֶׁהִיא הָאָב הַקָּדוּם שֶׁל כָּל יוֹנְקֵי הַשִּׁלְיָה.
לֹא בִּגְלַל שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶלָּא
בִּגְלַל שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲחֵרִים יוֹדְעִים.
מְדֻבָּר אָמְנָם בְּכַמָּה מַדְעָנִים, אֲבָל כָּעֵת
הֵם פִּרְסְמוּ אֶת זֶה בָּרַבִּים.  עטיפה

"בְּמַהֲלַךְ תְּקוּפַת הַדִּינוֹזָאוּרִים, אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ קְטַנִּים וְנֶחְבָּאִים".

הַ-Protungulatum donnae – זֶהוּ שְׁמָהּ הַמַּדָּעִי – 
הָיְתָה חֻלְדָּה שְׂעִירָה עִם זָנָב אָרֹךְ,
אֶצְבָּעוֹת גַּרְמִיּוֹת וְצִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת.
גַּם לִי הָיְתָה תְּקוּפָה כָּזוֹ,
אֲבָל רֹב חַיַּי אֲנִי גּוֹזֶרֶת אוֹתָן. 

 

 

 

אוקסיטוצין

אֲנִי קוֹרֵאת בְּהִתְמַרְמְרוּת שֶׁכְּשֶׁמִּתְאַהֲבִים
מְאַבְּדִים אֶת הַיְּכֹלֶת לְהַבְחִין בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאֻיּוֹת.
אֲנִי קוֹרֵאת בְּבוּז,
אֲבָל הַבּוּז שֶׁלִּי חַלָּשׁ.
אֲנִי חַלָּשָׁה.

אָז זוֹ הַסִּבָּה?
זוֹ הַסִּבָּה?
אֲנִי רוֹאָה אוֹתָם, אֶת אֵלֶּה שֶׁלֹּא יִהְיוּ פְרָיֶרִים לְעוֹלָם –
מְרֻחָקִים, חַשְׁדָנִים –
בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי רוֹצָה אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלָּהֶם בִּכְלָל!

 

 

עשיתי מה שאמרו

כְּשֶׁאֲנִי קָמָה בְּאֶמְצַע שִׁיר
(מַעֲמִידָה סִיר, מַשְׁכִּיבָה כֻּתְנָה)
אֲנִי קוֹרֵאת שֶׁהֲכִי טוֹב לָקוּם בָּאֶמְצַע.
כִּי "הַסָּחַת דַּעַת, עֲזִיבָה שֶׁל נוֹשֵׂא",
(אֲנִי טָסָה חֲזָרָה לַמַּחְשֵׁב),
"גּוֹרֶרֶת בְּעִקְבוֹתֶיהָ"
(עַכְשָׁו זֶה מַגִּיעַ)
"הַבְרָקָה".

 

 

בעברית זו אהבה

מַצְחִיק.
הוּא כָּתַב בַּפִּנְקָס אַלְטְרוּאִיזְם
כְּאִלּוּ הָיְתָה תִּזְכֹּרֶת
לְמַשֶּׁהוּ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת.
הַפִּנְקָס הָיָה מֻנָּח עַל הָעִתּוֹן,
הוּא הֵצִיץ בּוֹ וְשָׁאַל:
"אַתְּ יוֹדַעַת מַה זֶּה אַלְטְרוּאִיזְם?"

כְּאִלּוּ אַלְטְרוּאִיזְם זֶה מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ
וְעוֹד לֹא כָּל כָּךְ מֻכָּר.
מִפְּאַת הַתַּדְהֵמָה הִצְלַחְתִּי רַק עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה
(יֵשׁ לִי בִּטָּחוֹן מָלֵא שֶׁזֶּה כְּבָר יָשָׁן וּמֻכָּר):
"הַהֶפֶךְ מֵאֶגוֹאִיזְם".
(הָלַךְ הַזּוּלַת, הָלְכָה הָאַהֲבָה).

 

 
בקרואטיה השתגעו

"בִּקְרוֹאַטְיָה חוֹשְׁשִׁים כִּי דַּוְקָא הַפְסָקַת צֵיד הַדֻּבִּים
תַּגְבִּיר אֶת הִתְנַכְּלֻיּוֹת הַתּוֹשָׁבִים כְּלַפֵּיהֶם".
(כַּמָּה תַּגְבִּיר, עַד מָוֶת מַמָּשׁ?)
הַמּוֹחַ מְאַחֵר אוֹ מַקְדִּים
(אוֹ מַשֶּׁהוּ).
נִשְׁמָע כְּאִלּוּ הַמָּוֶת הָיָה פִּתְרוֹן מֻשְׁלָם לְהִתְנַכְּלֻיּוֹת
וּכְשֶׁהֻחְלַט בִּשְׁרִירוּת, אִם לֹא בְּרֹעַ מַמָּשׁ, לַחְדֹּל מִמֶּנּוּ,
מֵתוּ הַדֻּבִּים.

וּמַדּוּעַ "דַּוְקָא"?
נְנַסֶּה בִּלְעָדָיו:
"בִּקְרוֹאַטְיָה חוֹשְׁשִׁים כִּי הַפְסָקַת צֵיד הַדֻּבִּים
תַּגְבִּיר אֶת הִתְנַכְּלֻיּוֹת הַתּוֹשָׁבִים כְּלַפֵּיהֶם".

וְעַכְשָׁו מִשְׁפָּט אַחֵר:
"הָאֵם רָצְחָה אֶת יְלָדֶיהָ
מִשּׁוּם שֶׁחָשְׁשָׁה שֶׁיִּלָּקְחוּ מִמֶּנָּה".

 

 

רצח שלושת הנערים

אותה שיחה

יוֹם מוֹתָם שֶׁל הַנְּעָרִים.
פְּרָטִים נִקְשְׁרוּ בּוֹ; הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הִתְבָּרְרָה;
זוּטָה מִן הַתְּחוּם הַטֶּכְנִי
נָדְדָה; יוֹצְרוֹת הֶחְלִיפוּ בְּכוֹרָה.

הָיְתָה שִׂיחָה; הָיָה אַיפוֹן; הָיָה תּוֹצָר שֶׁל חִנּוּךְ; הָיָה חַיָּל בְּסָדִיר;
הָיוּ מִשְׁטָרָה, אַחֲרָאִית מִשְׁמֶרֶת, קַו אֹפִי, שְׁטָחִים;
לֹא הָיְתָה סוֹלְלָה, לֹא כָּזוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא.

בַּהַתְחָלָה הִשְׁתַּגַּעְנוּ. מָרַטְנוּ שְׂעָרוֹת.
רָאִינוּ אוֹתָם מִתְרַחֲקִים; שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת
מִתְרַחֲקִים: "הַשִּׂיחָה שֶׁהָיְתָה לֹא טֻפְּלָה".

כָּל שְׁמוֹנָה-עָשָׂר הַיָּמִים הִשְׁתַּגַּעְנוּ, מָרַטְנוּ,
זָעַמְנוּ, חָשַׁבְנוּ; הַפְּרָטִים הָיוּ
נְחָלִים שׁוֹעֲטִים לְכִוּוּן אֶחָד:
אֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל אֶת הַנְּעָרִים!

אֲבָל רֶגַע לִפְנֵי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים (הַסּוֹלְלוֹת
הוּצְאוּ מִשְּׁנֵי מַכְשִׁירִים) מַה קָּרָה
בִּשְׁתֵּי הַדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַחַיִּים
נָדְדָה הַזּוּטָה מִמַּעְבְּדוֹת אֶפְּל לְזִירַת הַהֲרִיגָה:
"בָּאַיפוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת הַסּוֹלְלָה".

מִי שֶׁיָּדַע; מִי שֶׁלֹּא יָדַע; מִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ,
כֻּלָּנוּ לָטַשְׁנוּ עֵינַיִם
כְּשֶׁפִּסַּת הַטְּרִיוְיָה הָפְכָה
לְקוֹל פְּעָמָיו שֶׁל הָעוֹמֵד לְהַגִּיעַ;

כְּמוֹ חַלּוּק-נַחַל, כְּמוֹ דָּוִד וְהַקָּלִיעַ,
הֵסִיטָה "הַשִּׂיחָה" אֶת שַׁעֲטַת הַמַּיִם:
הַבְּכוֹרָה הַחֲדָשָׁה גְּרוּעָה שִׁבְעָתַיִם.
לֹא אָפִיק, לֹא כִּוּוּן, לֹא כָּל מַה שֶּׁחָשַׁבְנוּ –
בְּחַדּוּת, בִּכְאֵב, כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לָמוּת פַּעֲמַיִם;
הַנְּעוּרִים, הַתּוּשִׁיָּה, הַגְּבוּרָה, "הַשִּׂיחָה",
הַשִּׂיחָה אוּלַי הִיא זוֹ
שֶׁהֵבִיאָה לְמוֹתָם.

 

דרור חנין נהרג במעבר ארז כשחילק ממתקים לחיילים

ממתקים לחיילים

הַנָּשִׂיא הַנִּבְחָר רוּבִי רִיבְלִין אָמַר:
לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֶפְשָׁר לָמוּת בִּגְלַל אַהֲבַת חִנָּם.

בִּגְלַל?!

בְּעִקְבוֹת...
תּוֹךְ כְּדֵי...
בְּצֵרוּף מִקְרִים עִם...
בְּלִי קֶשֶׁר לְ...

לֹא יָדַעְנוּ?

מַה יֵּשׁ לָדַעַת?

 

 

קישורים חיצוניים

שירים לא משקרים - ידיעות אחרונות

עיתון 77, גיליון 391, דצמבר 2016

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 83"