שיר גלות

בְּאֶרֶץ בְּנֵיכַר חָלַמתִּי לִי חֲלוֹם,
עַל תְּכֶלֶת בַּשֶבִי
וְאֹפֶק אָדוֹם.

עַל אֶרֶץ רְחוֹקָה בְּשוּלֵי נָהָר;
בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה
וְעֶצֶב שֶנִּשְזָר

כַּאֲלֻמַּת חִטִּים, זְהוּבָה בּאוֹר חַמָּה,
שוֹקֶקֶת לְעִתִּים
זֵיעָה שְקוּפָה תַּמָּה,

וְזִכְרוֹנוֹת שֶל טַל, שֶל שַחַר מְפֹהָק
בְּנֶפֶש הָעוֹלָל
שֶזֶּה עַתָּה נִתַּק

מִמַּחְשָבָה קְטָנָה עַל עוֹלָם גָּדוֹל
עַל אִמָּא יְשֵנָה
רוֹחֶפֶת כְּבַת-קוֹל.

כְּכֶתֶר יְלָדִים מִפֶּרַח הַשָּדֶה,
בְּלֵיל הַנִּדּוּדִים
יָרֵחַ מְדַדֶּה

בִּשְמֵי הַתַּלְאוּבָה, נוֹשֵא אֶת גַּעְגּוּעָיו
לָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
לַשַּוְא יִשָּא, לַשַּוְא.

קְרוֹבָה וְרְחוֹקָה, כִּמְטַחֲוֵי מָחָר
שְבִירָה אַךְ הֲדוּקָה
בַּלֵּב אֲשֶר נָצַר

קִינָה וְדוּמְיָּה, שָמֵחֵ לְאֵדִּי;
גּוֹרָל שֶל יְהוּדִי
בְּנֶפֶש עֲרְבִיָּה.

מאותו עפר

               לקרוא את גורי במלים של חיים

״וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

בְּסֵתֶר הַדְּבָרִים, אַתָּה הֲרֵי מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים.
זְמַנְךָ עוֹבֵר, אַתָּה אוֹמֵר, נוֹטֵל מִמְּךָ, מוֹסֵר לַאֲחֵרִים.
אַךְ לֹא בָּרוּר עֲדַיִן מַהוּ סֵדֶר הַדְּבָרִים.

אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ. חַכֵּה. אַל תֵּלֵךְ מִמְּךָ.
לְאָן אַתָּה רוֹצֶה לָלֶכֶת. הֲרֵי הָיִיתָ שָׁם,
הֲרֵי כְּבָר הָיִיתָ שָׁם. אַתָּה תֵּלֵךְ,
וְלֹא תַּגִּיעַ. לְעוֹלָם.

אַתָּה כְּבָר אִישׁ זָקֵן וּבַעַל נִסָּיוֹן עָשִׁיר.
וְלֹא מְעַט מֵהַמִּלִּים שֶׁאָבְדוּ בְּךָ,
הֵן בְּדִיּוּק הַמִּלִּים שֶׁאוֹתָן אֲנִי מַכִּיר.
הֵן נֶחְבָּאוֹת בְּסֵדֶר הַדְּבָרִים.

אַתָּה שְׁתִיקָה הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת
אֶל הַיָּם. שְׁתִיקַת הַיָּם. שְׁתִיקַת הָרֶוַח
שֶׁנִּפְעַר בֵּין מִלּוֹת הַשִּׁיר. הָרֶוַח שֶׁנִּשְׁאַר.
חַכֵּה. אַל תֵּלֵךְ מִמְּךָ. אוּלַי תִּזְכֶּה בָּאֲבֵדָה
מוּשֶׁבֶת - הַתִּקְוָה הַהִיא.״

וּלְךָ אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר עוֹד דָּבָר:
אִם נִפָּגֵשׁ הַיּוֹם, אָז לָבֶטַח
גַּם נִפָּגֵשׁ מָחָר.
כִּי הֲרֵי אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ
מֵאוֹתוֹ עָפָר.

*
הערה: השיר הוקדש לחיים גורי במלאות לו 90. השיר הוא סוג של קריאה בשירתו של גורי והשורות לקוחות משירים שונים שלו. אני רק סידרתי את השורות מחדש כסוג של קריאה אישית בשירתו. אני הוספתי ממני רק את השורות האחרונות.

זה הלב

אֵיךְ הַשִּיר יְגוֹלֵל,
בְּמִלִּים רוֹחֲשוֹת,
אֶת קוֹרוֹת הַדְּמָמָה?
אֲלֻמָּה רְתוּמָה
כְּמוֹ אוֹרוֹת לְצֵל
עַל הָאָרֶץ שָמְמָה.

מִי יִשָּא אֶת הַקּוֹל,
הוֹ חַיָּל בַּצָּרִיחַ,
בֵּין הַיָּם הַתָּכֹל
לֶעָפָר הַטּוֹמֵן בְּחֻבּוֹ
חֲלוֹמָהּ שֶל יַלְדָּה
בְּרָפִיחַ?

וְאִם יֵש נֶחָמָה,
מִיהוּ זֶה שֶיִּתְּנֶנָּהּ?
מִי יָשִיר לָעוֹלם
עַל יַלְדָּה יְתוֹמָה
שֶהָיְתָה וְאֵינֶנָּה?

וְאוּלַי הוּא יוֹסִיף
לְשִירוֹ עוֹד שוּרָה,
עוֹד "אֶחַד, מִי יוֹדֵעַ?"

מִי יִנְצֹר אֶת זִכְרָהּ
לְמוֹעֵד מְשַוֵּעַ?

לֹא הַטַּל הַיּוֹרֵד
כִּפְנִינִים עַל צַוָּאר,
לֹא אֶגְלֵי הַמָּטָר.

זֶה הַלֵּב הַנּוֹבֵע.

*
פורסם במוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות ב 10 בדצמבר 2004

שִיר אֶרֶץ

           המנון אלטרנטיווי

בֵּין הַיָּם לְבֵין כִּנֶּרֶת
אֲדָמָה שוֹתֶתֶת דָּם.

וְשִׂנְאָה בָּהּ הַעוֹבֶרֶת
מֵעָפָר לִבְנֵי אָדָם.

עֵת תִּשְבֹּת וְעֵת חוֹזֶרֶת
מִלְחָמָה כִּדְמֵי נָקָם.

הַאֲגָדָה עוֹד מְסַפֶּרֶת
שֶנִּקְרָה בָּהּ דּוֹר חָכָם,

שֶנָּטַל אֶת הַמַּזְמֶרֶת,
וְחָרַש בָּהּ וְתָלַם.

וְנָטַע בָּהּ, לְמִשְמֶרֶת,
אֲהָבָה וְרוּחַ גַּם.

וְשַלְוָה פֹּה שוּב שׂוֹרֶרֶת,
וּבְרִנָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם

בְּנֵי עֲרָב כְּבְנֵי נָצֶרֶת,
בְּנֵי אֲבִינוּ אַבְרָהָם:

בֵּין הַיָּם לְבֵין כִּנֶּרֶת,
מִגָּלִיל עַד נֶגֶב חָם,

אֶת נַפְשֵנוּ הִיא שוֹמֶרֶת,
מוֹלַדְתֵּנוּ - לְעוֹלָם. 

פורסם במוסף הארץ - 15 בדצמבר 2006

על שלושה שקרים

עַל שְׁלוֹשָׁה שְׁקָרִים
הָאַהֲבָה עוֹמֶדֶת.

עַל יִסּוּרֵי הַמַּצְפּוּן
בְּבוֹאֲךָ בִּגְנֵבָה אֶל
אִשָּׁה נְשׂוּאָה, שֶׁבַּעֲלָהּ
עָזַבָהּ בֵּעֶרֶב שַׁבָּת.

עַל קִנְאַת הָאִשָּׁה
שֶׁנּוֹתְרָה לְבָדָהּ, בְּצֵאת
בַּעֲלָהּ לְהַשִׁיב תַּאֲוָה
שֶׁרָפְתָּה לֹא מְעַט,

וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים
לְאִשָּׁה אַחַת.

שקיעה

בָּאֹפֶק, שֶנִּטְוָה
כְּמַלְכֹּדֶת חֲלוֹמוֹת,
אֲהָבָה רִאשוֹנָה
עוֹלָה בָּאֵש.

הַקֶּצֶף, שֶכָּבָה
עַל הַחוֹלוֹת,
הוּא צְחוֹק
שֶהִתְמַמֵּש.

באשר תהיני

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ
וּבַאֲשֶׁר תָּהִינִי אָהִין,
עַמִּי - הַחִלּוֹנִי - עַמֵּךְ,
וְאַרְצִי - הַחוֹלָנִית -
אַרְצֵךְ.

בַּאֲשֶׁר תִּחְיִי אֶחְיֶה,
וְשָׁם כֵּן אֲסַפֵּר.
כֹּה תַּעֲשֶה אַהֲבָה לִי
וְכֹה אוֹסִיף עוֹד
לְקַטֵּר.

כִּי לֹא הַלָּשוֹן
הִיא זוֹ שֶתַּפְרִיד
בֵּינִי וּבֵינֵךְ,
כִּי אִם -
            רַק
                  בַּעֲלֵךְ.
*

קישורים חיצוניים

סלמאן מצאלחה בויקיפדיה

סלמאן מצאלחה בליקסיקון הספרות העברית החדשה

סלמאן מצאלחה בשירונט

סלמאן מצאלחה בשירשת 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 54"