רומן היסטורי

מאת: חבצלת פרבר-שפר

הוצאת פרדס

זהו סיפורה של המלכה ברניקי. נכדתו של המלך הורדוס הגדול ובתו של אגריפס הראשון, שזכור כמלך היהודי האחרון על ארץ ישראל.
המלכה שחוותה את שריפת בית המקדש השני וחורבן ירושלים, נדחקה לשולי ספריו של יוסף בן מתתיהו והושכחה מן ההיסטוריה היהודית, אך הונצחה בסיפורי "הברית החדשה". בת, אחות ורעייה למלכים, שפסליה ניצבו בערי הקיסרות הרומית, אך היא סיימה את חייה שבורת לב, לבדה בארמון על חוף ים גינוסר. האשה שהיתה נשואה שלוש פעמים, אלמנה פעמיים וגרושה פעם אחת. אהובתו של טיטוס, האוייב הגדול של עמה, שרצח והשמיד, החריב את ירושלים ושרף את בית המקדש. הרומאי שהותיר אחריו עיי חורבות והרס חסר תקדים.

זו היתה ברניקי היפה.
היהודים קראו לה בוגדת, מלכה צינית ותככנית, שכל מה שעשתה – עשתה למען עצמה. אבל אלפיים שנה אחר כך – אולי זה לא כל הסיפור?
אולי היתה מדינאית מבריקה שטובת עמה היתה לנגד עיניה. שבמבט פוליטי קר וכוונות טובות, הימרה הימור כושל והרה-אסון?
ואולי היתה פשוט אשה צעירה ובודדה, שנסחפה בסערת האהבה בלי להתחשב בתוצאות?

את כל התשובות – אמיתיות, משוערות או דימיוניות – תמצאו בין דפי "אהבתה של ברניקי" – רומן היסטורי מרתק ומעורר תהיות וסימני שאלה, פרי תחקיר מעמיק ודמיון פורה של סופרת ישראלית.

על הסופרת

חבצלת פרבר-שפר ילידת ירושלים 1942. מבקרת ספרות ב"מקור ראשון". ספרה הראשון "לאן נעלמה מדאם סזאן" על חייו ויצירתו של הצייר הצרפתי פול סזאן ועל הזוגיות שלו לצד הורטאנס - המאהבת שלו ואם בנו, יצא לאור בהוצאת כרמל, ירושלים 1996.

בוגרת האוניברסיטה העברית בסוציולוגיה ומוסמכת בלימודים עירוניים (בהתמחות תיכנון עירוני מזווית חברתית). עבדה שנים רבות בצוותים מקצועיים שהכינו את תוכניות הפיתוח לערים קרית גת ויבנה.

במקביל כתבה בירחון "את" בעריכת יוסף לפיד ושרה ריפין. הקימה בירחון את מדור הצרכנות, ומילאה במשך כשנתיים את מקומה בעיתון של "הכוהנת הגדולה" של הבישול באותם ימים, רות סירקיס.

ב-1981 החלה לעבוד בעיריית ירושלים, כמנהלת שכונות וכעוזרת ליועץ לראש העירייה טדי קולק. בתפקידה האחרון בעירייה הייתה אחראית השיווק של הספריות העירוניות ומנהלת ספריית האמנות ב"בית טיכו". העבודה ב"בית טיכו" סיפקה לה את הידע והדחף לכתיבת ספרה "לאן נעלמה מדאם סזאן".

ב-2002 החלה לעבוד כמבקרת ספרות בעיתון "מקור ראשון", תפקיד אותו ממלאה עד היום. בתקופה ש"מעריב" היה בבעלות משותפת עם "מקור ראשון", התפרסמו כתבות הביקורת שלה במקביל בשני העיתונים.

מאז שפרשה מעיריית ירושלים, היא שבה אל אהבתה הישנה ושוקדת על לימודי היסטוריה של עם ישראל והיסטוריה כללית באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב. את המשיכה העזה שלה לתולדות בית-שני היא חבה למורה שלה בביה"ס התיכון, פרופ' אליעזר שטרן המנוח, ממקימי המחלקה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

לאחר עשרות שנות חיים בירושלים, היא גרה כיום ברעננה. יש לה שלושה בנים ואחד עשר נכדים ונכדות.

הזנת תוכן: 10.8.2014

חזרה לדף הראשי "מה חדש בספרות"