פילוסופיה ומשמעות החיים

מאת: ד"ר שמעון אזולאי
הוצאת אסטרולוג

לאדם המודרני לא נותר במה להאמין ועל מה להישען: "הרגו" את אלוהים, המדע הפך את היקום לסתמי ומנוכר, הקהילות המסורתיות התפרקו והקפיטליזם הצמיד לחייו תג מחיר. בתוך כל זה, עטופה בנוחות שמציעים החיים המודרניים, מהדהדת השאלה המטרידה: מה המשמעות של כל זה?

אך אין זו רק סקרנות אינטלקטואלית. בתוך השאלה חבויים יסודות קיומיים שהם הכוח המניע של חיינו: התשוקה למשמעות, השאיפה לאושר וההתמודדות עם אימת המוות.
ספר זה מבקש להזמין את הקורא לבחון את הרעיונות הפילוסופיים הנמצאים בבסיס חיינו, והעוטפים את חידת המשמעות ושאלת האושר. הספר מבקש להציע תפיסה שלמה ומגובשת לשאלת משמעות החיים ולשאלות נוספות הכרוכות בה. תפיסה שתשחרר אותנו מאשליות המוליכות לאומללות ותאפשר נתיב ייחודי לבנייתם של חיים בעלי משמעות וערך. נתיב, אשר בסופו עשוי להימצא גם האושר החמקמק והמתעתע.

בין הרעיונות אותם מעלה הספר:

1. אזולאי מבקש להחליף את מושג האושר במושג המשמעות. מושג האושר הוא מסוכן ומוביל את האדם לחיים של תסכול וחוסר סיפוק. זהו אידיאל שלא ניתן למימוש. מודל המשמעות שהוא מציע, מבקש להחליף את המושג הזה (ציטוטים חשובים על ההבדל בין אושר ובין משמעות, ניתן למצוא בעמודים 130-131) .

2. בוויכוח הגדול מה מניע את האדם ההכרעה היא ברורה: לא אושר, לא כסף, לא מיניות ולא עוצמה – אלא משמעות.

3. המשמעות קשורה לזיקה בין האדם למעגל הערך והעקבות שהאדם משאיר במעגל זה. במובן זה, אהבה היא מעגל הזיקה הראשוני והבסיסי ביותר. כאן ישנו דיון חשוב על גבולות האהבה ועל המחיר שלה. אזולאי מדבר רבות על המתח בין חירות ובין משמעות. אהבה היא הכרעה בדבר המשמעות. האהבה היא הכרעה של האדם לצמצם את עצמו. היא מסע של האדם לצאת מעצמו מבלי יכולת לחזור לעצמו בחזרה. גם כאן, המטבע המרכזי איננו "אושר" אלא משמעות. אהבה איננה אושר.

4. המודל של המשמעות אותו מציע הספר איננו מודל פנטזיה, אלא מודל רציונאלי. אין כאן גילויים פנטסטיים על מסתורי הקיום, אלא דרישה/הצעה לבנייה של חיים בעלי משמעות על פני האדמה הזו.

5. אזולאי מבקש להציע מודל שדוחה את האידיאל האגואיסטי-נהנתני שרבים הולכים לאורו. האידיאל האגואיסטי מקדם את החוויה הפרטית ואת "מה שמרגישים" ומרדד כל ערך וכל תוכן. הוא מבקש להציע מודל דיאלוגי שמתמקד במה שהאדם עושה ולא במה שהאדם חש. בין השאר – הוא דוחה את כל גישות הניו-אייג' שמציעות לאדם פתרונות קסם חסרי מובן.

6. יש קשר עמוק בין התפיסה שמציע הספר ובין השגשוג של הרשתות החברתיות והאינטרנט. הם למעשה מממשים, מבלי דעת, את אידיאל המשמעות שהוא מצביע עליו. בין השאר יש כאן שינוי עמוק במושג הפרטיות. דהיינו, בניגוד למה שנדמה, המהפכה הווירטואלית איננה מובילה לאסקפיזם ואגואיזם, אלא לדיאלוג ולתיקון עולם. החשש מאובדן פרטיות הוא אידיאל ישן – הפרטיות מתה ואנחנו אוהבים את זה.

7. אזולאי מבקש להחזיר את הפילוסופיה למקום שראוי לה (ושהיה תפקידה מאז ומעולם). דהיינו, לא רק כעניין אקדמי מנותק, אלא כדרך חיים שיכולה להוביל את בני האדם ואת החברה לגאולה ותיקון.

8. הספר מציע תשובות לבעיות ושאלות פילוסופיות מרכזיות שמטרידות אותנו ואנחנו צריכים להכריע לגביהן (הכרח ההכרעה שלנו בשאלות מרכזיות כגון אמת, אלוהים, מקור הסבל ומעמד הסבל ועוד, הוא אלמנט חשוב).

9. בסיום הספר דן אזולאי בשאלת ההורות וההולדה – מהו הנימוק הרציונאלי להולדת ילדים? לכאורה אין נימוק מספיק טוב להכרעה דרמטית כזו. אזולאי מנסה להראות שיש.

10. שם הספר הוא קץ האושר. זה מן הסתם נשמע פסימי, אבל זה לא. יותר מכך: אזולאי מדבר ארוכות על ההבדל בין פסימיזם ובין אופטימיזם ומראה את ההכרח שבאופטימיות. למעשה, מדובר בהכרעה מוסרית מן המעלה הראשונה אין כאן עניין של אופי, גורל או נסיבות חיים – אלא הכרעה מוסרית עקרונית וחשובה.

ד"ר שמעון אזולאי, פילוסוף ואיש וחינוך. מלמד פילוסופיה באוניברסיטה העברית וחבר ביחידת הפיתוח והמחקר של מכון ברנקו וייס. במסגרת זו מרצה ומלמד מורים ברחבי הארץ. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בשאלת משמעות החיים (המחלקה לפילוסופיה – האוניברסיטה העברית בירושלים).
מרצה ומלמד פילוסופיה לקהל רחב בזירות רבות. ביניהן סדרת הרצאות בבית אריאלה.
לפני מספר שנים השתתף בשתי עונות של תכנית המדע הפופולארית "למה מה" בערוץ 8, שייחודה בהגשת רעיונות פילוסופיים בגובה העיניים, תוך שמירה על עומק ומקוריות. (התכנית רצה עד היום בשידורים חוזרים). מאז השתתף בתכניות רדיו וטלוויזיה רבות, בהקשרים שונים.

מתוך ההקדמה לספר:

"כשהתחלתי את לימודי הפילוסופיה, שאלה אותי אימי את השאלה הבסיסית והמתבקשת ביותר: מה זה פילוסופיה? השאלה של אימי באה ממקום שונה, וממרחב הבנה שונה לגבי מהותה של הפילוסופיה. זהו מקום של תמימות ממשית ואותנטית. אימי עלתה מאלג'יריה ועד היום איננה שולטת בעברית. עיקר שפתה הוא ניב אלג'יראי מוגרבי מקומי. היא איננה יודעת קרוא וכתוב, אך עובדה זו לא הפריעה לה מעולם לנהל חיים מלאים ובעלי ערך. אך מה שלא היה בה, היא הנחילה לילדיה. חינוך, לימוד והשכלה תפסו אצלה מקום מרכזי ובלתי מתפשר. בשכונה קשת- יום, בה דלות החיים הובילה לויתור בלתי נמנע על החינוך, בשל המאמץ המנטלי והכלכלי הכרוך בו, השקיעה אימי כל יסוד של עוצמה, פיקחות וחוכמה מעשית, בכדי שילדיה ישבו על ספסל הלימודים, מצוידים בכל הנדרש, כולל התודעה העמוקה והערכית על חשיבות ההשכלה לבניין חיים ראוי.
מבלי לחשוב, עניתי לאימי, שללמוד פילוסופיה פירושו ללמוד להיות "רב של חילוניים".