נילי דגן היא משוררת ויזמת של פרויקטים לשירה ותרבות, המשתפת פעולה עם יוצרים ומקדישה מזמנה לקידום השירה בארץ ולחשיפת משוררים ותיקים וחדשים. למדה ספרות בשלוחת אוניברסיטת בן־גוריון באילת וקורסים לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. שיריה פורסמו במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות", במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ" ובכתבי העת "מאזנים", "שבו", "גג" ו"עתון 77".

"עד שאלמד לעוף" הוא ספר שיריה החמישי (פרדס 2018). קדמו לו "בכל אדם יש ארבעה בנים" (אבן חושן 2008), "מאחורי המלחמה רואים את הים" (אבן חושן 2010), "לא מתקרבת לתחנה המרכזית"(אבן חושן 2013) "ילדה של פעם" (אבן חושן 2013). היא חברה באיגוד כללי של סופרים בישראל, באקו"ם ובאגודת הסופרים.

העוגן המרכזי של פעילותה הוא האתר של נילי דגן הפועל ללא מטרת רווח מאז 2012 במתכונת של עיתון תרבות יומי. באתר מתארחים כ־800 יוצרים ונרשמו אליו כ-500,000 כניסות גולשים עד כה.

נילי דגן עורכת באתר אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית הכוללת כ-500 משוררים ומקבץ של כ-4,000 משיריהם. לצד המשוררים כולל האתר אסופת מלחיני משוררים ישראלים בעריכת דודו אלהרר, ולראשונה בארץ מוצגת לקוראים אסופת אמרות פרי עטם של משוררים וסופרים עכשוויים, על כנפי אמרות, בעריכת המשורר והעורך אמיר אור.

הזנת תוכן: 20.3.2020

חזרה לדף הראשי "סופרי הרצליה"