יוסף אגסי הוא פילוסוף, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב. תרומתו האקדמית היא בעיקר בתחומי הלוגיקה, השיטה המדעית והפילוסופיה של המדע, אך גם בשאלות חברה ולאום.

נולד בירושלים ב-1927, התחנך ב'חדר' חרדי ובבית ספר תחכמוני, ובנעוריו למד בישיבת מרכז הרב. בגיל 15 עזב את הדת, למד פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בפיזיקה. את הדוקטורט קיבל בבית הספר לכלכלה של לונדון, בהנחיית הפילוסוף של המדע קרל פופר.

בשנות השישים היה ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת הונג קונג, ובשנים 1971–1996 כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב. כמו כן החזיק במשרת פרופסור באוניברסיטת בוסטון ובאוניברסיטת יורק שבטורונטו.

פרסם שורה של ספרים, ובהם "מבוא לפילוסופיה מודרנית", "המהפכה המתמדת: מיוון עד איינשטיין", "הפילוסופיה של הטכנולוגיה" ו"הנאורות החדשה", וגם כתב ספרים בשיתוף אחרים, כדוגמת "פרנויה: עיונים בדיאגנוזה" שכתב עם פרופ' יהודה פריד ו"תודעה לאומית ישראלית" שכתבו שלושה: משה ברנט, יהודית בובר-אגסי ויוסף אגסי.

יוסף אגסי היה נשוי ליהודית בובר-אגסי, נכדתו של מרטין בובר, עד מותה ב-2018. לשניים נולדו בן, אהרון, ובת, תרצה, שנפטרה ממחלת הסרטן.

הזנת תוכן: 17.3.2020

חזרה לדף הראשי "סופרי הרצליה"