ספוטלייט – תום טריביש

in human sight

הפעם ספוטלייט עם המוזיקאי תום טריביש. לאחר כמה שנים שבהן כתב והקליט באולפן הביתי, החליט המוזיקאי תום טריביש לקחת את החומרים שיצר ולהקליט אלבום קונספט המתרכז בנושא הקרוב ללבו – זכויות בעלי חיים. "In Human Sight" הוא אלבום רוק קונספט העוסק בדרך שבה בני האדם רואים את בעלי החיים ומשתמשים בהם, ונועד לשמש קול לחסרי הקול.

 

האלבום שלך מוקדש כולו למטרה אחת: זכויות ושחרור בעלי חיים. אתה עצמך טבעוני פעיל בשנים האחרונות, אבל עוסק במוזיקה מגיל די צעיר. לא פחדת קצת לערבב בין השניים? הרי לטבעונות יצא שם רע של קיצוניות בהרבה חוגים.


תחילת העבודה על האלבום הייתה עדיין בסימן שאלה לגבי תוכנו, ואפילו לגבי עצם היותו אלבום קונספט. בשלב מסוים הבנתי שני דברים בנוגע לאלבום ולדרך שבה אני יוצר: קל לי יותר לכתוב מילים לשירים כשיש מטרת-על או נושא מסוים שיאפשרו לי למקד את המסר. ובנוסף, ההבנה שאין נושא חשוב, משמעותי ודחוף יותר לדבר עליו מאשר נושא שלרוב נמצא כל כך באפילה כי לא נוח לאנשים להיחשף אליו. חשוב גם לזכור שבתקופה שבה התחלתי את העבודה על האלבום, בשנת 2011, הטבעונות לא חדרה עדיין למיינסטרים כמו היום, והיה לי חשוב לתרום את התרומה שלי להגדלת החשיפה.

לדעתי, השילוב בין טבעונות למוזיקה הוא מאוד טבעי כי חלק גדול מאוד מהמוזיקה המודרנית, ובייחוד המוזיקה שאני שומע, נובעת מהרוקנרול שכל כולו נולד כבעיטה בממסד השמרני של שנות ה-50 וחזר שוב כאגרוף עם הפאנק בסוף שנות ה-70. חלק מהשירים ומהאלבומים הטובים ביותר נוצרו כמחאה, אם זה נגד מלחמות, נגד גזענות ואפליה או נגד עוולות חברתיות.

אמנם לטבעונים יצאה תדמית של קיצוניים, אבל חשוב לזכור שלא תמיד הרוב צודק. לפעמים המיעוט הקולני הוא זה שמצביע על עיוות מוסרי חמור שהכלל עיוור אליו. די אבסורד להגדיר כקיצוניים אנשים שנמנעים מעינוי והרג מיותר כל כך של בעלי חיים, ואת אלה שמעוניינים להמשיך ולשלם ולתמוך במעשים האלה להגדיר כנורמטיביים. נורמות לא חקוקות באבן. הן דבר שמשתנה ואת זה בדיוק טבעונים מנסים לעשות, מי במעשים (מבלי לפגוע באף אחד כמובן), מי במילים, ומי במוזיקה.

himan right4

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


קשה להתעלם מהעטיפה המיוחדת של האלבום. מה אתה יכול לספר על תהליך הבחירה בצייר ועל העבודה איתו?

היה לי רעיון לעטיפה שמתקשרת לנושא האלבום, וידעתי שאני רוצה צייר שיצייר אותה, ולא להשתמש בתמונה או עיבוד דיגיטלי. אני אוהב את העטיפות של להקות כמו איירון מיידן, יס, מטאליקה, מגהדת' (Megadeth) ואחרות, שתמיד נראות כמו יצירות אמנות בפני עצמן ומשלימות את האלבום במקום להיות סתם עטיפות שמושכות את העין.

חיפשתי באינטרנט ציורים כדי להגיע לאמן שאני אוהב את מכלול היצירה שלו. דיברתי גם עם ציירים ישראלים, מקצועיים וחובבנים, אבל בסוף הגעתי לאמן אמריקאי מוכשר מאוד בשם סטיבן קני, שהציורים שלו, שהם ריאליסטיים מאוד אבל עם נגיעה סוריאליסטית חזקה, ישר הרגישו נכון. ידעתי שהוא הבחירה הטובה ביותר.

העבודה איתו הייתה קלה מאוד ומהירה. תיארתי לו את הדרך שבה אני מדמיין את הציור ושלחתי לו כמה תמונות שמצאתי, אם של אנשים או של כיסויי עיניים כמו שמלבישים לסוסים. הוא שלח לי סקיצה, ואחרי שאישרתי אותה החל לצייר את הציור הסופי. אני חושב שהציור יפה ומיוחד, ובעיקר מהווה את החתיכה האחרונה באלבום בצורה מושלמת. אגב, הציור נמכר (לצערי לא לי, כי המחיר שלו אסטרונומי) לפני כמה חודשים כשהוצג בתערוכה בגלריה בניו אורלינס.

בוא נתייחס גם לקליפים וגם למילים. באופן כללי, הם די "בפנים שלנו". מאוד מעניין לדעת אילו תגובות קיבלת על זה מאנשים, לכאן או לכאן...

התגובות עד היום היו כמעט תמיד חיוביות, גם מה שנאמר לי אישית וגם פידבק שאני מקבל בפייסבוק או ביוטיוב מאנשים שראו את הקליפים. מובן שיש כאלה שנושא האלבום אוטומטית יוצר אצלם רתיעה וגישה שלילית, אם אלה מבקרי מוזיקה שאוהבים את האלבום אבל כועסים על ה"הטפה", או אנשים שמיד נוצר אצלם "אנטי" לנושא. בכל אופן, התגובות מעבר לנושא עצמו היו חיוביות, אולי גם כי המילים לא מאכילות את המסר בכפית.

עד היום הוצאתי שני קליפים לשירים מתוך האלבום. הראשון, "We Bleed For Real", כשם האלבום, מציג מסר לא לגמרי ישיר, בעוד השני, ""Voiceless, הוא כבר ישיר הרבה יותר, כמו מילות השיר עצמן.
אני מקווה שאנשים ישמעו את המוזיקה שמעבר למסר, ולחלופין גם יבינו את המסר שמעבר למוזיקה. אני מאמין, כמו שאמר סרוואנטס, שבמקום שבו קיימת מוזיקה אין מקום לרוע, רק שאני גם מאמין שבמקום שבו קיימת אמפתיה אין מקום לרוע.

 

לאתר של תום טריביש

לדף הפייסבוק

 

הקליפ "We Bleed For Real"

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 


הזנת תוכן: 9.8.2015

חזרה לדף הראשי "ספוטלייט"