עיתון 77 - גיליון 369-370

עיתון 77 - גיליון 369-370

 גיליון חדש של עיתון 77iton 77 1973

הופיע גליון ספטמבר-אוקטובר של 'עתון 77', המוקדש בחלקו למלחמת יום הכיפורים.
על נושא זה כותבים מרדכי גלדמן, רות נצר, נעמה ארז, שבתאי מג'ר, תמר רבנו,
מזווית הראייה של שירה ופסיכולוגיה.

בגיליון מתפרסמות סקירות, רשימות ומאמרים על ספרים מאת המחברים הבאים:
מאירה וייס, ראובן נמדר, לואיז גליק, אילנה יֹפה, גלעד מאירי, שלמה הרציג, אביבית לוי, מרדכי גלדמן, אריאלה בהלול דימנד, איתמר יעוז קסט, רות אמיר, הלל ברזל, ריטה מנדס-פלור, גידי קורן,
גיורא לשם, יעקב ביטון, ג'פרי צ'וסר.

וכן שירים, סיפורים, ביקורת תיאטרון ומסה.

להשיג במערכת 5618271- 03

קישור לאתר של עיתון 77

 

=========

 

אנדד אלדןeldan2

אז זהר בין זרועותי הזיכרון

אָז זָהַר בֵּין זְרוֹעוֹתַי הַזִּכָּרוֹן
זוֹעֵק הִזָהֵר מִזַּעַם מְזִמָּתָם בְּעֹז
לֹא לִזְכֹּר לְהַשְׁכִּיחַ שׁוֹפְכִים חֹשֶׁךְ שִׁכָּרוֹן
לְהַשְׁחִיר שִׁמְךָ לְשַׁבֵּשׁ שָׁעוֹת שֶׁחָרַשְׁתָּ לַחְרֹז
עֶצֶב נִצָּב וְצוֹבֵר צִבְעֵי יְצִירָה לְהַנְצִיחַ
רִגְעֵי הַהֲרוּגִים לִנְגֹּעַ עוֹרֵג לְהַרְגִּיעַ
בֶּכִי וּכְאֵב נָחוּשׁ לְהַשְׁמִיעַ שׁוּרוֹת וּלְהַצְמִיחַ
נֶחָמָה חַמָּה בִּימֵי קֹר וּבְדִידוּת לִהְיוֹת הֵד יָגֵעַ
לָאָב נֶאֱנַח לְאֵם מְקוֹנֶנֶת לָאָח לַאֲחוֹת לְבֵן לְבַת
לְבַיִת מִתְמוֹטֵט לְאַט לְאַט לְחַזֵּק לְרַפֵּא לְסַיֵּעַ לָשֵׂאת
הוֹ מִלִּים חוֹלוֹת בְּעוֹלָמָן הַחוֹמֵל מַה הֵן מְחוֹלְלוֹת זָר הַלֵּב נָבַט
בָּעֶרֶב הַהוּא בְּרֹב מְרִיבָה וְאַתָּה תּוֹהֶה מִתֹּהוּ לָצֵאת
כְּצֵל לָחוּץ לַחוּץ נִבְעָט
לִהְיוֹת הַלָּז הַהוּא עָלָיו עַיִט עָט
הוֹי לַיְלָה אָלִילַילָה אֵלִי
לְהוֹנוֹת סִפְרָה אֵלּוּ הוֹנִי לִי וְעָלָיו הָעַיִט עָט

 

 

 

סלמאן מצאלחהsalman mesalcha

פרשנויות

עֵינַיִם שֶׁלֹּא מַזִּילוֹת דְּמָעוֹת,
לֹא רוֹאוֹת אֶת הַחֹשֶךְ.

יָדַיִם שֶׁלֹּא מַצְבִּיעוֹת עַל הָאֹפֶק
לֹא יוֹדְעוֹת לְצַיֵּר אֶת הַיָּם.

רַגְלַיִם שֶׁלֹּא פּוֹסְעוֹת בַּדְּרָכִים,
שׁוֹקְעוֹת בַּאֲדָמָה.
עַיִן שֶׁלֹּא נֶעֱצֶמֶת,
לֹא פּוֹתַחַת שַׁעַר לְפַרְשָנוּיוֹת.

יָד שֶלֹּא מוּשֶׁטֶת לְעוֹבְרִים
לֹא חוֹשֶׂפֶת אוֹתָם בְּמַעֲרוּמֵיהֶם.

רֶגֶל שֶׁלֹּא כּוֹשֶׁלֶת
לֹא יוֹדַעַת אֶת הַדֶּרֶך חֲזָרָה.

עֵצִים שֶׁלֹּא נוֹתְנִים פְּרִי
לֹא נוֹתְנִים פְּרִי מֵרְצוֹנָם.

אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים
לֹא זוֹכְרִים דָּבָר.

בָּתִּים שֶׁלֹּא מְכַבִּים אֶת הָאוֹר,
נְטוּשִׁים וַדַּאי.

דֶּלֶת שֶׁלֹּא נִסְגֶּרֶת
לֹא סוֹלֶלֶת דֶּרֶךְ לְמַסָּע.

בַּיִת שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
לֹא מְקַבֵּל אוֹרְחִים.

אָדָם שֶׁלֹּא מְדַבֵּר
לֹא יוֹדֵעַ לְהַסְתִּיר
אֶת סוֹדוֹ.

הַיֶּלֶד הֶחָכָם -
נִרְדָּף בְּתוֹךְ חֲלוֹם זָנוּחַ.

הָאִישׁ הַזָּר - בּוֹדֵד בְּכֶלֶא הָרוּחַ.

הָאָרֶץ הַקְּרוֹבָה -

רְחוֹקָה כְּמֶרְחַק כְּאֵב
מִפֶּצַע פָּתוּחַ.

מתוך: בעפר, באבן (ערבית פי אלת'רא, פי אלחג'ר), הוצאת ראיה, חיפה 2013

 

 

 

 

חצי פינה

איזבל לאגני

מצרפתית: אן סופי דרייפוס

גיליוטינה

לַיְלָדִים שֶׁנּוֹלְדוּ מֵהַגֶּשֶׁם
אֵין זְכוּת לְוַתֵּר עַל אֲרוּחַת אַרְבַּע.

לֹא רָחוֹק מִשָּׁם, בְּשָׁחוֹר,
נִגְמְרוּ הַמַּמְתָּקִים,
חֲלוֹמוֹת עֲגֻלִּים מְסַנְוְרִים
וְהָאֵשׁ הַיְּרוּקָה שֶׁל שִׂמְחֲתָם
בּוֹעֶרֶת מֵעַל
לֹבֶן הַמְּלַנְכוֹלְיָה שֶׁל מַעֲבַר חֲצִיָּה,

הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ רַק קַוִּים
וְאֵין עוֹבְרִים
מִתַּחַת לִמְנוֹרַת הָרְחוֹב
מִתַּחַת לַבְּרוֹשִׁים כְּרוּתֵי הַגְּזָעִים.

בשיר הזה יש ילדים שנולדו מגשם, יש מנורת רחוב ויש מעבר חציה שאף אחד לא דרך עליו. שם המשחק הוא מלנכוליה. אבל בסוריאליזם כמו בסוריאליזם זוהי מלנכוליה עם ממתקים. והגיליוטינה? היא כאן כדי להזכיר לנו שראש הילדים האלה הוא תמיד בסכנה.

רוני סומק

 

 

 

פיני רבנוpini rabenu

חיילים מתים

חַיָּלִים מֵתִים
רְגִילִים לָמוּת בְּנֵי עֶשְׂרִים
אֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל לָמוּת בֶּן עֶשְׂרִים
גַּם לֹא בֶּן שְׁלוֹשִׁים.
אֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל
לָמוּת מְבֻזְבָּז
לְגַמְרֵי עַל הַחוֹל,
מְבֻזְבָּז עַל הַתִּקְווֹת
שֶׁל אִמָּא שֶׁל אַבָּא
אֲנִי לֹא יָכוֹל לָמוּת,
לְלֹא יְלָדִים
לֹא הִסְפַּקְתִּי לָמוּת
מְבֻזְבָּז עַד הַסּוֹף.
אֲנִי לֹא יָכוֹל לִכְעֹס עַל הַשָּׁמַיִם
לִצְעֹק אֶת צַעַר הָאֲדָמָה
כִּי אֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל
לָמוּת בֶּן עֶשְׂרִים
כְּשֶׁאַהֲבָתִי הַטְּרִיָּה
בּוֹכָה עַל שְׂפָתַי
בְּמִדְבַּר סִינַי.

 

 

 

 

ברכה רוזנפלדbracha r

לשמר

לְשַׁמֵּר אֶת זְהַב הַקַּיִץ
וּטְעָמָיו
בְּגוּפוֹ שֶׁל סְתָו

כְּמוֹ אוֹתוֹ זוּג צְבָאִים
שֶׁרָאִינוּ
בְּיַעַר בְּקוֹנֶטִיקֶט
מְלַחֲכִים
אֶת הַכֻּרְכּוּם, הַפַּפְּרִיקָה וְהַקִּנָּמוֹן
שֶׁל הַשַּׁלֶּכֶת

לִצְבֹּעַ אֶת הַחֹרֶף