ספוטלייט – רסל דיקשטיין

רסל דיקשטיין למדה קולנוע במכללת ספיר ועסקה RASEL-DIKSHTEIN בכתיבה שיווקית. כיום עורכת ספרותית ולשונית. עורכת ראשית בהוצאת הספרים "איפבליש". 

 

ספרי קצת על תהליך העבודה שלך כעורכת ספרותית. עד כמה הסופר עצמו מעורב בו?

ישנם שני סוגי עריכה: עריכה ספרותית ועריכה לשונית. עריכה ספרותית היא העריכה הראשונה ומטרתה לשפר ולהשביח את כתב היד. עריכה לשונית מטרתה לוודא שהספר נטול שגיאות.
תהליך העבודה שונה מספר לספר ותלוי במשתנים רבים: ניסיונו של הכותב, מספר הטיוטות, אם ספר נכתב במסגרת קורס כתיבה (כלומר בעל מקצוע ליווה את הכתיבה והכותב זכה לקבל משוב לאורך כל התהליך) ועוד.
תמיד אתחיל בשיחת טלפון או בפגישה עם הסופר כדי לשמוע ממנו על מה הספר, מה המסר שהוא מבקש להעביר וכדומה. חשוב לי שהסופר יספר על עצמו, על חייו, על מניעיו לכתיבה, וכמובן – תיאום ציפיות!

אני יודעת שהסופרים השקיעו רבות בטקסט והקשר שלהם אליו עמוק ומורכב. לכן, בעריכה ספרותית אני ניגשת לעבודה בידיעה שהמטרה שלנו, שלי ושל הסופר, היא להוציא לאור ספר טוב, משופר ואיכותי. לאורך כל תהליך העריכה הספרותית אני מתייעצת עם הכותב, משתפת אותו במחשבותיי ומסבירה מה לטעמי ולדעתי כדאי להוציא מהספר, מה לשנות, מה להרחיב או לנסח מחדש. לשמחתי, לא נתגלעו עד כה עימותים מהותיים ובדרך כלל דעתי מתקבלת.
בעריכה לשונית, לעומת זאת, הכללים הרבה יותר נוקשים ולכן קל לסופרים לקבל את השינויים שלי. אם הסופר מתעקש להשתמש במילים שאינן עולות בקנה אחד עם כללי העברית או בפיסוק לא מדויק, וזאת לאחר שהסברתי מה הכתיב התקין, גם זה בסדר. אני פשוט מבקשת שלא לציין את שמי בעמוד הקרדיטים.
אני רואה בעבודה שלי שליחות. אולי כיוון שגדלתי והתחנכתי במשפחה של שליחי חב"ד, עניין זה מוטמע בי ואני רווה נחת מתהליך העבודה ומהתוצאות.

RASEL-DIKSHTEIN4

ראיתי במגוון פורומים, בעיקר של ספרות עצמאית, שאלה שחוזרת מצד הכותבים על ההכרח בעריכה ספרותית. מהי בעצם החשיבות שלה?

והנה, אנפץ מיתוס. אמנם כל ספר חייב לעבור עריכה ספרותית, אך לא תמיד העריכה צריכה להיעשות בידי עורך. יש סופרים שיודעים ויכולים לערוך בעצמם עריכה ספרותית. הדבר תלוי בניסיונו של הכותב, בכישרון הטבעי שלו ובנכונות שלו לעבור שוב ושוב על הטקסט. לא כולם מסוגלים או רוצים בכך. יש סופרים שמעדיפים שמישהו אחר יעשה זאת ממגוון סיבות: קשר עמוק לטקסט שמונע מהם לקרוא אותו קריאה אובייקטיבית, חשש שעבודתם לא תהיה טובה דיה, היעדר פנאי ועוד.


החשיבות של עריכה ספרותית מתבטאת בשלושה תחומים מרכזיים:

א. העלילה – בעריכה ספרותית אבדוק אם העלילה בנויה היטב; אם אין "חורים" בסיפור או כשלים לוגיים שעלולים לגרום לחוסר אמינות; אם נבנה מתח בצורה נכונה ומספקת; אם השילוש הקדוש נשמר (אקספוזיציה, סיבוך, התרה) וכמובן אוודא שההיגיון הפנימי של הספר פועל לאורך כל העלילה.
ב. הדמויות – אוודא שהדמויות חזקות, מאופיינות היטב, משוחחות וחושבות בהתאם לאפיון שלהן. ילד ואדם מבוגר אינם משתמשים באותן מילים וכן יש הבדלים בסגנון הדיבור בין דמויות ממעמד שונה, תקופות שונות וכדומה.
ג. והעיקר, לא להשתעמם כלל – אבדוק שהסיפור מהודק, זורם ונעים לקריאה; שאין בו קטעים משעממים; גלישות מיותרות לעלילות משנה שעלולות לפגום בשלמות הסיפור ובהנאתו של הקורא (מובן שלא כל עלילות המשנה מיותרות. המינון, רבותיי, המינון והאמינות).

הספרות הארוטית מצליחה מאוד בימים אלו, וגם את ערכת כמה ספרים כאלה. אנשים רבים רואים בה ספרות לא איכותית. מה דעתך?

לדעתי, אין סוגה נחותה. יש ספר טוב וספר לא טוב. רומן ארוטי סוחף, מעניין, המספק חוויה מענגת של קריאה איכותית ופנטזיה הוא ספר טוב ומשובח. הדמויות בספרים שערכתי עברו שינויים, נסחפו בסיפורי אהבה והגשימו לעצמן פנטזיות. הספרות הארוטית היא סוגה ותיקה שלאחרונה שבה וכובשת את לב הקוראים ולא בכדי. הסיפוק וההנאה שהקוראים מפיקים מספר ארוטי טוב הם עצומים. נסו ותיהנו, זה כיף.

RASEL-DIKSHTEIN3

כמי שעורכת גם ספרים דיגיטליים – האם הפורמט הדיגיטלי יצבור תאוצה לדעתך או יישאר כמו עכשיו, לקהל ספציפי מאוד שלא גדל יותר מדי?

אני עורכת ראשית בהוצאה לאור של ספרים דיגיטליים "איפאבליש", ולתפיסתי כבר עכשיו קהל הקוראים של הספרים הדיגיטליים הולך וגדל. אפשר לראות זאת בנתונים רשמיים שמספקת הספרייה הלאומית (צמיחה של 40% בקוראי הדיגיטל).
מספר חנויות הספרים הדיגיטליים עולה בהתמדה, ואף לא אחד מהיזמים לא עושה זאת בהתנדבות – יש קהל ויש פוטנציאל. הילדים והנוער גדלים למציאות של ספרות דיגיטלית ואני בטוחה שמגמה זו תמשיך עם התפתחות הטכנולוגיה, וזו משתפרת כל העת.

RASEL-DIKSHTEIN2

איזה טיפ את יכולה לתת לסופר שבכל זאת מתעקש לערוך את ספרו לבד?

יש לי שלוש המלצות לעריכה ספרותית עצמאית:
א. אחרי שסיימת לכתוב את הספר, הנח אותו בצד לשבועיים-שלושה, ואז שוב וקרא אותו. אם מצאת שיש בו חלקים מיותרים או מקומות שכדאי להרחיב בהם, עשה זאת.
ב. העבר את הספר (אחרי העריכה הנ"ל) לכמה חברים טובים שרוצים לעזור ובקש מהם משוב.
ג. קבל את הביקורת שלהם, אל תנסה להסביר ולתרץ (ודאי שלא להיפגע) וישם את ההערות שבחרת ליישמן.
ד. טיפ בונוס: לעולם אל תוותר על עריכה לשונית מקצועית ועל הגהה מקצועית!

 

הזנת תוכן: 26.2.2015

חזרה לדף הראשי "ספוטלייט"