ספוטלייט – תמר גלעדי

ספוטלייט - והפעם עם תמר גלעדי.tamar giladi

תמר גלעדי היא מוזיקאית וזמרת. עד היום הוציאה חמישה אלבומים, ביניהם "האהבה מתה", "גן חורפי" ו"בלוז לנעמי". אלבומה החמישי, "הדרך הביתה", יצא במרץ האחרון.

עבר זמן בין האלבום הקודם לנוכחי. מה לקח כל כך הרבה זמן?

עניין הזמן לא ממש משחק תפקיד בעשייה הזאת. זאת אומרת, אני לא חושבת בלוח זמנים, אלא מה יש לי להגיד, אם בכלל. אילו שירים התאספו שמגיע להם להיכנס לאולפן ולהגיע לאנשים. האם מצאתי את הדבר המדויק שרציתי להגיד. לפעמים נוצרים שיתופי פעולה מיוחדים כמו באלבום השלישי שלי, "סוג של ורוד", שיצא ב-2008 ואת כל המילים שלו כתבה הסופרת לאה איני למנגינות שלי. או אלבום מחווה מ-2010 שעשיתי לשירים של נעמי שמר, "בלוז לנעמי", עם מוזיקאים ג'אזיסטים, שהתחשק לי לעשות באותו זמן. או האלבום השני שלי, "גן חורפי" מ-2003, שיש בו כמה שיתופי פעולה עם כותבים נפלאים כמו דידי שחר, עובד אפרת, חוה אלברשטיין, חנה גולדברג וקרן אן. או האלבום האחרון שכולו שירים שכתבתי והלחנתי, "הדרך הביתה", שיצא במרץ. מבחינתי אין איזו תוכנית פעולה, אלא חיפוש מתמשך שמגיע לנקודת זיכוך, שהוא שלם עם עצמו ואז יוצא החוצה. אין חוקים וזה מה שיפה. מגיעות הפתעות שלא חשבתי עליהן בכלל.

tamar giladi2

עושה רושם שהמוזיקה באלבום הזה נוטה פחות לכיוון הפופ. בסינגל "הדרך הביתה" אפשר לשמוע נגיעות פולק/בלוז. לא פחדת להתחיל עם הסינגל הזה דווקא? סינגל שקט, לא קצבי ומאוד אישי?

אף פעם לא כיוונתי לפופ. השירים הם שירי פולק שמדברים על החיים מנקודת מבט אישית. העטיפה המוזיקלית, ההפקה המוזיקלית, משתנה מאלבום לאלבום. זה גם קשור למפגש ולחיבור עם אנשים שאני עובדת איתם. חיבור שמוליד כיוון של סאונד, צבע מוזיקלי. כל פעם משהו אחר. באלבום האחרון נקודת המוצא הייתה הגיטרה האקוסטית שלי, שבה כתבתי את כל השירים. או למשל ב"סוג של ורוד" שהפיק חמי רודנר, עם הרבה גיטרות, של תמר איזנמן, ויחד עם הטקסט המושחז של לאה איני יצא אלבום מחוספס, פולק/רוק. ב"בלוז לנעמי" הלכתי על כיוון הרבה יותר רך, אבל משהו שמוציא את השירים המוכרים של נעמי שמר לכיוון קצת בלוזי-ג'אזי, וזה מביא פרשנות וריענון לשירים. בדרך כלל השירים מכתיבים את העטיפה שלהם. לגבי בחירת הסינגל, אם את אוהבת את השיר ואת מה שאת עושה אז אין פחד. יש תקווה שאנשים יתחברו ושהשירים ידברו אליהם ויגעו בהם באיזו צורה, חיובית כמובן. ואין מקום לפחד. זה לא שאני מנתחת מוח או משהו כזה. מקסימום יסובבו את הכפתור.

ספרי קצת על תהליך העבודה שלך עם המפיק יוסי מזרחי. איפה באה לידי ביטוי הנגיעה האישית שלו באלבום?

העבודה עם יוסי הייתה כיפית ויצירתית ונעשתה "אולד סקול", כלומר עם המון סבלנות, הקשבה ותהליך של איסוף השירים עד שהרגשנו שיש מספיק שירים שמתקשרים אחד עם השני ומספרים סיפור. אותו דבר לגבי ההפקה. למעשה, החלק החשוב הוא לבחור מי ינגן. ואז המוזיקאים מביאים את עצמם ואת הייחוד שלהם לתוך המוזיקה, והשירים מקבלים צבע מיוחד, אווירה, כמו עוד קומה בבית. זאת הייתה חוויה להכיר את המוזיקאים שניגנו באלבום – רוני עברין, כלי הקשה, רועי רבינוביץ', סינטי ובס קלרינט, ולנגן שוב עם יוראי אורון, קונטרבס, שמנגן איתי ב"בלוז לנעמי" ומשתתף גם במופע.

ולסיום - על מה את עובדת בימים אלו? האם "בלוז לנעמי" עדיין ממשיך?

בימים אלה אני ממשיכה להופיע במופע חדש עם שירים מהאלבום האחרון ומכל האלבומים שלי. אפשר להתעדכן לגבי ההופעות בעמוד-אמן שלי בפייסבוק. גם המופע "בלוז לנעמי" חי ובועט. יש לי כל מיני פרויקטים בעבודה, שעדיין מוקדם לספר עליהם. אחרי ששחררתי את האלבום האחרון אני חוזרת לאיזו נקודת התחלה שבה אני בודקת שוב מה יש לי להגיד, ומה הכי מתאים לשיר בתקופה הזאת. התחלתי כמה שיתופי פעולה מרגשים בכתיבה ואני מקווה שהם יתרוממו. אני מתחילה לשדר ב-FM88 תוכנית משותפת עם ענת עצמון, וכמובן ממשיכה ללמד מוזיקה, השנה בסמינר הקיבוצים. סך הכול טפו טפו... שתהיה שנה טובה, מועדים לשמחה, ושכל אחד ימצא את מקומו ויעשה דברים יפים וטובים מהמקום הזה.

תמר תופיע בצוזאמן ביום חמישי 22/10, בשעה 20:30 עם מיכה הרשליקביץ

 

תמר גלעדי - הדרך הביתה

 You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

לדף הפייסבוק של תמר גלעדי

 

הזנת תוכן: 2.10.2015

חזרה לדף הראשי "ספוטלייט"