הגיל המדומה

זוֹ שֶׁאֲנִי — מַמְשִׁיכָה לְהִוָּלֵד,
זֶה שֶׁהָיִיתִי — עוֹד לֹא תַּם.

מְנִידָה לְלֹא הֶרֶף אֶת הַחֹמֶר הָאָפֹר
מֵהַהֶמִיסְפֶרָה הַשְּׂמָאלִית
לַיְמָנִית.
לְגוּפִי יוֹתֵר מִדַּי עֵינַיִם
וּמְעַט מִדַּי זְרוֹעוֹת
אֲנִי — אֲנִי,
חַסְרַת בּוּשָׁה, כְּמוֹ בַּמִּטָּה
מְזִינָה בִּזְרָדִים אֶת מְדוּרוֹת הָרְכִילוּת
זוֹ שֶׁאֲנִי — מַמְשִׁיכָה לְהִוָּלֵד.

האיבר היפה ביותר

הָאֵיבָר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר
בַּגּוּף
הוּא
הַתְּנוּעָה

נישואים קתוליים

הַזִּקְנָה —
שְׁטוּת טְהוֹרָה,
כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לְאַמֵּץ
אַט־אַט
אֶת רַעְיוֹן מוֹתְךָ הַחַי כָּל כָּךְ.
הַזִּקְנָה —
נִשּׂוּאִים קָתוֹלִיִּים
בַּטּוֹב וּבָרַע
אֲבָל
מַדּוּעַ דַּוְקָא אַתָּה?

מַדּוּעַ דַּוְקָא אַתָּה יוֹצֵא לְטִיּוּל עִם הַזִּקְנָה,
בַּת זוּג בְּלִי סֶקְס־אֶפִּיל
אֲבָל עִם תְּעוּדוֹת זֶהוּת וּשְׁנַת לֵדָה
וַחֲתֻנָּה קָתוֹלִית עַד הַסּוֹף
כְּאִלּוּ שֶׁתָּפְרוּ לְךָ תִּיק.

אֲבָל
בְּדִיּוּק הַיּוֹם בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי
לְיָדְךָ בַּמִּטָּה
פָּקְחָה מַלְכַּת הַבֹּקֶר אֶת עֵינֶיהָ
וְגִלְּתָה לְךָ מִבַּעַד לְמַעֲטֵה־עֲרָפֶל
רֶגֶל אַחַת מְפַתָּה
וְאַתָּה קַיָּם
מָלֵא תְּשׁוּקוֹת כְּתָמִיד
כְּאִלּוּ הַנִּשּׂוּאִים הֵם פִיקְטִיבִיִּים
וְהַשֶּׁמֶשׁ מְסַמֶּסֶת בַּשִּׁמְשִׁיָּה.

To: Williamshakespeare@co.u.k

וִילְיֶם הַיָּקָר,
דַּע שֶׁאֲנַחְנוּ,
זִקְנֵי הַמֵּאָה הָ־21,
שׁוֹאֲלִים אֶת הַצְּעִירִים:
אִם דּוֹקְרִים אוֹתָנוּ — לֹא נְדַמֵּם?
אִם מְדַגְדְּגִים אוֹתָנוּ — לֹא נִצְחַק?
אִם מַרְעִילִים אוֹתָנוּ — לֹא נָמוּת?
אִם הַחֵץ שֶׁל קוּפִּידוֹן נוֹגֵעַ בָּנוּ — לֹא נֹאהַב שׁוּב?
אִם הַמּוּזָה תְּבַקֵּר אוֹתָנוּ —
לֹא נִיצֹר?

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נֵאָשֵׁם בִּפְּלַגְיָאט,
וִילְיֶם שֶׁקְסְפִּיר, יַקִּירֵנוּ.

היום

הַיּוֹם
הָיִיתִי יוֹתֵר מִדַּי מָחָר,
הָיִיתָ יוֹתֵר מִדַּי אֶתְמוֹל,

נִסִּינוּ לְהַשְׁלִיךְ מֵעַל הַסִּפּוּן אֶת הַכְּאֵבִים
כְּפִי שֶׁמַּשְׁלִיכִים לַיָּם אֶת הַמַּלָּחִים הַמֵּתִים.

הַמַּיִם חֲכָמִים — הִתְעַלְּמוּ מֵהַחוֹרִים שֶׁבְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה
כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לָנוּ לָצוּף עוֹד זְמַן מַה.

כעת מדברים

פַּעַם
יָכֹלְנוּ לְהָעִיד
זֶה עַל זֶה
וְשָׁתַקְנוּ
נְתוּנִים לְרַחֲשֵׁי
סְעָרוֹת כְּמוּסוֹת בְּתוֹכֵנוּ.

פַּעַם שָׁתַקְנוּ כִּשְׁנֵי פָּרָשִׁים
רוֹכְבִים בְּמַקְבִּיל,
הָרוּחַ נָגַע בְּשַׂעֲרוֹתֵינוּ
וְהַסּוּסִים נָגְעוּ זֶה בָּזֶה
בְּרֶצֶף חוֹזֵר וּמַרְגִּיעַ.

כָּעֵת אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים
וְהַמִּלִּים
— עֲלֵה תְּאֵנָה
לְנַפְשֵׁנוּ.

אמנות העכשיו

פַּעַם הִתְרַחֵשׁ הַכֹּל בְּדִיּוּק שֶׁל שָׁעוֹן שְׁוֵיצָרִי,
הָיִיתִי נוֹשֵׂאת לְצַוָּארִי בְּקַלִּילוּת חֲתוּלִית אֶת הַמַּדְבֵּקָה:
"אֲנִי כְּפִי שֶׁמְּצַפִּים שֶׁאֶהְיֶה".

פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת וְלֹא מָצָאתִי אֶת מְקוֹמִי בֵּין הַמִּלִּים,
כְּרוּחַ בְּעִיר עֲזוּבָה
פּוֹתַחַת וְסוֹגֶרֶת בַּחֲרִיקָה דַּלְתוֹת בָּתִּים רֵיקִים.

פַּעַם הָיִיתִי מְטִילָה עַל כְּתֵפַי פַּרְוָה שֶׁל חַיָּה אֶקְזוֹטִית
הֲגַנָּה מִפְּנֵי הַקֹּר הַפְּנִימִי, לִמְנֹעַ
מַגַּע אַהֲבָה בֵּינִי לְבֵין הָאֲנִי הָעֵירֹם שֶׁלִּי.

הַיּוֹם יֵשׁ לִי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, כָּל מַה שֶּׁאֵין לִי, כָּל מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִי עוֹד;
רַק כַּאֲשֶׁר אֵינֶנִּי מַגְדִּירָה בְּדִיּוּק — אֲנִי יוֹדַעַת הֵיטֵב.
אֲפִלּוּ לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם אֵהָפֵךְ לְ־nouveaux riche
מֻמְחִית
בְּאָמָּנוּת הָעַכְשָׁו.

יחסים

הַגּוּף אֵינוֹ מַעֲמִיד פָּנִים —
הַפָּנִים מַעֲמִידִים.

וְהַנְּגִיעָה
וְהַקִּרְבָה

וְהַמֶּרְחָק
מִפְּנֵי הַזָּר
שֶׁנִּשְׁאַר.

כל יום שעובר

כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר
מְקָרֵב אוֹתִי אֶל מוֹתִי.
אֶת מוֹתִי אֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת.
אֲנִי אוֹהֶבֶת בְּטֵרוּף כָּל יוֹם
וּמְנִיקָה אוֹתוֹ חָלָב.

השירים מתוך  "הגיל המדומה - שירים", הוצאת הקיבוץ המאוחד 2014

קישורים חיצוניים

רירי סילביה מנור בויקיפדיה

רירי סילביה מנור באתר אגודת הסופרים

 הספר "הגיל המדומה" באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד

הספר "הגיל המדומה" באתר אינדיבוק

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 52"