*

כָּל יוֹם אֲנִי אוֹגֵר חֲלוֹמוֹת בַּמִּקְלֶדֶת
מְסַנֵּן מִלִּים בְּנִקְבֵי הַכְּבָרָה, מִמֶּנָּהּ
נִמְלְטוּ פֵּרוּרֵי מִלִּים נְקִיּוֹת
אִתָּן יָכֹלְתִּי לְשׁוֹרֵר שִׁיר נָקִי.

אני ואת

אֲנִי וְאַתְּ בִּמְחִלָּה רַכָּה
בְּתוֹךְ עַלְוַת לִטּוּפִים לַחָה
עַד סוֹף כָּל הַמֶּרְחַק
לִקְרַאת כָּל מַה שֶׁלֹּא נִמְנַע
הַפַּעַם לֹא נְמַהֵר
נֵלֵך לְאַט לְאַט.

לאבי היה קיוסק

לְאָבִי הָיָה קְיוֹסְק זָקֵן
בִּרְחוֹב מוֹהוֹלִיבֶר בְּפֶתַח תִּקְוָה
קְיוֹסְק שֶׁל גָּזוֹז וְסִגָּרְיוֹת מָטוּסְיָאן
קְיוֹסְק שֶׁהִתְכַּוֵּץ בְּפִנָּתוֹ
גָּסַס וְנָפַח נִשְׁמָתוֹ
עִם הַסַּפְסַל הַיָּרֹק בְּפִתְחוֹ
כִּי לֹא עָמְדוּ כֹּחוֹתָיו
מוּל חָדָשׁ שֶּׁקָּם לוֹ פִּתְאוֹם
וְהָלַם עִם בֹּקֶר בִּרְחוֹבוֹ.

הוא חלם על סיירת אגוז

הוּא חָלַם עַל סַיֶּרֶת אֱגוֹז
וְאֶת אִמּוֹ שָׁלַח לְסַיֶּרֶת אִיּוֹב.

הוּא נָשָׂא אֵשׁ וְעֵצִים
שֶׁעָמְסָה אַרְצוֹ עַל כְּתֵפָיו
וְלא שָׁאַל אַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה.

מִנְּקִיקֵי רָקִיעַ רְחוֹקִים
עָרֹם מֵחַיִּים הוּא שׁוֹאֵל
מַדּוּעַ שָׁלְחָה אַרְצוֹ אֶת יָדָהּ
לָקַחַת מַאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנָהּ
מַדּוּעַ לֹא בָּא מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
וּפָקַד עַל אַרְצוֹ –
אַל תִּשְׁלְחִי יָדֵךְ אֶל הַנַּעַר
וְאַל תַּעֲשִׂי לוֹ מְאוּמָה.

טוב לחיות בעד ארצנו

בְּשִׁעוּר תַּחְבִּיר בְּמִכְלֶלֶת תֵּל-חַי
כָּתַבְתִּי עַל הַלּוּחַ אֶת הַמִּשְׁפָּט:
"טוֹב לִחְיוֹת בְּעַד אַרְצֵנוּ"
לִחְיוֹת – נוֹשֵׂא
טוֹב – נָשׂוּא
בְּעַד אַרְצֵנוּ – תֵּאוּר תַּכְלִית.

בִּמְרוֹמֵי הָהָר הִתְעוֹרֵר "הָאַרְיֵה הַשּׁוֹאֵג"
טָרַף אֶת הַשִּׁעוּר
וּבִטְרָפֵי מַלְתְּעוֹתָיו כָּתַב עַל הַלּוּחַ אֶת הַמִּשְׁפָּט:
"טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ"
לָמוּת – נוֹשֵׂא
טוֹב – נָשׂוּא
בְּעַד אַרְצֵנוּ – תֵּאוּר תַּכְלִית.

אֲנִי פּוֹחֵד מִשַּׁאֲגוֹת הָאַרְיֵה
הַיּוֹרֵד אֵלֵינוּ מִמִּרוֹמֵי הָהָר
לִטְרוֹף אֶת חַיֵּינוּ.

איך אתה נראה בן שבעים ושבע שנים

לָחַמְתִּי בְּאַרְבַּע מִלְחָמוֹת
וְגַם בַּמִלְחָמוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן,
רַק בְּמִלְחָמָה אַחַת
אֶצְבְּעוֹתַי מוֹלְלוּ אֲוִיר מְפֻיָּח וְרֵיחַ שְׂרֵפָה
שֶׁתְּלוּיִים עֲדַיִן בְּצַמְּרוֹת שְׂדֵרָה יְרֻקָּה
שֶׁצִּמְּחָה כָּאן זַעֲקַת אֲדָמָה אֲדֻמָּה,
אֵלֶיהָ שַׁבְתִּי הַיּוֹם
לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ אַחֲרֵי אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים
מְחַפֵּשׂ וְתוֹהֶה –
אֵיךְ אַתָּה נִרְאֶה בֶּן שִׁבְעִים וְשֶׁבַע
אַחֲרֵי שֶׁעָפָר טָחוּחַ וּמְגֻיָּד
חָפַן כָּאן בְּכַפּוֹת רְגָבָיו
גַּעֲגוּעַ כָּרוּת שֶׁל בֶּן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה.

5.6.2007

ברחוב נס לגויים *

בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים בְּיָפוֹ
לֹא כָּל גּוֹי זוֹכֶה לְנֵס.
בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים בְּיָפוֹ
שׁוּק עֲבָדִים מַצִּיעַ שָׁנִים רַבּוֹת
לַעֲבוֹדָה לְלֹא מָחָר
גֶּרֶם כְּתֵפַיִם מִשְּׁכֶם
נֶתַח שְׁרִירִים מֵעַזָּה
בְּשַׂר זְרוֹעוֹת מִגָּ'אבַּלְיָה.

הַיּוֹם שַׁבְתִּי לְשׁוּק הָעֲבָדִים בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים
מָצָאתִי דּוּכָנִים גְּדוּשִׁים
בְּבָשָׂר טָרִי תַּחְלִיף לְבָשָׂר פָּלֶשְׂתִּינָאִי.
שָׁם מַמְשִׁיכִים לִמְכֹּר בְּזִיל הַזּוֹל
לַעֲבוֹדָה לְלֹא מָחָר
גֶּרֶם כְּתֵפַיִם מִבּוּלְגַּרְיָה
נֶתַח שְׁרִירִים מִגָּאנָה
וּבְשַׂר זְרוֹעוֹת טָרִי מִסּוּדָן
שֶׁכְּבַר לָמַד לָנוּס עַל נַפְשׁוֹ
כְּשֶׁהוּא מֵרִיחַ סוֹחֲרֵי אָדָם
שׁוֹטְרֵי מִשְׁטֶרֶת הַהֲגִירָה
מְשׁוֹטְטִים בָּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ נֵס לַגּוֹיִים,
בִּרְחוֹב חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם
בָּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ נֵס וְיֵשׁ בּוֹ גוֹיִים לָרֹב.

* ישעיהו י"א 12

השירים מתוך  "אספן של שלום", ספרי עתון 77, 2013

קישורים חיצוניים

איתן קלנסקי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הבלוג של איתן קלינסקי באתר New1

שיר של איתן קלינסקי באתר "בכיוון הרוח"

איתן קלינסקי בשירו "מכתב פיטורים", בגרילה תרבות

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 52"