מרדכי גלזר

אַ הֲ בָ ה כֵּ נָ ה / קִ י נָ הglazer

אָהַבְתִּי מְאוֹד מְאוֹד אֶת עִסּוּקַי.
אַחֲרֵי מִלְחָמָה קָשָׁה, נוֹרָאָה וּמְיֻתֶּרֶת
חָזַרְתִּי אֶל סַפְסַל הַלִּמּוּדִים
וְשָׁקֵד (*) שָׁלַח אוֹתִי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ לַשְּׁפֵלָה,
אֶל בַּיִת יָשָׁן וְאַפְרוּרִי
לַעֲבֹד בּוֹ עִם קֹמֶץ זִקְנֵי הַדּוֹר -
נְשׂוּאֵי פָּנִים, סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים, כָּךְ אָמְרוּ.
אָהַבְתִּי מְאוֹד מְאוֹד אֶת עִסּוּקַי בּוֹ,
ל"ב שָׁנִים חַגְתִּי, עַפְתִּי מִשִּׂמְחָה וְאַהֲבָה
עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ הַפְּרוֹפֵסוֹר הַמְּכֻבָּד,
הַפִילוֹסוֹף וְאִישׁ הַוַּרְיַאצְיוֹת
אֲשֶׁר שָׂם יָדָיו בַּמַּעַל.
יְחֶזְקֵאל (**), אִישׁ הֶחָזוֹן וְרוֹאֶה הַעֲתִידוֹת אָמַר בְּחָכְמָתוֹ
"בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא
בָּם יָמוּת"!
וּמִי שֶׁמֵּת – זֶה אֲנִי, הַצַּדִּיק הַכַּפְרִי.

אָהַבְתִּי מְאוֹד מְאוֹד אֶת הַדַּרְדַּקִּים הַנִּפְלָאִים וְהַמְּתוּקִים
אִתָּם עָבַדְתִּי. הִנְחַלְתִּי לָהֶם, ל' שָׁנִים, לָשׁוֹן וְשָׂפָה,
חֲרוּזִים וְשִׁירָה

לֹא הָיְתָה וְלֹא תִּהְיֶה אַהֲבָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ
וְגַם הִיא דָּעֲכָה, גָּוְעָה פַּסָּה מִן הָעוֹלָם
כִּי שׁוּעָלִים חוֹרְשֵׁי רַע נִכְנְסוּ אֶל כֶּרֶם
הָאֳמָנוּת אֲשֶׁר הָיְתָה מְיֹעֶדֶת לְכֻלָּם, לָעַם
חִבְּלוּ בָּהּ, רָמְסוּ אֶת עֲנָבֶיהָ
וְהָאֳמָנוּת מִי יְשׁוּרֶנָה?
וְגַם כֶּרֶם זֶה, וַאֲנִי עֵנָב
קָטָן וּמָתוֹק בְּתוֹכוֹ, קָמַל וְיָבַשׁ.

אַהֲבָה – אֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם!!
חָשׁוּב – הֵיכָן הִיא נְטוּעָה וְהַסּוֹבֵב אוֹתָהּ.

עַתָּה, כָּל שֶׁנּוֹתָר הוּא לְהִתְכּוֹנֵן
לְהַחְזָרַת צִיּוּד בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה גְּדוֹלָה.
דֶּרֶךְ הַמִּרְפֶּסֶת עֲדַיִן רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת
גַּם שֶׁל רוֹנְאֵל וּפַקָּד מַלְכָּה
וְרוּת (הַמּוֹאֲבִיָּה) הַפְּרַקְלִיטָה וּפָאִינָה
הַשָּׂרָה וְחֶבֶר מְרֵעֶיהָ, אַלּוֹן מֵהַנָּמֵל
וְהָרְשִׁימָה – לְאֵין קֵץ!

הָאָדָם – הוּא אָדָם, גַּם אִם דַּרְוִין צָדַק אוֹ לֹא,
הוּא לֹא יְשַׁנֶּה אוֹרְחוֹתָיו וּמַעֲלָלָיו
הַבִּינָה הָפְכָה קוֹמְבִּינָה וְהַכָּל הָפַךְ כְּלוּם
וְהַנְּבִיאִים שֶׁל פַּעַם כִּוְּנוּ דִּבְרֵיהֶם
אַלְפֵי שְׁנוֹת אוֹר קָדִימָה

וַעֲדַיִן לֹא הִזְכַּרְתִּי, וְלוּ בִּרְמִיזָה, אֶת הָאָרֶץ בָּהּ נוֹלַדְתִּי
וְאוֹתָהּ כֹּה אָהַבְתִּי וְאוֹתָהּ אֲנִי כֹּה אוֹהֵב
וּרְאוּ מַה יָצָא הֵימֶנָּה?
"שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב
שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים " (***)
"אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה"!!!(****)

וְהָאַהֲבָה – יָדָהּ עַל הַתַּחְתּוֹנָה!!

 

תל-אביב , שבת , ג' בתמוז תשע"ה - 20 ביוני 2015

(*) שָׁקֵד = פרופ' גרשון שקד ז"ל, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ירושלים (1974).
(**) יחזקאל י"ח 24
(***) ישעיהו א' 23
(****) ישעיהו א' 21

 

 

 

לְ – ד"מ הַנִּסְפִּים בְּאֵשׁ הַכַּרְמֶל
יום חמישי , כ"ה בכסלו תשע"א, א' חנוכה, 2.12.2010

וְ הַ יָּ רֹ ק  שׁ וּ ב  יְ הֵ א

הוֹרַי עָשׂוּ דַּרְכָּם אֲרֻכַּת-הַיִּסּוּרִים
עָבְרוּ סַמְבַּטְיוֹן שֶׁל אֵשׁ, תֹּפֶת
שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא נִכְתַּב גַּם אֵצֶל דַּנְטֶה
הִגִּיעוּ לְכָאן, לְאֶרֶץ חֶמְדַּת-אָבוֹת
לִנְשֹׁם, לִחְיוֹת וּלְהִבָּנוֹת,
מִשְׂרִידֵי מִשְׁפָּחוֹת נוֹלְדָה בְּאַחַת
עוֹד מִשְׁפָּחָה אַחַת קְטַנָּה
אוֹתָהּ גִּדְּלוּ בְּרֹךְ וּבְאַהֲבָה,
דַּלּוּת זוֹהֶרֶת שָׁלְטָה בְּכָל פִּנָּה
וְכֻלָּנוּ מְאֻשָּׁרִים, שְׂמֵחִים הָיִינוּ
בְּלֹא קוֹל, בְּלֹא טַעֲנָה

הוֹרַי עָשׂוּ דַּרְכָּם אֲרֻכַּת-הַיִּסּוּרִים
הִגִּיעוּ בְּסוֹפָהּ אֶל הַנַּחֲלָה, אֶל הַשֶּׁקֶט וְהַצֵּל
עַצְמוֹתֵיהֶם הַיְּבֵשׁוֹת טְמוּנוֹת לְמַרְגְּלוֹת הַכַּרְמֶל
מְחַכּוֹת לְהַבְטָחַת חֲזוֹן הָעֲצָמוֹת שֶׁל הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל

הוֹרַי עָשׂוּ דַּרְכָּם אֲרֻכַּת-הַיִּסּוּרִים
וְכָעֵת כְּשֶׁהֵם לְמַרְגְּלוֹת הַכַּרְמֶל טְמוּנִים
זַעֲקוֹת-שֶׁבֶר הֶחֱרִידוּ שׁוֹכְנֵי-דּוּמָה (*)

אֵשׁ אָחֲזָה בִּגְלִימַת הָהָר הַמּוֹרִיק
הַכַּרְמֶל נִצְבַּע אָדֹם, אֵשׁ לִחֲכָה חַיִּים
יַעַר, חֹרֶשׁ, גָּרִיגָה (**) וּבָתָה (***)
עָלוּ הַשָּׁמַיְמָה בִּמְהִירוּת, כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ, בִּסְעָרָה
וּמִמַּעַל רִחֲפוּ נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים
מְבַכּוֹת עַל אָזְלַת-יָד וְעַל אָבְדָן
עַל שִׁלְטוֹן קְלוֹקֵל, פָּזִיז, בַּכְיָן

שׁוֹכְנֵי-דּוּמָה יַמְשִׁיכוּ לִשְׁכֹּן בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם
יִפְקְחוּ עַיִן תּוֹרָנִית וְיַשְׁגִּיחוּ עָלֵינוּ
בְּנֵי-חֲלוֹף, בְּנֵי-תְּמוּתָה
אֲבָל יַעַר, חֹרֶשׁ, גָּרִיגָה וּבָתָה
יִפְרְצוּ דַּרְכָּם שׁוּב אֶל יְקוּם שֶׁל אַהֲבָה
יִצְמְחוּ, יְלַבְלְבוּ, יִפְרְחוּ
יָבִיאוּ אַהֲבָה, יָפִיחוּ תִּקְוָה
בִּבְנֵי-חֲלוֹף, בְּנֵי-תְּמוּתָה
וְהַיָּרֹק שׁוּב יְהֵא צִבְעָהּ שֶׁל הַשַּׂלְמָה.


תל-אביב , 6 במארס 2011

(*) דּוּמָה = דְּמָמָה (וּבְהַשְׁאָלָה) כִּנּוּי לַקֶּבֶר, שְׁאוֹל.
(**) גָּרִיגָה = שִׂיחִים וּבְנֵי שִׂיחִים סְבוּכִים שֶׁקּוֹמָתָם נְמוּכָה מִקּוֹמַת אָדָם. הַגָּרִיגָה הִיא שְׁלַב הַצּוֹמֵחַ שֶׁבֵּין הַבָּתָה לַחֹרֶשׁ.
(***) בָּתָה = שֶׁטַח מְכֻסֶּה צִמְחֵי בַּר נְמוּכִים, בְּעִקָּר שִׂיחִים קְטַנִּים וּבְנֵי שִׂיחַ, כְּגוֹן סִירָה קוֹצָנִית, קוֹרָנִית מְקֻרְקֶפֶת וַאֲחֵרִים. הַבָּתָה הִיא הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן בְּתַהֲלִיךְ הִתְנַוְּנוּתוֹ שֶׁל הַיַּעַר (יַעַר – חֹרֶשׁ – גָּרִיגָה – בָּתָה)/ מִתּוֹךְ "מִלּוֹן אֶבֶן-שׁוֹשָׁן" – "הַמִּלּוֹן הֶחָדָש", מַהֲדוּרַת 2009.

 

 

 

אֶ ל  מְ ח וֹ ז וֹ ת  נַ פְ שִׁ י

רָצִיתִי לִשְׁתֹּק מְעַט
לְהִתְכַּנֵּס אֶל נַפְשִׁי הָאִלֶּמֶת
כְּדָג בְּמַיִם צְלוּלִים, זַכִּים

רָצִיתִי לְהִנָּתֵק וְלִהְיוֹת לְבַדִּי עִם עַצְמִי
כְּמוֹ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, מְעוֹפֵף בֵּין עֲנָנִים
צִפֳרִים דּוֹאוֹת מִשְׁתָּאוֹת לְעֶבְרוֹ כְּלֹא מַאֲמִינוֹת

רָצִיתִי לִדְהֹר עַל גַּבּוֹ שֶׁל חֲלוֹם
לְהַלֵּךְ בֵּין פַּסִּים צִבְעוֹנִים שֶׁל קֶשֶׁת
וְלַהֲפֹךְ בְּאֵת חֲפִירָה בְּמַחְשְׁבוֹתַי הַכָּלוֹת

שְׁתִיקָה ■ נֶתֶק ■ דְּהָרָה

לֹא הֵבִיאוּנִי אֶל מְחוֹזוֹת נַפְשִׁי
וַאֲנִי כְּגָ'אמוּסמִשְׁתַּכְשֵׁךְ, רוֹבֵץ עֲדַיִן בַּבִּצָּה.

מוצ"ש - 2.11.1996 במהלך עצרת הזיכרון לציון שנה לרצח יצחק רבין

 

 

 

וַ אֲ נִ י  כִּ דְ גִ י ג  זָ הָ ב

בַּאֲגוּדַת הַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל
לֹא נוֹתְרָה אֲפִילוּ שַׂקִּית תֵּה אַחַת
לִפְלֵיטָה שֶׁלֹא נְדַבֵּר עַל גַּרְגִּירִים בּוֹדְדִים שֶׁל
נֵס-קָפֶה אוֹ קָפֶה שָׁחוֹר. חָלָב הָפַךְ
יָקָר מִפָּז. הַגְּדוֹלִים, הַוְּתִיקִים מִתְבּוֹנְנִים
עַל כֻּלָּנוּ מִמַּעַל. מְעַנְיֵן מַה אוֹמְרִים שָׁם
בֵּין עַנְנֵי הַכִּבְשָׂה וְהַנּוֹצָה, אִישׁ לְרֵעֵהוּ
טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, בְּיָאלִיק, אַלְתֶּרְמָן, שְׁלוֹנְסְקִי,
יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן, מִיכָלִי, אַרְיֵה לִיפְשִׁיץ, אוּכְמָנִי ,
קְרֶמֶר, תּוֹרֶן, טַנְאִי וַאֲפִילוּ
סְבֶרְדְלִיק וַאֲבִידָן.
פַּעַם הָיוּ כָּאן וִכּוּחִים, קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וְהַיּוֹם –
מִלְחָמוֹת, קְרָבוֹת וּשְׂדוֹת-קֶטֶל.
וּבַזִּירָה – הַבַּיִת נָפַל שָׁדוּד עַל יוֹשְׁבָיו כְּמוֹ
הַמּוּקַטְעָה בְּרַמְאַלְלָה וְאָנוּ חַפִּים מִפֶּשָׁע,
אַנְשֵׁי-רוּחַ צְנוּעִים וַעֲנָוִים,
כְּנוּעִים כָּעֵת תַּחַת שׁוֹטִים וְעַקְרַבִּים
הַמִּשְׁתַּלְחִים עָלֵינוּ אֵימָה , סוֹגְרִים עָלֵינוּ
בְּסוּגָרֵי-בַּרְזֶל חֲלוּדִים וּמִסָּבִיב
בָּשָׂר וָדָם, דָּם מִכָּל אֵיבָר וָעֵבֶר
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרָחֶפֶת וְאֵין דָּמִים בַּנִּמְצָא
וַאֲנִי כִּדְגִיג זָהָב לָכוּד
בִּשְׁאֵרִיוֹת לַחְלוּחִית הַשְּׁלוּלִית

הַמְּיֻבֶּשֶׁת.

"בית-הסופר" ע"ש שאול טשרניחובסקי, ת"א כ"ב בטבת תשס"ג – 27.12.2002

 

 

 

 

לאריה דולצין

לֵ א וּ ת  בָּ אֶ פִּ י דֶ רְ מִ י ס  הָ אָ כ וּ ל

עֵצִים בָּרוּחַ עוֹמְדִים אֵיתָן. שְׁרִירֵי
קְלִפּוֹתֵיהֶם מְשׂרָגִים הֵיטֵב בַּחֲבָטוֹת
זַרְזִירִים וְלַשְׁלָשׁוֹת אַנְפוֹת-בָּקָר
לְבָנוֹת, יָפוֹת.
גַּם חֲסִידָה בַּשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעָדֶיהָ
וּלְעֵת מִנְחָה תַּשִּׁיק כְּנָפֶיהָ בְּעַלְוָה
מְתֻלְתֶּלֶת שֶׁל עֵץ אֶרֶךְ אֵבֶר וּגְדוֹל-
נוֹצָה. עֵת בּוֹאָהּ תְּקַבֵּל מַפְתְּחוֹת חַדְרָהּ
מִן הַנַּקָּר הַסּוּרִי הַמְּנַקֵּר לְלֹא לֵאוּת
בָּאֶפִּידֶרְמִיס הָאָכוּל. הַיּוֹם הוּא תּוֹרָן
בְּפֶּנְסְיוֹן הַזָּרִים שֶׁל הָעֵץ עַתִּיר הַלָּשׁוֹן.
טֶרֶם תִּפְרֹשׂ מוֹטוֹת כְּנָפֶיהָ אֶל אֲגַמֵּי-דָּגָה רַבָּה,
תַּטִּיל חֶרְיוֹנֶיהָ מַטָּה אֶל הַקְּטַנִּים זוֹעֲקֵי-חָמָס
לְמִינֵיהֶם. בְּטִיסָה יְשִׁירָה, לְלֹא הִתְעַכְּבוּת
בַּדְּיוּטִי-פְרִי וּבְמַעֲבָר בּוֹטֵחַ בְּאוֹר יָרֹק תַּגִּיעַ
בְּקוֹמָתָהּ הַזְּקוּפָה אֶל הַבְּרֵכָה וְתַעֲמֹד עַל רַגְלָהּ
הָאַחַת כִּפְלָמִינְגוֹ יָרִיב. קוֹמָה זְקוּפָה, מַקּוֹר צַר
וְאָרֹךְ, פְּלוּמַת נוֹצוֹתֶיהָ כְּפַרְוָתָהּ הָעֲשִׁירָה שֶׁל
אֶסְתֵּר עֳפָרִים בְּהֵיכָל הַתַּרְבּוּת. עֶמְדַּת מוֹצָא.
מְחַפֶּשֶׂת. מָה? גַּם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ. אוּלַי דָּגִים.

עֵצִים בָּרוּחַ עוֹמְדִים. אֵיתָן אֵיתָן כּוֹתֵב שִׁירִים וּמֵכִין
שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כְּדֵי לִטְבֹּל אֶת לֶחֶם הָאִכָּרִים
הַשָּׁחוֹר. הָָָָאֲדָמָה. הַכְּאֵב וְהַהוֹד שֶׁל רָחֵל
בַּכִּנֶּרֶת. כֻּלָּם מִסְתַּלְבְּטִים עַל עֹנֶג שִׁירֶיהָ וְאַף
לֹא מְבִינִים רְצוֹנָהּ.
רוּחַ קַלִּילָה בָּאָה מִמִּזְרָח טָסָה מַעֲרָבָה אֶל פִּתְיוֹנוֹת
זָרִים. הַחֲסִידָה לָכְדָה דָּג וְגִרְגְּרָה בּוֹ כְּאַוַּתנַפְשָׁהּ.
הָעֵץ פָּרַשׂ אֶבְרוֹתָיו וְהִנֵּה הוּא נְטוּל שָׁרָשִׁין, וְהוּא עָף, עָף.
אַגָּדָה חֲסִידִית עַל עֵץ עָף, טָס עַל מִטַּלְטְלָיו וְכֵלָיו.
אֵין עֵץ. גַּם לֹא שֹׁרֶשׁ אֶחָד לִרְפוּאָה. הַחֲסִידָה חוֹזֶרֶת מִן
הַדַּיִג, יֵשׁ לָהּ טַיְמִינְג טוֹב, עֵינֶיהָ הַחֲסִידִיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת.
שֹׁמּוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אָרֶץ כִּי אֵין לָהּ הַלַּיְלָה פֶּנְסְיוֹן.

כ"ד באייר תשמ"ב – 17.05.1982 במוצב למרגלות תֵּל-פָארֶס, רמת-הגולן

 

 

 

וְהַכָּל בְּשֶׁל דָּבָר כָּל-כָּךְ קָטָן, פָּעוּט

וְהַכָּל בְּשֶׁל דָּבָר כָּל-כָּךְ קָטָן, פָּעוּט
מִשְׁתַּנִּים דִּבְרֵי-יְמֵי-עוֹלָם, סֵדֶר בְּרֵאשִׁית
מִתְעַרְבֵּב בִּסְדָרִים לֹא לוֹ
וְהַכָּל בְּשֶׁל דָּבָר כָּל-כָּךְ קָטָן, פָּעוּט.

אֲמִתּוֹת מִתְחַלְּפוֹֹת בִּצְעִיפִים שֶׁל כָּזָב
עוֹטְפוֹת כָּל דָּבָר הַּנִּקְרָה בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, יָפָה
מְסֻדֶּרֶת, פִּתְאֹם הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּבֶּשֶׁת
וְהַכָּל בְּשֶׁל דָּבָר כָּל-כָּךְ קָטָן, פָּעוּט.

גָּמָל מְיֻבָּשׁ כּוֹרֵעַ בְּעֶלְפוֹן חוּשִׁים לְיַד הַבְּרֵכָה
לֹא מֵבִין מַה מַּעֲשָׂיו לְיַד הָאֹהֶל לַעֲשִׁירִים
כְּמוֹ גִ'ינְס יָקָר קָרוּעַ וּמָרוּט בִּקְנִיָּתוֹ
כִּי צַו הָאָפְנָה הוּא וְאַף לֹא אֶחָד יִסְטֶה.

הַיָּם הֲכִי נָמוּךְ, חֶצְיוֹ מְיֻבָּשׁ, מָצְצוּ עַד
לְשַׁד עַצְמוֹתָיו וְאַף לֹא דָּג אֶחָד יִפְצֶה
פֶּה וִיצַפְצֵף לְהַצִּילוֹ. רוּחַ קָדִים מְמַהֶרֶת
אֶל בֵּיתָהּ פּוֹחֶדֶת פֶּן תִּיבַשׁ לְמַרְגְּלוֹת צוּקִים אֲפֵלִים

וְלִי נֶאֱמַר כִּי רוּחוֹת הַקָּדִים רִקְּדוּ אֶמֶשׁ אֶל
תּוֹךְ הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל, הָרִים סָבִיב מָחֲאוּ כַּף
מֵעֹצֶם הַמָּחוֹל הַלּוֹהֵט וְהַמִּדְבָּר הֶחֱרִישׁ וְנָדַם
וְהַכָּל בְּשֶׁל דָּבָר כָּל-כָּךְ קָטָן, פָּעוּט.

סוֹנֶסְטָה, ים המלח, יום שלישי, ג' בתמוז תש"ן, 26.06.1990

 

קישורים חיצוניים

מרדכי גלזר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

(יו טיוב)

 (יו טיוב)

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 95"