יהודה לייב ויטלזון

פְּרִיחָהyehuda-vitelson

שְׁנוֹתַי הָיוּ מְעֻבָּרוֹת מֵאֲדָרִים
עַד בֵּין שִׁנַּי,
וְהֶחֳרָפִים סֵרְקוּ בִּי קֹר
שֶׁמָּטָר לֹא הֵפִיג.

אַתְּ הִכְרַזְתְּ "נִיסָן!"
בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ
שֶׁעוֹד לֹא נִגְמַר עָלָיו הַהַלֵּל.
בִּבְשׂוֹרָתֵךְ, הִפְשַׁרְתְּ בִּי אֶת הַגְּלִידִים הַחַדִּים,
בִּהַרְתְּ עַד מַגָּע אֶת קַוֵּי הַנּוֹף
וַאֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ,
וְלֹא יוֹבִישׁ אוֹתָנוּ אָב-תַּמּוּז.

 

 

 

שַׁבְּתוֹת חֹרֶף

הַזְּמַן נָסוֹג אֲחוֹרַנִּית,
מַקְדִּים אֶת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת
עַד קְצֵה גְּבוּל מְתִיחַת הַקֶּשֶׁת.
בִּכְנִיסָתָהּ אֲנִי מִתְרוֹנֵן מִמֵּיתַר הַחֻלִּין אֶל הֵיכַל שֶׁל קֹדֶשׁ,
מְמַהֵר לְהִדָּהֵם אֵיךְ שְׁעַת קָפֶה סְתָמִית
הוֹפֶכֶת לְרִגְעֵי תִּקּוּן עוֹלָם
כְּשֶׁאִשְׁתִּי מַזְרִיחָה זֹהַר שְׂרָפִים
וּמְבָרֶכֶת עַל הַנֵּרוֹת.

 

 

 

בָּעִדָּן הַמַּלְבְּנִי

מְתַסְכֵּל כְּקוּף הַמַּחַט
הַצֹּרֶךְ לְהַכְנִיס אֶת יָפְיֵךְ
לִפְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת הֶלֶנִיסְטִיּוֹת שֶׁל 16:9.

הַמַּכְשִׁיר כָּל כָּךְ מְשֻׁכְלָל
וּבְכָל זֹאת,
אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס אֶת הָרֵי הַשּׁוֹמְרוֹן שֶׁהוֹרִיקוּ מִמַּבָּטֵךְ בָּם,
אֶת הַשְּׁרִיקוֹת שֶׁהֶחְצִיפוּ לְהִלּוּכֵךְ,
וְגַם אֶת רֶטֶט הָאֲדָמָה מִמֵּךְ לֹא
וְגַם לֹא אֶת הַהִלָּה.

 

 

 

הַיּוֹם הֶחָג

בּוֹ אֶצְטַעֵר עַל כָּל יָד שֶׁלֹּא הִנַּחְתִּי,
מַחְמָאָה שֶׁלֹּא הִמְתַּקְתִּי
וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי.
אֱמֶת אֵינוּתִי-בִּלְעָדַיִךְ
שֶׁלֹּא חָשַׂפְתִּי.

יוֹם הַחֲרָטָה עַל יָמִים שֶׁהֶעֱדַפְתִּי
לְבַד,
בְּלִי יַבָּשָׁה בָּאֹפֶק.

יוֹם,
נְצֹר אֶת זְרִיחָתְךָ
כְּאִיּוּם מַתְמִיד
הֶחָג מֵעַל רֹאשִׁי.
אַל תָּבוֹא.

 

 

 

לָשׁוֹן הָרַע

זֶה קוֹרֶה לִי הַרְבֵּה פְּעָמִים בִּנְסִיעָה
שֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּרֶכֶב מְרֻסָּק -
לִוְיָתָן מְרֻטָּשׁ בְּשׁוּלֵי כְּבִישׁ הַחוֹף,
וְשׁוֹקֵעַ בְּנִפְלְאוֹת הַהֶרֶס שֶׁיִּתָּכֵן.
אַךְ לֹא דַּי לִי,
זְקוּר צַוָּאר אֲנִי מוֹרֶה לַיּוֹשֵׁב לְיָדִי לֹא לְהַחְמִיץ תַּעֲצוּמַת חֻרְבָּן.
לְשׁוֹנוֹתֵינוּ וּמַבָּטֵינוּ עוֹקְבִים כְּמַצְלֵמַת רַחַף עַד שֶׁאֲנִי
מִתְנַגֵּשׁ
בְּהִתְנַפְּצוּת אַל-בֶּלֶם
בְּקַרְחוֹן בֵּין-עִירוֹנִי, כְּעִיכַת פַּח מַבְהִילָה,
קוֹרַעַת מַחְשָׁבָה וּמָנוֹעַ,
דִּמְמַת פִּתְאוֹם מְעַשֶּׁנֶת סָבִיב.

כִּתַּת מַבָּטִים רָעִים יוֹרָה בִּי חִצֵּי קַשְׁתִּיּוֹת,
חוֹלְפִים וְחוֹלְפִים כִּקְלִיעִים,
בְּעוֹדִי מְחַכֶּה לְזֶה שֶׁיִּשְׁתֹּק אֵלַי בְּחֶמְלָה
וִיעַשֵּׁת אוֹתִי.

 

 

 yehuda-vitelson-book

מַשְׁמָעוּת

לַחְתֹּם וִתּוּר עַל חַיֵּי הַנֶּצַח
מַשְׁמָע לִמְצֹא טַעַם בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
מַשְׁמָע לַחְדֹּל מֵאוֹבְּסֶסְיַת הַמַּנְעוּלִים.
לְטַיֵּל בְּבֵית הֶעָלְמִין,
לְהִתְפַּעֵם מִתַּקְצִירֵי חַיִּים,
לְהַתְחִיל אִתָּךְ
וְלָצֵאת.

לַחְתֹּם וִתּוּר עַל חַיֵּי הַנֶּצַח,
לַחֲשֹׂף אֶת מַאֲרַב מוֹתְךָ,
וּלְהִתְקַדֵּם אֵלָיו בְּדַקּוֹת עֲלוּמוֹת כְּמוֹ
16:47 אוֹ 16:48.

 

 

 

יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּאַחַת
                  (ליפה שי-חדד)

לֹא זָכְתָה לְחֶמְלַת הַנִּסּוּר הַהַדְרָגָתִי
שֶׁזּוֹכוֹת לָהּ אִילָנִיּוֹת הַיַּעַר הַנִּכְרָתוֹת.
לְאוֹתָן חֲרִיקוֹת פְּרִידָה מִמַּמְלֶכֶת הָאֵיבָרִים הַצַּמַּרְתִּית שֶׁגִּדְּלוּ לְתִפְאַרְתָּן.
רֶקְוִיאֵם צֶרֶמוֹנִי אַךְ
מָתוּן
שֶׁיַּקְדִּים חִיח וְחוֹח
לִנְחִיתָתוֹ הַקָּשָׁה שֶׁל הַמֵּת עַל תֹּף הַדּוּד בַּאֲחוֹרֵי הַתִּזְמֹרֶת.

 

 

 

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל סָבִי
חוֹתֶמֶת הֲוָיָה וּזְמַן
מֵאֵת מַרְטִין הַיידֶגֶר.
כַּמָּה שָׁנִים מַטָּה מִשָּׁם
עָנַד שְׁעוֹן קְפִיץ מֻזְהָב
שֶׁאֶת הַמַּנְגָּנוֹן שֶׁלּוֹ נָתַן לִי
לְסוֹבֵב מִפַּעַם לְפַעַם כְּדֵי לְתַפְעֵל אוֹתוֹ.
כָּרוּךְ עַל יַד סַבָּא
לָמַדְתִּי אֶת עֶרְכָּם שֶׁל הַמִּסְפָּרִים.

חוֹרֵךְ עַצְמִי מִדֵּי עֶרֶב בִּתְמוּנוֹת
מַעֲרוֹמֵי הַגּוּפוֹת מִשָּׁמָּה.
כּוֹפֶה עֵינַי אֶל בֹּהַק עִרְבּוּבְיַת הָאֵיבָרִים,
אֶל הַכִּמְשׁוֹנִים שֶׁבְּנִצָּנֵי הַפָּנִים.
זוֹכֵר אֵיךְ גֶּרְמָנִים אֲנִינֵי-נֶקְטָר, שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ
לְחַטֵּט עִם אֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן
בְּנִקְבֵי הַמָּעֳרָמִים.
זוֹכֵר אֵיךְ דָּרְשׁוּ לֶאֱצֹר לָהֶם מִשָּׁם תַּכְשִׁיט,
לַחְטֹב לָהֶם זָהָב,
וְאַחַר
לְהִשָּׁלַח בְּשַׁוְעוֹת חֲלוּשׁוֹת אֶל מוֹתֵנוּ עַצְמֵנוּ.

מַמְשִׁיךְ מַבָּט בְּקוֹצֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
בִּשְׁבִיל שֶׁהַצַּלֶּקֶת שֶׁבַּעֲצִימַת הָעֵינַיִם שֶׁאַחֲרֵי
תִּשָּׁאֵר כָּל הַלַּיְלָה.

 

 

 

פְּרֵדָה

בִּקַּשְׁתִּי הַפְסָקָה מֵעִיר.
הָלַכְתִּי לִרְאוֹת בָּהּ זְרִיחָה
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ טוֹבַעַת בַּמַּיִם
מִבְּלִי לִמְחוֹת,
הַשְׁלָמַת פְּרֵדָה שֶׁל מָאוֹר
מֵעִיר חוֹשֶׁכֶת.
חָזִיתִי בָּהּ וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְהַצִּילָהּ.

מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי
נִדְלְקוּ נֵאוֹנֵי תַּעֲנוּגִים
שֶׁמַּזְמִינִים בִּדְיוּנִיסִית מְהַבְהֶבֶת
בְּכָל עֶרֶב וָעֶרֶב
כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
אֶת אוֹתָם שֶׁנִּשְׁבְּעוּ
שֶׁזּוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

הִתְרַגַּשְׁתִּי לֶאֱסֹף אֶת כַּף יָדֵךְ הָאוֹבֶדֶת בַּחוֹף
כְּקַשְׂוַת צִדְפָּה הַמִּתְאַחֶדֶת לַאֲחוֹתָהּ
וּפָנִינוּ אֶל מְקוֹם זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ -
קֵדְמָה.

 

השירים מתוך הספר "ממיתר החֻלִּין", הוצאת "עמדה", 2017

 

קישורים חיצוניים

"מייקר את המציאות", בכל סלרואי על הספר "ממיתר החולין" - מקור ראשון

רן יגיל על הספר  "ממיתר החולין"

צור ארליך על הספר "ממיתר החולין"

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 85"