ללַאנְבֶּדֶר, וֵיילְס

חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה

מֵהַחַלּוֹן הַנָּטוּי בְּתִקְרַת חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה רוֹאִים
צְרִיחַ כְּנֵסִיָּה מְסָרֵק בְּשִׁנָּיו אֶת הָעֲנָנִים;
תַּרְנְגוֹל הַמַּתֶּכֶת בְּרֹאשׁוֹ נֶחְבָּט מִצַּד לְצַד
הָרוּחוֹת צוֹלְפוֹת בּוֹ בֵּין מִזְרָח לְצָפוֹן
וְצִפֳּרֵי הַכְּפָר, חַיּוֹת עֲדַיִן
רוֹעֲדוֹת עַל חוּטֵי הַטֶּלֶפוֹן.
בְּקָרוֹב יִבָּלְעוּ כֻּלָּם
בַּלֹּעַ הַשָּׁחֹר שֶׁל הַלַּיְלָה.
יָצָאנוּ לְחֻפְשָׁה מִשְׁפַּחְתִּית וַאֲנִי
מִתְחַבֵּאת מוּל הָאֶשְׁנָב הַמַּחְשִׁיךְ בַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה

הֶהָרִים הַכְּחֻלִּים

הָאֲגַם הַיָּפֶה הַזֶּה
נִרְאָה עַל הַמַּפָּה כְּמוֹ כֶּתֶם דְּיוֹ זָעִיר,
כְּמוֹ טָעוּת.
קְנֵי הַסּוּף הֵם פַּרְגּוֹד
בֵּין הַבַּרְבּוּרִים לְבֵין הַגָּדָה
עָצַרְנוּ לִזְרֹק לָהֶם לֶחֶם
וְהֵם עָצְרוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּנוּ בִּתְמִיהָה
זְקוּפִים וּשְׂבֵעִים;
הַגְּבָעוֹת הַיְרֻקּוֹת סָבִיב הֵן גַּלִּים גְּבוֹהִים
קְרוּם אֲדָמָה שֶׁנִּרְעַד וְקָפָא
וְהֶהָרִים הַכְּחֻלִּים בָּאֹפֶק נִרְאִים
כְּאִלּוּ הֵם עֲשׂוּיִים מַיִם

מידה

לָמַדְתִּי לָקַחַת אֶת הַדְּבָרִים לְאַט,
לְחַלֵּק אֶת עַצְמִי שׁוּב וְשׁוּב אוּלַי
פֶּלַח אֶחָד יִנָּצֵל וְיַצְלִיחַ.
לֹא לִהְיוֹת חֲכָמָה מֻקְדָּם מִדַּי
לֹא לְחַבֵּב אֶת עַצְמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ,
כָּל יוֹם אֲנִי הוֹלֶכֶת לָעֲבוֹדָה
כָּל יוֹם אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה,
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת דַּקּוֹת הַהַמְתָּנָה הַפְּשׁוּטוֹת
הַחֲרָבוֹת הַקְּטַנוֹּת וְהַמְצֻינָּוֹת שֶׁמַּזכְִּירוֹת לִי
שֶׁעוֹד לֹא הִגַּעְתִּי לְשׁוּם מָקוֹם,
שֶׁאֵין מָקוֹם אֵלָיו אֲנִי יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ,
שֶׁאֵין בַּיִת
לֹא בֶּאֱמֶת
לֹא בִּשְׁבִילִי

התעוררות

הָאֲנָשִׁים בְּבָתֵּי־הַסִּירָה יְשֵׁנִים
כְּמוֹ עֶפְרוֹנוֹת בְּקַלְמָר.
תַּרְדֵּמַת נְדוּדִים מְעֻרְסֶלֶת וּשְׁקֵטָה
עַל פְּנֵי הַנָּהָר הָאָפֵל.
מַה שִּפְׂתוֹתֵיהֶם לוֹחֲשׁוֹת בְּלאֹ קוֹל
לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה הַגְּדוֹלָה? תְּפִלָּה
לַיְתֵדוֹת וְלַחֲבָלִים, לְהַשְׁכִּים
אֶל אוֹתוֹ נוֹף בַּחַלּוֹן.
יוֹם אֶחָד הִתְעוֹרֵר אִישׁ בִּצְנִיחָה
מִגֹּבַהּ מַפָּל גּוֹעֵשׁ. לַיְלָה אֶחָד
קָמָה אִשָּׁה לְגַלּוֹת
שֶׁהִיא לְבַדָּהּ בְּלֶב יָם

חיתוכי נייר

הָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּאֶרֶץ יַלְדוּתִי
בִּרְחוֹבוֹת אֲרֻכִּים בְּעִיר בְּלִי קָצֶה,
הַבִּנְיָנִים הִזְדַּקְּפוּ עַל רַגְלֵי הַבֶּטוֹן
הָאַנְטֶנוֹת הִצְבִּיעוּ אֶל הַכּוֹכָבִים —
תַּפְאוּרָה יְשָׁנָה שֶׁל חַיִּים שֶׁפַּעַם
שִׂחַקְתִּי בָּהֶם מִישֶׁהִי אַחֶרֶת.
וְאִם תִּשְׁאֲלוּ מִיהוּ הָאִישׁ הַשָּׂב
שֶׁיָּשַׁב מוּלִי בְּבֵית הַקָּפֶה,
אֹמַר שֶׁפַּעַם הָיִינוּ נֶאֱהָבִים —
הוּא הָיָה בֶּן חֲמִשִּׁים פְּלוּס
וַאֲנִי בַּת מִינוּס עֶשֶׂר.
וְאוּלַי כִּי הָיָה אָז חֹרֶף קַר,
הַכֹּל נִרְאָה עָשׂוּי מֵחִתּוּכֵי
נְיָר, דַּק וּמְדֻיָּק וְעָדִין וְלָבָן
וּצְלָלִים אֲרֻכִּים בֵּין שִׁכְבָה לְשִׁכְבָה
וְהָעוֹלָם הָיָה קֻפְסָה סְגוּרָה וּגְדוֹלָה
בְּלִי אֹפֶק וּמָלֵא פְּלָאוֹת

סתיו, דו"ח מצב:

דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה —
בִּנְיְנֵי הַלְּבֵנִים אֵינָם מַכְבִּידִים כָּאן
עַל הָאֲדָמָה, הָעֵצִים עוֹמְדִים יְרֻקִּים
וְדוֹמְמִים, מְקַבְּלִים בְּהַכְנָעָה אֶת זַרְזִיף
הַסְּתָו, שׁוּב מִתְרַחֵק הַכּוֹכָב מֵהַשֶּׁמֶשׁ,
כָּךְ הוּא מַפְנֶה גַּבּוֹ בְּכָל פַּעַם
בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בַּשָּׁנָה.
בְּאֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת הַמִּשְׂרָדִים מִמּוּל זוֹהֶרֶת
מְכוֹנַת שְׁתִיָּה, הַבְטָחָה מְפַנֶּקֶת בִּקְצֵה
מִסְדְּרוֹן רֵיק
וְגַם בַּחֶדֶר הַזֶּה שָׁקֵט וְזָר, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה מִלְּבַדִּי,
אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַבֹּקֶר חַג
וּכְלַפֵּי חוּץ אֵינִי נֶאֱשֶׁמֶת בִּכְלוּם.
אֲנִי מוֹרִידָה אֶת הַמְּעִיל הַזַּרְחָנִי
הָרָטֹב מֵרְכִיבָה עַל הָאוֹפַנַּיִם.
אֵינִי מַצְלִיחָה לִמְחוֹת מִפָּנַי גֶּשֶׁם
הַיּוֹרֵד עֲלֵיהֶן כְּבָר שֵׁשׁ שָׁנִים,
אֲבָל גּוּפִי עוֹד מְסֻגָּל לְאַזֵּן עַצְמוֹ עַל
שְׁתֵּי רַגְלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁלִּבּוֹ הַנִּמְצָא בְּצִדּוֹ הָאֶחָד
נַעֲשָׂה כָּבֵד יוֹתֵר מִשָּׁנָה לְשָׁנָה

המחלקה לארכיטקטורה, קיימברידג',
בוקר סוכות תשע"ב

גם הלילה הזה

מְסֻבִּים סְבִיב שֻׁלְחַן
הַסֵּדֶר אַךְ רְחוֹקִים מְאֹד
מִירוּשָׁלַיִם הָיִינוּ שְׁלשָׁה זוּגוֹת
וּשְׁתֵּי אִמָּהוֹת וְאָב אֶחָד בּוֹדֵד עִם
יַלְדָּתוֹ שֶׁחָגָהּ סְבִיבוֹ כְּמוֹ יָרֵחַ כֵּהֶה.
וְהִגַּדְנוּ לְבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ אֶת כָּל שֶׁלֹּא
אָבוּ לִשְׁמֹעַ כְּדֵי שֶׁיַּעֲבִירוּ לִבְנֵיהֶן
וְלִבְנוֹתֵיהֶם וְכָךְ הָלְאָה עַד שֶׁיִּשְׁכְּחוּ
אֶת נִגּוּן הַשָּׂפָה אוֹ עַד שֶׁהַשָּׂפָה
תִּשְׁכַּח אוֹתָם. וְהָרָשָׁע וְהֶחָכָם וְהַתָּם
הָיוּ פָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם
וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יָדַע לִשְׁאֹל
וְאֵין בָּנוּ תְּשׁוּבָה

קיימברידג', ערב פסח תשע"ב

עשֵׂה

עשֵׂה שֶׁאֶטְבַּע
גּוּף גָּדוֹל כְּמוֹ יָם סָבוּךְ
כְּמוֹ יַעַר, עֲשֵׂה שֶׁאֹבַד עַד
אוּכַל שׁוּב לָשִׁיר, עֲשֵׂה שֶׁאַסְמִיק
שֶׁאַחֲוִיר בְּהֹלֶם גַּל דָּם הַנָּסוֹג מִבַּד־עוֹר
עֲשֵׂה שֶׁנִּבְרַח מִפֹּה יַחַד לָנֶצַח, עֲשֵׂה
שֶׁנַּחְזֹר, הַגָּדֵר הַגְּבוֹהָה הַצְּבוּעָה סְבִיבֵנוּ
תִּרְאֶה — אֵין לָהּ שַׁעַר בִּכְלָל. מִי שֶׁבַּחוּץ
חָפְשִׁי. מִי שֶׁבִּפְנִים נִשְׁאָר .

השירים מתוך "סתיו, דו"ח מצב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016 

קישורים חיצוניים

הספר  "סתיו, דו"ח מצב" באתר של הקיבוץ המאוחד 

הספר "שנת חורף" באתר של הקיבוץ המאוחד 

עירית כץ בלקסיקון הספרות העברית החדשה

חזרה לדף הראשי 'סופ"ש שירה 84'