אילן שיינפלד

מכתב למחזיק קו חברון צילום: עדי נס

אֲנִי חוֹשֵׁב עָלֶיךָ כָּעֵת, שׁוֹכֵב
בְּאֵיזֶה בַּיִת נָטוּשׁ בְּחֶבְרוֹן
בְּחֶבְרַת הַחַיָּלִים שֶׁלְּךָ, בְּחֶדֶר חָשׂוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַק כַּמָּה מִזְרָנִים דַּקִּים,
שַׂקֵּי־שֵׁנָה, כְּלֵי־נֶשֶׁק וּמְפַזֵּר חֹם.

הָיִיתִי רוֹצֶה אוֹתְךָ בַּבַּיִת, לְיָדִי, בְּתוֹךְ עֲנַן הַחֹם שֶׁל הַתַּנּוּר הַחַשְׁמַלִּי,
שֶׁרַק שָׁלָב אֶחָד עוֹד נוֹתַר בּוֹ,
וּשְׁתֵּי יָדַי, וְחֹם לִבִּי.                                                                                                                                                                                                       

אֲבָל אַתָּה, אָהוּב, חַיָּל קְרָבִי. מְאֻפָּק                                                                                                                                                                                              
מִכְּדֵי לְהִתְבַּכְיֵן, מְבַטֵּא אֶת עַצְמְךָ רַק
בְּ־אֶס.אֶם.אֶסִים קְצַרְצָרִים, מְלֵאֵי אַהֲבָה.

אֱלֹהִים יוֹדֵעַ מִנַּיִן לְךָ הַיְכֹלֶת
לַעֲמֹד מוּל הַחַיִּים בְּגִיל עֶשְׂרִים
כְּמוֹ גֶּבֶר, כְּלוֹמַר — בְּצִמְצוּם עָמֹק
שֶׁל עַצְמְךָ מוּל הָעוֹלָם.

הַמִּשְׁמַעַת הָעַצְמִית שֶׁלְּךָ מַדְהִימָה וּמַבְעִיתָה
אוֹתִי בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ. הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ
נוֹלַדְתָּ עִם גְּבוּלוֹת מֻבְנִים בְּתוֹכְךָ

בְּלִי שׁוּם צֹרֶךְ אוֹ יְכֹלֶת
לְפָרְעָם. לְהֵחָלֵץ. לָצֵאת.

אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה מִבַּעַד לְגַבְרוּתְךָ
אֶת הַפְּגִיעוּת שֶׁלְּךָ, אָהוּב. אֶת
הַתֹּם הַמְשַׁמֵּר אוֹתְךָ אָדָם — וְיֶלֶד.

וְרַק מִפְּאַת גִּילְךָ אֵינִי יוֹדֵעַ
מַה לִּזְעֹק לְךָ.
תִּתְחַתֵּן אִתִּי, אוֹ תַּעֲשֶׂה לִי יֶלֶד.

 

 

הטִי שֶׁרְט שלך

הַיּוֹם, לִמְכוֹן הַכֹּשֶׁר, לָבַשְׁתִּי אֶת הַטִּי שֶׁרְט הַיְרֻקָּה
שֶׁל סוֹף מַסְלוּל גְּדוּד פֶּתֶן, עוֹטֶה עַל שְׁרִירַי
הַמִּתְפַּתְּחִים אֶת הַמְעַט שֶׁהוֹתַרְתָּ לִי עִם לֶכְתְּךָ.

קְלִפָּה שֶׁל בַּד, מֵאָה אָחוּז כֻּתְנָה, עִם הַסֵּמֶל הַגַּבְרִי,
שְׁתֵּי כַּנְפֵי צְנִיחָה מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר, וְהַכְּתֹבֶת —
"הַיּוֹם נַעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי נִשְׁכָּח".

"אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִתְגַּבַּרְתָּ", אָמַר לִי אַלּוֹן בַּמֶּלְתָּחוֹת
וְחִבֵּק אוֹתִי בְּחֹם. הִבַּטְתִּי בּוֹ תָּמֵהַּ. "אִם אַתָּה
לוֹבֵשׁ אֶת זֶה, אָז הִתְגַּבַּרְתָּ", חִיֵּךְ אֵלַי, טוֹפֵחַ עַל רֹאשִׁי.

אֲבָל אֲנִי הֲרֵי יוֹדֵעַ. אִם רַק תָּבוֹא כְּדֵי לְבַקְּרֵנִי
תִּפְרֹם בְּיָפְיְךָ, כְּמוֹ בְּסַכִּין, אֶת הַקְּרוּם הַדַּק
בֵּין שְׁנֵי קְצוֹתָיו שֶׁל פֶּצַע, שֶׁלִּבִּי בְּקשִׁי מְצַמֵּחַ.

 

 

אטרף דייטינג (סונטה בהפרעה)

הוּא לֹא אָדוֹן וְלֹא שׁוֹלֵט, הוּא
לֹא חָתִיךְ וְלֹא נִשְׁלָט, הוּא לֹא
שָׁוֶה, וְלֹא נַיָּד, הוּא לֹא לְסֶקְס
פָּרוּעַ, לֹא לְשֶׁתֶן, לֹא לִסְקַאט.
אֲבָל הוּא הֶחָבֵר שֶׁלִּי.

בַּלַּיְלָה הוּא מְחַכֶּה לִי בַּמִּטָּה,
שׁוֹכֵב בַּאֲלַכְסוֹן, גּוֹנֵב אֶת הַשְּׂמִיכָה,
יָשֵׁן עָמֹק, מְמַלְמֵל מִתּוֹךְ חֲלוֹם
וּלְעִתִּים מַפְרִיחַ הַסְרָחָה.

וְלִפְעָמִים, אַחֲרֵי הַסֶּקְס, אוֹ
בִּהְיוֹתִי עָיֵף מֵרֹב קְרִיאָה, אֲנִי
נִכְנַס לְאַטְרַף, אֶל הַצֶּ'ט, קוֹרֵא
וּמְבָרֵךְ עַל בֶּן־זוּגִי הַטּוֹב, אֲשֶׁר
פָּגַשְׁתִּי פֹּה בְּלִי תְּמוּנָה.

 

 

המקדש אותי בביאה

בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁבַּעְלִי עוֹשֶׂה בִּי מַעֲשִׂים,
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל פְּרוֹפֶסּוֹר רוּת גַּבִּיזוֹן,
וְתוֹהֶה הַאִם עָלַי לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ,
כְּדֵי לִבְדֹּק הָאִם אֵין בַּעְלִי מְקַדֵּשׁ
אוֹתִי בְּבִיאָה, וְאִם כָּךְ הַדָּבָר, מַדּוּעַ
לֹא יִלְבַּשׁ חֲלִיפָה, וַאֲנִי אֶלְבַּשׁ חֲצָאִית,
וְיִשְׁבֹּר לִי כּוֹס מִתַּחַת חֻפָּה. אֲבָל אָז
אֲנִי נִזְכָּר בְּאִסּוּר אֲבוֹתֵינוּ עַל לְבִישַׁת
בִּגְדֵי אִשָּׁה, וְעַל מִשְׁכַּב זָכוּר, וּמֵבִין
שֶׁמַּה שֶּׁעָשִׂינוּ עַכְשָׁו, בְּעֶטְיוֹ זָעַקְתִּי
שֶׁכָּל הַשְּׁכוּנָה שָׁמְעָה, הוּא תּוֹעֵבָה.
וְלֹא, כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי, מַעֲשֵׂה אַהֲבָה.

 

 

ג'ינג'י

הוּא עוֹבֵד בַּטְּרַנְסְפּוֹרְט אָמְרוּ לִי, מְנַהֵל בֵּית אֲרִיזָה,
וַאֲנִי מְדַמְיֵן אֶת עַצְמִי מִתַּחַת יָדָיו כְּאַרְגַּז פִּלְפְּלִים
יְרֻקִּים, אֲדֻמִּים וּצְהֻבִּים, שֶׁהוּא מְלַטְּפָם בְּיָדוֹ
הַצְּעִירָה וְהַחוֹמֶדֶת, מְמַשְׁמֵשׁ בִּבְשָׂרָם,
מַעֲבִיר אֶצְבָּעוֹ בְּחַמּוּקֵיהֶם.

הוּא בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, לֹא יוֹתֵר, עֵינָיו כְּחֻלּוֹת
וְרַעְמָה שֶׁל שֵׂעָר זָהֹב מְכַסָּה אֶת רֹאשׁוֹ.
הוּא בִּכְלָל מִצּוּר יִגְאָל אוֹמְרִים לִי, וַאֲנִי
מוֹצֵא עַצְמִי שׁוּב מְבָרֵךְ עַל פְּרִי הַהִתְיַשְּׁבוּת
מֵעֵבֶר לַקַּו הַיָּרֹק, כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּזָכָר.

 

 

סטריפטיז

קִפַּלְתִּי אֶת הַזַּיִן, חֹטֶר מְשׁוֹרְרִים,
בְּתַחְתּוֹנֵי הַדַּעַת שֶׁלִּי, עוֹטֶה עָלַי
בֶּגֶד מְדֻיָּק שֶׁל הַדְחָקוֹת וְהֶסְכֵּמִים.
מֵאָז אֲנִי סוֹבֵב בְּתוֹךְ בְּגָדַי כְּרוּחַ
רְפָאִים רָזֶה, שֶׁיֵּשׁ מֶרְחָק רַב וְאַוְרִירִי
בֵּין גּוּפוֹ לְבֵין הַבֶּגֶד.

בַּמִּרְוָח הַזֶּה, שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם,
שְׁמוּרִים שִׁירַי הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר,
וְאֵין וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם קוֹרֵא.

שירים מתוך "על מהותו של הג'סטין", שופרא 2017

 

 

אס החרבות

לַחְתֹּךְ אֶת כָּל הַסְּבַךְ
שֶׁל רְגָשׁוֹת שֶׁהִתְפַּתְלוּ וְהִסְתַּבְּכוּ
עַד שֶׁלָּפְתוּ אוֹתִי בִּכְאֵב. לַעֲבֹר
בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה אֶת הֶחָזוֹן הַמְטֹרָף
שֶׁל יְחֶזְקֵאל, לִצְלֹחַ אִתּוֹ בַּמֶּרְכָּבָה
אֶת הַשְּׂרָפִים, הָאוֹפַנִּים, הַהֵיכָלוֹת, הָאֵשׁ —

כְּדֵי לָצֵאת לְגַמְרֵי מְטֹהָר
כְּמוֹ מְחַבֵּר סִפְרוּת שֶׁל הַנְהָגוֹת
בַּדַּפִּים הַלְּבָנִים שֶׁל הַתָּנָ"ךְ,
בֵּין יְחֶזְקֵאל לְבֵין
הָעוֹלָמוֹת הַהֲפוּכִים
שֶׁל תְּרֵי עֲשַׂר.

לַחְתֹּךְ בָּרְגָשׁוֹת הַיְּשָׁנִים,
לְהִפָּרֵד מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה אֲנִי.
לְוַתֵּר. לְהִשְׁתַּחְרֵר. לַעֲבֹר
אֶת הַנִּתּוּחַ מִבְּלִי לְהֵרָתַע,
מִבְּלִי לְהִתְרַגֵּשׁ.

לְהִתְמַסֵּר לְסַכִּין הַלּוֹבּוֹטוֹמְיָה
כְּדֵי לָצֵאת מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי עִם
שְׁתֵּי אוּנוֹת מְנֻסָּרוֹת, אֲבָל
רַךְ, רָגוּעַ לְהַפְלִיא,
עִם שִׁיר חָדָשׁ בַּלֵּב.

לַחְתֹּךְ. לַחְתֹּךְ. לְהַרְוִיחַ בְּדָמִים
אֶת כֶּתֶר הַתְּבוּנָה. לִשְׁכֹּחַ
שֶׁפַּעַם פִּעֵם בְּךָ רֶגֶשׁ.

זֶה סִיּוּט שֶׁל זְמַן אַחֵר. זְמַן
אַחֵר, קוֹדֵר. לְהִתְבּוֹנֵן בַּחַיִּים
מִבַּעַד לְקֶרַח. לֹא לְהִתְלַהֵב

וְלֹא לְהִשָּׂרֵף. לִהְיוֹת
מִינִימָלִיסְטִי. מְאֻפָּק. נְזִירִי.
לֹא מִתְיַסֵּר.

לְהַסְכִּין עִם הָאִפּוּס הַלּוֹבּוֹטוֹמִי.
אָז אֵין לְךָ תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה
נִיעַ לֵב, זִיעַ נֶפֶשׁ,

אָז אַתָּה חַי כְּמוֹ
דָּג בְּעַרְבַת הַמְּלֵחָה. וּמַה בְּכָךְ.
אִם רְצוֹנְךָ בְּשֶׁקֶט אַתָּה מֻכְרָח גַּם לְוַתֵּר.

 

 

שבע חרבות

בָּעֲסָקִים, כְּמוֹ בַּחַיִּים, צָרִיךְ
לָדַעַת גַּם אֶת סוֹד הַמָּנִיפּוּלַצְיָה,
סוֹד גְּנֵבַת הַדַּעַת, סוֹד הַנִּפְתָּלוּת
וְהָעָרְמָה. וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְסֻגָּל לְזֶה
שֶׁיִּשָּׁאֵר שָׂכִיר וְלֹא יִפְתַּח שׁוּם עֵסֶק.
כִּי עֲסָקִים עוֹשִׂים בַּחֲמִיקָה וּבִגְנֵבָה.
אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אֶת זֶה.
תָּמִיד הִסְתַּכַּלְתִּי עַל עַצְמִי כְּבַעַל עֲרָכִים,
וּמַה שֶּׁמַּדְרִיךְ אוֹתִי גַּם הַיּוֹם הוּא
הַחִפּוּשׂ אַחַר אֱמֶת וְשֵׁרוּת הַצִּבּוּר.
אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאֲנִי מְמַרְכֵּל בָּאַהֲבָה,
אֲבָל, אִם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, גַּם
הַחֲתִירָה אֶל הָאֱמֶת, בְּתֹם לֵב,
בְּנִקְיוֹן כַּפַּיִם וּבִצְלִילוּת גְּדוֹלָה,
מִתְהַפֶּכֶת לְעִתִּים, אִם לֹא בְּמִתְכַּוֵּן אָז
בְּעֵינֵי אַחֵר, לְסוּג שֶׁל הַסָּחַת הַדַּעַת,
לְשֶׁקֶר עִם רַגְלַיִם, לְמַעֲשֵׂה גְּנֵבָה.

 

שירים מתוך "שירי הטארוט", שופרא 2017

 

קישורים חיצוניים

אילן שיינפלד בויקיפדיה

אילן שיינפלד שובר שתיקה

באתר סטימצקי, על מהותו של הג'סטין

אילן שיינפלד בפייסבוק

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 83"