מיכל גונן

*michal-gonenצילום: זוהר שיטרית
עָקַרְתָּ לִי אֶת עַצְמְךָ מֵהַגּוּף
זֶה לֹא הִתְרַחֵשׁ בְּחֶדֶר סְטֵרִילִי
לֹא הָיוּ שָׁם אִזְמֵלִים מְעֻקָּרִים
בְּלִי הַרְדָּמָה
בְּאַלִּימוּת עִוֶּרֶת מִתּוֹךְ הַבָּשָׂר הַחַי
לֹא חָתַכְתָּ יָפֶה
וְלֹא תָּפַרְתָּ, בִּכְלָל
בְּלִי מְשַׁכְּכֵי כְּאֵבִים אַחֲרֵי
כָּכָה אֲנִי צְרִיכָה לְהִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם עַכְשָׁו
פְּעוּרָה
נִשְׁפֶּכֶת הַחוּצָה
וּמַשֶּׁהוּ חָסֵר תָּמִיד

 

 

 

מתוך: קוֹלָאז' שֶׁל פְּרֵדָה 

*
נִשְׁאַרְנוּ רַק שְׁתֵּינוּ בַּבַּיִת
גְּוִיָּה עַל הַסַּפָּה וַאֲנִי
רָצִיתִי לִבְרֹחַ
אֲבָל הִשְׁאִירוּ אוֹתִי אַחְרָאִית
"הִיא חַיֶּבֶת לֶאֱכֹל" אַבָּא אָמַר
אֲבָל אַתְּ לֹא רָצִית דָּבָר
לְפָחוֹת בָּנָנָה, הִתְחַנַּנְתִּי
וְאַתְּ כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה צָחַקְתְּ
מָשַׁכְתְּ בַּכְּתֵפָיִם וְנִעְנַעְתְּ בָּרֹאשׁ לִשְׁלִילָה
אֱלֹהִים, אֲנִי כָּל כָּךְ מִצְטַעֶרֶת
אֲנִי וִתַּרְתִּי
הִנַּחְתִּי אֶת הַבָּנָנָה בַּמִּטְבָּח וְיָצָאתִי.

 

*
אֲנִי לֹא עוֹנָה לְטֶלֶפוֹנִים
לֹא רוֹצָה לִשְׁמֹעַ שֶׁאַתֶּם מִשְׁתַּתְּפִים בְּצַעֲרִי
תּוֹדָה
אֲבָל לֹא יִהְיֶה בְּסֵדֶר
אָז תַּעַזְבוּ אוֹתִי בְּשֶׁקֶט
תְּנוּ לִי לִצְפּוֹת בַּמִּשְׂחָק שֶׁל מַכַּבִּי
וְלֶאֱכֹל בּוּרֶקָס קַר.

 

 

 

 


*
שְׁנֵינוּ יַחַד
בְּאוֹתָהּ עִיר
נוֹשְׁמִים אֶת אוֹתוֹ זִהוּם נִפְלָא
אֲנִי אוֹכֶלֶת
אַתָּה יָשֵׁן
אֲנִי קָמָה
אַתָּה נוֹסֵעַ לְלַמֵּד
אֲנִי בַּשְּׂדֵרָה עַל הַסַּפְסָל
אַתָּה עַל הַבָּר עִם כּוֹס שֶׁל וִיסְקִי
זֶה לְצַד זֶה חַיִּים
לִכְאוֹרָה
בְּאוֹתוֹ יְקוּם שֶׁנִּבְצַע בְּגַסּוּת
אַתָּה שָׁם
אֲנִי פֹּה

 

 

 

*

וְהִנֵּה אֲנִי
עָשִׂיתִי סִיבוּב שָׁלֵם
וְחָזַרְתִּי בְּדִיּוּק לְאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה
כְּמוֹ הָיָה הָעֶצֶב
הַבַּיִת שֶׁלִּי

 

 

 

*
וְהַיָּגוֹן אֵינוֹ מֻטְבָּע כְּבָר בַּמַּשְׁקֶה
וְלֹא בַּסִּיגַרְיָה בְּזָוִית הַפֶּה
הוּא הִשְׁתַּכְלֵל
תָּפוּר הֵיטֵב לְמִידָתִי
וְעַרְמוּמִי
תּוֹפֵס מִסְתּוֹר בְּחִיּוּכִי
הִתְיַשֵּׁב בְּתוֹךְ בִּטְנִי
פָּשַׁט כְּמוֹ עֵשֶׂב בָּר מַעְלָה אֶל גְּרוֹנִי
נִרְקַב הֵיטֵב אֶל תּוֹךְ בְּשָׂרִי
יוֹם יוֹם שָׁעָה שָׁעָה
אִתִּי

 

 

 

*
הַשִּׁיר לַקַּרְנִיווֹר הַחַרְמָן

I
שְׁזוּרוֹת בִּי חֲתִיכוֹת שֻׁמָּן
כְּמוֹ נֵתַח אַנְטְרֶקוֹט
מְשֻׁבַּחַת
וַעֲסִיסִית

וּבְלִוְיַת הַיַּיִן הַנָּכוֹן
לִפְתִיחַת הַטְּעָמִים
הֲרֵי זֹאת אֲרוּחָה שֶׁל מְלָכִים

סָפֵק תִּלְעַס אוֹתִי
מְדַמֶּמֶת
סָפֵק
הָרַגְתָּ אוֹתִי הֵיטֵב

II

חֶמְאַת כְּמֵהִין
מִתְמוֹסֶסֶת
אֶל תּוֹךְ בְּשָׂרִי
בֵּין יָרֵךְ לְאַגָּן
מְרַכֶּכֶת הֵיטֵב אֶת כָּל הַ
חִבּוּרִים
כָּךְ תּוּכַל לְפָרֵק אוֹתִי
וּלְהַרְכִּיב
לְפָרֵק
וּ..

 

השירים מתוך "אני להקת לביאות", הוצאת ספרי עיתון 77, 2016

 

קישורים חיצוניים

דף הספר "אני להקת לביאות" בפייסבוק

דף הפייסבוק של מיכל גונן 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 81"