גל ברזילי

שיר יהודי מסורתיgal-barzilay

פַּעַם אָמַרְתְּ,
שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר לִכְתֹּב עֵץ דֻּבְדְּבָן עַל הַגַּב,
מִלִּיצֹר חֲפָצִים מִלֵּב.
זֹאת לֹא חָכְמָה.
שַׁאֲלִי אוֹתִי,
אִם אֲנִי אוֹהֵב אָמָּנוּת.
אֶשְׁאַל אוֹתָךְ,
מַה לְּאָמָּנוּת וּלְאַהֲבָה.

 

 

 

בצפירה

הַלֵּב שֶׁלִּי צוֹעֵק — לִחְיוֹת, לִחְיוֹת, לִחְיוֹת
ואֲַניִ הוֹלֵךְ אַחֲרָיו בְּלִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת.
נעֲַשֶׂה ונְשְִׁמַע, נעֲַשֶׂה ונְשְִׁמַע, אֲניִ צוֹעֵק לוֹ
כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁאֶת עֶרֶב יוֹם הַשּׁוֹאָה אֲבַלֶּה בִּשְׁתִיּתַ בִּירָה,
אֲנכֵָס בְּלִי בּוּשָׁה אֶת הַשּׁוֹאָה לְאַשְׁכְּנזַּיִם כָּמוֹניִ.
גּםַ כָּכָה הָעֻבְדּוֹת לֹא מְעַניְנְוֹת, הָעִקָּר שֶׁהַפֶּה יתִַּיז אֲמִירוֹת.
הַלֵּב שֶׁלִּי צוֹעֵק — לִחְיוֹת, לִחְיוֹת, לִחְיוֹת
ואֲַניִ לֹא מְגלֶַּה לְאַף אֶחָד, אֲבָל
כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאֲניִ מָכוּר
לְסִרְטֵי שׁוֹאָה, אֲפִלּוּ הֲכִי מְחֻרְבָּניִם שֶׁלֹּא שָׁויִם ירְִיקָה
והְַלֵּב שֶׁלִּי צוֹעֵק — לִחְיוֹת, לִחְיוֹת, לִחְיוֹת.
אֲנשִָׁים מֵתִים כְּשֶׁנּמְִאָס לָהֶם לִחְיוֹת, אוֹ
כְּשֶׁהֵם מְאַבְּדִים אֶת הַתִּקְוהָ.
כָּאן אִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְאַבֵּד אֶת הַתִּקְוהָ,
הִיא מוּשֶׁרֶת בְּהֶבֶל חוּצוֹת,
מַטְבֵּעַ עוֹבֵר לַסּוֹחֵר שֶׁל כָּל פּוֹלִיטִיקַאי מֻשְׁחָת, רוֹדֵף קוֹלוֹת וְ/אוֹ אִידְיוֹט,
אֲניִ אֲניִ לֹא דּוֹאֵג לָהּ בִּכְלָל
והְַלֵּב שֶׁלִּי צוֹעֵק — לִחְיוֹת, לִחְיוֹת, לִחְיוֹת.
אֲניִ כָּל הַזּמְַן בּוֹדֵק, בְּמָה הוּא עוֹד יכָוֹל לַעֲמֹד

 

 

 

עושר ב–ק' חסד ב–כ'

בֶּטַח,
בֶּטַח שֶׁנּוֹלַדְתִּי,
בֶּטַח שֶׁנּוֹלַדְתִּי עִם כַּפִּית שֶׁל כֶּסֶף,
מַה כַּפִּית,
כַּפִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ נְעוּצוֹת לִי בְּכָל הַגּוּף,
אֵיזֶה צְחוֹקִים.
קָשֶׁה לִחְיוֹת בְּעוֹלָם עִם הַגְדָּרוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת,
מִיּדָ צָרִיךְ לְתַיֵּג כָּל דָּבָר
וּמָה אִכְפַּת לִי לִהְיוֹת מְתֻיּגָ עִם כַּפִּית שֶׁל כֶּסֶף.
שְׁמַע סִפּוּר,
לִי, הָיהָ אֶת הַנּוֹף הֲכִי מְאַמֵּם,
מַה מְּאַמֵּם, מַדְאִים.
כְּפָר שְׁוֵיצָרִי, בָּתִּים קְטַנִּים בְּצֶבַע תְּכֵלֶת,
גַּגּוֹת הָרְעָפִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ לְגַמְרֵי לְבָנִים בְּעוֹנוֹת הַשֶּׁלֶג.
בְּחַיּיַ, הָיִיתָ קָם מִמִּטַּת הַסּוֹכְנוּת שֶׁלִּי, זֹאת עִם הַקְּפִיצִים
וְיוֹצֵא עָטוּף בִּשְׂמִיכַת פּוּךְ לְהָצִיץ בַּחַלּוֹן,
גַּגּוֹת רְעָפִים לְבָנִים הֵם סִימָן מֻבְהָק שֶׁנִּשְׁאָרִים בַּבַּיִת.
לְשַׁנּוֹת אֶת הַסִּפּוּר אַתָּה אוֹמֵר? לֹא מְצִיאוּתִי?
גַּם מִטַּת סוֹכְנוּת גַּם פּוּךְ?
שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים בְּעוֹלָם?
שֶׁאִי אֶפְשָׁר גַּם וְגַם, שֶׁגַּם וְגַם זֶה שׁוּל סַהֲרָנִי.
דֶּרֶךְ אַגַּב, לַכְּפָר הַשְּׁוֵיצָרִי קָרְאוּ אַזְבֶּסְטוֹנִים,
הוֹ.

 

 


נקה היסטוריה

מִי שֶׁאֲנִי אֵין לוֹ הִיסְטוֹרְיהָ
יֵשׁ לוֹ חַיִּים שֶׁהֻמְצְאוּ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ
וְנִמְחֲקוּ
אַבָּא שֶׁלִּי יֶלֶד אָרִי מֻשְׁלָם
עוֹד הִתְרַפֵּק עַל זִכְרוֹנוֹת ילְַדוּתוֹ הָרְחוֹקָה
זוֹ נָטְעָה בּוֹ שָׁרָשִׁים רְעִילִים
הוּא גּוֹנֵן עָלַי בְּגוּפוֹ מִפָּנֶיהָ
אֲנִי
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת הַשָּׂפָה
אֲנִי
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה הֵם הַמִּנְהָגִים
אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁהִמְשִׁיךְ וְהִתְרַפֵּק עַל זִכְרוֹנוֹת
לֹא נָשָׂא עַל הַכְּתֵפַיִם דָּבָר לְבַד מֵאִתָּנוּ
וְגַם מִשָּׁם לֹא נִתַּן לִרְאוֹת דָּבָר
רַק אֶת הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ שֶׁבָּרָא
לְאַחַר שֶׁזּנַָח בְּבֵית הוֹרָיו
אֶת מַה שֶּׁלֹּא יכָֹל לִזְנֹחַ

 

 gal-barzilay-book

 

כוכבית

מַה, שֶעַכְשָׁו, עַכְשָׁו, עַכְשָׁו.
שִׁגְרָה לוֹהֶטֶת.
בְּמָסַךְ הַטֶּלֶוִיזְיהָ,
בְּמָסַךְ הַחַלּוֹן,
בְּמָסַךְ הַמִּטָּה.
עַכְשָׁו הַגּוּף מְדַבֵּר,
הַיּדָ הַחַמָּה,
הַיּרֵָךְ לַחָה,
שְׁרִיקַת רוּחַ,
הָרִצְפָּה קָרָה
וְהָאֵינְסוֹף
אֵין לו טֶמְפֶּרָטוּרָה.

 

 

 

סביבור

וְסוֹבֵב
אֲבָל
כָּל גֶּבֶר זקָוּק לְפִנָּה מִשֶּׁלּוֹ
וְחוֹזֵר
פִּנָּה מִשֶּׁלּוֹ
אוֹ דִּירָה בָּעִיר
וְחָלִילָה
מִפְלָט
וְחוֹזֵר
מִרְקַם תַּדְמִיּוֹת מָאוּס
וְסוֹבֵב
כָּנוּעַ לִסְדָרִים יְשָׁנִים
וְעוֹמֵד בַּמָּקוֹם
שֶׁל שִׂיחַ נָכוֹן
הֲכִי חָשׁוּב
הֲכִי חָשׁוּב פּוֹלִיטִיקְלִי קוֹרֶקְט
וְסוֹבֵב
כְּכָל שֶׁיִּרְחַק מִנְּעוּרָיו
וְחוֹזֵר
יִקְרַב אֶל עַצְמוֹ
וְחָלִילָה

 

 

 

תבניות נתזי דם

בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם שֶׁלִּי
עַל שֻׁלְחַן הַנִּתּוּחִים
שׁוֹכֶבֶת גּוּפַת הַדָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה
עֲדַיִן חַמָּה
ואַנִי קְצָת מִתְרַגֵּשׁ
וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי
אִם יִזְלֹג הַדָּם
כְּשֶׁאֶחְתֹּךְ בָּהּ בַּסַּכִּין הַחַדָּה
ואַנִי קְצָת מִתְרַגֵּשׁ
ושׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי
כַּמָּה רָחוֹק אוּכַל לָלֶכֶת מֵעַצְמִי
אִישׁ בְּלִי חֲויָהָ
וּבֵינְתַיִם אֵינֶנִּי יכָוֹל לְהִתְאַפֵּק
וַאֲנִי מַדְבִּיק פִּרְחֵי פְּלַסְטִיק אֲדֻמִּים עַל הַצַּוּאָר
שֶׁל גּוּפַת הַדָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה
בְּדֶבֶק יַהֲלוֹמִים אֲנִי מַדְבִּיק לְעֵינֶיהָ חֲרוּזִים צִבְעוֹנִיִּים
וְכַמָּה שֶׁאַתְּ יָפָה אֲנִי אוֹמֵר לָהּ
וְאֵינֶנִּי יכָוֹל לְהַפְסִיק לֶאֱהֹב אֶת גּוּפַת הַדָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה.

 

 

 

גל — עד

כָּל הַיּוֹם אֲנִי אוֹסֵף
אֶת מַה שֶׁהִשְׁאַרְתְּ
וְלֹא הִשְׁאַרְתְּ דָּבָר
מִלְבַדִּי

 

 

פתח דבר

ידַָעְתָּ שֶׁלֹּא כָּל הָאֵרוּעִים הֵם בְּשָׁחֹר לָבָן
וְלֹא כָּל הַמִּסְפָּרִים כְּחֻלִּים?
שְׁתַּיִם, אַרְבַּע, שְׁמוֹנֶה, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה,
שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, שִׁשִּׁים...
אַתָּה מַסְכִּים שֶׁאֲנִי אַפְסִיק?

 

השירים מתוך "אני הגבר עם הקמליות", ספרי עיתון 77, 2016

 

קישורים חיצוניים

"אני הגבר עם הקמליות" בעיתון הארץ

"אני הגבר עם הקמליות" בליריקה

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 81"