מירלה משה-אלבו

*mirale-

גַּם אַפְּרִיל הַקּוֹדֵם תָּקַף
כְּמוֹ לוֹחֵם גֶּרִילָה, עַד
שֶׁקָּמָה בִּי שׁוּב הַתְּשׁוּקָה לָמוּת.

עֶשְׂרִים וְאֶחָד אַפְּרִילִים חָלְפוּ
מֵאַפְּרִיל הַשִּׁכּוֹר, אָז הָיִיתִי
הַכַּלָּה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

בָּאֹפֶק הִתְמַתְּחוּ יְלָדַי
זְעִירִים וּמְתוּקִים בְּפֶרַח כְּרוּב
כְּשֶׁיָּד חָטְפָה אֶת חֻפּוֹת אַפְּרִיל
כְּמוֹ אֲפִיפִיּוֹת מִתּוֹךְ צִנְצֶנֶת
וּבְאֵדֵי הַצּוּף הַסָּמִיךְ
נִתַּן כְּבָר לָחוּשׁ אֶת
נַהֲמַת דֶּצֶמְבֶּר.

 

 

 

*

הֲרֵי לֹא תָּשׁוּב פִּתְאוֹם, קִילִינְג מִי סוֹפְטְלִי
מֵהַקִילִימַנְגָ'רוֹ הַוְּרֻדִּים
אָדָם לְמֶחֱצָה וְסוּס לְמֶחֱצָה וְתַעֲטֶה עַל
כְּתֵפַי שְׂמִיכָה לְכִבּוּי
זַרְחַן הַבְּדִידוּת.
מֵאָה שָׁנָה אֲנִי מְצַפָּה וּבַסּוֹף
אַתָּה חוֹלֵף כְּמוֹ מַסּוֹק קְרָב בַּעֲלָטָה
קוֹצֵר מַרְגָנִיּוֹת*
בְּאֵשׁ וּמְקַנְטֵר

"יָפֶה כְּמוֹ דַּרְדָּרִים כְּחֻלִּים הָעֶצֶב בְּעֵינַיִךְ"

תִּרְאֶה לְאָן הִתְדַּרְדַּרְתִּי, תִּרְאֶה
אֵיזֶה כְּלֵי פִּרְזוּל נִכְפּוּ עָלַי,
צְבָתוֹת, כְּפָפוֹת גּוּמִי, סַכִּינֵי טִלּוּף וְאֵינִי
מַצְמִידָה עוֹד אַגָּדוֹת וּקְמֵעוֹת מַזָּל
אֶל הֶחָזֶה. עָלַי
לְהַאֲכִיל אֶת יְלָדֵינוּ.

מָכַרְתִּי אֶת פַּרְסוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁלְּךָ. בּוֹא,
תְּבַע אוֹתִי.

Daisy Cutter * – קוצרת מרגניות. כינוי לפצצה השורפת פני שטח נרחבים.

 

 

 

*

בְּאוֹקְיָנוֹס הַזְּכוּכִית שֶׁל הָאַיְפֶּד
מוּאֶרֶת אֵירוֹפָּה בַּחֲשֵׁכָה
אוֹרוֹת גֶּרְמַנְיָה מְרַצְּדִים בַּמַּפָּה
עַל בָּבוּאָתִי הַטּוֹבַעַת בַּמַּיִם,
גַּחֶלֶת מִינְכֶן מְהַבְהֶבֶת כְּמוֹ עַיִן שְׁלִישִׁית עַל מִצְחִי

אֲנִי רוֹאָה אֶת הַנִּסְתָּר: אוֹתְךָ,
אֶת זְהוּבַת הַשֵּׂעָר, אֶת סֵמֶל הָעִיר, הַשֶּׁלֶט
לְתַיָּרִים "Muenchen mag Dich"
מִינְכֶן מְחַבֶּבֶת אוֹתְךָ.

תָּמִיד יָדַעְתִּי: הַקִּנְאָה נְזִירָה
מַה יֵשׁ לָהּ –
סֵפֶל חֶרֶס
אוּלַי קְעָרָה, מִטָּה צָרָה וְאִיקוֹנִין פָּנָיו שֶׁל הָאָהוּב.

אַתֶּם נָמִים בְּעִלְּפוֹן חוּשִׁים,
בְּעַרְפֶל קִרְבָה
וַאֲנִי,
נְמִיָּה בְּחַיְשָׁנִים דְּלוּקִים,
אוֹסֶפֶת מוֹדִיעִין
עוֹקֶבֶת חֶרֶשׁ כְּמוֹ מְטוֹס רִגּוּל בְּמַאְפֵּלְיָה –

אִם אַבִּיט בֶּחָלָל זְמַן רַב, הַאִם יַבִּיט בִּי הֶחָלָל בַּחֲזָרָה *


* "מי שנלחם במפלצות חייב להיזהר לבל יהפך לאחת. וכשאתה מביט לתוך תהום, התהום מביטה בך חזרה", מתוך "אנושי, אנושי מידי", פרידריך ניטשה.

 

 mirale-book

 

*

מֻפְרָךְ שֶׁהַבּוּשָׁה הִפִּילָה אוֹתִי עַל אַרְבַּע
כְּשֶׁנִּלְכַּדְתִּי, דְּמוּת נִסְתֶּרֶת בַּחֹשֶׁךְ תַּחַת מִרְפֶּסֶת,
מְרַחְרַחַת
עִקְּבוֹת יִחוּם שֶׁל אֲחֵרִים,
כְּלוֹמַר שֶׁל אַחֵר אֶחָד, כְּלוֹמַר
שֶׁלּוֹ, שֶׁזָּחַלְתִּי בֵּין אַשְׁפּוֹת כְּמוֹ חֲתוּלָה
וְאֵיךְ דָּלַק אוֹר הַלַּיְלָה
אַחֲרַי, מֻכֵּה כַּלֶּבֶת
בְּנִיבִים חֲשׂוּפִים, בְּפָנָסֵי הָרְחוֹב, בַּכּוֹכָבִים
נִקְרַע הֶעָתִיד.

מֻפְרָךְ שֶׁהוּא כָּאן הֶעָתִיד הַקָּרוּעַ

וּבַלַּיְלָה הַמֻּשְׁלָם הַזֶּה
נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים אֵינָן אֶלָּא נְבִיחוֹת כְּלָבִים.

 

 

 

*

אִם ד"ר לוּסִי בְּרָאוּן הַמֻּמְחִית
לְנוֹיְרוֹלוֹגְיָה קְלִינִית
וּלְאָנָטוֹמְיַת הַמּוֹחַ
הִתְאַהֲבָה
בִּגְלַל הַטֶּגְמֶנְטוֹם הַגְּחוֹנִי, אֵזוֹר פְּרִימִיטִיבִי בַּמּוֹחַ
גַּם לִי מֻתָּר
לְהַאֲשִׁים אֶת טֶגְמֶנְטוֹם:
שֶׁאֲנִי טוֹבַעַת בַּדּוֹפָּמִין, שֶׁרָמוֹת הַסֶּרוֹטוֹנִין מְזַנְּקוֹת
מֵעַל לְקַו הַלֵּב הָאָדֹם, שֶׁגַּלֵּי הַחֹם הֵם אֲסוֹן טֶבַע
שֶׁמִּכָּל עֵבֶר פָּנֶיךָ, שֶׁעַמּוּדֵי מֶתַח גָּבוֹהַּ
נוֹפְלִים לְרַגְלַי, שֶׁפַּחַד גְּבָהִים פּוֹחֵד מִגְּבָהַי
שֶׁנַּחְשׁוֹל אַדְרֶנָלִין אַדִּיר יִפְגַּע בָּנוּ

שֶׁאֲנִי מְנַת יֶתֶר, מַלְכַּת הַשִּׁטָּפוֹן, חַשְׁמַנִּית הַחַשְׁמַל
שֶׁבָּרוֹנֵי סַמִּים מְזַקְּקִים אוֹתִי בְּשַׂקִּיּוֹת קְטַנּוֹת
שֶׁמְּבוֹכֵי MRI זַרְחָנִיִּים מְסַמְּנִים שֶׁאֲנִי חֹמֶר דָּלִיק –

שֶׁזֶּהוּ טִבְעוֹ שֶׁל הָאָסוֹן: שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.
שֶׁהַבִּזָּה מַתְחִילָה.

 

 

 

זמן חשיפה

"בַּמְּכוֹנִית", נִתְּרָה הַכַּלָּה, "צַלֵּם אוֹתָנוּ בַּמְּכוֹנִית"
וּכְמוֹ לֹא יָכְלָה לָשֵׂאת עוֹד אֶת אָשְׁרָהּ, יָפְיָהּ וְהַדַּחַף
לִתְפֹּס עוֹד רֶגַע, רֶגַע עִם הַשֶּׁמֶשׁ לִפְנֵי שְׁקִיעָתָהּ

הִפְשִׁילָה אֶת הַהִינוּמָה
הִגְבִּיהָה אֶת חִשּׁוּקֵי הַקְּרִינוֹלִינָה
חָשְׂפָה אֶת תַּחְתּוֹנִיתָהּ וּפִזְּזָה אֶל הַמְּכוֹנִית
"בּוֹא בּוֹא", דִּרְבֵּן שֹׁבֶל קוֹלָהּ אֶת הֶחָתָן
וּמָשַׁךְ בְּחֶפְתֵי חֲלִיפָתוֹ,

"צַלֵּם אוֹתָנוּ מִתְנַשְּׁקִים, לֹא לֹא," הִתְיַפְּחָה מִצְּחוֹק,
"צַלֵּם אֶת הָרֶגַע לִפְנֵי הַנְּשִׁיקָה".

זֵר הַפְּרָחִים בְּיָדָהּ סָפַג הִתְלַקְּחוּת אַחֲרוֹנָה
שֶׁל שֶׁמֶשׁ, אוֹר זוֹדְיָאק זָהַר בֵּינֵיהֶם כַּאֲגַרְטָל
בְּתַעְתּוּעַ רְאִיָּה מְפֻרְסָם.
הַצַּלָּם כִּוֵּן צַמְצָם, הִתְרַחֵק
וְכִוֵּץ אֶת עֵינָיו –

צְלָלִים הִתְגַּנְּבוּ אֶל גִּדְמֵי הָאוֹר, עָנָן
כָּבֵד הִשְׁתַּקֵּף בַּשִּׁמְשָׁה וּפָשַׁט
עַל הַיּוֹשְׁבִים הַתְּמִימִים בָּרֶכֶב. פְּנֵי הַכַּלָּה
עֲצוּמַת הָעֵינַיִם חָוְרוּ, עַצְמוֹת הַלֶּחִי נֶחְשְׂפוּ
וּצְדוּדִית הֶחָתָן נֶאֶכְלָה.
"נוּ" חָשְׂפָה הַכַּלָּה שִׁנַּיִם. צִלַּמְתָּ, צִלַּמְתָּ?"

וּלְמַטָּה מֵעֲגִיל הַפְּנִינָה שֶׁבְּקוֹנְכִית הָאֹזֶן הָרַכָּה,
הֵחֵלָּה הִפָּרְדוּת הַבָּשָׂר.

 

 

 

פיוט

אֱלֹהִים יָקָר שֶׁלִּי, אַךְ דוּ לִיבֶּע גוֹט
תּוֹדֶה שֶׁהַשָּׁעָה קְצָת אַחֲרֵי אַלְפַּיִם וְהִגִּיעַ הַזְּמַן
לְדִבּוּר צָפוּף, עַל אֶחָד מֵחֲסִידֶיךָ הַמֵּתִים נוּ
אֵיךְ קָרְאוּ לוֹ? הֶרְמַן! הֶרְמַן גּוּשׁ.* הַהוּא
שֶׁטָּעַן בִּשְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ
כִּי הַשִּׁירָה הַנּוֹרְדִּית עֲשִׁירָה מִכֻּלָּן
שֶׁבִּזְכוּת מִבְנֵה הַחֲנִיכַיִם הַנּוֹרְדִּיִּים
תְּנוּעַת הַלָּשׁוֹן נַעֲלָה,
שֶׁגַּם לְבַעֲלֵי הַכָּנָף חֵךְ אָרִיסְטוֹקְרָטִי קָדוֹשׁ,
שֶׁנִּתָּן לְלַמֵּד צִפּוֹרִים לְדַבֵּר בּוּשִׁית** לְלֹא בְּעָיָה.

רְאֵה אֵיךְ תִּנְשֶׁמֶת שֵׁמִית שֶׁכָּמוֹנִי מְעִזָּה לִפְצוֹת פֶּה
בְּפֶּנְסְיוֹן עֲנָנֶיךָ, עִם שִׂיחוֹן לַתַּיָּר הַמַּתְחִיל, מַזְמִינָה
צְוַי קוּגֶלְן אַיְס בִּיטֶה
שְׁנֵי כַּדּוּרֵי גְּלִידָה בְּבַקָּשָׁה וְכוֹס תֵּה.
בִּשְׂפַת נְבוּאָה קוֹדֶרֶת אַתֶּם עוֹשִׂים אַהֲבָה, הוֹלְכִים רָכִיל
מְצַוִּים צְוַי מָאל, פַּעֲמַיִם קָפֶה.

מָה אֲנִי רוֹצָה מִמְּךָ אֱלֹהֵי רֶפּוּבְּלִיקַת וַיְמָר, אֱלִיל בְּלוֹנְדִּינִי
מִמָּה אַתְחִיל אַךְ דּוּ לִיבֶּר גוֹט?
תַּחְתּוֹנֵי תַּחֲרָה נְמֵרִיִּים, אַרְנַק שָׁאנֵל, נַחֲלָה
בְּעִיר הַנְּעוּרִים הַנִּצְחִית, פְּנֵי סָבָתִי הַיָּפוֹת?
אַל תַּעֲנֶה לִי עַכְשָׁו.
הַחְזֵר אֶת הַזְּמַן לְאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ.

עֲשֵׂה שֶׁבַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם אֶהְיֶה זַמֶּרֶת קָבָּרֶט בּוּרָה
פַּתְיָנִית עֶלְיוֹנַת חֲנִיכַיִם, שֶׁאַשְׁחִית קוֹלִי
בְּגֶרְמָנִית אוֹפֶּרָאִית פְּרוּעָה, שֶׁתַּפְאוּרַת
קְרֶפּ שָׁחֹר סָמִיךְ תִּהְיֶה רָקִיעַ
שֶׁאֶחְשֹׂף יְרֵכַיִם שְׁקוּפוֹת וְאַבִּיט לָאִישׁ הַשָּׁמֵן יָשָׁר בָּעֵינַיִם
גוּטֶן אַבֶּנְד אָדוֹן, הוֹ הֵר
דָּחוּף דְּחַף לִי מְרַשְׁרְשִׁים לַבִּירִיּוֹת.
אַךְ אֱלֹהִים יָקָר שֶׁלִּי שֶׁאַתָּה בְּחַרְתָּנוּ
עִם חוֹתָם בֻּלְבּוּסִי בְּפָנִים יְהוּדִיּוֹת –

עֲשֵׂה שֶׁאֶהְיֶה אָז אֶשְׁכָּר בְּנִיחוֹחַ שְׁקֵדִים
שֶׁיַּבְזִיקוּ אַבְקַת צִיאָנִיד עַל שָׁדַי
שֶׁיְּגַלְגְּלוּ אוֹתִי בִּבְצֵק אֵלִים, בְּסֻכָּר, שֶׁקּוֹקְסִינֶלִים
קוֹנְטְרָה טֶנוֹרִים, יִשְׁלְפוּ אוֹתִי עֵירֻמָּה מֵעוּגַת יַעַר מֻשְׁחָר.
שֶׁאֶהְיֶה הַמַּתָּת, פְּרָס מֻרְעָל מֻמְתָּק עַד צְרִיבָה בַּלָּשׁוֹן,
הַדֻּבְדְּבָן שֶׁנִּתְקַע
בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן הַצָּנוּם צַר הַכְּתֵפַיִם
הֵר אָדוֹלְף
עִם הַשְּׂפַמְפַּם הַמְּגֻחָךְ
וְהַמַּבָּט הַקַּרְחוֹנִי.


* הרמן גוש (Gauch) - אחד ממחבריה של תיאוריית עליונות גזעית
** בּוֹש (Boche) - כינוי גנאי לגרמני

 

השירים מתוך  "קילו ברזל קילו נוצות" ספרי עיתון 77, 2016

 

קישורים חיצוניים

שיר בעיתון הארץ

"קילו ברזל קילו נוצות" בצומת ספרים

ידיעות אחרונות – שיר ביום

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 79"