יוסי צוק

מִגְבַּעַת הָעֶצֶבYOSSI-ZUK

קְפִיצָה מִבִּנְיָן גָּבוֹהַּ,
כְּבָר לֹא בָּאָה בְּחֶשְׁבּוֹן.
אֲנִי אוֹסֵף אֶת הָעֶצֶב בְּהַדְרָגָה,
מְטַפֵּל בּוֹ בָּעֲדִינוּת הָרְאוּיָה,
מַחְזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ.

אֲנִי יוֹצֵא בַּחֲזָרָה
אֶל הַחַיִּים,
עָטוּף בִּגְלִימַת הַסָּפֵק.

מְלַקֵּט רְגָעִים קְטַנִּים
שֶׁל חֶסֶד,
כְּקַבְּצָן בְּפִנַּת רְחוֹב.

עַד אֲשֶׁר תִּתְמַלֵּא
מִגְבַּעַת הָעֶצֶב.
עַד אֲשֶׁר יַפְצִיעַ
בִּנְיָן גָּבוֹהַּ.

 

 

 

לְאִמָּא

כַּפּוֹת יָדַיִךְ הַמַּקְשִׁישׁוֹת,
אִבְּדוּ זֶה מִכְּבָר מֵחִנָּן.
הֵן רוֹעֲדוֹת,
חֲרוּשׁוֹת קְמָטִים וְחַבָּלוֹת,
נִמְשָׁכוֹת מִגּוּפֵךְ
כְּעָנָף יָבֵשׁ וּמַצְהִיב.

זָכַרְתִּי יָמִים אֲחֵרִים,
שֶׁהָלַכְנוּ אוֹהֲבִים וְגֵאִים.
אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הָאֲרֻכּוֹת
טְמוּנוֹת עָמֹק בְּכַף יָדִי,
מִשְׁתּוֹקְקוֹת וַחֲלָקוֹת.

אָז עוֹד חָשַׁבְתִּי,
שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ
נִמְצָא בְּכַף יָדַיִךְ
וּבְמַגָּעֵךְ תְּרַפְּאִי
אֶת כָּל תַּחְלוּאַי.

 

 

 

*
אֶת מְעַט הָאַהֲבָה שֶׁיָּכֹלְתְּ
לָתֵת לִי,
הָיִיתִי צָרִיךְ לִשְׁלוֹת
מִבֵּין צַלְּחוֹת הָאֹכֶל הַגְּדוּשׁוֹת
שֶׁהֶעֱמַסְתְּ עָלַי
בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת יַלְדוּתִי.

 

 

 

בֶּרְלִין, שָׁנָה אַחֲרֵי

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ.
לַכֶּנֶס הַמִּקְצוֹעִי בְּבֶּרְלִין
נָסַעְתִּי לֹא בִּכְדֵי לְהִשְׁתַּלֵּם
וְלֹא בִּכְדֵי לִפְגֹּשׁ קוֹלֶגוֹת
מֵרַחֲבֵי אֵירוֹפָּה,
אֶלָּא כְּדֵי לִפְסֹעַ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר,
בֵּין שַׁעַר בְּרַנְדֶּנְבּוּרְג
לְבִנְיַן הָרַיְכְסְטָג,
וּלְנוֹפֵף בְּאֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת
לְשַׂר הַהִיסְטוֹרְיָה.

 

 

 

פְּסִיכוֹתֶרַפְּיָה

דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַקְּלִינִיקָה שֶׁלִּי,
נִתָּן לִרְאוֹת
אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת הַצַּעַר
עַל פָּנַי,
בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם
שֶׁבּוֹ יָשַׁבְתִּי שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת
עַל הַכֻּרְסָה הָאֲפֹרָה,
הַגְּדוֹלָה,
וְהֶאֱזַנְתִּי לְהֶמְיַת הַכְּאֵב.

 

 

 

הַטְּרַנְסְפּוֹרְט שֶׁלִּי

בָּרַכֶּבֶת לְאוֹשְׁוִיץ
הָיִיתִי עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים.
אֲנִי מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ,
אֶת הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַמְּסֹרָג,
אֶת הַהִתְחַכְּכוּת בְּגוּפָם שֶׁל זָרִים,
אֶת רֵיחַ הַבֶּהָלָה.

הַטְּרַנְסְפּוֹרְט שֶׁלִּי,
לְעוֹלָם לֹא יַגִּיעַ לְשָׁם.
לֹא יַעֲצֹר בַּתַּחֲנָה,
לֹא יִפְרֹק אֶת מִטְעָנוֹ
עַל הָרַמְפָּה,
לֹא יִפְגֹּשׁ בְּאֵימָה אֶת צִוְחוֹת הַגֶּרְמָנִים,
נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים,
הָאוֹרוֹת הַמְּסַנְוְרִים.

בָּרַכֶּבֶת לְאוֹשְׁוִיץ
אֲנִי נוֹסֵעַ מִדֵּי לַיְלָה.

 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 77"