אהבה מאוחרת
הַקַּיִץ כְּבָר גָּוַע בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם.
לְאַט לְאַט נִבְנוֹת בָּהֶם הַהֲכָנוֹת לַסְּתָו.
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ זָהִיר מְאֹד בַּהֲלִיכָתָם הַמְּשֻׁתֶּפֶת,
בְּמַבָּטָם הַמְּבַקֵּשׁ אֶת הַנּוֹכְחוּת הַשְּׁנִיָּה, לִרְאוֹת
אִם יֵשׁ, אִם לֹא נָשָׂא הָרוּחַ; בַּחִיּוּךְ הַנָּמוּךְ,
בְּיָפְיָם הֶחָרֵב שֶׁמְּסָרֵב לְהִפָּרֵד מֵהֶם גַּם
אַחֲרֵי שֶׁעָבְרָה שְׁעָתוֹ, בַּהַשְׁלָמָה עִם
הַסְּדָקִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵבִיא אִתּוֹ; בַּצִּפִּיָּה הַחֲרֵדָה
לְהַחְזִיק בַּדָּבָר הַחַם שֶׁבֵּינֵיהֶם גַּם בַּחֹרֶף.
קריאה שקטה
בָּרוֹמָנִים הַזּוֹלִים כָּתוּב שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת הָאַחֲרוֹנָה
הִיא גַּם הֲכִי נִלְהֶבֶת. מַה יֵּשׁ בָּךְ שֶׁגּוֹרֵם
לִי לִרְצוֹת לְאַחֵר לְטֶקֶס הַסִּיּוּם שֶׁל עַצְמִי?
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹרֵד מִן הַבָּמָה הָיִיתִי רוֹצֶה
עוֹד תַּפְקִיד אֶחָד טוֹב. (הָיִיתִי רוֹצֵחַ
עֲבוּר תַּפְקִיד אֶחָד טוֹב.) אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַבְטִיחַ
הַצְלָחָה. קְחִי נְשִׁימָה אֲרֻכָּה לִפְתִיחָה.
הַצְּעָדִים הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ מְהֻסָּסִים וְגַם
הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לֹא יִהְיוּ גַּסִּים. נֵלֵךְ
לְאַט וְנִתֵּן לְרוֹכְבֵי הַסּוּסִים לַחְלֹף
עַל פָּנֵינוּ. מַה שֶּׁהִתְחַלְנוּ לְבַד, אוּלַי נְסַיֵּם
שְׁנֵינוּ.
זיכרון
עַל הַסָּדִין הַכֵּהָה נִכֶּרֶת
זְרִימָה נִנּוֹחָה שֶׁל גּוּפֵךְ בְּפִתּוּלִים
אִטִּיִּים. שְׂעָרֵךְ יוֹצֵר פֶּלֶג לְעַצְמוֹ.
דַּקָּה לִפְנֵי כֵן הָיִינוּ יַחַד, לָמָּה שֶׁלֹּא
נַמְשִׁיךְ כָּךְ גַּם לְאַחַר שֶׁנִּפְרַדְנוּ? אֵין לִי
דָּבָר טוֹב יוֹתֵר מִגּוּפֵךְ מְרַחֵף
לְיָדִי עִם זִכְרוֹן הַמְּהוּמָה שֶׁהֵטַלְנוּ
זֶה בְּזוֹ זֶה מִקָּרוֹב.
גם גופים לא יפים
גַּם גּוּפִים לֹא יָפִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת
לְהָטִים בְּאַהֲבָתָם, שִׁלּוּבֵי אֵיבָרִים מְדֻמְיָנִים
בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, זֶה לְזוֹ תְּהוֹם מַחֲסֶה,
צוּרוֹת מֻפְשָׁטוֹת לְזִקּוּק מַשְׁקָאוֹת
חֲרִיפִים, מַגָּעִים נְכוֹנִים לִפְתִיחָה
בִּקְלָפִים, בְּלִי צֹרֶךְ לְהוֹכִיחַ דָּבָר לְאֵי מִי,
רָחוֹק מֵעֵינֵי אֲחֵרִים, קָרוֹב לַלֵּב שֶׁל עַצְמִי.
שיעור במרקסיזם
מִכָּל אַהֲבוֹתַי יָצָאתִי מְרוֹשָׁשׁ יוֹתֵר
מִכְּפִי שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֲלֵיהֶן.
בָּרִאשׁוֹנָה עִקְּלוּ אֶת רָהִיטַי. בַּשְּׁנִיָּה הֻפְקְעָה
דִּירָתִי. בַּשְּׁלִישִׁית אֻכְּלוּ רִגְשׁוֹתַי.
בְּכֻלָּן נִדְרַשְׁתִּי לְשַׁלֵּם בְּמַטְבֵּעַ קָשֶׁה
עֲבוּר שְׁגִיאוֹת קוֹדְמַי.
עַכְשָׁו הוּקַל לִי. כְּהוֹמְלֶס אֲמִתִּי
אֲנִי פָּנוּי לְאַהֲבָה. מַה יֵּשׁ לִי
לְהַפְסִיד זוּלַת פָּנַי?
פיצול אישיות
הָאֲנִי הַפְּרַגְמָטִי שֶׁלִּי מְקַיֵּם
אֶת עוֹלַם הַיּוֹמְיוֹם כְּמוֹ
שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ.
הָאֲנִי הָאָנָלִיטִי שֶׁלִּי יוֹדֵעַ
שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל עוֹלָם זֶה כְּלָיָה, וְגַם מַסְבִּיר
מַדּוּעַ וְכֵיצַד.
הָאֲנִי הַפּוֹלִיטִי שֶׁלִּי הוּא כֶּלֶב מֻכֶּה שֶׁמִּתְנַחֵם
בְּתִכְנוּן מַכְשִׁירִים לְחִדּוּשׁ חַדּוּת הַשִּׁנַּיִם.
הָאֲנִי הָאֶרוֹטִי שֶׁלִּי הוּא יֶלֶד קָטָן שֶׁחוֹתֵר
בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְחַבֵּר לְמִישֶׁהִי
אוֹ לְמַשֶּׁהוּ וְלִפְעָמִים לְהַעֲנִישׁ.
הָאֲנִי הַפּוֹאֶטִי שֶׁלִּי מְחַבֵּר
אֶת כָּל הָאֲנִיִּים הָאֵלֶּה
וּמְאַפְשֵׁר לִי (לְמִי?) לְהַמְשִׁיךְ
וּלְאַכְלֵס אוֹתָם תַּחַת כִּפַּת עֶצֶם אַחַת.
מנוחה נמוכה
בּוֹא, מַלְאָךְ רַךְ כְּנָפַיִם, הַמְצֵא מְנוּחָה נְמוּכָה
לַבָּשָׂר הַמִּתְעַקֵּשׁ לְהֵאָחֵז בָּעֲצָמוֹת הַטְּבוּעוֹת בּוֹ,
לַמֹּחַ הַדּוֹעֵךְ שֶׁהֶחְזִיק בְּיָד קָשָׁה אֶת מַרְכִּיבֵי חַיָּיו,
לַנֶּפֶשׁ הַמְּבַקֶּשֶׁת לְהִפָּרֵד מִן הַתַּבְנִיּוֹת שֶׁכָּפוּ
עָלֶיהָ לְהַלֵּךְ כַּסֵּדֶר כָּאן עַל פְּנֵי אֲדָמָה לֹא מוּבָנָה.
הוֹרֵד אוֹתוֹ נָכוֹן. פַּזֵּר אוֹתוֹ שָׁוֶה בֶּעָפָר.
פַּעַם אַחַת לְפָחוֹת שֶׁיַּרְגִּישׁ בָּטוּחַ.
השירים מתוך "נוסע בזמן", גוונים 1998
קישורים חיצוניים
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 76"
