וְאֵלֶּה שְׁמוֹתצילום: זיו זלזצשטיין

זֶה שֶׁאָהַב עִם כָּל מָה שֶׁהָיָה בּוֹ. אוּלַי, אוּלַי לֹא.
כִּי הוּא הָיָה רַק מָסָךְ יָרֹק וּמִלִּים מְבַלְבְּלוֹת,
חֲסַר שֵׁם, מַשְׁקִיף וְלֹא נִשְׁקָף, לֹא מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ.

זֶה שֶׁאָהַב בִּי חֲלָקִים שֶׁהֵם כִּמְעַט וְלֹא אֲנִי.
זֶה שֶׁאָהַב אוֹתִי פָּשׁוּט, וְשָׁגוּר, וְלֹא תּוֹבְעָנִי
אַהֲבָה שֶׁאֵין בָּהּ מַעֲנֶה, וְלֹא הָיְתָה לִרְצוֹנִי.

זֶה שֶׁאָהַב אוֹתִי רַק בִּשְׁבִילוֹ, אַף פַּעַם לֹא בִּשְׁבִילִי.
וְכָל הָאֲחֵרִים לֹא אָהֲבוּ אוֹתִי כְּלָל. רַק אֶת קוֹלִי,
אוֹ תַּלְתַּלַּי, אוֹ רַכּוּתִי שֶׁמְּקַבֶּלֶת לְתוֹכָהּ כָּל צְלִיל,
אוֹ פִּסָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת מִגּוּפִי, הֶרְגֵּלַי, מִשְׁקָלִי.

אוּלַי אֵין אַהֲבוֹת שְׁלֵמוֹת. אוּלַי רַק זוֹ שֶׁנִּסְפֶּגֶת
בְּשָׁרְשֵׁי תַּלְתַּל רַךְ, בְּגֻמָּה רֵיחָנִית-מֵחָלָב מִתְמוֹגֶגֶת,
שֶׁמַּחְלִיקָה אַחַר כָּךְ מִלּוֹתֶיהָ שֶׁל אַהֲבָה עִלֶּגֶת.

לְעִתִּים

וּלְעִתִּים קוֹלִי כְּבָר מְגַלֶּה עַצְמוֹ, רַק לְעִתִּים.
וְאַף אֲנִי, לְעִתִּים, עִם מְתֵי מְעַט הַלְּקוּטִים
בִּזְהִירוּת רַבָּה, מוֹצֵאת אוֹתוֹ. מְדַבֶּרֶת אוֹתִי.
וּמְגַלָּה שֶׁיֵּשׁ שֶׁבְּעֵינֵיהֶם
קוֹלִי הוּא רַעַשׁ, טוֹרֵד בְּאָזְנֵיהֶם.

הַאִם קוֹלִי עַצְמוֹ הוּא שֶׁצּוֹרֵם? אוֹ רוֹעֲשׁוֹת
מוּדָעוּתוֹ, זְהִירוּתוֹ, כְּמִיהָתוֹ לְהִשָּׁמַע?
אוֹ מִלּוֹתַי – כָּעֵת מְשֻׁחְרָרוֹת, רַבּוֹת, רוֹגְשׁוֹת –
כֵּנוּתָן צוֹרֶבֶת, כַּמוּתָן אֵינֶנָּה מַתְאִימָה?

כָּעֵת, כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת, וְגַם הוּא זוֹכֵר
שֶׁהוּא מֵפֵר הַרְמוֹנְיָה לְעִתִּים, מַדְרִיךְ מְנוּחָה,
אוּלַי לֹא יִהְיֶה בּוֹ אֹמֶץ, שׁוּב יִסֹּב וְיִסְתַּתֵּר,
וּבִלְעָדָיו, יִהְיֶה לִי עָצוּב לִשְׁמֹר עַל הַשִּׂמְחָה.

גַּעְגּוּעִים

מַרְבִּית חַיַּי אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת.
בְּעִקָּר לְמַעֲגָלִים
שֶׁהִשִּׁיקוּ, רֶגַע קָצָר מִדַּעַת,
לְמַעֲגָלִי שֶׁלִּי,
אוֹ רִפְרְפוּ עִגּוּלֵיהֶם – בְּלִי גַּעַת
כִּמְעַט – זְמַן-מָה עַל עִגּוּלִי.

כְּאִלּוּ בָּם חָבוּי הַטּוֹב הֲכִי מֵיטִיב,
גַּם הָאָבְדָן הֲכִי עָמֹק.
אֶפְשָׁר, קַוֵּיהֶם בְּעִרְפּוּלָם מַטְעִים,
אוֹ רִחוּקָם, עִם הַזְּמַן עַצְמוֹ,
הוֹפֵךְ אוֹתָם בְּטוּחִים לְעֶרְגָּתִי,
לִכְמִיהוֹת מְנַחֲמוֹת.

שִׁירֵי אִי-עִקְבִיּוּת

אִם אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אָדָם כְּמַעֲרֶכֶת
אַקְסְיוֹמוֹת, מִן הַסְּתָם לֹא הָיִיתִי עִקְבִית.
אֵיךְ חַיִּים בִּי, הוֹלְמִים בִּי, בִּסְתִירָה מִתְמַשֶּׁכֶת
נִגּוּדִים קְשֵׁי עֹרֶף, קְצָווֹת לֹא מְחֻשָּׁבִים.

פַּחַד כֹּה חַד, מְשַׁתֵּק, מִמִשְׁפָּטִים נְעוּלִים
שֶׁאַחֲרֵיהֶם רִיק שָׁחֹר, סָמִיךְ, לִמְלוֹא עַיִן,
וְאֵינִי יְכוֹלָה אַף לְשַׁחְרֵר אֶת הַמִּלִּים
לָאֲוִיר, אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּל הַשְּׂפָתַיִם.

דַּחַף מֵנִיעַ מֵעַל מִכְשׁוֹלִים, מְשׂוּכוֹת,
בְּלִי סְפֵקוֹת, בְּלִי הִסּוּס, לֹא נִכְנַעַת לַחֹשֶׁךְ,
כְּמוֹ יוֹדַעַת – אוֹ לֹא – שֶׁיֵּשׁ בִּי אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת,
לֹא רוֹאָה אֶת הַגֹּבַהּ, הָעֹמֶק, הַקֹּשִי.

הַמִּלִּים, לְעִתִּים הֵן אוֹיֵב שֶׁבּוֹנֶה חוֹמָה
בְּתוֹכִי, מִסְּבִיבִי, בִּשְׁתִיקָה מְבוֹדֶדֶת.
וּלְעִתִּים הֵן דֶּרֶךְ שֶׁנִּסְלֶלֶת מֵעַצְמָהּ
בְּקַלּוּת, חוּצָה אוֹ פְּנִים, אוֹתִי מְנַיֶּדֶת.

יֵשׁ שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁרִי, הַכֹּל פָּתוּחַ מוּלִי.
יֵשׁ, בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי עוֹקֵץ קְצֵה הַדֶּרֶךְ,
אֵין מוֹצָא מִכָּאן, מֵאֲחוֹרַי נֶעֶלְמוּ שְׁבִילִים,
קִירוֹת אֲטוּמִים, אֵין אֲוִיר, אֲפֵלָה סוֹגֶרֶת.

אִם אֶפְשָׁר הָיָה, אֲבָל כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא כָּךְ הוּא.
מַעֲרֶכֶת לֹא עִקְבִית יְכוֹלָה אֶת הַכֹּל,
וַאֲנִי, זוֹ בְּצַד זוֹ סְתִירוֹתַי עוֹד לֹא נָחוּ,
לֹא תָּמִיד מַצְלִיחָה אֲפִלּוּ לִמְצֹא בִּי קוֹל.

מַחְזוֹרִיּוּת

בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, אוּלַי מַחְזוֹרִיּוּת אֵינָה רָעָה.
אוּלַי כְּמוֹ שֶׁעֵצִים זְקוּקִים לַשַּׁלֶּכֶת, שֶׁמְּבִיאָה
אִתָּהּ עֵירֹם צוֹרֵב, הַמְתָּנָה מַתִּישָׁה לְנִצָּנִים,
כָּךְ, מִסִּבָּה עֲלוּמָה, אֲנִי זְקוּקָה לָהּ. חַיַּי נִבְנִים
עַל תְּנוּעוֹת מְטֻטֶּלֶת, מִשְׂרַעַת גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת.
אוּלַי מַשֶּׁהוּ בִּי יִפְקַע דַּוְקָא מִיַּצִּיבוּת מִתְמַשֶּׁכֶת.

הַאִם כָּךְ אֲנִי?

הַאִם כָּךְ אֲנִי? בְּלִי מֵשִׂים עוֹבֶרֶת וּמְקוֹשֶׁשֶׁת
עֵינַיִם לְמִחְיָתִי? קַבְּצָן, חַיַּת טֶרֶף נוֹאֶשֶׁת.
הַאִם אֵין בִּי רַחֲמִים? יוֹנֶקֶת מִצּוּפָן, צִרְעָה
(אָמְנָם עִם עֹקֶץ פִּיפִיּוֹת) וּפְגִיעָתִי רָעָה.
גַּם לְאַחַר הָעֲקִיצָה יֵשׁ בִּי חַיִּים, מָרִים,
עוֹד יֵשׁ בְּכוֹחִי לְהַכְאִיב. לִי וְלָאֲחֵרִים.

מְמַלֵּאת רְוָחִים

לְמַלֵּא אֶת הָרְוָחִים בְּחַיָּיו שֶׁל אַחֵר.
כָּךְ זֶה מַרְגִּישׁ: חוֹל נִגָּר בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת,
גַּרְגְּרָיו מַחְלִיקִים בְּקַלּוּת, הוּא מִתְמַסֵּר,
מַתְאִים עַצְמוֹ לַהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין הַשָּׁעוֹת.
מְרַפֵּד, אוּלַי שׁוֹחֵק, חַדּוּתָן שֶׁל אֲבָנִים,
מְרַכֵּךְ פְּגִיעָתָן שֶׁל נְפִילוֹת.
זוֹכֵר לִזְמַן-מָה צוּרוֹת, כָּבְדָּם שֶׁל מִטְעָנִים,
וְעִתִּים שׁוֹכְחָם, עִם נְשִׁיבַת אֲוִיר, עִם טַלְטֵלוֹת.
מִי שֶׁנִּשְׁעָן עָלָיו, הֲלֹא הוּא מָה שֶׁבֵּין הָרְוָחִים,
מַרְגִּישׁ חָזָק מוּלוֹ וְגַם מַשְׁאִיר בּוֹ חוֹתָמוֹ.
בִּלְעָדָיו, הֲיֻרְגְּשׁוּ הֶחֲלָלִים כְּמִתְנַפְּחִים?
הַאִם תָּבִין כִּי בְּכִיסֵי אֲוִיר שְׁתִיקוֹת שֶׁמְּאַיְּמוֹת?

השירים מתוך "שירי אי-עקביות" הוצאת גוונים, 2016

קישורים חיצוניים

"שירי אי-עקביות" בהוצאת גוונים

על ״שירי אי עקביות״ באתר נוריתה

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 76"