התפקחות
יֵשׁ אֲרָצוֹת שְׁטוּחוֹת —
שֶׁלָּנוּ הֲרָרִית, מִין אֶרֶץ פֶּלֶא
נִסַּע בָּהּ
בַּעֲלִיּוֹת, בִּירִידוֹת
בְּמִישׁוֹרִים כָּאֵלֶּה —
...
אֵין טַעַם לְהַמְשִׁיךְ.
לֹא תַּאֲמִינִי לִי מִמֵּילָא.
חיפשתי שיח
בַּמִּדְבָּר
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ
עַל הַגְּבָעוֹת
בְּגֵיאָיוֹת מְחֹרָצִים
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ עַל מַהוּת כְּדֵי לְהָקֵל אֶת הַבְּדִידוּת
וְלֹא מָצָאתִי
אֶלָּא רַק שִׁטָּה
בֶּהָרִים
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ
בֵּין סְלָעִים מְאֻיָּרִים
וּפְסָגוֹת קֵרְחוֹת וּמֻשְׁלָגוֹת
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ עַל שִׂמְחָה וְאַהֲבָה
וְלֹא מָצָאתִי
אֶלָּא רַק סְנֶה בּוֹעֵר
עַל הַחוֹף
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ
בֵּין הֲמוֹן עֵינַיִם מִשְׁתַּזְּפוֹת
שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתִי עוֹבֵר
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ עִם חָבֵר לְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר
וְלֹא מָצָאתִי
אֶלָּא רַק סִירָה קוֹצָנִית
בְּהָלְכִי
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ
בַּמְּקוֹמוֹת הַמֻּתָּרִים
בַּמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים
חִפַּשְׂתִּי שִׂיחַ עַל כָּל דָּבָר כִּמְעַט
וְלֹא מָצָאתִי
אֶלָּא רַק אֶת מִלּוֹתַי שֶׁלִּי
היררכיה
אֲנָשִׁים רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם מִנְּקֻדַּת מַבָּטָם,
אֲחֵרִים רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם מִנְּקֻדַּת מַבָּטָם שֶׁל אֲחֵרִים —
אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁהָעוֹלָם נִרְאֶה מִנְּקֻדַּת מַבָּטָם פְּעָמִים רַבּוֹת.
יֵשׁ הָרוֹאִים אֶת הָעוֹלָם
מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ שֶׁל הָעוֹלָם —
אַשְׁרֵי הָעִוְּרִים!
אחרי זמן
אַחֲרֵי מִקְלַחַת לֵילִית
עַל הַמַּגֶּבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת
מִסְתַּכֵּל אֶל הַשָּׁמַיִם
לִבְדֹּק אִם כָּל הַכּוֹכָבִים עוֹדָם
כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד הָיוּ
בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם שָׁכַבְתִּי
וְרַק אֲנִי כְּבָר לֹא אֲנִי
בגללי
קַו לַח שֶׁל עִפָּרוֹן
נוֹדֵד מִתּוֹךְ עֵינֵךְ לְעֵבֶר פִּיךְ
חוֹצֶה לְאַט אֶת גִּבְעַת לֶחְיֵךְ הָרָזָה
וּמְחַבֵּר אוֹתָם
בְּעַצְבוּתוֹ
בעקבות רוברט פרוסט
כְּשֶׁאַתְּ קוֹרֵאת לִי, מִדַּרְכֵּךְ
וּמְאִטָּה אֶת פְּסִיעָתֵךְ
אֵינִי מִשְׁתַּהֶה עַל סֻלָּמִי
לְיַד עַנְפֵי עֵץ הַלִּימוֹן
כְּדֵי לִצְעֹק 'מִי שָׁם הוֹלֵךְ?'
לֹא.
אֲנִי מַנִּיחַ מַזְמֵרָה עַל הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן
וְיוֹרֵד אֶל מְקוֹמִי
לְיַד גֶּדֶר הָאֶבֶן
לְבָרֵךְ עַל בִּקּוּרֵךְ.
כאן גר דייג
אֶת הָרְשָׁתוֹת, הָעֳגָנִים, הַחַכּוֹת וְהָאֲבָנִים
הוּא שָׂם לְיַד הַסִּירָה כִּי שָׁם הֲכִי נוֹחַ
אֶת הַסִּירָה הוּא שָׂם מִתַּחַת לַמַּדְרֵגוֹת
כִּי הִיא חַיָּיו וּזְקוּקָה לַהֲגָנָה
וְאָז הוֹסִיף מָנוֹף וְשִׁפּוּעַ כִּי יֵשׁ גְּבוּל לְכֹחוֹ
אֶת הַמַּדְרֵגוֹת הֵבִיא לְפֶתַח בֵּיתוֹ
כִּי הָעֲלִיָּה לַכְּפָר קָשָׁה גַּם כָּךְ
אֶת בֵּיתוֹ בָּנָה בְּחֶלְקָה צְמוּדָה לַמֵּזַח
כִּי הִיא סְמוּכָה לַעֲבוֹדָתוֹ
אֵין צֹרֶךְ לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ הַמֵּזַח בִּמְקוֹמוֹ.
*
אָדָם הַשַּׁיָּךְ לְמָקוֹם וְהַמָּקוֹם בָּנוּי סְבִיבוֹ
יִשָּׁאֵר כִּי אֵלֶּה חַיָּיו.
הַתַּיָּר יָבוֹא, יְצַלֵּם, יֵלֵךְ
וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה כָּאן בֶּאֱמֶת.
זֹאת לָמַדְנוּ מִנָּמֵל קָטָן וּפָשׁוּט
כִּי הוּא הַשַּׁעַר
אֵלָיו בָּאנוּ וּמִמֶּנּוּ הָלַכְנוּ
לִגְדֹּל בַּמָּקוֹם שֶׁלָּנוּ.
רלטיביזם
לְאוֹרָן הַפְּנִימִי אֲנִי קוֹרֵא אֶת מִלּוֹתַיִךְ,
הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה מוּאֶרֶת בְּאוֹר זְרִיחָה רִאשׁוֹן.
מְשַׁפְשֵׁף עֵינַיִם עֲיֵפוֹת בְּשַׁרְווּל בָּלוּי,
יוֹשֵׁב לְלֹא תְּנוּעָה וּמַרְגִּישׁ אֶת שְׂעָרִי מַלְבִּין.
אֲנִי מַקְשִׁיב לְגַלִּים חַשְׁמַלִּיִּים
מִתְנַפְּצִים מִתּוֹךְ הָרֶשֶׁת בַּחַלּוֹן.
השירים מתוך הספר "לא מי שחשבתי", פרדס הוצאה לאור, 2016
רישומים של רועי לירן מתוך ספר השירים "לא מי שחשבתי" - לחץ להגדלה
קישורים חיצוניים
הספר "לא מי שחשבתי" באתר הוצאת פרדס
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 72"