רוכסן
רִכְסִי אֶת הָרוֹכְסָן, רִכְסִי אוֹתוֹ גָּבוֹהַּ
לְבַל יִפָּתַח
כִּי אִם יִפָּתַח יֵצֵא הַלֵּב שֶׁלָּךְ הַחוּצָה
כִּי אִם יִפָּתַח יִפְרֹץ הַדָּם
וְהַכְּאֵב, וְכָל הַתְּמוּנוֹת הַמְּשֻׁנּוֹת
שֶׁחָדְרוּ הַלַּיְלָה בְּלֹא שֶׁהֻזְמְנוּ
שִׁמְרִי אוֹתוֹ רָכוּס כְּדֵי
שֶׁהַטֵּרוּף הַמְּאַיֵּם וְהַפַּחַד יִשָּׁכְחוּ
וְהַמָּוֶת הָאוֹרֵב בַּפֶּתַח יָבִין שֶׁהוּא לֹא הֻזְמַן
שִׁמְרִי עַל הָרוֹכְסָן שֶׁלָּךְ רָכוּס
כִּי אֵין לָךְ כֹּחַ, כִּי לִבֵּךְ רָגִישׁ וּבִטְנֵךְ כּוֹאֶבֶת
וְגוּפֵךְ מְחַכֶּה שֶׁזֶּה כְּבָר יַעֲבֹר
נערן
הָאֹהֶל שֶׁלָּנוּ בִּקְצֵה הַשּׁוּרָה
אַחֲרָיו רַק חֹשֶׁךְ סָמִיךְ
הֵאָחֲזוּת נַעֲרָן שְׁנַת שִׁבְעִים
רַגְלַיי יְחֵפוֹת, רוֹעֲדוֹת, יוֹצְאוֹת אֶל הַחֹשֶׁךְ
הָאֲוִיר קַר, הָאֲדָמָה חַמָּה
הַיֹּפִי צָעִיר, הַפַּחַד בֶּן מֵאָה שָׁנָה
פִּתְאוֹם יְרִיָּה נִשְׁמַעַת...
הֶבְזֵק אוֹר כָּחֹל וּדְקִירָה
לִבִּי מִשְׁתּוֹלֵל
"בּוֹאִי", אַתָּה לוֹחֵשׁ מִתּוֹכִי
קוֹלְךָ עוֹטֵף
לִבִּי חָדֵל
אֲנִי שָׁטָה אֵלֶיךָ
וּתְּמוּנוֹת חַיַּי נוֹפְלוֹת
מִתְפַּזְּרוֹת לְכָל עֵבֶר -
אִמָּא, אַבָּא, אֲנִי הַחַיֶּלֶת
נִפְרֶדֶת, הוֹלֶכֶת, שְׁקֵטָה, מְאֻשֶּׁרֶת
אֵלֶיךָ הוֹלֶכֶת...
חלום
מַה פִּתְאוֹם רְחוֹב סוֹאֵן שֶׁמַּזְכִּיר אֶת אָלֶנְבִּי פִּנַּת עֲלִיָּה אוֹ אֵיזֶשֶׁהוּ צֹמֶת בְּרָמַת גַּן פֶּתַח תִּקְוָה אוֹ הַשֵּׁד יוֹדֵעַ מַה וּמַה פִּתְאוֹם אַתְּ מְאַחֶרֶת לָאוֹטוֹבּוּס וְרָצָה אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב וּמְחַכָּה שָׁם אוּלַי הוּא יָבוֹא וְהוּא בָּא אֲבָל לֹא לְשָׁם וּמַה פִּתְאוֹם אֲנָשִׁים שֶׁל שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים וְאַתְּ מַה אַתְּ עוֹשָׂה וּלְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי מִי אַתְּ רוֹדֶפֶת לְאָן אַתְּ מְאַחֶרֶת וְעַל מַה אַתְּ מְוַתֶּרֶת וּמַה עִם החיים שֶׁלֹּא נֶעֶרְמוּ שֶׁוִּתְּרוּ הָלְכוּ לִמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים וְהִשְׁאִירוּ אוֹתָךְ חוֹלֶמֶת עַל רְחוֹבוֹת כְּעוּרִים וּמְפֻיָּחִים
קנאה
קִנְאָה בפָרוּע'* הַבּוֹקַעַת מִתּוֹךְ מוֹתָהּ
וְחַיָּה בֵּין שְׁתֵּי הִתְעַלְּסֻיּוֹת
בָּרֶוַח שֶׁבֵּין חַיֶּיהָּ לְאֵינוּתָהּ
קִנְאָה
בְּפָרוּע' הַאוֹהֶבֶת עִם כָּל אֵיבָר בְּגוּפָהּ
מִתְעַנֶּגֶת מֵרֵיחָהּ וְטוֹעֶמֶת
מִפֵּרוֹת הַגַּנִּים הַתְּלוּיִים
בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ
בֵּין מָוֶת לִשְׁקִיקָה
קִנְאָה
בַּטֶּבַע הַמֵּסִיט אֶת מַבָּטוֹ מִפָרוּע'
בְּצִנְעָה, בְּבוּשָׁה
כְּשֶׁיְּצָרֶיהָ גּוֹאִים וּשְׂעָרָהּ פָּרוּעַ
בְּעֵינֶיהָ פְּרָחִים וּבְאָזְנֶיהָ נְגִינַת עַנְפֵי הָעֵצִים
קִנְאָה
בְּפָרוּע' הַמִּתְכַּלָּה בַּלַּיְלָה
וְקָמָה בַּבֹּקֶר בְּחֶדֶר "בְּגֹדֶל בְּדִידוּת"
יוֹרֶדֶת בְּמַדְרֵגוֹת עֲזוּבוֹת אֶל גַן הַזִּכְרוֹנוֹת
עִם לֵב בְּגֹדֶל אַהֲבָה
קִנְאָה
בְּפָרוּע' הַמִתְעַבֶּרֶת
בֵּין פִּרְחֵי הַוֶּרֶד
כְּשֶׁסְּנוּנִיּוֹת מְטִילוֹת
בֵּיצֵיהֶן עַל אֶצְבְּעוֹת הַדְּיוֹ שֶׁלָּהּ
*בהשראת המשוררת האיראנית פרוע פרח'זאד (1967-1935)
היופי הזה
הֶעָלִים יְרֻקִּים מֵאָז
מְעִזִּים אֶת פְּנֵיהֶם לְעֶבְרִי
כִּי הָיִיתִי פֹּה
וְהָלַכְתִּי
בְּגוּף צָרוּב, בְּיָדַיִם פְּצוּעוֹת
הַיֹּפִי הַזֶּה שׁוּב נוֹלַד
וְשׁוּב חַי אֶת חַיָּיו
כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא פָּצַע, לֹא צָרַב
לֹא בָּלַע אֶת הַגֶּשֶׁם
הַיֹּפִי הַזֶּה מַצְמִיחַ עַכְשָׁו
מִילְיוֹנֵי שִלְשׁוּלִים מְדֻשָּׁנִים
וְאִיִּים שֶׁל דֶּשֶׁא יְרַקְרַק
וּבִתְּךָ הַקְּטַנָּה שֶׁאַךְ הֵחֵלָּה לָלֶכֶת
רוֹכֶנֶת אֵלָיו, מַעֲבִירָה יָד קְטַנָּה
וְקוֹטֶפֶת גִּבְעוֹל עֲסִיסִי
כְּמוֹ שֶׁקָּטַפְתָּ אַתָּה כְּשֶׁיָּדַי הַצְּעִירוֹת הֶחְזִיקוּ בְּךָ
בית אל-ג'לזון - אחיות
קַר. יְלָדַי הַקְּטַנִּים הַלְבוּשִׁים בִּמְעִילִים קְטַנִּים וּבְכוֹבָעִים הוֹלְכִים אִתִּי אֶל גַּן הַשַּׁעֲשׁוּעִים.
מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה נִרְאִים בָּתֵּי הַכְּפָר שֶׁלָּךְ, וְנִרְאֶה בֵּיתֵךְ וְחֶבֶל הַכְּבִיסָה הַמָּתוּחַ.
אַתְּ מַצְמִידָה בַּאֲטָבִים אֶל הַחֶבֶל אֶת בִּגְדֵי מִשְׁפַּחְתֵּךְ נוֹטְפֵי הַמַּיִם כְּשֶׁבָּנַיִךְ, מַקְלוֹת בִּידֵיהֶם, רוֹדְפִים בִּקְרִיאוֹת גִּיל אַחַר צְמִיג מְכוֹנִית הַמִּתְגַּלְגֵּל בַּמִּדְרוֹן אֶל עֵבֶר הַגָּדֵר.
בֵּית אֵל – גָ'לָזוּן
וְקַר, קַר נוֹרָא.
צְמוּדִים אֵלַי, אוֹחֲזִים זֶה בְּיַד זֶה, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאִטֵּנוּ אֶל עֵבֶר הַגִּנָּה - אֲחִי בְּכוֹרִי, יָעֵל, מִיכַל וְיָאִיר הַקָּטָן הַיּוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה.
מְעִילִים, כּוֹבָעִים, צְעִיפִים - מַבִּיטָה בָּךְ...
וְאַתְּ מִתְכּוֹפֶפֶת אֶל הַגִּיגִית וּמִתְרוֹמֶמֶת, מִטְפַּחְתֵּךְ מִתְנַפְנֶפֶת, וְהַצְּמִיג מִתְגַּלְגֵּל בַּמִּדְרוֹן אֶל עֵבֶר הַגָּדֵר.
ארץ חרבה – קיץ 2014
מֵעֵבֶר לְבָתֵּי הַיִּשּׁוּב, אֶרֶץ חֲרֵבָה
יָבֵשׁ בָּהּ הָעֵשֶׂב
וַחֲגָבִים חֲמוּשִׁים בְּרוֹבִים זוֹחֲלִים – מִתְקַדְּמִים וּנְסוֹגִים
פִּתְאוֹם יְרִיָּה נִשְׁמַעַת
וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְחוֹרֶכֶת אֶת
גּוּפָם
וּמֵאָחוֹר, בֵּין בָּתֵּי הַיִּשּׁוּב
כְּלֵי מִלְחָמָה מְכַסִּים עַל גּוּפְכֶם
תִּשְׁכְּחוּ אֶת אִמָּא, אֶת אַבָּא
לְכוּ, בְּלִי לָדַעַת פַּחַד מִפְּנֵי הַמָּוֶת הָאוֹרֵב לָכֶם
וּכְשֶׁאַתֶּם נוֹפְלִים וְגֻלְגָּלְתְּכֶם מְרֻצֶּצֶת
וְאֶבְרֵיכֶם מִתְפַּזְּרִים בַּמֶּרְחָב
רוּחַ רַכָּה עוֹטֶפֶת אֶתְכֶם כִּשְׂמִיכָה
וְאַלְפֵי יוֹנִים פּוֹרְחוֹת מִגּוּפְכֶם
אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת
שבת בקרקוב
הם נָסְעוּ אֶל הָאַרְמוֹנוֹת וַאֲנִי בָּאתִי אֶל בֵּיתֵךְ, אִמָּא, בָּרְחוֹב הָאָרֹךְ, מִסְפַּר 11– לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה.
קְרָקוֹב מְדַמְדֶּמֶת שָׁעוֹת, הַיּוֹם לֹא נִסְגָּר בָּהּ מַהֵר - הוּא נֶאֱחָז בַּכְּבִישׁ וְאַחַר כָּךְ בַּפֶּרַח הַקָּמֵל, וּבָעֵץ וּבַגַּג, נֶאֱחָז וְלֹא עוֹזֵב.
מַעֲקוֹת הַמַּדְרֵגוֹת הִבְהִיקוּ מִיֹּשֶׁן, פִּתּוּחֵי הַבַּרְזֶל שֶׁלָּהֶן צִיְּרוּ שֵׁדִים עַל הַקִּירוֹת הַדְּבִיקִים, הַחֲשׁוּכִים.
מִישֶׁהוּ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי...
נִשְׁכַּבְתִּי עַל הָרִצְפָּה הַקָּרָה שֶׁעָלֶיהָ שָׁכַבְתְּ כְּשֶׁנִּשְׁאַרְתְּ לְבַד בָּאֲפֵלָה הַיּוֹרֶדֶת, בַּשָּׁעוֹת הַמְּדֻמְדָּמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל הַשַּׁבָּת הָעוֹזֶבֶת.
דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת עָבְרוּ, אוּלַי שָׁעוֹת כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי שָׁם וְקָרָאתִי לְאִמֵּךְ שֶׁתָּבוֹא אֵלַיִךְ, שֶׁתְּחַבֵּק אֶת לִבֵּךְ הַפּוֹעֵם, אֶת גּוּפֵךְ, שֶׁתְּחַמֵּם אֶת יָדַיִךְ.
שָׁם בַּמִּסְדְּרוֹן הַשָּׁחֹר, בַּשַּׁבָּת הַיּוֹצֵאת, בִּקְרָקוֹב הַמַּחְשִׁיכָה, נוֹלַדְתִּי – מִמֵּךְ, אִמִּי, מִיְּגוֹנֵךְ, מִיָּפְיֵךְ, מִפְּחָדַיִךְ.
השירים מתוך "ועכשיו שקט", הוצאת גוונים, 2015
קישורים חיצוניים
הספר "ועכשיו שקט : שירים 2014-2009" בקורא בספרים
