*
דַּרְכָּן שֶׁל הַמִּלִּים לִהְיוֹת לִיצֹר
תְּנוּעָה תְּמוּנַת עוֹלָם דַּרְכָּן מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּמְּצִיאוּת
*
אֲבָל הָיָה לַיְלָה
הִמְשַׁכְנוּ לֶאֱהֹב
*
מַה הֲיִיתֶם מְצַפִּים מִמִּי שֶׁמַּצְהִיר עַל אַהֲבָה?
לְמָשָׁל שִׂיחַ בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם?
לְמָשָׁל עֲצִירָה מִמַּהֲלַךְ הַחַיִּים?
לְמָשָׁל יְּצִירָה מְשֻׁתֶּפֶת בְּלֵב הַסְּעָרָה?
לְמָשָׁל הִתְוַדְּעוּת וֶרְבָּלִית !?
לֹא וֶרְבָּלִית?
אלכימיה
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אִישִׁיִּים (לֹא מְאוֹד אִישִׁיִּים.
שֶׁגּוֹרְמִים לִי לְסוּג שֶׁל עֹנֶג).
1 .סְטֵיק טָלֶה עָשׂוּי צָלוּי וְדָיֶאט קוֹלָה
לֹא בָּרִיא זה מָה שֶׁכֵּיף.
.2מַעֲרֶכֶת יְחָסִים שֶׁלֹּא תָּמִיד אֲנִי הַצּוֹדֶקֶת,
הַקּוֹבַעַת, הַמַּחְלִיטָה, הַיּוֹדַעַת, הַמּוֹבִילָה.
3. סֶרֶט שֶׁל אַלְמוֹדוֹבָר.
4. מַחְשָׁבוֹת אוֹפְּטִימִיּוֹת שֶׁמִּתְגַּשְּׁמוֹת.
5. פְּרָחִים בְּשָׂדֶה, אַיָּלָה שֶׁחוֹצָה אֶת הַשְּׁבִיל
שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת בּוֹ, זַ'ק בְּרֶל וְרִילְקֶה לֹא אִכְפַּת
לִי אַחַת לְשָׁנָה לִקְרֹא שִׁיר שֶׁל טֶד יוּז
מִסֵּפֶר שֶׁקִבַּלְתִּי מִמְּךָ בְּמַתָּנָה.
*
פֶּסַח: אָבִיב: קָנִיתִי תֵּה צִמְחֵי יַעַר,
רִבַּת תַּפּוּזִים וְתוּתִים אֲרוּזָה
בִּנְיַר צֶלוֹפָן לָךְ מַתָּנָה,
אַחַר כָּךְ נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת נָשִׁים:
קָנִיתִי אַרְנָק מַבְרִיק: לָק בְּכָל הַצְּבָעִים:
אִפּוּר חָדָשׁ: קְצָת הִצְטַעַרְתִּי הָיָה שָׁם אַרְנָק
מַגְנִיב צִבְעוֹנִי: אוּלַי בַּדֶּרֶךְ לַחֹפֶשׁ אֶחְזֹר
לִקְנוֹת. זֶהוּ. סִדּוּרִים אַחֲרוֹנִים:
מָחָר נוֹסְעִים. חֹפֶשׁ. כַּמָּה חֹפֶשׁ.
"תָּם מָה הוּא אוֹמֵר, בְּחֹזֶק יָד
הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
בית קפה בווילג'
אָז מָה זֶה מְשַׁנֶּה מִי אָמַר
אֶל מִי. מִי צִלֵּם אֶת מִי.
אֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁלָּמַדְתִּי יוּנְג הִתְרַשַּׁמְתִּי
מֵהָאַרְכִיטִיפּ הָאוּנִיבֶרְסָלִי זה מֻשָּׂג טָעוּן
הַזִּקְנָה הַצְּעִירָה. וְהִנֵּה אֲנִי מְקַבֶּלֶת
מֵיְל אוֹ שׁוֹלַחַת מֵיְל וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי
לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת עַכְשָׁו. כֵּן? לֹא? אוּלַי?
פִּתְאוֹם בֵּין הַנְּיָרוֹת אֲנִי מוֹצֵאת
אֶת הַתְּמוּנָה הַזּוֹ. נְיוּ יוֹרְק!
בַּדֶּרֶךְ לִפְגִישָׁה בִּנְיוּ יוֹרְק, בֵּית קָפֶה בַּוִּילֵג'
אָז יָכֹלְתִּי, וְהַיּוֹם מָה הִשְׁתַּנָּה? הֶחְלַטְתִּי. אֲנִי
אוֹמֶרֶת כֵּן! נָסַעְנוּ שׁוּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם בְּדִיּוּק.
הפואטי והקונקרטי
אָז אֵיךְ תָּשִׁיר לִי, יְדִידִי
עַכְשָׁו שֶׁצִּפּוֹר הַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי
מַמְרִיאָה בֵּין הַסְּדָקִים
עוֹלָה מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה
מִתַּחַת לְאַבְנֵי הַמִּדְרְחוֹב הַמְּקוֹמִי
אֵיךְ תָּשִׁיר לִי, יְדִידִי
מָה יָכוֹל לָקַחַת אָדָם
בְּתוֹךְ כְּנָפָיו הַמְּנִיעוֹת
זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת
אִישׁ זָקֵן חוֹלֵף עַל חֲמוֹרוֹ
וְאִישׁ אֶחָד מוֹכֵר גַּרְעִינִים שְׁחֹרִים
בְּתוֹךְ נְיַר עִתּוֹן,
אֵיךְ חָלְפוּ לָהֶם שָׁנִים
נְהַר הַיַּלְדוּת, הַנְּעוּרִים,
הָלַכְנוּ יְחֵפִים בְּאוֹתָם שְׁבִילִים
עוֹצְמִים עֵינַיִם וְחוֹלְמִים
אוּלַי אוֹתוֹ חָזוֹן, אוֹתוֹ חֲלוֹם, אוֹתוֹ מָעוֹף,
הַבָּצִיר הָאַחֲרוֹן הָיָה סִימְבּוֹלִי בִּשְׁבִילִי,
כָּךְ אוּלַי תָּבִין אֶת הַהֶבְדֵּלִים,
בֵּינְךָ לְבֵינִי,
וְאֶת עֵץ הָאִזְדָּרֶכֶת הָעַתִּיק
שֶׁל בֵּית יַלְדוּתִי
עָקְרוּ מַמָּשׁ עַכְשָׁו
לֹא הָיִיתִי בַּמָּקוֹם
צַר לִי, יְדִידִי
הָיִיתִי בִּפְגִישָׁה בָּה
הֵגֵנּוּ עַל כָּל הָעֵצִים
הָעֵצִים הַמְּקוֹמִיִּים
שֶׁל זִכְרוֹן יַעֲקֹב
אַתָּה זוֹכֵר עֲצֵי הַיַּלְדוּת
שֶׁטָּמַנּוּ בְּתוֹכָם אֶת צִבְעֵי הַקֶּסֶם.
הָעֵצִים שֶׁהִקְשַׁבְנוּ לְשִׂיחָתָם.
אֲפִלּוּ רְגָעִים חוֹלְפִים, יְדִידִי
אֲנִי אָמָּנִית אֲנִי מְתַעֶדֶת אֶת הַזְּמַן הַחוֹלֵף.
הזמן המרפא
זוֹ לֹא הַמִּינִיּוּת
זֶה פִּסּוּלָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ
מִצְטַיֵּר בְּךָ
אֲנִי רוֹפְאָה שֶׁל מִלִּים
מְחַפֶּשֶׂת דַּרְכְּךָ אֶת הָאוֹר
תּוֹפֶרֶת לְךָ אֲדָווֹת שְׁקֵטוֹת בַּמַּיִם
אֲנִי חוֹלֶפֶת כָּאן
כְּחוּט שָׁנִי שֶׁעִקּוּלוֹ שָׁחֹר
אוֹמְרִים עָלַי
צִפּוֹר נוֹדֶדֶת
וְעִם הַזְּמַן הַכֹּבֶד נוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה
מְסָרֵב לָעוּף
רְאֵה, אֵינִי יוֹדַעַת דָּבָר עַל אַהֲבָה
הַיּפִֹי הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱחָז בְּקַרְקָעִית הָאוֹר.
השירים מתוך "דבש, ים וזהב, שירים", הוצאת ספרא, 2015
קישורים חיצוניים
גליה שכטר ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס
גליה שכטר בראיון
