אדם זכאי לפרטיות

אָדָם רָצוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר
וְאִם לֹא חֶדֶר אָז פִּנָּה קְטַנָּה
שֶׁבָּהּ יוּכַל לְהִתְבּוֹדֵד עִם עַצְמוֹ
וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ גַּם כִּסֵּא וְשֻׁלְחָן
וְאִם יֵשׁ מִטָּה אָז זֶה מְצֻיָּן
חַלּוֹן לֹא מַזִּיק וְגַם נוֹף כָּלְשֶׁהוּ
מָקוֹם בּוֹ יוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן
וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מִבַּחוּץ
יוֹצֵר מַשֶּׁהוּ מִתּוֹךְ אִישִׁיּוּתוֹ
אֲבָל יָכוֹל גַּם לְהִשְׁתַּעֲמֵם כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ
לָתֵת לַזְּמַן לַעֲבֹר
לִשְׁכַּב וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּתִּקְרָה
עַל חֶרֶק אוֹ גַּרְגֵּר שֶׁל אָבָק
לִשְׁמֹעַ קְצָת מַנְגִּינָה
לְהַכִּיר אֶת הָעֵץ הַזָּקֵן, וְאֶת הַצִּפּוֹר הַצְּהֻבָּה
לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת יְלָדִים בַּגִּנָּה
לְהַאֲזִין לִדְפִיקוֹת לִבּוֹ לִפְעֻלַּת מֵעָיו
לִתְפֹּס תְּנוּמָה לֹא מְתֻכְנֶנֶת וְלַחְלֹם
עַל יַלְדוּתוֹ וְעַל בֵּית הוֹרָיו
עַל מִלְחָמָה לֹא פְּתוּרָה
וְעַל עַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁב.

סלע קיומנו

מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה נִמְחֲקָה בְּרֶגַע,
שֶׁלֹּא תֵּדַע עוֹד צַעַר.
צָרִיךְ לִחְיוֹת אֶת הָרֶגַע
וְיָפָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם.
אִשָּׁה נִמְצְאָה עֲרוּפַת רֹאשׁ.
יֶלֶד תָּקַף יַלְדָּה.
הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר הַמִּשְׁפָּחוֹת
וְהַחְלָמָה מְהִירָה לַפְּצוּעִים.
לְגָרֵשׁ אֶת הַסּוּדָנִים
כִּי יֵשׁ לָנוּ מְדִינָה חֲזָקָה
וְכֻלָּנוּ שׁוֹמְרֵי חֹק.
מַשֶּׁהוּ מֵהַמִּבְצָעִים שֶׁלָּנוּ?
יֵשׁ לָנוּ הֲטָבָה יִחוּדִית בִּשְׁבִילְךָ:
חַיִּים לְלֹא יְצִירָה אֵינָם חַיִּים.
אַל תַּפְרִיעַ לִי כִּי לֹא הִפְרַעְתִּי לְךָ.
פִּרְסֹמֶת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ וְחָזַרְנוּ.
הִשָּׁאֲרוּ עִמָּנוּ
עוֹד מְעַט נָשׁוּב.
שָׁלוֹם לְךָ: אֲנִי שְׂמֵחָה לְבַשֵּׂר
לְךָ שֶׁזָּכִיתָ בִּפְרָס:
הַאִם תִּהְיֶה מוּכָן לִתְרֹם
תִּשְׁעָה שְׁקָלִים תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה לְיֶלֶד רָעֵב?
מִצְטַעֵר, הַצִּבּוּר לֹא מְטֻמְטָם,
הוּא מַסְפִּיק אִינְטֶלִיגֶנְטִי וְחָכָם,
וַאֲנִי לֹא תּוֹרֵם
בְּכַרְטִיס אַשְׁרַאי.
גֶּבֶר קָם בַּבֹּקֶר
מַנִּיחַ תְּפִלִּין
וּמַכֶּה אֶת אִשְׁתּוֹ.
נָא לְהִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם.
בִּרְצוֹנִי לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי עֲמִיתִי
"הַמְּלֻמָּד" אִם דְּבָרַי
הוּבְנוּ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה.
הַלָּקוֹחַ שֶׁלִּי חַף מִכָּל פֶּשַׁע.
לְמַעֲשֶׂה הוּא הַקָּרְבָּן.
אֲבָל, תַּן
לְסַיֵּם מִשְׁפָּט.
דַּע לְךָ שֶׁבָּעֵת הַזֹּאת
יֵשׁ לָתֵת לְצַהַ"ל לְנַצֵּחַ
כִּי אֲנַחְנוּ עַם רוֹדֵף שָׁלוֹם.
יִהְיֶה בְּסֵדֶר, אֲנַחְנוּ שׁוֹלְטִים בַּמַּצָּב.
הַאִם תִּהְיִי מוּכָנָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּסֶקֶר קָצָר
וְלַעֲנוֹת עַל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת בִּלְבַד:
הַאִם חָמֵשׁ דַּקּוֹת הֵן נֶצַח?
הַאִם זֶה הוּכַח מֶחְקָרִית?
נוֹתְרוּ מְקוֹמוֹת אַחֲרוֹנִים
לְמִבְצַע חִסּוּל הַמְּלַאי.
מָחָר לֹא יִהְיֶה כָּאן אַף אֶחָד.
חֲבָל לְהַפְסִיד.
עַד כָּאן דְּבָרֵינוּ לְהַיּוֹם.
תּוֹדָה שֶׁנִּשְׁאַרְתֶּם אִתָּנוּ.

ממשפחה טובה

לְרֶגֶל נְסִיעָה לִשְׁנַת שַׁבָּתוֹן בְּבּוֹסְטוֹן
גִ'יפּ גֶּרְמָנִי לָבָן
יָד רִאשׁוֹנָה מֵרוֹפֵא מֻצָּע לִמְכִירָה.
הָיָה אֵצֶל אֲנָשִׁים טוֹבִים – מֶלַח הָאָרֶץ.
שְׁכוּנָה טוֹבָה, צְפוֹנִית.
בַּיִת טוֹב, אַרְבָּעָה מִפְלָסִים.
מִשְׁפָּחָה טוֹבָה, אֵירוֹפֶּאִית, תַּרְבּוּתִית מְאֹד.
הָאָב מְנַתֵּחַ לֵב בָּכִיר
הָאֵם שׁוֹפֶטֶת מָעֳמֶדֶת לַמְּחוֹזִי.
יְלָדִים טוֹבִים מְאֹד.
הַבְּכוֹר הָיָה בַּצּוֹפִים, פְּסִיכוֹמֶטְרִי שְׁבַע מֵאוֹת שִׁשִׁים וּשְׁמוֹנֶה.
תֹּאַר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי בְּהִצְטַיְּנוּת
דּוֹקְטוֹרָט מֵהַרְוַארְד
חַי לְבַד בְּבֶּרְלִין לֹא עוֹבֵד כָּרֶגַע.
הַבֵּן הַשֵּׁנִי מְאֻמָּץ. לֹא מְדַבְּרִים עָלָיו.
הַבַּת חוֹקֶרֶת בִּמְכוֹן וַיְצְמַן נְשׂוּאָה לְטַיַּס קְרָב.
טֶסְט לְשָׁנָה, נָקִי מְאֹד, לְלֹא תְּאוּנוֹת.

תהייה

בְּגִלְגּוּל שׁוֹנֶה
בְּחַיִּים אֲחֵרִים
עִם אִשָּׁה שֶׁאֵינֵךְ אַתְּ
אֵיךְ זֶה יִהְיֶה?
הַאֶתְרַגֵּל לְרֵיחָהּ לִצְחוֹקָהּ
לְהֶבֶל פִּיהָ בַּבְּקָרִים
לְקִפְלֵי בִּטְנָהּ?
הַאֹהַב אוֹתָהּ כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ
מוּכָן לְהַאֲזִין לָהּ עַד בְּלִי דַי?

בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְאַחַר שֶׁמַּתִּי
וְשׁוּב נוֹלַדְתִּי וּבָגַרְתִּי
אֵלֵךְ בִּרְחוֹב רֹאשִׁי
וְאַתְּ תִּצְעֲדִי מוּלִי עִם אַחֵר.

צָעִיר וְנִמְרָץ אַךְ בּוֹדֵד
הַאֶתְאַהֵב בָּךְ כָּךְ פִּתְאֹם
כְּמוֹ כְּלוּם לֹא קָרָה?
אוֹ שֶׁדְּרָכֵינוּ שׁוּב לֹא יִפָּגְשׁוּ
וְכָל אֶחָד לְדַרְכּוֹ לְגוֹרָלוֹ
לְחַיִּים רְגִילִים, מְשַׁעַמְמִים, צְפוּיִים.

תמונה של אשה יפה בתחנת רכבת

אִשָּׁה יָפָה
כְּבָר לֹא צְעִירָה
יוֹשֶׁבֶת וּמְחַכָּה
בְּתַחֲנָה שֶׁל עִיר קְטַנָּה.
הַאִם זוֹ אַנָּה הַיָּפָה הַמְּוַתֶּרֶת עַל הַכֹּל
לְמַעַן חֲלוֹם אַהֲבָתָהּ?
הַאִם זוֹ אַנָּה הָאֵם וְהָרַעְיָה
שֶׁלִּפְנֵי רֶגַע גֹּרְשָׁה,
וּלְעוֹלָם לֹא תַּחְזֹר אֶל
בַּעֲלָהּ וּבְנָהּ?
וְאוּלַי זוֹ נָטָשָׁה הַטּוֹבָה
עִם חִיּוּךְ מִסְתּוֹרִי
וְעֵינַיִם, שֶׁלֹּא מַסְגִּירוֹת אֶת
הָאָבִיב מֵעֵבֶר לַפִּנָּה.
וְאוּלַי זוֹ רַק אִשָּׁה
בַּת הַחֶבְרָה הַגְּבוֹהָה,
נְשׂוּאָה כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה
לְבֶן אֲצֻלָּה
קְצָת שְׁחוּקָה
כְּבָר מִזְּמַן לֹא אֲהוּבָה
מַמְתִּינָה לְבַעֲלָהּ
וְחוֹלֶמֶת עַל עוֹד אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה.

חי משבת לשבת

יוֹצֵא לַהֲלִיכָה בֵּין שָׁלוֹשׁ לְאַרְבַּע
מְבַקֵּר אֶת הַזְּקֵנָה אַחֲרֵי חָמֵשׁ
מְקַבֵּל שִׂיחָה לֹא מְזֹהָה בְּשֵׁשׁ
בּוֹהֶה בַּמִּרְקָע אַחֲרֵי שְׁמוֹנֶה
עוֹשֶׂה אַהֲבָה בֵּין חֲמִישִׁי לְשִׁשִּׁי
וְחַי מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת.

פַּעַם בְּרִבְעוֹן מְקַבֵּל מִרְשָׁמִים
פַּעַם בְּעוֹנָה עוֹשֶׂה חִסּוּן
פַּעַם בְּעָשׂוֹר עוֹשֶׂה אֵרוּעַ
מִתְעַמֵּל בֹּקֶר בֹּקֶר שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ
עוֹשֶׂה אַהֲבָה בֵּין חֲמִישִׁי לְשִׁשִּׁי
וְחַי מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת.

הוֹלֵךְ לַחֲתֻנָּה בַּקַּיִץ וְלִלְוָיָה בַּסְּתָו
סוֹגֵר חַלּוֹן וְלֵב בַּצֹּמֶת
לֹא תּוֹרֵם בַּטֶּלֶפוֹן בְּכַרְטִיס אַשְׁרַאי
לֹא רוֹאֶה מִמֶּטֶר אַף אֶחָד
עוֹשֶׂה אַהֲבָה בֵּין חֲמִישִׁי לְשִׁשִּׁי
וְחַי מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת.

זה רק לטובתכם

כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים אָמְרוּ לָנוּ הוֹרֵינוּ
כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים זֶה רַק לְטוֹבַתְכֶם.
הָיָה סָפֵק קַל, הָיִינוּ צְעִירִים
וְלֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַאֲמִין.
כְּשֶׁהָיִינוּ הוֹרִים אָמַרְנוּ לִילָדֵינוּ
אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים קָשֶׁה וְכָל זֶה
רַק וְאַךְ וְרַק לְטוֹבַתְכֶם.
וְלֹא תָּמִיד הֶאֱמַנּוּ, לְעַצְמֵנוּ.
כְּשֶׁהוֹרֵינוּ הִזְדַּקְּנוּ וְהָפְכוּ לִילָדֵינוּ אָמַרְנוּ לָהֶם
אַתֶּם תִּרְאוּ זֶה בֶּאֱמֶת רַק לְטוֹבַתְכֶם.
וְיָדַעְנוּ שֶׁזֶּה בְּעִקָּר לְטוֹבָתֵנוּ.
מָחָר יַגִּיעוּ יְלָדֵינוּ וְיֹאמְרוּ לָנוּ
זֶה רַק לְטוֹבַתְכֶם.
וְלֹא נִזְכֹּר מָה אָמַרְנוּ לָהֶם.

השירים מתוך: פרנויה, הוצאת ספרי עתון 77, 2015. ערכה: סמדר שרת 

קישורים חיצוניים

השיר "פרנויה" בדף הפייסבוק של סמדר שרת

שירים מתוך הספר "פרנויה" - שודר בקול המוסיקה ב"בימת שיר" בתאריך 3.8.15

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 71"