הַשְּׁמוּעוֹת עַל מוֹתִי נְכוֹנוֹתצילום: רן ארדה

יוֹשֵׁב מוּל הַדַּף הַלָּבָן.
הַמֹּחַ לָבָן
בּוֹהֶה בָּעוֹלָם מִבַּעַד לְחַלּוֹן שָׁקוּף,
רוֹאֶה יְרֻקִּים בְּכָל מִינֵי צְבָעִים,
פֹּה וָשָׁם סְגֻלִים וּצְהֻבִּים,
רְסִיסֵי גֶּשֶׁם מִתְאַבְּדִים
קוֹנְפֶטִי קָלֵידוֹסְקוֹפִּי.
לְאָן נֶעֶלְמוּ הַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁגָּרוּ בִּי בִּצְפִיפוּת מְאֻשֶּׁרֶת
מֵאָז גִּילַגָּן,
דִּמְיוֹן שֶׁכְּבָר בְּגִיל שֵׁשׁ יָדַע לְהַשְׁלִים אֶת
מִתְאָר הַתַּחַת הַלָּבָן-עָגֹל-סֶקְסִי
שֶׁל הַמּוֹרָה וִיטְיָה מִתַּחַת לַחֲצָאִיתָהּ.
אֵיפֹה הַיָּמִים שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלִּי הִשְׁפְּרִיץ רַעֲיוֹנוֹת כְּמוֹ זִקּוּקִים
וְהָיִיתִי צָרִיךְ אֶלֶף רְשָׁתוֹת לִתְפֹּס אוֹתָם לִפְנֵי שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ, יִמּוֹגוּ,
כְּאוֹתוֹ דַּיָּג שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ בְּלִבָּהּ שֶׁל לַהֲקַת מָקָרֶלִים עֲצוּמָה
וְיָצָא מִסִּחְרוּרָם בְּלִי דָּג וְעִם רֶשֶׁת קְרוּעָה.

אֲנִי לֹא מִתְיָאֵשׁ, מַמְשִׁיךְ לַחֲפֹר בַּלָּבָן הַמֵּת.

וְהָרִיק הַזֶּה, מַרְעִישׁ אוֹתִי בַּשֶּׁקֶט הַמּוֹתִי הַמוֹפְתִי הָאַלְמוֹתִי
שֶׁלּוֹ.
הַשְּׁמוּעוֹת עַל מוֹתִי נְכוֹנוֹת.

אָרוּז

אָרַזְתִּי אֶת לֵילוֹת הַשֶּׁקֶר
וְהַיָּמִים מְרוּחֵי הַמִּלִּים
וְהַכְּלוּמִים בְּקַרְטוֹנִים חוּמִים שֶׁל הַנְהָח"שׁ.
אֶת הַשְּׁקָרִים הַלְּבָנִים מְכֻבַּסֵי הָאֵקוֹנוֹמִיקָה
(יִהְיֶה בְּסֵדֶר...
נְחַכֶּה כַּמָּה יָמִים...
נִרְאֶה...),
אֶת הַשְּׁקָרִים הַשְּׁקוּפִים שֶׁל הָרוֹפְאִים
שֶׁדַּרְכָּם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת
אֶת הֹלֶם לִבָּם מֵאִיץ
בְּקַבְּלָם אֶת הָאֶתְנָן,
אֶת הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים הַמְּתֻחְכָּמִים
בְּשָׂפָה רְפוּאִית גְּבוֹהָה,
אָרַזְתִּי אֶת הַשְּׁקָרִים הָאֲמִתִּיִּים,
אֵלֶּה שֶׁרָצִיתִי לְהַאֲמִין בָּהֶם,
אָסַפְתִּי אֶת הָאֲנָחוֹת הַחֲרִישִׁיּוֹת
שֶׁל הָאִינְפוּזִיּוֹנֵרִיּוֹת,
שֶׁרַעֲמֵיהֶן עוֹד מְהַדְהֲדִים בִּי,
אֶת הַהַשְׁתָּנוֹת,
מֵרָצוֹן וְשֶׁלֹּא מֵרָצוֹן,
אֶת הַבְּחִילוֹת,
הַהֲקָאוֹת,
וְהַשִׁלְשׁוּלִים שֶׁל הַכִימוֹאִיּוּת שֶׁמְּסַמְּנִים
אֶת מַסְלוּל הַסֵּרָחוֹן וְהַמָּוֶת
מִמִּטַּת הָאִינְפוּזְיָה לָאַסְלָה.
הִקְלַטְתִּי בָּאֹזֶן הַפְּנִימִית אֶת הַבֶּכִי,
אֶת הַבֶּכִי הַמְּאֻפָּק,
אֶת הַבֶּכִי הַנּוֹאָשׁ,
אֶת הַלָּמָּה דַּוְקָא,
אֶת הַלָּמָּה לִי.
הַכֹּל אָרוּז.
סָגוּר,
גָּמוּר.

כְּתָמִים

כָּל כִּתְמֶי הַחַיִּים
יוֹרְדִים.
כִּתְמֶי זֶרַע וְחָלָב וְדָם
וּשְׂפָתוֹן וּבֹץ וּפִיפִּי וְקָקִי.
כִּתְמֶי הַמֵּתִים
לֹא יוֹרְדִים.
אַתָּה מְשַׁפְשֵׁף אוֹתָם
בְּאֶבֶן בַּזֶּלֶת, שׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם
כִימִיקָלִים מֵהַגֵּיהִנּוֹם
מְנַסֶּה הִיפְּנוֹזָה, זֶן,
לְהִתְעַיֵּף עַד מָוֶת,
לֹא לַחֲשֹׁב,
לֹא לְהַרְגִּישׁ.
לֹא עוֹבֵד.
כִּתְמֶי הַמֵּתִים בְּךָ
עַד מוֹתְךָ.
אֵלֶּה הֵם חַיֵּינוּ! אֵלֶּה הֵם מֵתֵינוּ!

מִלִּים

הַמִּלִּים מִתְנַפְּלוֹת עָלָיו
דּוֹחֲקוֹת אוֹתוֹ לְחֹרֵי-גֻּלְגּוֹלוֹת
מִלִּים מַגְלְבִיּוֹת מַצְלִיפוֹת בִּשְׁרִירָיו, בְּעוֹרְקָיו,
מֵאַקְסוֹת אֶת רְאִיָּתוֹ,
חוֹדְרוֹת לְאָזְנָיו, לְפִיו, לְכִלְיוֹתָיו,
כְּעַכְבְּרֵי מַעְבָּדָה מֻזְרְקֵי-נִסְּיוֹנוֹת-לֹא-אֱנוֹשִׁיִּים
מִלִּים פָּארָאלַקְסִיּוֹת, זִיזִיּוֹת, זְכוּכִיתִיּוֹת,
מְקַטְּעוֹת אֶת רֶצֶף-עֲצַבֵּי-מוֹחוֹ
נִכְרָכוֹת סְבִיב גּוּפוֹ כְּאָנָקוֹנְדָּה
מַחְנִיקַת-חַיִּים.

חַיַּי

מֵצִיץ בְּחֹר הַמַּנְעוּל
רוֹאֶה אֶת חַיַּי שְׂרוּעִים
בְּכֻרְסָא מְרֻפֶּטֶת-קְטִיפָה
בִּמְלוֹן דְּרָכִים לְלֹא שֵׁם
בְּדֶרֶךְ עָלוּמָה,
הַמַּחְשָׁבוֹת מְזַמְזְמוֹת בַּאֲוִיר
כְּמוֹ זְבוּבִים יְרֻקִּים
מֵעַל הַגְּלָלִים.
מִזְוֶדֶת חַיַּי הַקְּטַנָּה אֲרוּזָה
לְאָן?

וָרֹד

לִפְעָמִים כָּל מָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ הוּא רֶגַע כָּזֶה:
הַבֹּקֶר מַנְחִית עָלֶיךָ אַט-אַט
אֶת הַמַּלְמָלָה הַוְּרֻדָּה שֶׁלּוֹ,
אַתָּה וְהַנַּעֲרָה שֶׁלְּצִדְּךָ עַל הַחוֹף,
לְבַד בָּעוֹלָם,
הִיא זְקוּרַת-פְּטָמוֹת וְחַלְקַת-עוֹר,
תְּלָאוֹת הַחַיִּים עֲדַיִן לֹא קִמְּטוּ בָּהּ קְמָטִים,
וְרֹד פִּטְמוֹתֶיהָ נוֹגֵעַ בַּוְּרֻדִּים הַגַּשָׁשִׁיִּים
שֶׁל שֶׁמֶשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִרְאֵית.
הִיא מַבִּיטָה בְּךָ כְּאִלּוּ אַתָּה הַגֶּבֶר הַיָּחִיד בָּעוֹלָם.
הַחוֹל מַדְבִּיק לְגוּפֵנוּ אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ,
וּמְשַׂרְטֵט עָלֵינוּ מַפַּת-גּוּף-זְמַנִּית.
כֶּלֶב קָטָן מְדֻבְלָל-שֵׂעָר וְנָטוּשׁ (מַנְיַאקִים!)
חוֹרֵשׁ בְּאַפּוֹ כָּל סֶנְטִימֶטֶר. רָעֵב.

פַּעַם

פַּעַם הָיְתָה שֶׁמֶשׁ צְעִירָה
וְאָהֲבָה בְּלִי קְמָטִים
וְהַגֶּשֶׁם עוֹבֵר דַּרְכְּךָ
כְּמוֹ שְׂמָמִית בַּסְּדָקִים
וְנוֹכַחְתָּ בַּבֹּקֶר שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיָה לַיְלָה.
הַיּוֹם, הַשְּׁמָשׁוֹת-חִוְּרוֹת
עוֹבְרוֹת הַקְּרָנוֹת
וְהָאַהֲבָה הַמְּקֻמֶּטֶת זוֹחֶלֶת תְּשׁוּשָׁה
בֵּין סְדִינִים מְדֻכָּאִים
נוֹאֶשֶׁת לִשְׁאֹף אֹשֶׁר חָדָשׁ
כְּמוֹ כֶּלֶב יָם מְשֻׁבָּשׁ
הַמְּחַפֵּשׂ חֹר בַּקֶּרַח.

הַנּוּמֶרָטוֹר

מִי יִסְפֹּר שְׁנוֹת הַמֵּתִים שֶׁלָּנוּ,
אַחֲרֵי שֶׁהַנּוּמֶרָטוֹר יַתְחִיל לִסְפֹּר אוֹתִי?
מִי יִסְפֹּר יוֹם וְעוֹד יוֹם, שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה,
אֶת מוֹתָהּ הַצָּעִיר שֶׁל אִשְׁתִּי?
וְאֶת אָבִי? וְאֶת אִמִּי?
מִי יִסְפֹּר שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל מֵתֵינוּ-אֲהוּבֵינוּ?
בֵּינְתַיִם אֲנִי כָּאן,
בֵּינְתַיִם אֲנִי סוֹפֵר.
הַאִם לְאַחַר שֶׁהַנּוּמֶרָטוֹר יִתְאַפֵּס עָלַי
הֵם יִהְיוּ יְתוֹמִים?

הַשֵּׁם: מוֹתוֹ

רָאִיתִי אוֹתוֹ בְּגַן מֵאִיר
שׁוֹתֶה אֶת מוֹתוֹ מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק שָׁקוּף.
כָּל הַיּוֹם הָיָה זָרוּק
עַל דֶּשֶׁא-הַקָּרָחוֹת-הַמְּחֹרָא
בֵּין בַּקְבּוּקֵי מַשְׁקֶה רֵיקִים
וּמוֹתוֹ הַשָּׁקוּף מִסְתּוֹבֵב סְבִיבוֹ
מְרַחְרֵחַ אוֹתוֹ
כְּכֶלֶב-חוּצוֹת-רָעֵב-תָּמִיד
עָמֹק אַחַר הַצָּהֳרַיִם
שָׁעָה שֶׁקַּרְנֵי שֶׁמֶשׁ אֲדֻמּוֹת-אַחֲרוֹנוֹת
מְחַבְּקוֹת אֶת הַבָּתִּים הַפְּגוּעִים שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי
וּמוֹשְׁחוֹת סֹמֶק-שֶׁל-רֶגַע עַל קִמְטֵיהֶם
הִגִּיעַ אַמְבּוּלַנְס
שֵׁנִי פָּרָמֶדִיקִים מְיֻמָּנִים הֶעֱמִיסוּ
אוֹתוֹ בַּאֲדִישׁוּת כַּחֲבִילַת עִתּוֹנִים.
זְקֵנָה מִיוֹשְׁבוֹת הַגַּן שָׁאֲלָה אוֹתָם
בִּתְנוּעַת כַּף-יַד-חֲצִי-סִיבוּבִית, הַפָּרָמֶדִיק הָרָזֶה סִנֵּן אֵלֶיהָ מַבָּט חָטוּף
וַחֲסַר סַבְלָנוּת וְחָתַך בְּיָדוֹ אֶת הָאֲוִיר
בִּתְנוּעָה אָפְקִית.
מוֹתוֹ הַשָּׁקוּף חִיֵּךְ חִיּוּךְ שָׁקוּף
וְהִסְתּוֹבֵב עוֹד קְצָת בַּמָּקוֹם
בְּנוֹן-שָׁלַנְטִיּוּת שֶׁל אָצָן-מַרְפֶּה-שְׁרִירִים
לְאַחַר נִצָּחוֹן
אָז,
לְאַט לְאַט, בִּצְעַדִים מְדוּדִים,
הִתְרַחֵק מוֹתוֹ מֵהַמָּקוֹם
מֵיטִיב אֶת חֲלִיפַת הַכְּמוֹ-אֱלֹהִים הַשַּׁחְצָנִית שֶׁלּוֹ.

השירים מתוך "הסופיות האינסופית, שירים", סטימצקי הוצאה לאור, 2015