יום הולדת
בַּת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה.
סִימָן שֶׁל נֶזֶם יָשָׁן עַל הָאַף,
צַלֶּקֶת מִתַּחַת לַשָּׂפָה,
כִּתְמֵי שֶׁמֶשׁ עַל הַפָּנִים: שְׁנַיִם.
נְמָשִׁים.
שִׁעוּר הַשֵּׂעָר הַלָּבָן: עֲשָׂרָה אֲחוּזִים.
מַצַּב הָרְאִיָּה: מִתְקַצֶּרֶת.
צִילִינְדֶּר, בִּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם.
קַעֲקוּעַ: עַל הַגַּב,
אַרְבָּעָה עֲגִילִים בְּאֹזֶן יָמִין,
שֵׂעָר חֲצִי שָׁחֹר
חֲצִי וָרֹד,
יָפָה: בְּעִקָּר בְּאוֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם.
סִבֹּלֶת לֵב רֵאָה: טוֹבָה.
סֵבֶל הַלֵּב: מְרֻבֶּה.
קְטוּעַת אִמָּא.
מסכה
מָרַחְתִּי מַסֵּכָה לְעוֹר רָגִיל עַד שָׁמֵן (לֹא נִכְתַּב "עָצוּב")
לְחִדּוּשׁ תָּאֵי הָעוֹר (לֹא נִכְתַּב "הַמַּקְדִּירִים")
וּלְיִשּׁוּר קִמְטֵי
הַזְּמַן (לֹא נֶאֱמַר "הַצַּעַר"),
וְעַכְשָׁו אֲנִי
עֲשִׁירָה בְּמִינֶרָלִים
וּבִקְלִפּוֹת תַּפּוּזִים
וּנְטוּלַת אֵס אֵל אֵס
וּפַּרָבֶּנִים (כָּל זֶה נֶאֱמַר)
וְיֵשׁ לִי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה (עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ)
דַּקּוֹת,
(שֶׁל חִדּוּשׁ, חִזּוּק, מִצּוּק, נִקּוּי)
לָשֶׁבֶת,
בִּמְחִיצַת מוֹתֵךְ הֶחָלוּל, אִמָּא,
וּפָנַי קְפוּאוֹת.
לְלֹא בֶּכִי
לְלֹא צְחוֹק.
ערש משכבךְ
וּבַמָּקוֹם בּוֹ הִתְבּוֹנַנְתְּ מֵעֶרֶשׂ מִשְׁכָּבֵךְ אֶל הָעוֹלָם
מַבִּיט עַכְשָׁו חַלּוֹנֵךְ הַיָּתוֹם פְּנִימָה,
וּמִבַּעַד לְשִׁפְעַת רִיסֵי עֵצָיו,
מְחַפֵּשׂ אַחֲרַיִךְ.
מנגו
לַיְלָה.
מִקַּעֲרַת הַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפָה
שֶׁעַל הַשִּׁדָּה
בַּמִּטְבָּח,
מִתְגַּבֵּר רֵיחוֹ שֶׁל
מַנְגּוֹ אֶחָד
שֶׁמַּבְשִׁיל בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה
אֶל מוֹתוֹ.
כאילו מעולם לא
הָאוֹר הִתְחַלֵּף מִכָּחֹל לְצָהֹב
וְהֶעָלִים לִבְלְבוּ וְאָז נָשְׁרוּ מֵהָעֵצִים לַעֲרֵמוֹת
וְשֶׁמֶן הַקּוֹקוֹס עַל הַשַּׁיִשׁ הִצְטַלֵּל כְּמַיִם וְשׁוּב
הִתְקַשָּׁה וְנַעֲשָׂה לָבָן וַאֲנַחְנוּ
לָמַדְנוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחוֹתֵינוּ בִּשְׁתִיקָה
וְלַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן לְבַד
ועִם בּוֹא הַקֹּר הִדְלַקְנוּ אֶת הַתַּנּוּר
מִבְּלִי שֶׁאָמַרְתְּ
כְּאִלּוּ
מֵעוֹלָם לֹא חָיִינוּ
חַיִּים שְׂמֵחִים
וּכְתֻמִּים.
הלילה ההוא
הָיָה גָּשׁוּם כְּמוֹ עַכְשָׁו.
צְרוֹרוֹת הַמַּיִם נִתְּכוּ עַל הַגַּג כְּמַטְּחֵי יְרִיּוֹת
וַאֲחוֹתִי הִתְקַשְּׁרָה לְסַפֵּר שֶׁאַתְּ מֵתָה.
בָּכִיתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁל בִּתִּי.
הִיא אָמְרָה, אֲנִי אֶהְיֶה אִמָּא שֶׁלָּךְ,
אָמַרְתִּי לָהּ
תִּהְיִי הַבַּת שֶׁלִּי,
וְנוֹתַרְתִּי בְּלִי אִמָּא.
בקיץ ההוא
בַּקַּיִץ הַהוּא עָבַרְנוּ לָגוּר
לְחוֹפוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס,
שֶׁמִּכָּל מִלּוֹת הַשָּׂפָה
נִבְחַר עֲבוּרוֹ הַשֵּׁם:
שָׁקֵט.
כָּל הַקַּיִץ חִבְּקוּ טַבְּעוֹת עֲנָנִים אֶת
פִּסְגוֹת רָאשֵׁינוּ
וּבְאַרְצֵנוּ הָרְחוֹקָה
נִשְׁפַּךְ הַדָּם,
לֹא הִרְגַּשְׁנוּ דָּבָר.
הָיִינוּ כְּעָלִים קְטַנִּים
עַל עֵץ רְחַב עֲנָפִים.
בַּקָּצֶה הָאַחֵר
נָשְׁרָה
שַׁלֶּכֶת אֲדֻמָּה.
לְעִתִּים הוֹפִיעַ נַקַּר הַחֲדָשׁוֹת
וְתָבַע אֶת גִּזְעֵנוּ
בִּנְקִישׁוֹתָיו.
מֵעֲנָפֵנוּ הַנִּרְעָד
פָּקַחְנוּ עֵינַיִם אֶל
הָאֲגַמִּים.
בַּקַּיִץ הַהוּא
שָׁתַת לִבֵּנוּ מַיִם.
קצה
הִגַּעְתִּי עַד לִקְצֵה
כָּל הַקְּצָווֹת, אֶל הָרִים
שֶׁמֵּעֶבְרָם רַק
יָם, וְאֶל בּוּלֵי עֵץ
בְּיַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם
שֶׁעֵצִים חֲדָשִׁים צוֹמְחִים מִתּוֹכָם
כְּאִלּוּ הָיוּ
אֲדָמָה. הִגַּעְתִּי אֶל שׁוּלֵי
הַגִּלְגּוּלִים, סוֹף הַמִּיתוֹת
וְהַלֵּדוֹת. הַצִּפּוֹרִים פֹּה
מוֹתְחוֹת בְּאִישׁוֹנֵיהֶן הַדַּקִּים אֶת
חוּט הָאֹפֶק.
רַק מוֹתֵךְ נִפְרָשׂ וְנִפְרָשׂ
לְפָנַי.
צֶלֶם
הַמִּטָּה הָיְתָה הַשֶּׁקֶט.
לָקוּם מִמֶּנָּה הָיָה סַכִּינִים.
הָאוֹסְטֶאוֹפָּת (שְׁמוֹ הָיָה בְּרַאדְלִי)
הוֹצִיא עַמּוּד־שִׁדְרָה מִפְּלַסְטִיק וְאָמַר:
"שְׁתֵּי חֻלְיוֹת זָזוּ מִמְּקוֹמָן, הָאַגָּן עָלָה
לִשְׂמֹאל, הָרֶחֶם נָדַד,
וְהַלֵּב שֶׁלָּךְ
נָמוּךְ."
מָה עוֹד יֵשׁ לוֹמַר, אִמָּא?
צַעֲרִי עָלַיִךְ בּוֹרֵא אוֹתִי עַתָּה
בְּצַלְמוֹ.
בשנה בה ייצרו את האוטו הזה
הָיִיתִי בַּת שְׁלוֹשִׁים,
הִפַּלְתִּי תִּינוֹק,
דָּאַגְתִּי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא
אֶתְחַתֵּן,
יָשַׁבְנוּ בְּפָּאבּ וְאָמַרְתָּ לִי,
גִּיל שְׁלוֹשִׁים הוּא יְרִיַּת הַפְּתִיחָה
לְכָל מַה שֶׁטּוֹב,
וַאֲנִי
הִתְחַלְתִּי לְסָרֵק אֶת שְׂעָרִי
לַצַּד, עוֹרִי עֲדַיִן
לֹא הִסְגִּיר אֶת רִגְשׁוֹתַי
אֲבָל הֶעָתִיד שֶׁלָּנוּ הִתְעַבֵּר
בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, בְּיָדָיו הָמְּגֹרָזוֹת שֶׁל
מִישֶׁהוּ:
מָנוֹעַ, שֶׁמֶן, פָּגוֹשׁ, מַצְבֵּר.
השירים מתוך "ויהי ערב, ויהי תוהו" , פרדס הוצאה לאור, 2015
קישורים חיצוניים
מיה טבת דיין בלקסיקון הספרות העברית החדשה
ביקורת של בכל סרלואי במקור ראשון על הספר "ויהי ערב, ויהי תוהו".
