רומא, חמישים שנה אחרֵי

הַקְּרָב עַל מַעֲרֶכֶת הָרְגָשׁוֹת וְאֹפֶן הַצָּגָתָם הִסְתַּיֵּם זֶה לֹא כְּבָר
וְעַתָּה אֲנַחְנוּ בּוֹחֲנִים אֶת הַשְׁלָכוֹתָיו וּמְנַסִּים לְשַׁקֵּם אֶת הַהֲרִיסוֹת.
הַמִּלִּים לֹא נָשְׂאוּ אֶת שֶׁאֲמוּרוֹת הָיוּ לְיַצֵּג.

הָעַמּוּד שֶׁל טְרָיָאנוּס עוֹמֵד עֲדַיִן עַל תִּלּוֹ.
הַמַּדְרֵגוֹת הַסְּפָרַדִּיּוֹת שְׁחוּקוֹת וּמְטֻנָּפוֹת כְּבֶעָבָר.
חַיּוֹת הַטֶּרֶף שֶׁהוּבְאוּ לַקּוֹלוֹסֵיאוּם מִכָּל קַצְוֵי הַקֵּיסָרוּת
נִטְבְּחוּ מִזְּמַן. צַחֲנָתָן עוֹדָהּ בָּאֲוִיר.
רַק אֲנַחְנוּ זָקַנּוּ בְּעֶשֶׂר, עֶשְׂרִים, שְׁלֹשִים
וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. מָתַי יֶחְדַּל הָרַעַשׁ הַזֶּה בָּאָזְנַיִם?
כַּמָּה פְּעָמִים אֶפְשָׁר עוֹד לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה, וּלְשֵׁם מָה?

2009

סרט אילם

הַסֶּרֶט הַתִּעוּדִי עַל אִישִׁיּוּתִי עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם וַאֲחָדִים מִן הַצּוֹפִים כְּבָר הֵחֵלּוּ לַעֲזֹב.
הַסּוֹף בָּנָאלִי תָּמִיד וְיָדוּעַ מֵרֹאשׁ.
עַכְשָׁו כְּבָר בָּרוּר שֶׁלּא אֶצְלַח אֶת נְהַר הָאָמָזוֹנָס,
לֹא אַגִּיעַ לַפְּגִישָׁה בְּאַלְמַגְרוֹ וְלֹא אֶרְקֹד עוֹד טַנְגוֹ לִצְלִילִים שֶׁל גַרְדֶל.
הָאִשָּׁה, מֻכַּת אַהֲבָה וְסַמִּים, תִּשְׁקַע בְּדִכָּאוֹן וְתִתְאַבֵּד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּחֶדְרָהּ בַּמָּלוֹן.
הַמִּכְתָּב שֶׁתַּשְׁאִיר אַחֲרֶיהָ יַעֲלֶה רַק תְּהִיּוֹת חֲדָשׁוֹת וּסְפֵקוֹת.
עַכְשָׁו כְּבָר בָּרוּר שֶׁמּוּטָב לוּלֵא הָיְתָה הַפָּרָשָׁה מַתְחִילָה כְּפִי שֶׁאָכֵן הִיא הֵחֵלָּה.

חַיִּים אֵלֶּה לֹא הָיָה בָּהֶם מוֹפֵת אוֹ עִנְיָן לַאֲחֵרִים.
הֵם הִתְפָּרְשׂוּ עַל פְּנֵי שָׁלֹש יַבָּשׁוֹת וּבְפֶרֶק זְמַן קָצָר
מִכְּדֵי לְהַעֲמִיד דְּיוֹקָן מֻגְמָר
וְנִרְשְׁמוּ בָּהֶם הַמְרָאוֹת חֲפוּזוֹת וּנְחִיתוֹת
שֶׁהִסְתַּיְּמוּ עַל פִּי רֹב בְּלֹא כְלוּם.
לִפְנֵי הַסּוֹף נִתָּן עוֹד לְהַבְחִין
בִּתְנוּעוֹת קְטוּעוֹת שֶׁל מִי שֶׁנִּרְאֶה כְּטוֹבֵעַ,
זְעָקוֹת וּלְחִישׁוֹת לֹא נִקְלְטוּ.

2009

* אַלְמַגְרוֹ הוא רובע מגורים בבואנוס איירס.

החוֹל

הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ הַחוֹל מִחֶלְקֵי גּוּפִי הָעֶלְיוֹנִים נֶעֱרָם אֶל תּוֹךְ כַּפּוֹת יָדַי.
"אֲבָל אֲנִי מִתְפּוֹרֵר!" אָמַרְתִּי לְמִישֶׁהוּ שֶׁעָמַד לְיָדִי.
"יֵשׁ לוֹמַר תָּמִיד אֶת הָאֱמֶת," אָמְרָה אִמִּי, שֶׁהוֹפִיעָה לְפֶתַע מֵאָחוֹר.
הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת כָּךְ תָּמִיד.
"אֲבָל הָאֱמֶת אֵינָהּ עוֹזֶרֶת לִי!" צָעַקְתִּי, "וּבִכְלָל, מַהִי אֱמֶת?"
"לֹא חָשׁוּב," אָמְרָה אִמִּי, "אֱמֹר תָּמִיד אֶת אֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב לֶאֱמֶת,
נִתָּן לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ."

2009

אם תבואי פתאום

אִם תָּבוֹאִי פִּתְאֹם
לְמוּלִי
בְּמַעֲלֵה רְחוֹב גוֹרְדוֹן,
עִם הַכּוֹבַע הַהוּא מִשְּׁנוֹת הַשְּׁלֹשִים,
אֲחַבֵּק אוֹתָךְ לִבְלִי דַּי וְאֵדַע
שֶׁבָּאת לָקַחַת אוֹתִי, כְּמוֹ אָז, מִבֵּית הַסֵּפֶר,
וְשֶׁהִנֵּה הַמַּסָּע הָאָרֹךְ וְהַמְפֻתָּל שֶׁלָּנוּ קָרוֹב סוֹף־סוֹף לְסִיּוּמוֹ.

2012

דצמבר 1951

עוֹלֶה הַחֹרֶף שֶׁל שְׁנַת חֲמִשִּׁים וְאַחַת
כֶּתֶם הָרְטִיבוּת שֶׁהִתְפַּשֵּׁט עַל הַתִּקְרָה
לוֹבֵשׁ צוּרָה, מְאַיֵּם לְהִתְבַּסֵּס כְּיַבֶּשֶׁת,
הַדִּכְדּוּךְ הַכְּלָלִי

גַּם הַבִּיּוּב גָּאָה אוֹתָהּ שָׁנָה
הַשְּׁפָכִים הֵצִיפוּ אוֹתָנוּ עַד צַוָּאר
אֲנָשִׁים בּוֹסְסוּ בְּבֹץ בַּמַּעְבָּרוֹת, הִתְעַטְּפוּ בִּסְמַרְטוּטִים
אוֹ קָפְצוּ לְהִתְחַמֵּם כְּמוֹ בְּ'נֵס בְּמִילָנוֹ'

פִּצְעֵי הַמִּלְחָמָה טֶרֶם הִגְלִידוּ
נִרְאֶה כִּי לֹא יַגְלִידוּ לְעֹולָם
מִדֵּי שָׁנָה הֵם עוֹלִים כִּתְלוּלִיּוֹת עָפָר שֶׁל חֲפַרְפָּרוֹת
בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ
לְיַד פִּרְחֵי הָעוֹנָה
שֶׁהָיוּ לַחֲלֻדָּה, שֶׁהָיוּ לְמַתֶּכֶת שְׂרוּפָה.

בְּדִיּוּק אָז גַּם בָּחַר פּוֹמֶרַנְץ הַשָּׁכֵן לְהִסְתַּלֵּק,
חוֹבוֹת אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה,
בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר מָצְאוּ אוֹתוֹ תָּלוּי בֵּין מְעִילֵי הָעוֹר שֶׁלּוֹ
בַּחֲנוּתוֹ הַמַּבְרִיקָה
שֶׁיָּדְעָה תְּנוּעָה עֵרָה וְקוֹלוֹת
אוֹפְּטִימִיִּים וְצִחְקוּקִים
בָּקְעוּ מִתּוֹכָהּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ.
גַּם הַזְּקֵנָה מֵתָה. וְיֶלִינֶק מִן הַמַּכֹּלֶת
שֶׁמָּכַר שֶׁמֶן, מַרְגָּרִינָה וּבֵיצִים
בְּהַקָּפָה; כְּמוֹהֶם גַּם גְרַאוּ, דוֹצֶנְט
לְמִשְׁפָּטִים מִבּוּדָה,
שֶׁעָבַר 'הֲסָבָה' וְהָיָה לְשׁוֹמֵר לַיְלָה
- כְּבֶן שִׁשִּׁים, עֲרִירִי,
מַרְכִּיב מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ
בְּכָל מֶזֶג אֲוִיר, אָלֶרְגִי לְאוֹר יוֹם -
וּבְנֵי הַזּוּג צִילָה וְלֵיבּוֹ,
עוֹלִים חֲדָשִׁים מִן הַקְּיוֹסְק הַסָּמוּךְ.
דְּמֻיּוֹת אֲהוּבוֹת כֻּלָּם, מְהַגְּרִים,
נִסְחֲפוּ אֶל הַחוֹף כְּסִימָנֵי שְׁאֵלָה.

דֶצֶמְבֶּר קַר
הָיָה זֶה, וְגָשׁוּם מִן הָרָגִיל.
הַמַּיִם, שֶׁהִגִּיעוּ כִּמְעַט עַד לְשׁוּרַת תֵּבוֹת־הַדֹּאַר הָעֲקֻמּוֹת
וְחָזְרוּ וְנָסוֹגוּ,
הִנִּיחוּ קַו גֹּבַהּ חִוֵּר.
אַף הוּא דָּהָה עַכְשָׁו. שׁוּב אֵין לָדַעַת
אִם מַמָּש הָיָה כָּל זֶה
וְאוּלַי אַךְ בְּדָיָה, חֶזְיוֹן־שָׁוְא,
תַּעְתּוּעַ,
לִוּוּי אוֹר־קוֹלִי לַיְרִיעָה שֶׁפָּרַשׂ כָּאן הַזְּמַן.

לְאָן גָּוְעוּ הַזְּעָקוֹת
שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַחֶדֶר
הַמּוּעָקָה שֶׁנִּמְרְחָה עַל הַקִּיר
עִרְעֲרָה אֶת יְסוֹדוֹת הַבִּנְיָן מִבִּפְנִים?

בָּרְשׁוּמוֹת אֵין לְכָךְ זֵכֶר.

הַיָּם, שֶׁהֵקִיא נִשְׁמָתוֹ
אוֹתוֹ חֹרֶף, מַשְׁמִיעַ גְּנִיחָה אֲיֻמָּה לְיַד רֹאשׁ הַנִּקְרָה,
שָׁב לִשְׁנַת הָאַצּוֹת הַקָּרָה שֶׁלּוֹ.
הַשֵּׁרוּת הַמֶּטֶאוֹרוֹלוֹגִי קוֹבֵעַ אַךְ זֹאת:

דֶצֶמְבֶּר קַר, לַח וְסוֹעֵר מִן הָרָגִיל,
מְלֻוֶּה בְּסוּפוֹת רְעָמִים, בָּרָד כָּבֵד,
גֶּשֶׁם,
אַחֲרֵיהֶם - רְגִיעָה; יָנוּאַר דּוּ־פַּרְצוּפִי,
אָבִיךְ לִפְרָקִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֹבֶשׁ.

דצמבר 2001

גבול הזיכרון 1938-1948

הַתְּמוּנוֹת הִתְחַלְּפוּ בִּמְהִירוּת
אָבִי הֶחֱוִיר כְּסִיד
לְמִשְׁמַע הַנְּאוּם שֶׁהָעֳבַר יְשִׁירוֹת מִבֶּרְלִין
בָּרַדְיוֹ,
אִמִּי נִצְּבָה דּוֹמֶמֶת כְּמוֹ קִיר.
בְּבַת אַחַת הִתְקַשּׁוּ
הָעֲצָמִים סָבִיב,
מִבַּחוּץ הִגִּיעַ אֵלֵינוּ קוֹל הַחֲרִיקָה הֶעָמוּם
שֶׁל הַחַשְׁמַלִּית
מַרְעִיד כֵּלִים וּזְּגוּגִיּוֹת בַּחֶדֶר,
אַחַר הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט.
אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲתֹךְ אֶת הָאֲוִיר
בְּסַכִּין.
בְּסוֹף אוֹגוּסְט הוּא נִפְטַר פִּתְאֹם.
אַחֲרֵי שֶׁהוּבֵאתִי אֵלָיו לְבֵית הַחוֹלִים, בְּמַאי,
סֻפַּר לִי שֶׁבָּכָה.
בַּשְּׁלֹשִים לָקְחוּ אוֹתִי דּוֹדָתִי וְאִמִּי
לִרְאוֹת אֶת הַמַּצֵּבָה וּלְהַנִּיחַ אֶבֶן.
בְּאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע הִגַּעְנוּ לָאָרֶץ,
אָחִי נֶהֲרַג תֵּכֶף עִם פְּרֹץ הַקְּרָבוֹת
בְּיוּנִי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה,
הַצִּיּוֹנוּת הָיְתָה חֲזָקָה,
מֵאָז הִיא כָּךְ מִתְקַיֶּמֶת אֶצְלִי
שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי זֶה
הֲגַם שֶׁהוֹצִיאוּ עָלֶיהָ דִּבָּה -
חֵרֶף יָפְיָהּ הָרַב וְכָל שֶׁנִּתָּן לְהַגִּיד עוֹד עָלֶיהָ
הִיא כָּךְ מִתְקַיֶּמֶת אֶצְלִי.

מאי 2014

La Dolce Vita

        "הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת־רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת."
                            שיר השירים ה 7

זוֹ הָיְתָה תָּמִיד הָאַהֲבָה
הִיא הֶחֱלִיפָה צְבָעִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתָהּ
אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם הִיא שִׁנְּתָה לֹא אַחַת אֶת פָּנֶיהָ,
פַּעַם הָיְתָה קְצִינַת סַעַד חֲטוּבָה וּפַעַם קְשִׁישָׁה עֲקֻמָּה וְנִרְגֶּנֶת,
בְּ'לָה דוֹלְצֶ'ה וִיטָה' שֶׁל פֶלִינִי לְמָשָׁל הִיא מוֹפִיעָה לִקְרַאת הַסּוֹף כְּנַעֲרָה
הַמְנַפְנֶפֶת בְּיָדָהּ עַל הַחוֹף וּמְחַיֶּכֶת -
הִיא חוֹשֶׁשֶׁת מִן הַצְּעִירִים הַזְּכָרִים עִם בָּתֵּי הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלָּהֶם,
מִן הַכַּתְבָנִים הַזְּרִיזִים, מְשׁוֹרְרֵי הַפֶסְטִיבָלִים, עִתּוֹנֵי הֶחָג וּמוּסְפֵי סוֹף הַשָּׁבוּעַ
שֶׁהִדִּיחוּ אוֹתָהּ אֶל בֵּין הַסְּדִינִים וְהָאֲשָׁכִים
לְבַל יֵחָשְׁבוּ לְרַכְרוּכִיִּים חָלִילָה -
זוֹ הָיְתָה תָּמִיד הָאַהֲבָה,
הִיא עֲדַיִן בּוֹרַחַת עַל נַפְשָׁהּ
אֵין הִיא יוֹדַעַת לְאָן
פֶּן יִמְצְאוּ אוֹתָהּ הַשּׁוֹמְרִים וְיַכּוּ אוֹתָהּ

2013

מֶטֶאוֹרִיט

מַכְתֵּשׂ גָּדוֹל נִפְעַר
בְּבֵית הֶחָזֶה.
אֵלֶּה הֵם זִכְרוֹנוֹתֵינוּ.
זֶה הַמֶּטֶאוֹרִיט
הַלּוֹהֵט שֶׁל עֲבָרֵנוּ
שֶׁהָיָה לְשִׁכְבָה אַרְכֵיאוֹלוֹגִית.

הַהִיסְטוֹרְיָה אֵינָהּ מוּדַעַת לְכָךְ.
הַהִיסְטוֹרְיָה אוּלַי יוֹדַעַת דְּבַר־מָה אַךְ אֵין לָהּ עִנְיָן
בִּפְרָטִים שֶׁלֹּא נִתָּן לְאַשֵּׁשׁ.
הִיא כַּמּוּבָן מְתַעֶדֶת מִלְחָמוֹת, אֲסוֹנוֹת טֶבַע, לֵדוֹת וּמִיתוֹת,
מִתְעַכֶּבֶת לְעִתִּים עַל פַּרְשִׁיּוֹת עֲלוּמוֹת,
אַךְ אֵין הִיא יוֹדַעַת דָּבָר עַל זִכְרוֹנוֹתֵינוּ
שֶׁהָיוּ לִשְׁחִיק־עֲצָמוֹת, לְאָבָק, גַּם זֶה לֹא -
הָאֵרוּעִים הַסֵּיסְמִיִּים הַמַּחֲזוֹרִיִּים בְּחַיֵּינוּ
לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁמוּעָה.

2001

מכאן כבר אפשר לראות את הסוף

(להקת שחקנים נודדת)

גְּבוּל הַזִּכָּרוֹן מִשְׂתָּרֵעַ הַרְחֵק עַד לִקְצֵה תְּחוּם הָאֲנָשִׁים שֶׁאָהַבְנוּ.
מֵעֵבֶר לוֹ אֵזוֹר הַבִּצָּה, אֶרֶץ עַכְבַּר הַשָּׂדֶה, הַזְּבוּב הַמַּמְאִיר וְהַצְּפַרְדֵּעַ הָרְעִילָה.
מִכָּאן כְּבָר אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַסּוֹף.
מִישׁוֹר צָחִיחַ, מֻכֶּה. אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת בַּצֵּל.

יֵשׁ לְהַשִּׁיל אֵפוֹא אֶת הַבְּגָדִים
לְרוֹקֵן אֶת הַכִּיסִים
לְהַנִּיחַ הַכֹּל עַל מַדָּף
לְהַיְשִׁיר מַבָּט אֶל נוֹף הַגֵּיהִנּוֹם.

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מוֹשְׁחִים אֶת פָּנֵינוּ
פִּיחַ וּמַסְקָרָה. אֵשׁ זָרָה בְּעֵינֵינוּ.
זוֹ הוֹפָעָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה כַּאֲנָשִׁים חַיִּים.
אַחַר נָבוֹא אוּלַי, אַךְ לְלֹא שִׁנַּיִם,
הַקָּהָל לֹא יִתְרַשֵּׁם שׁוּב מֵהוֹפָעָתֵנוּ
כִּי זֶה לֹא כָּל כָּךְ אַטְרַקְטִיבִי, יֵשׁ לְהוֹדוֹת בְּכָךְ,
וּמִפְּנֵי שֶׁכְּבָר יִהְיוּ לוֹ גִּבּוֹרִים וּמֻשְּׂאֵי הַעֲרָצָה חֲדָשִׁים,
צְעִירִים וּגְמִישִׁים יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, בַּעֲלֵי שֵׂעָר אָרֹךְ וּמְשֻׁמָּן הֵיטֵב,
כָּאֵלֶּה הַמֵּיטִיבִים לִפְרֹט עַל גִּיטָרָה וְלִשְׁבּוֹת לֵב אִשָּׁה.

מָחָר נְפָרֵק אֶת הַתַּפְאוּרוֹת, נְקַפֵּל הֵיטֵב אֶת הַתִּלְבּוֹשׁוֹת
נֶאֱסֹף אֶת הָאֲבִיזָרִים וְאֶת הַצִּיּוּד הַחַשְׁמַלִּי. אֵלֶּה יֵאָרְזוּ בְּאַרְגָּזִים
שֶׁיְּפֻנּוּ עַד מְהֵרָה אֶל קוֹמַת הַמַּרְתֵּף. שׁוּב אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בָּהֶם.
עֲשׂוּ בָּהֶם שִׁמּוּשׁ אַתֶּם אִם תּוּכְלוּ.

2009

השירים מתוך "האם את עדין רואה אותי", אבן חושן 2014

קישורים חיצוניים

ישראל פנקס בויקיפדיה

ישראל פנקס  בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ישראל פנקס - אלי הירש קורא שירה

ישראל פנקס  בספריה החדשה בעריכת מנחם פרי

רן יגיל על שירת ישראל פנקס

ישראל פנקס "על חוף המילים" - צילום בימוי ועריכה: עמרי ליאור

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 68"