מי שלא התאבד

מִי שֶׁלֹּא הִתְאַבֵּד כְּשֶׁהָיָה צָעִיר
לֹא יָכוֹל לוֹמַר שֶׁהוּא כְּבָר לֹא יִתְאַבֵּד.
לְכָל אֶחָד מַגִּיעַ רֶגַע שֶׁבּוֹ הוּא אָדִישׁ
לְמַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, לְמַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה,
לְמַה שֶּׁהוּא זוֹכֵר, לְמַה שֶּׁהוּא מַרְגִּישׁ
וְהוּא לֹא חוֹלֶה. מֵרָחוֹק
קוֹל קוֹרֵא. קוֹל אַחֵר.
הַפַּעַם הִצְלַחְתִּי לְהִתְגַּבֵּר.
גַּם הַפַּעַם הִצְלַחְתִּי לְהִתְגַּבֵּר.

נעוּרים אלכוהוליים

וְאָז הָיָה הַזְּמַן נִפְעָר בְּתוֹךְ עֵינֵינוּ:
קַיִץ אָבוּד. גַּנִּים. סוּפָה. בְּתוֹךְ הַבְּגָדִים
הָיָה הוֹמֶה דָּמֵנוּ. אֶל תַּחֲנָה, בַּבֹּקֶר, עֵירֻמִּים
מִי יִקָּחֵנוּ. בְּשֶׁקֶט, כְּמוֹ יְלָדִים
הַמְבַקְשִׁים פְּלָאִים בַּחֲשֵׁכָה,
מִשְׁתַּחֲוִים לְאֵל קְטוּעַ אֵיבָרִים
הָיִינוּ מְחַבְּקִים אֵיזוֹ תְּמוּנָה
שֶׁל זְמַן אַחֵר, אֲנַחְנוּ אֲחֵרִים.

הומו זקן הולך על הטיילת

הוֹמוֹ זָקֵן הוֹלֵךְ עַל הַטַּיֶּלֶת
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
לְיַד הַבָּרִים הַקְּטַנִּים,
לְיַד הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים,
לְיַד הַסַּרְסוּרִים,
לְיַד הַחַיִּים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר
לָצוּד אוֹתָם, אוֹ לְעַכֵּב אוֹתָם,
אוֹ לֶאֱהֹב אוֹתָם, אוֹ לְקַלֵּל אוֹתָם,
אוֹ לָמוּת אוֹתָם, אוֹ לִמְכֹּר אוֹתָם,
אוֹ לִשְׁכַּב אִתָּם, אוֹ לַהֲרֹג אוֹתָם,
אוֹ לָתֵת אוֹתָם לְמִישֶׁהוּ, חִנָּם,
בִּתְנַאי שֶׁהוּא יֹאהַב אוֹתָם.

הסופרמרקט באִבְּן גַּבִּירוֹל

תִּרְאֶה, אָמַר בַּעַל הַבַּיִת כְּשֶׁבָּאתִי
לִשְׂכֹּר אֶת הַדִּירָה. תִּרְאֶה אֶת הַשֶּׁלֶט
שֶׁל הַסּוּפֶּרְמַרְקֶט בְּאִבְּן גְבִירוֹל.
בַּלֵּילוֹת הוּא אָדֹם. הָיִיתִי יוֹשֵׁב
עִם אִשְׁתִּי בַּחַלּוֹן וְהָיִינוּ מִסְתַּכְּלִים.
צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַשֶּׁהוּ קָבוּעַ
כְּדֵי לְהָבִין מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַחַיִּים
חוֹלְפִים. אַתָּה מֵבִין מָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן.
חוּץ מִזֶּה אֵין הַרְבֵּה שַׁעֲשׁוּעִים. בַּדִּירָה
שֶׁמֵּעַל הַדִּירָה הַזֹּאת גָּרִים דָּתִיִּים.
יֵשׁ לָהֶם יַלְדָּה מְפַגֶּרֶת וְיַלְדָּה יָפָה
אֲבָל הֵם לֹא מַפְרִיעִים. גַּם כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְלִים
הֵם לֹא מַפְרִיעִים.

שש שיחות עם אבי

א.
לָמָּה אַתָּה מַטְרִיחַ אֶת כֻּלָּם בְּעִנְיַן נְעוּרֶיךָ.
כָּאן לֹא אָמֶרִיקָה.
כָּאן עוֹבְדִים.
מוֹתָרוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה. לְבַכּוֹת אֶת קֵץ נְעוּרֶיךָ.
אִם יֵשׁ לְךָ כֶּסֶף יֵשׁ לְךָ יַיִן
וְיֵשׁ לְךָ יְדִידִים וְיֵשׁ לְךָ טִיסוֹת
וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וְגַם נְעוּרִים.
מַמְלָכוֹת נָפְלוּ וְלֹא עָשׂוּ רַעַשׁ כָּזֶה
שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה
כַּאֲשֶׁר אַתָּה בּוֹכֶה עַל קֵץ נְעוּרֶיךָ.
אַל תִּתְחַלֶּה. אַל תְּקַלֵּל אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת
וְלֹא אֶת אֱלֹהִים אִם בִּכְלָל אַתָּה מַחֲזִיק
בֵּאלֹהִים אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עָלָיו
כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה. הֵם מִשְׁתַּדְּלִים לִסְבֹּל
אוֹתְךָ. אֲבָל אַתָּה מַגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה

ב.
אִמְּךָ הָיְתָה מִתְבַּיֶּשֶׁת בְּךָ. בְּמַעֲשֶׂיךָ
וּבְשִׂיחוֹת הַטֶּלֶפוֹן הַמְשֻׁגָּעוֹת שֶׁלְּךָ.
גַּם לְחוּ"ל.
אַל תַּחְשֹׁב שֶׁאִם אַתָּה לֹא מִתְאַבֵּד
אַתָּה עוֹשֶׂה אַקְט שֶׁל חֶסֶד
אוֹ שֶׁל סְלִיחָה אוֹ שֶׁל רַחֲמִים.
עַכְשָׁו אַתָּה תִּהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מוֹעִיל.
נְעָרִים הוֹזִים וּמְעַשְּׁנִים סַמִּים
וְנוֹסְעִים עַל אוֹפַנּוֹעִים מַרְעִישִׁים
וְלוֹקְחִים כֶּסֶף מֵהַהוֹרִים וְהֵם
בְּהֶחְלֵט בִּלְתִּי יַצְּרָנִיִּים.
עַכְשָׁו תּוּכַל לַעֲבֹד בָּעִתּוֹנִים
וְתוּכַל לְתַרְגֵּם סְפָרִים אָמֶרִיקָאִיִּים,
וּלְהַכִּיר אַלּוּפִים וּמְנַהֲלִים,
וְיִקְרְאוּ לְךָ מַר וַאֲדוֹנִי.

ג.
פַּעַם הָיִיתָ מִתְעוֹרֵר מָלֵא שֶׁמֶשׁ
וְעַכְשָׁו אַתָּה מִתְעוֹרֵר מָלֵא צֵל.
דְּבָרִים תְּמוּהִים.
הַגּוּף מָלֵא דָּם. רַק דָּם
וּדְמָעוֹת לִפְעָמִים.
בְּעִנְיַן הַתַּקְלִיטִים. עַכְשָׁו אַתָּה לֹא יָכוֹל
לְהַאֲזִין לְכָל הָרְעָשִׁים הָאֵלֶּה
גֶּשֶׁר רָפֶה אֶל מַה שֶּׁנֶּאֱבַד.
אַתָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת לָאוֹפֶּרָה
וְלִקְרֹא מִלּוֹנִים.

ד.
אַתָּה צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּפּוֹלִיטִיקָה.
אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר
אֲנִי חָבֵר בַּמִּפְלָגָה הַלִּיבֶּרָלִית
וְיֵשׁ לִי דֵּעָה.
אוּלַי תִּצְטָרֵף לַמִּפְלָגָה הַלִּיבֶּרָלִית
בָּאוֹת לְשָׁם בַּחוּרוֹת יָפוֹת.
מֶה הָיָה טוֹב כָּל־כָּךְ בִּנְעוּרֶיךָ
עַד שֶׁאַתָּה בּוֹכֶה
עַל כִּי חָלְפוּ.
לֹא יָדַעְתָּ עִבְרִית, הָיִיתָ פָּלִיט
וְצָחֲקוּ לְךָ.

ה.
זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁשָּׁכַבְתִּי עִם הָעוֹזֶרֶת
בַּשָּׁבוּעַ שֶׁבּוֹ מֵתָה אִמְּךָ.
הוֹ, כַּמָּה שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָהּ.
זֶה לֹא יָפֶה שֶׁבֵּן עוֹסֵק בְּעִנְיָנִים
כָּאֵלֶּה. הָיְתָה כָּאן נְקָמָה.
רָצוּ לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ לְרוֹפֵא שָׁמֵן
וְהִיא מָרְדָה. הַנֶּפֶשׁ וְהַיֹּפִי
וְהַגּוּף, הִיא אָמְרָה.
נַנִּיחַ שֶׁשָּׁכַבְתִּי עִם הָעוֹזֶרֶת,
מַה זֶּה מְשַׁנֶּה לְךָ.

ו.
אַהֲבָה לֹא מוֹצְאִים בָּרְחוֹבוֹת
וּבִמְקוֹמְךָ לֹא הָיִיתִי נִדְאָג
מִזֶּה שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בַּבַּיִת,
מִזֶּה שֶׁאֵין לִי חֵשֶׁק לָצֵאת.
כָּל הָאֲסוֹנוֹת נוֹבְעִים מִכָּךְ שֶׁאֲנָשִׁים
לֹא מְסֻגָּלִים לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת
כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לִמְצֹא אַהֲבָה בָּרְחוֹבוֹת
בַּמַּסָּעוֹת, בַּשִּׂיחוֹת, בַּהַפְצָרוֹת.
בְּחֹרֶף קַר וּבַקַּיִץ בָּאִים
כָּל מִינֵי טִיפּוּסִים מֵהַשְּׁכוּנוֹת.

בהירושימה חשבתי על אבשלום

בְּהִירוֹשִׁימָה חָשַׁבְתִּי עַל אַבְשָׁלוֹם
וְעַל רֹאשׁוֹ הַנִּתְפָּס בָּאֵלָה
רֹאשׁוֹ הַיָּפֶה
הַמָּלֵא חֲלוֹם, מָלֵא סְעָרָה, אוּלַי מְחָאָה
גִּימְנָזִיסְטִית עַל כָּךְ שֶׁהַחַיִּים קְצָרִים.
וְגַם עַל זֶה חָשַׁבְתִּי: אֵיךְ אֲנִי
נוֹסֵעַ וְנוֹסֵעַ חֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ
וְלֹא יוֹצֵא מֵאוֹתוֹ מָקוֹם
וְנִשְׁאָר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם
כְּמוֹ אַבְשָׁלוֹם
בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁרֹאשׁוֹ נִתְפַּס בָּאֵלָה
בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ נִתְפַּס הָרֹאשׁ בָּאֵלָה
בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה אַחֲרֵי שֶׁהָרֹאשׁ נִתְפַּס בָּאֵלָה
וּבְעֶצֶם נִשְׁאַר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

דליה רביקוביץ

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּךְ כָּאן
הָיָה יָרֵחַ מָלֵא
וְרָאִיתִי אוֹתָךְ מֵעַל מְלוֹן גְרַנְד בִּיץ'
וּבֵית־סֵפֶר גּוֹרְדוֹן וְהָלְאָה מִשָּׁם
מְרַחֶפֶת עַל הַבַּיִת שֶׁל דָּן מִירוֹן,
מִסְתַּכֶּלֶת בְּמִשְׁקָפַיִם גְּדוֹלִים
אֵיךְ אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּסָּלוֹן
עֶרֶב אֶחָד לִפְנֵי שָׁנִים,
וּמוּלֵנוּ פְּלָחִים שֶׁל תַּפּוּחִים
וְאַגָּסִים וַאֲפַרְסְקִים
שֶׁחָתְכָה אִילָנָה,
מִסְתַּכֶּלֶת בָּךְ וּבִי מְדַבְּרִים
עַל הַצָּבָא וְעַל הַשְּׁטָחִים
וְשֶׁתַּעֲבֹר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ,
וְעַל הַכֶּסֶף שֶׁיֶּשְׁנוֹ וְאֵינֶנּוּ
וְאַף פַּעַם אֵינֶנּוּ מַסְפִּיק,
אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ לְאִילָנָה שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי —
אֲנִי מוֹדֶה: לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי עַל הַבַּחוּרִים
שֶׁעוֹשִׂים אַהֲבָה בְּגַן הָעַצְמָאוּת הַסָּמוּךְ —
וּמְרַחֶפֶת הָלְאָה מִשָּׁם
מִשְׁתָּאָה שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא בָּאִים אִתָּךְ
בְּאוֹר הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא.

השירים מתוך "שירים - 2012-1970", הוצאת קשב לשירה 2013

קישורים חיצוניים

יותם ראובני בויקיפדיה

יותם ראובני בלקסיקון הספרות העברית החדשה

אלי אליהו בעיתון "הארץ" – על ספר שיריו של יותם ראובני

"השעה הכי יפה" – אלון עדר משיריו של יותם ראובני

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 64"