חידון נושא פרסים
פִּי נִתְפָּר בְּחוּט וּמַחַט,
מִי אֲנִי?
וְכָךְ, הָרֹק שֶׁלִּי, בִּמְקוֹם
לִהְיוֹת מֻתָּז כְּמוֹ רֹק כֶּלֶב בִּנְבִיחָה
מְחַלְחֵל פְּנִימָה אֶל מַפְתֵּחַ הַלֵּב
שָׁם נוֹצְרָה בְּרֵכָה רְדוּדָה
שֶׁזְּרָמֶיהָ פְּנִימִיִּים,
מִי אֲנִי?
הַחִידוֹן נוֹשֵׂא פְּרָסִים, כַּמּוּבָן.
הַזּוֹכֶה בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן,
לְלֹא טָעוּת אַחַת
יִזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּחוּט הַמַּתֶּכֶת
הַמְּחֻבָּר לִפְקַק הַנִּקּוּז.
הַזּוֹכֶה בַּמָּקוֹם הַשֵּׁנִי
יִזְכֶּה לָחוּשׁ בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת זְרָמֶיהָ
הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הַבְּרֵכָה.
*
הַקֶּמֶט הָיָה שֶׁבֶר.
הוּא הִבִּיעַ אֶת כָּל שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהַבִּיעַ.
אַךְ הוּא הֶרְאָה לָהּ שֶׁלֹּא תּוּכַל.
הוּא חָקַק דְּבַר מָה שֶׁהָיָה מִתַּחַת לָעוֹר,
אַךְ לֹא נוֹדַע לָהּ.
וְהִנֵּה עַכְשָׁו, רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ
לוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ בְּגָלוּי לְעֵינֵי כֹּל.
וַעֲדַיִן לֹא יָדְעָה מַהוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר נִסְדַּק בָּהּ.
גרגורים
הַיְּלָדִים נוֹהֲמִים בַּחוּץ. וַאֲנִי צְרִיכָה לְהַקְהוֹת אֶת אָזְנַי.
אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ הַפְּקָקִים אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת גִּרְגּוּרֵי הַקְּרָב שֶׁלָּהֶם.
הֵם דּוֹחֲפִים יַלְדָּה קְטַנָּה עַל גַּלְגַּלִּים וְהִיא נוֹפֶלֶת לְאָחוֹר. אֲפִלּוּ בֶּכִי אֵין.
הַיְּלָדִים נוֹהֲמִים בַּחוּץ כִּי הִגִּיעַ הַקֵּץ.
אִם אֵרֵד אֲלֵיהֶם הֵם יִנְגְּסוּ בְּקַרְסֻלַּי וְיִמְצְצוּ אֶת הַדָּם.
סְבִיב פִּיהֶם הִלָּה עֲגֻלָּה, אֲדַמְדַּמָּה
כְּמוֹ לְאַחַר קַרְחוֹן,
אוֹ אֲבַטִּיחַ.
הַיְּלָדִים מַפְחִידִים אוֹתִי.
הֵם נוֹהֲמִים בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת,
צַעֲקוֹתֵיהֶם שָׂמוֹת אוֹתָם כִּתְלוּיִים בֵּין הַחַיִּים וְהַמָּוֶת.
אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁיִּפְרְצוּ אֶת מַנְעוּל הַדֶּלֶת וְיִכָּנְסוּ אֶל הַבַּיִת.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל לִנְעֹל אֶת הַבְּרִיחַ.
הילדים
הַיְּלָדִים מַחֲלִיפִים לָנוּ אֶת הַפָּנִים.
הֵם יוֹצְרִים הֶעְתֵּק כִּמְעַט מֻשְׁלָם,
מְעַט מוּזָז מֵהַמָּקוֹר.
הֵם כְּמוֹ תְּמוּנָה שֶׁהַמִּקּוּד בָּהּ הִשְׁתַּנָּה.
הַחַיִּים מַמְשִׁיכִים בָּהֶם אָנוּ חוֹשְׁבִים.
אַךְ הַחַיִּים נִגְמָרִים וְהָעוֹר מִתְקַמֵּט
וְהֵם צְחוֹק עַלִּיז וְדוֹקְרָנִי.
הַיְּלָדִים מַחֲלִיפִים אֶת עוֹרָם.
הֵם פּוֹשְׁטִים לְשֵׁם כָּךְ אֶת עוֹרֵנוּ
וְלוֹבְשִׁים אוֹתוֹ עַל עַצְמָם,
גָּדוֹל וְרָפוּי כְּמוֹ אוֹבֶרוֹל.
שַׁרְווּלֵיהֶם נוֹפְלִים עַל כַּפּוֹת יָדַיִם
וְרַגְלֵיהֶם מְדַשְׁדְּשׁוֹת בַּמִּכְנָסַיִם.
אֲנַחְנוּ מְחַיְּכִים אֲלֵיהֶם עֵקֶב הַמְּתִיקוּת שֶׁבַּדָּבָר.
אֲנַחְנוּ סוֹפֵנוּ שֶׁנָּמוּת מִזִּהוּם בַּבָּשָׂר.
הַיְּלָדִים הֵם בָּבוּאָה עֲדִינָה שֶׁלָּנוּ.
אָנוּ מַלְבִּישִׁים אוֹתָם בְּשִׂמְלוֹתֵינוּ
כְּפִי שֶׁרָצִינוּ לְלָבְשָׁן.
אֲנַחְנוּ גּוֹזְרִים אֶת שְׂעָרָם בִּפְזִיזוּת
כְּפִי שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים לִגְזֹר אֶת שְׂעָרֵנוּ
אָנוּ תּוֹלִים בָּהֶם תִּקְוָה עֲמוּמָה
שֶׁל שְׁאֵרִית,
וְאָנוּ חוֹזְרִים עָלֶיהָ שׁוּב וָשׁוּב
בִּתְשׁוּקָה.
לְבַסּוֹף אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם.
עקרה
כְּשֶׁכָּרַעְתִּי לָלֶדֶת עַל כִּסֵּא הַבַּרְזֶל וְהָעוֹר
הַקְּרֶמִי, יָשַׁב הָרוֹפֵא לְרַגְלַי וְגָזַר אֶת צִפָּרְנַי.
"הֲרֵי אָסוּר לְאִשָּׁה הָרָה לִהְיוֹת בְּאוֹתוֹ
הַחֶדֶר עם בִּדְלֵי צִפֹּרֶן," אָמַרְתִּי לוֹ וְהוּא
בְּשֶׁלּוֹ. גּוֹזֵר וּמְסַדֵּר אֶת הַבְּדָלִים לְצַד כָּל
אֶצְבַּע עַל מַגֶּבֶת, כְּמוֹ הָיוּ דֶּגֶם מֻקְטָן וְחוֹזֵר
שֶׁל הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ הַמְּצֻמְצָם בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר
הוּא עוֹמֵד וְנֶעֱלָם.
אבא שלי
אַבָּא שֶׁלִּי נָדַד מִמַּעֲמַקֵּי הַנְּשִׁיָּה. אַבָּא שֶׁלִּי
שָׁט עַל גַּבֵּי תְּהוֹמוֹת אַדִּירִים מְכֻסִּים מַיִם.
מִי יוֹדֵעַ מֶה עָבַר מִתַּחַת לִסְפִינָתוֹ הָאַדִּירָה,
אֵילוּ עֵינַיִם, אֵילוּ סִירֶנוֹת.
אַךְ אַבָּא שֶׁלִּי לֹא אָטַם אֶת אָזְנָיו מֵעוֹלָם.
אַבָּא שֶׁלִּי לֹא נִקְשַׁר לַתֹּרֶן.
אַבָּא שֶׁלִּי תָּפַס בִּגְרוֹנָהּ שֶׁל הַסִּירֶנָה
וְשָׁבַר אֶת מַפְרַקְתָּהּ.
אני מפחדת שתראה אותי ישֵנה
אֲנִי מְפַחֶדֶת שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי יְשֵׁנָה. פְּעָמִים נִפְעָר פִּי וְנִתָּן לִרְאוֹת
אֶת חֲלָלוֹ.
הַדָּבָר הֲכִי קָרוֹב לְכָךְ הֵן פָּנָיו שֶׁל סָבִי, בְּבֵית הַחוֹלִים,
אַחֲרֵי שֶׁלָּקְחוּ אוֹתוֹ, וְלִפְנֵי שֶׁנִּמְצָא פִּתְרוֹנוֹ הַסּוֹפִי עֲלֵי אֲדָמוֹת.
פָּנִים צְהֻבּוֹת פְּעוּרוֹת פֶּה.
הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי יְשֵׁנָה,
אֲבָל עִם פָּנִים חֲתוּמוֹת, עֵינַיִם סְגוּרוֹת לְלֹא הֶבְזֵק שֶׁל לֹבֶן הָעַיִן.
פֶּה סָגוּר לְלֹא זֵכֶר לָרֹק אוֹ לֶחָלָל הַמִּתְרַחֲשִׁים בִּפְנִים.
הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁגַּרְעִין מַחְשָׁבָה קָטָן זֶה יִשְׁתַּרְבֵּב אֶל מַחְשַׁבְתְּךָ
וְשֶׁתֹּאמַר לִי, כְּמוֹ בְּאוֹתָם יָמִים יְשָׁנִים לְיַד מִטַּת אִמָּא:
"אַל תָּמוּתִי לִי".
כפרה
אֲנִי נוֹשֵׂאת אוֹתָךְ יְשֵׁנָה עַל יָדַי מֵהָאוֹטוֹ.
גּוּפֵךְ הַקָּטָן חַם וְנוֹזְלִי וְרֹאשֵׁךְ נִשְׁמָט שׁוּב וָשׁוּב,
בִּידִיעָה כִּי אֹחַז בּוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתַי.
זֶהוּ לַיְלָה וְהַצִּפֳּרִים אֵינָן מְצַיְּצוֹת,
רַק קוֹלָהּ שֶׁל הַלַּחוּת הַקְּרִירָה נִשְׁמָע.
וְאַתְּ יְשֵׁנָה בִּזְרוֹעוֹתַי, נִשֵּׂאת עַל יָדַי אֶל הַבַּיִת-
כְּפִי שֶׁנִּשֵּׂאתִי אֲנִי בְּיַלְדוּתִי, זוֹכֵר גּוּפִי -
מְכַפֶּרֶת בִּי עַל רִפְיוֹן הָאֵיבָרִים הַבּוֹטֵחַ.
השירים מתוך "ממד רפאים של מה שהיה פעם בית" הוצאת "עמדה". 2014
קישורים חיצוניים
יעל דין בן-עברי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
יעל דין בן-עברי, שירים- במדור של רני יגיל, מעריב nrg
יונתן ברג - שיר של שבת עם המשוררת יעל דין בן עברי
שירים של יעל דין בן עברי במדור "ספרים", Ynet
