כְּמוֹ כֻּלָּם

גַּם אֲנִי לָמַדְתִּי לְהַחֲזִיק נֶשֶׁק
לִפְנֵי שֶׁיָּדַעְתִּי לִכְתֹּב שִׁירִים.
בַּמִּלְחָמָה הַגּוּף מְכֻוָּן הֵיטֵב וְלֹא רוֹאֶה דָּבָר
מִלְּבַד רֹאשׁ אוֹ חָזֶה,
בַּשִׁיר הַגּוּף מִתְפַּזֵּר כְּמוֹ בְּאַהֲבָה.
אֲבָל מִלְחָמוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים
בַּשָּׁעָה הַקָּרָה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מִסְתַּתֵּר
מֵאֲחוֹרַי הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.

מִלּוֹתְשוּרָה

        "וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם
          כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג"
                  (ליקוטי מוהר"ן)

1.
כָּל מַה שֶיָּפֶה וְלֹא
יָפֶה בְּמִלִּים

2.
כְּשֶהַנּוֹף נִפְרָש בְּפָנַי
הַגּוּף קוֹפֵץ

3.
בְּכָל עֶרֶב שַבָּת אֲנִי מִתְאַהֵב בְּעַצְמִי עוֹד
יוֹתֵר מֵהָרָגִיל

4.
כּוֹתֵב שִירִים כְּמוֹ שֶעוֹשִים קוֹמְפּוֹסְטְ
בִּמְקוֹם לִזְרֹק מֵנִיחַ בַּצַּד
עַד שֶיֵּרָקְבוּ.

5.
מִסְתַּבֵּר שֶכָּל מַה שֶעֲדַיִן לֹא הִגַּעְתִּי אֵלָיו
הוּא הַדָּבָר הַיָּחִיד –

6.
יוֹרֵד גֶּשֶם.
כָּל מַה שֶבִּקַּשְתִּי לְעַצְמִי הָיָה עַד עַכְשָו
כָּלוּא בָּעֲנָנִים
פִּתְאֹם מֵזִין אֶת כֻּלָּם.

7.
אֲנִי חוֹצֶה אֶת הַמִּדְבָּר לָאֹרֶךְ
כִּי מֻתָּר לִי
בְּלִי סִבָּה מְיֻחֶדֶת
לִדְרֹךְ עַל הַשֶּקֶט.

8.
אֱלֹהִים עוֹבֵד בְּשָעוֹת מְיֻחָדוֹת
לְעִתִּים רְחוֹקוֹת
גַּם אֲנִי

9.
מְחַפֵּש גַּן צִבּוּרִי
לְהָנִיחַ בּוֹ פְּנַאי

10.
פִּתְאֹם כָּל הַדִּמּוּיִם הָלְכוּ
עַד שֶהָיִיתִי עוֹלָם אֶחָד

11.
יֵש מִפְרָשִים שֶרוּחִי עוֹד לֹא נָשְבָה בָּהֶם
וְיֶשְׁנָם הַחַיִּים עַצְמָם

12.
הֵבַנְתִּי שֶבְּרֶגַע שֶאֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה אֲנִי יָכֹל לִכְתֹּב
אֶת מַה שֶאֲנִי לֹא

פְּקָעוֹת

*
כְּכָל שֶאֲנִי מְחַפֵּש אֵינֶנִי מוֹצֵא דָּבָר פָּשוּט לְהִכָּנֵס אֵלָיו
(בַּיִת, מִדְבָּר, לֵב)
מֵטִיחַ עַצְמִי בְּבֶהָלָה, בְּכֹח,
עַל קִיר הָרַחֲמִים הָעַצְמִיִּים.

*
כְּכָל שֶאוּכַל - אֶרְצֶה
לְחַלֵּל אֶת הָעוֹלָם בִּנְשִיפָה
עַד שֶהָאֲוִיר יִתְפּוֹרֵר לְשִירִים, כִּי אֵינֶנִי יָכֹל
לַעֲמֹד רֵיק
עַל שְבִיל בִּכְפָר קָטָן
לְאוֹר פַּנָּס רְחוֹב
לִסְפֹּג אֶת הַלַּיְלָה.

*
כְּכָל שֶאֲנִי מְחַפֵּש - אֲנִי מְגַלֶּה
אֵין דֶּרֶך אַחֶרֶת לְהֵחָלֵץ מִן הָעוֹלָם
כְּשֶהַשֶּקֶט מְכַרְסֵם בְּכֹחַ אֶלָּא לִצְמֹחַ
מִתּוֹכוֹ כְּמוֹ פְּקַעַת בְּקִיר
עַד שֶהַכֹּל יִתְפּוֹרֵר:
שִירִים, כּוֹסוֹת תֵּה, אַתְּ.

חֲרָטָה

אֲנִי חוֹזֵר מֵחָדָש אֶל כָּל הַסּוֹפִים
שֶיְּכוֹלִים הָיוּ לִהְיוֹת לִי. מְחוֹגִים
חוֹזְרִים לְמָקוֹם שֶהָיוּ מִבְּלִי לָדַעַת
אִם וְכֵיצָד מַצְבִּיעִים עַל זְמַן אָחֵר,
צָפִים וּמִסְתַּבְּכִים בְּאוֹתוֹ הַנָּהָר כְּמוֹ גְּוִיּוֹת
אֵינֶנִי יָכֹל שֶלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם
לִתְהוֹת כְּמוֹ יָמָיו שֶל קֹהֶלֶת
הַכֹּל נִמְחָק וְנִכְתָּב
וְנִמְחָק.

בֵּית הוֹרַי

*
כָּל מַה שֶאֲנִי יוֹדֵעַ אֲנִי יוֹדֵעַ מֵאָבִי:
לְטַגֵּן חֲבִיתָה עִם אֲוִיר, לְהַשְהוֹת
מִלִּים בְּמַנְגִינָה, לְחַפֵּש עֲרָכִים בַּמִּלּוֹן, לְהַרְתִּיחַ מַיִם,
לְהַגְבִּיר אֶת הַקּוֹל כְּשֶאֵינִי מַסְכִּים, לִשְאֹל שְאֵלָה
גַּם כְּשֶהַדְּבָרִים בְּרוּרִים
לִקְרֹא שְלָטִים.
אֶת הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים לִמְּדָה אוֹתִי אִמִּי:
לַחְתֹּךְ עַגְבָנְיָה לָרֹחַב, לֹא לָצֵאת מֵהַבַּיִת
כָּל זְמַן שֶאֲנִי יָכֹל, לְהָרִיחַ לִמּוֹן, לִשְתֹּל פֶּרַח
לְהָנִיחַ לְמַגָּע
לָגַעַת וּלְדַמְיֵן אֶת הָרָצוֹן, לִשְהוֹת בַּנּוֹף
רַק עוֹד רֶגַע, לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים כִּפְשוּטָם.

אֶת עַצְמִי
לִמַּדְתִּי לְהַרְגִּיש.

מיתולוגיה

             "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה" (בראשית, טו, ה)

בַּקַּיִץ הוֹצֵאתָ אוֹתִי הַחוּצָה לְהַבִּיט בִּצְבִירֵי כּוֹכָבִים.
אָחַזְתִּי בָּאֶצְבָּע הַמּוֹרָה שֶלְּךָ שֶיָּדְעָה לִסְגֹּר מֶרְחָק שֶל שָנִים
שֶאֶפְשָר לִמְדֹּד רַק בְּאוֹר מִקְּצֵה הַקַּסְיוֹפֵיאָה עַד כּוֹכַב הַצָּפוֹן.
הִנַחְתָּ לִי לְהִבָּלַע בָּרִיק שֶבֵּין הַכּוֹכָבִים
לֹא פָּחַדְתּ שֶׁאֲבַלְבֵּל אֶת הָאַרְיֵה עִם רוֹעֵה הַדֻּבִּים
שֶאֶתְקָרֵב לָעֹקֶץ הַמְּפֻצָּל שֶׁל הָעַקְרָב הַיּוֹצֵא עִם בּוֹא הַקַּיִץ
אוֹ לְנָחָשׁ הַמַּיִם הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל אֲחוּז הַשָּׁמַיִם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי
לֹא יָדַעְתִּי אָז שֶׁאֶרְצֶה לִפְגֹּשׁ כּוֹכָבִים אֲחֵרִים,
לִזְרֹעַ אֶפְשָׁרוּת כּוֹכָבִית חֲדָשָׁה
לַשׁוּט בְּשְּׁבִיל הֶחָלָב הֶעָשִׁיר
וְעִם הַזְּמַן לְהִבָּלַע.
לוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ וַדַּאי הָיִיתָ אֹסֶף אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ הַשְּׁקוּלוֹת
מְלַמֵּד אוֹתִי לְהַנִּיחַ אֵינְסוֹף בְּסוֹגְרַיִם.

וַיִּוָּתֵר

         "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר"
                                                         (בראשית ל"ב, כ"ה)

בְּצֵאתִי מִן הַשַׁבָּת לֹא חִכִּיתִי
לִשְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים
שֶׁיַּתִּירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִימוֹת הַחֹל.
חָצִיתִי אֶת הַנָּהָר אֶל תּוֹךְ לַיְלָה אָרֹךְ,
מְחַלֵּק אֶת חַיַּי לִשְׁנַיִם:
תְּאֵנִים וּתְבוּאָה
אַדְמַת בּוּר קָשָׁה.

הִתְרַגַּלְתִּי לַחֹשֶׁךְ אוֹ כָּהוּ עֵינַי
מִן הַבְּדִידוּת, וְלֹא הָיְתָה דֶּרֶךְ
רַק זִכְרוֹן יַלְדוּת בְּאֹהֶל אָבִי.

בַּבֹּקֶר נוֹתְרוּ סִימָנֵי מַאֲבָק לְרֹחַב זְרוֹעִי
וּבְחִבּוּר הַשֵּׂעָר עִם הַמֵּצַח.
מִי חָשַׁב שֶׁאֶצְטָרֵךְ לֶאֱחֹז מֵחָדָשׁ בִּירֵכִי
לִלְמֹד שׁוּב לָלֶכֶת כְּתִינוֹק
לְלֹא אָב וְאֵם
שֶׁיַּשׁגִּיחוּ עָלַי
כְּשֶׁאֶפֹּל.

בין השמשות

הָעוֹלָם נִסְגָּר כִּתְרִיס
מְפַנֶּה אֶת כֻּלָּם
לְהַדְלִיק נֵרוֹת
בְּתוֹךְ בֵּיתָם.

עֶרֶב שַׁבָּת הוּא קַו
פָּרָשַׁת הַמַּיִם שֶׁל חַיַּי.

*
אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַשְּׁמָמָה
כְּמוֹ אָדָם הַשָּׁב אֶל רֶחֶם

אִם כָּל הַיָּמִים הֵם מִלְחֶמֶת הַלֶּחֶם
לֶאֱכֹל, לְהַשִּׂיג, לְהִתְקַיֵּם
זֵעַת אַפִּי —

עַכְשָׁו אֲנִי עֵדֶן

לְלֹא עֵץ לַחְטֹא בּוֹ
יוֹצֵא מִדַּעְתִּי

לוותר על הבית

אֲנִי רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל הַבַּיִת.
לְרַסֵּק אֶת הַקִּירוֹת
לְתוֹךְ עַצְמָם.

לַעֲלוֹת אֶל הַגַּג וְלִקְפֹּץ
לְעֹמֶק הַשִּׁגְרָה (בְּאֵר הָאוֹר הָאֲטוּמָה)
לַעֲשׂוֹת בָּהּ אַלִּימוּת, לִשְׁבֹּר לָהּ אֶת הָרֹאשׁ
וְדָם חַם יִגְלֹשׁ
עַל הַחֻלְצָה הַלְּבָנָה,
וְכָל מַה שֶּׁחַי אֶצְלִי בִּפְנִים
יָמוּת
הַחוּצָה לְאַט.

אֲנִי רוֹצֶה לְנַפֵּץ צִנְצָנוֹת
עוֹמְדוֹת בְּשׁוּרָה עַל הַמַּדָּף
כְּאַבְנֵי דֶּרֶךְ לְגוּפִי הָאָבוּד:
קָפֶה שָׁחֹר, תֵּה, סֻכָּר
זְמַנִּים בָּהֶם יָצָאתִי מִדַּעְתִּי
וְנִסִּיתִי לַחֲזֹר.

לִגְרֹס מַרְצָפוֹת בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
וְלִישֹׁן עַל הַחוֹל
כְּמוֹ פָּלִיט בְּאֶרֶץ זָרָה.
אֲנִי רוֹצֶה לְהַטְמִיעַ גָּלוּת
בְּתוֹךְ חַיַּי, לִבְנוֹת מָקוֹם
שֶׁבְּלִבּוֹ יְסוֹד הַחִסָּרוֹן

כָּךְ תִּזְדַּחֵל עַל בִּטְנִי
כַּף יָד
שֶׁתַּנִּיחַ אוֹתִי
בְּתוֹךְ הָעוֹלָם.

כמו כולם

לָמַדְתִּי לְהַחְזִיק נֶשֶׁק
לִפְנֵי שֶׁיָּדַעְתִּי לִכְתֹּב שִׁירִים

בַּמִּלְחָמָה הַגּוּף מְכֻוָּן הֵיטֵב
וְלֹא רוֹאֶה דָּבָר
מִלְּבַד רֹאשׁ אוֹ חָזֶה

בַּשּׁיר הַגּוּף מִתְפַּזֵּר לְכָל עֵבֶר
כְּמוֹ בְּאַהֲבָה

אֲבָל מִלְחָמוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת
וְשִׁירִים נִכְתָּבִים
תַּחַת יָרֵחַ אֶחָד

וּתְשׁוּקָה נוֹדֶדֶת בְּכַמָּה דְּרָכִים
מֵהַלֵּב
אֶל הַיָּד

השירים מתוך "בזמן שחיכיתי לשמש", פרדס הוצאה לאור

קישורים חיצוניים

שיר של אלנתן מיה במדור "ספרים", ynet

שיר של אלנתן מיה במדור "שיר ביום" ידיעות אחרונות

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 58"