אפרת ג'רופי

פַארְגֶעס נִישְׁטefrat garufi צילום: עמי שומן

הַשָּׂפָה אֵינָהּ שְׂפַת אִמְּךָ,
וַדַּאי לֹא שְׂפַת אִמִּי.
בַּחוֹל הָעִבְרִי שֶׁל הַמֶּרְחָק מִמְּךָ,
מִתְקַדֵּשׁ בִּי צָמָא לְמִלִּים זָרוֹת.
כָּךְ, בִּשְׁנַת בֹּקֶר מְסֻכְסֶכֶת חֲלוֹמוֹת
בִּמְצִיאוּת מְרֻחֶקֶת שְׁנוֹת אוֹר מִשִּׁגְרַת יוֹמִי
כְּבָר שׂוֹרְטִים בִּי גַּעְגּוּעִים
אֶל הָאִישׁ הַיָּשֵׁן לְצִדִּי.
וְהַזַּעַם מֵעֵז בַּנָּתִיב הַפָּשׁוּט
דֶּרֶךְ קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת לִנְגִיעָה
וְהַשֶּׁקֶט מֻפְרָע בְּקוֹלוֹת הָרְחוֹב
אֵלָיו תָּקִיא אוֹתִי עִם תֹּם זְמַנִּי הַשָּׁאוּל.

פַארְגֶעס נִישְׁט, גַּם מָחָר,
עֵת תַּעֲשֶׂה דַּרְכְּךָ אֶל הַבַּיִת,
בַּקֵּשׁ אוֹתִי. אָבוֹא.

 

 

 

עַיוּן חַ'דְרָה

אָבּוּס עִינִיק יָא אֻמִּי,
אֵיךְ צָדַקְתְּ
כְּשֶׁאָמַרְתְּ לִי "אֵלֶּה, מַחֲזִיקִים מֵעַצְמָם חָרָא וָחֵצִי"
וּטְפוּ עָלַי, אֵיךְ כָּעַסְתִּי עָלַיִךְ.
אֵיךְ הִדְחַקְתִּי אֶת הַסִּפּוּר עַל הַיַּלְדָּה שֶׁנִּסְּתָה לְהַבְהִיר אֶת עוֹרָהּ בְּאֶקוֹנוֹמִיקָה,
הַיַּלְדָּה שֶׁסַּבָּא שֶׁלָּהּ אָמַר עָלֶיהָ, כְּשֶׁנוֹלְדָה, שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה כְּמוֹ חִפּוּשִׁית.
הַיַּלְדָּה הַזֹּאת הִיא אֲנִי, אִנְעַל דִּינִי,
אֲפִלּוּ לְקַלֵּל בְּעַרְבִית אֲנִי בְּקֹשִׁי יוֹדַעַת.
כּוּס מַרְת אַבּוּקוּם, שֶׁלִּמַּדְתֶּם אוֹתִי אֶת מָפַּת אֵירוֹפָּה
אֲבָל בִּחְיַאת, לְמִי זֶה מְשַׁנֶּה אֵיפֹה זֶה אַלְגְ'רוּף אוֹ טוֹזֶר?

אָבּוּס עִינִיק יָא אֻמִּי,
אֵיךְ צָדַקְתְּ
כְּשֶׁלֹּא הֵבַנְתְּ לָמָּה פֶמִינִיזְם שֶׁל נָשִׁים שְׁחֹרוֹת בְּאָמֶרִיקָה מַדְלִיק אוֹתִי
גַּם אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי אָז,
אֲפִלּוּ לֹא כְּשֶׁתָּלִיתִי אֶת "יֵשׁ לִי חֲלוֹם הַיּוֹם" עַל הַקִּיר בַּסָלוֹן.
מָה הָיִיתִי צְרִיכָה אֶת זֶה?
אֶת כָּל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הַזֹּאת, רַק כְּדֵי לְהָבִין שֶׁאֲנִי אִשָּׁה מִזְרָחִית,
שֶׁאֲנִי כִּמְעַט לֹא יְכוֹלָה לָרֶדֶת יוֹתֵר נָמוּךְ?
אֲבָל מִלְמַטָּה אֲנִי רוֹאָה אֶת היַשְׁבָנִים הַחֲשׂוּפִים,
אֶת פִּי הַטַבַּעַת הַקָּפוּץ מֵרֹב פָּחַד,
שֶׁלֹּא תַּתְחִיל פֹּה תְּנוּעָה מִזְרָחִית מְגֻנָּה,
יָדַיִם, כַּפַּיִם, חֵית וְעַיִן, קוּלוּלוּלוּ.
סָבְתָא אֶסְתֵּר הָיְתָה אוֹמֶרֶת "אַלְלָה יוּסְטוֹר" וְיוֹרֶקֶת אֶל חֻלְצָתָה, אֶל בֵּית הֶחָזֶה פְּנִימָה.

אָבּוּס עִינִיק יָא אֻמִּי,
הָעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת שֶׁלָּךְ, הָעֵינַיִם הַצּוֹדְקוֹת שֶׁלָּךְ
שֶׁבָּכוּ בִּגְלָלִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּמָעוֹת,
וְשֶׁבָּכִיתִי אֲנִי בִּגְלָלָן.

 

 

 

גַ'חְנוּן

בַּסּוֹף הוּא תָּמִיד שׁוֹאֵל עַל גַ'חְנוּן.
כְּבָר שָׁנִים אֲנִי אוֹמֶרֶת, "אֵין לִי דָּבָר עִם גַ'חְנוּן"
וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ.
אוֹרְיֶנְטָלִיזְם הוּא חֲמַקְמַק, כְּמוֹ טִפּוֹת שֶׁל סַמְנֶה
אֲבָל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הָרֵיחַ יֶדַע לְזַהוֹת גַּם מִמֶּרְחָק דּוֹר.

גְּבָרִים אֲחֵרִים, מַצְחִיקִים יוֹתֵר, אָמְרוּ שֶׁהֵם אוֹהֲבִים חֲצִי מָנָה קוּסְקוּס.

הִנֵּה אֲנִי בַּמִּטְבָּח
קוֹטֶמֶת פְּטָמוֹת שֶׁל בַּמְיָה אוֹ דּוֹמַעַת בָּצָל
לָשָּׂה בָּצֵק כְּמוֹ הַסַּבְתוֹת שֶׁלִּי.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָאִישׁ שֶׁלִּי שׁוֹלֵחַ יָד אֶל הַמִּלְחִיָּה,
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת סַבָּא סְעָיִד אוֹמֵר "מְסוּס".

 

 

 

שֶׁמִּישֶׁהוּ

אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵר עָלַי.
אֲנִי יְשֵׁנָה
וְהַכְּאֵב מְטַפֵּס כְּמוֹ קִיסוֹס
בְּמַעֲלֵה הַזְּרוֹעוֹת אֶל הַצַּוָּאר.

וְאֵין סָפֵק, יֵשׁ בַּזֶּה יֹפִי
כְּשֶׁאֲנִי מִתְקַפֶּלֶת לִישִׁיבָה
וְעֶצֶם לֶחִי שְׂמֹאל פּוֹגֶשֶׁת בְּבֶרֶךְ יָמִין.

אֲנִי רוֹצָה לִקְרֹעַ מֵעָלַי
אֶת טִפּוּלֵי הַשִּׁנַּיִם,
אֶת סִיר הָאֹרֶז מֵעַל הַכִּירַיִם,
אֶת הַיֵּאוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁיטוּט מְמֻקָּד מַטָּרָה
בֵּין מַעַבְרֵי הַסּוּפֶּרְמַרְקֶט.

אֲנִי צְרִיכָה שֶׁמִּישֶׁהוּ.

 

 

 

וְיַעֲזֹב אִישׁ

וְיַעֲזֹב אִישׁ
אֶת בֵּיתוֹ
וְדָבַק בְּעַצְמוֹ
וְהָיָה לְאֶחָד.

עַכְשָׁו זְמַן לְסַכִּין מְנַתְּחִים
לְבַתֵּר אֶת קִרְבֵי הַבַּיִת
וּלְסַלֵּק הִדָּבְקֻיּוֹת:
שֶׁלְּךָ-שֶׁלְּךָ, שֶׁלִּי-שֶׁלִּי
וְשֶׁלֵּנוּ אֵין עוֹד.
וּמְגֵרוֹת פְּצוּעוֹת יַגִּירוּ
מִסְמָכִים וְגַרְבַּיִם, נַעֲלַיִם וּסְפָרִים.
וְלֹא נוֹדָע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבָּן.

לֹא, לֹא טוֹב הֱיוֹת.
אֲבָל הִנֵּה, בֵּין כֹּה וָכֹה.

 

 

 

לֵיל עֲדָשִׁים

נְסִיכָה מִסְכֵּנָה.
מִתַּחַת לְמִטָּה שֶׁלָּךְ פְּזוּרוֹת
עֲדָשִׁים יְרֻקּוֹת וּכְתֻמּוֹת
מְנֻקָּדוֹת זִרְעֵי אָנִיס וְכַמּוֹן,
מִנְחַת אֲהוּבֵךְ הַשָּׁב מֵהֹדּוּ.

אֶת לֹא יְשֵׁנָה.
מִלִּים דּוּאָלִיּוֹת
מְרַצְּדוֹת תֵּרוּצִים מוּל עֵינַיִךְ.
הוּא אֵינוֹ גַנֶש,
אַךְ מִתְנַהֵג כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע יָדַיִם.
עָלַיִךְ לְהַחְלִיט בְּמִי לְהַאֲמִין הַיּוֹם.

הַכְּתֹבֶת הָיְתָה עַל הַקִּיר:
סֶקְס עִם מְשׁוֹרֶרֶת שָׁקוּל לְמִשְׂחָק בְּגַפְרוּרִים.

נָכוֹנוּ לָךְ לֵילוֹת קָשִׁים יוֹתֵר.

 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 52"