יקיר בן-משה

 כל מטוסינו

לְפִי מְקוֹרוֹת זָרִים, בַּלַּיְלָה בּוֹ הִכַּרְתִּי אֶת שִׁירְלִי – צַהַ"ל תָּקַף בְּסוּרְיָה.
17 טוֹן חֹמֶר נֶפֶץ הֻפְּלוּ מִמְּטוֹסֵי חֵיל הָאֲוִיר
וְחָדְרוּ אֶת הַכּוּר הָאָטוֹמִי, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי וְאִשְׁתִּי לֶעָתִיד
הִתְנַשַּׁקְנוּ לָרִאשׁוֹנָה
בְּפַּאבּ הַלֶנִי'ס בִּפְלוֹרֶנְטִין.
אַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ לְדִירָתִי, שֶׁאֶקְרָא בְּכַף יָדָהּ.
מָצָאתִי 3 קַוִּים אֲלַכְסוֹנִים, חוֹצִים אֶת גִּבְעוֹת וֶנוּס וְאֶת כִּתְמֵי
הַשּׁוֹקוֹלָד הַנָּמֵס בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת. אָחַזְתִּי כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע
וְאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא תָּעֵז לְפַחֵד, אֲנִי אֶשְׁמֹר עָלֶיהָ.
רַק בַּבֹּקֶר נוֹדַע שֶׁכָּל מְטוֹסֵינוּ שָׁבוּ בְּשָׁלוֹם
לְבַד מִמָּטוֹס אֶחָד, תּוֹעֶה וְאָבוּד, שֶׁהִשְׁלִיךְ מְכָל רֵיק
שֶׁל דֶּלֶק אֲוִירִי עַל אַדְמַת טוּרְקְיָה. יָדַעְתִּי שֶׁמֻּצְפֶּנֶת בּוֹ
שָׂפָה חֲדָשָׁה.

 

 

 

ולא ידעתיyakir ben moshe

כָּל הַחֹרֶף הִקְשָׁבְנוּ לְאָמָּנוּת הַפוּגָה שֶׁל בַּאךְ
וּבְסוֹפוֹ נִכְנְסָה שִׁירְלִי לְהֵרָיוֹן.
בְּבַת אַחַת פָּרַץ הָאָבִיב לְתוֹךְ הַבַּיִת,
בְּבַת אַחַת נִתְלָה הָעוֹלָם עַל צְלִילִים אֲרֻכִּים.
כִּמְעַט הָלַכְנוּ לְאִבּוּד בֵּין הַגּוּף הַמִּתְמַלֵּא בְּעֻבָּרוֹ
לְבֵין עִוְרוֹנוֹ הַנּוּגֶה שֶׁל הַמַּלְחִין הַיָּשִׁישׁ, שֶׁלֹּא סִיֵּם
אֶת יְצִירָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה; כִּמְעַט הָלַכְנוּ לְאִבּוּד,
אֲבָל מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּתוֹךְ
עַצְמֵנוּ, רוֹדְפִים
אֶת מַבָּטוֹ שֶׁל הַזְּמַן.
כַּמָּה פְּעָמִים מָעַדְתִּי! וְלֹא יָדַעְתִּי
שֶׁאֲנִי פּוֹסֵעַ מִקְּצֵה הַשֶּׁקֶט
וְעַד סוֹפוֹ.

 

צילום: גדעון מרקוביץ 

 

 

 

חשבון פשוט

בֵּינְתַיִם נוֹלְדוּ לִי שְׁנֵי יְלָדִים. עַד כַּמָּה שֶׁפָּחַדְתִּי,
עַד כַּמָּה שֶׁלָּגַמְתִּי אֶת הַחַיִּים בְּכוֹסִית שֶׁל בְּלוּז
נוֹלְדוּ לִי שְׁנַיִם, שֶׁאֵינֶנּוּ אֲנִי.
הַאִם אֲדוֹנִי יִרְצֶה לָצֵאת לְטַיֵּל בִּשְׁעַת עֶרֶב נְעִימָה?
בִּזְהִירוּת, יֵשׁ לְהָרִים אֶת הָרַגְלַיִם מֵעַל שֻׁלְחַן הַזְּכוּכִית.
בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד שְׁלֹשָה פָּרָשִׁים עַל סוּסִים שְׁחוֹרִים
חוֹצִים אֶת הַתּוֹדָעָה;
סְלִיחָה, הַאִם תִּרְצֶה לְהָרִיחַ תַּבְשִׁילִים שֶׁל בַּיִת
אַרְבָּעָה חֲדָרִים, צַעֲצוּעִים עַל הַשָּׁטִיחַ?
וְהַחַיִּים טוֹפְחִים עַל גַּבֵּנוּ, לִפְלֹט אֶת הַחֲלוֹם
וְהַחַיִּים מִתְרוֹצְצִים עַל רַגְלֵינוּ, לְנַעֵר אֶת הָעֲיֵפוּת
וְהַחַיִּים חַיִּים וְנוֹגְסִים בַּתַּפּוּחַ –
כָּךְ נוֹתַרְתִּי עִם שְׁנֵי יְלָדִים, שֶׁלֹּא לָשׁוּב
לְגַן הָעֵדֶן הָאֶחָד.

 

 

 

על האינסוף מיכאל

בַּיּוֹם בּוֹ נוֹלַדְתָּ גָּדַלְתִּי לְתוֹךְ עַצְמִי.
אָמְנָם קֹדֶם הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּגּוּף שֶׁלִּי,
כָּתַבְתִּי עָלָיו שִׁירִים
לְהָבִין הֵיכָן הוּא מַתְחִיל, נִגְמָר –
אַךְ רַק בְּהֻלַּדְתְּךָ הִתְמַלְּאָה הַבֶּטֶן
עֲרֵמַת חָצִיר,
מִסְפּוֹא לַסּוּס שֶׁבְּתוֹכִי.
כְּשֶׁנּוֹלַדְתָּ לֹא יָדַעְתִּי לְאָן לְהוֹלִיךְ אֶת הַמַּבָּט.
סָפַרְתִּי אֶת הַשּׁוֹשַׁנִּים עַל טַפֶּט חֲדַר הַלֵּדָה, שֶׁלֹּא לְהַבִּיט
עַל שְׂפָתֶיךָ, שֶׁלֹּא לִפֹּל לְתוֹךְ הַלָּשׁוֹן.
רָאִיתִי אֶת פֶּרַח הָאֱלֹהוּת: צוּף בְּתוֹךְ הַלֵּב.
הַאִם אַתָּה הוּא הַדְּבוֹרָה הַבָּאָה לִינֹק מִמֶּנִּי מִלִּים?
בַּיּוֹם בּוֹ נוֹלַדְתָּ הִתְחַלְתִּי לִגְדֹּל וּבַיּוֹם בּוֹ הִתְחַתַּנְתִּי
הִפְסַקְתִּי לִכְתֹּב. אוּלַי הַפַּחַד מֵהַגֹּדֶשׁ, אוּלַי מֵהַבּוֹר.

 

 

 

בעדינות, אפשר לומרyakir book

הִתְאַהַבְתִּי בְּךָ בַּלַּיְלָה בּוֹ נָפַל הַטִּיל בְּתֵל אָבִיב.
שִׁירְלִי רָצָה בִּתְנוּפָה אַחַת לַמָּמָ"ד,
מְבֹהֶלֶת כְּמוֹ זְאֵבָה נִצּוֹדָה,
מַכְנִיסָה בִּזְרִיזוּת
אֶת גּוּרֶיהָ אֶל הַמְּעָרָה,
בִּזְמַן שֶׁהָאַזְעָקָה יָרְדָה וְיָרְדָה, וְעָלְתָה
וְיָרְדָה, קוֹרַעַת אֶת שְׁמֵי תֵּל אָבִיב הַשְּׁלֵוִים,
וְאָז הִתְאַהַבְתִּי בְּךָ.
צָפוּד בְּבִטְחָה, חָזְךָ לוֹהֵט בִּסְבַךְ
חֹם הַגּוּף שֶׁל אִמְּךָ – תִּינוֹק קָטָן
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פַּחַד, פִּיךָ פָּעוּר אֶל הַקִּיר
נוֹשֵׁף
אֲוִיר מַזְגָנִים צוֹנֵן.
כָּל זֶה הָיָה מִזְּמַן, לִפְנֵי עֲשָׂרָה יָמִים,
בְּלֵיל מִבְצַע עַמּוּד עָנָן בְּעַזָּה.
צַהַ"ל בָּטַשׁ אֶת מֻצְּבֵי הַחַמַאס, טִילִים הִתְעוֹפְפוּ
כְּמוֹ אֲבָנִים עַל יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי שֶׁהָאַזְעָקָה תִּפָּסֵק.
כְּמוֹ תַּיָּר בְּמוּזֵאוֹן, הִבַּטְתִּי בַּיֹּפִי הַמֻּשְׁלָם: גּוּף בֵּן בְּחֵיק אִמּוֹ,
וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין לִי מָקוֹם בַּתְּמוּנָה.

הָאַהֲבָה תָּמִיד נִבְלֶמֶת עַל סַף הַמָּמָ"ד.

 

 

 

 

רק היד רועדת בשעת הכתיבה

צִפּוֹר מְנַקֶּרֶת עֵשֶׂב יָבֵשׁ, אִיתָמָר מְצַיֵּץ
לְהַכִּיר אֶת הַחַיִּים –
וַאֲנִי אוֹמֵר, הַכֹּל כְּבָר לָעוּס לַעֲיֵפָה בְּתוֹךְ הַפֶּה:
הַמְּצִיאוּת וְהַחֲלוֹם, קוֹל הַמִּלִּים, שֶׁהָיוּ וְיִהְיוּ,
נִפְלָטִים מִבֵּין שִׂפְתוֹתָיו הָרָפוֹת
שֶׁל בְּנִי הַקָּטָן הַמְּבַקֵּשׁ מַבָּט, דִּבּוּר,
וְלַשָּׁוְא. הַכֹּל כְּבָר נִבְרָא.

 

 

 

כשהגרון מוצרט והידיים קרם תינוקות

לֹא, אֵין סִבָּה לְהָבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם.
לֹא הַמּוּזִיקָה, לֹא הַסִּפְרוּת, לֹא
הָרַעַשׁ אוֹ הַדְּמָמָה, לֹא הַשִּׁיר הַזֶּה
וּבְוַדַּאי לֹא זֶה
שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְתַּב, לֹא הַגּוּף
וְלֹא הַזְּמַן, גַּם הַיְּלָדִים
אֵינָם הַסִּבָּה
לְהָבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם, לֹא
הָעוֹלָם וְלֹא הָאַהֲבָה וְלֹא הַפַּחַד
מֵאָבְדַן הַיֹּפִי, אֲפִלּוּ לֹא
נִיחוֹחַ הַזִּקְנָה הַמִּתְקָרֶבֶת.
רַק הַשְּׁלִיחוּת לָצֵאת וְלָשׁוּב אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.
הוֹ עַצְלוּת מְתוּקָה!

 

 

 

בן 39

וְאִם תִּתְבּוֹנֵן – מַה תִּרְאֶה?
תְּהוֹם בְּתוֹךְ תְּהוֹם.

כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי נָפַלְתִּי
לְתוֹךְ הַמִּינִיּוּת הַסְּדוּקָה,
לְתוֹךְ הַנְּטִישָׁה הָאִטִּית שֶׁל הַגּוּף.
כָּל זֶה הָיָה מִזְּמַן, לִפְנֵי 9 שָׁנִים.
מֵאָז אֲנִי הוֹפֵךְ אֶת הַבּוֹר לִלְמִידָה.
כָּתַבְתִּי אַגָּדָה עַל עִיר רֵיקָה, הוֹלַדְתִּי אִשָּׁה
וּשְׁנֵי יְלָדִים, עָבַרְתִּי דִּירָה וְהֵסַטְתִּי
בִּצְמַרְמֹרֶת שֶׁל עֹנֶג וּכְאֵב
אֶת כָּל וִילוֹנוֹת הַבַּיִת,
לָחוּשׁ
אֶת עִוְרוֹן הַלַּיְלָה.

וְעַכְשָׁו?
הַגּוּף צָמֵא, צָמֵא.

 

מתוך ספר השירים "אח, לוּ היה לנו קלרינט" (סדרת כבר, מוסד ביאליק 2013)

 

קישורים חיצוניים

הספר "אח, לו היה לנו קלרינט" באתר של "מוסד ביאליק"

"אלי הירש קורא שירה" על ספר של יקיר בן-משה "אח, לו היה לנו קלרינט"

לרכישת הספר "אח, לו היה לנו קלרינט" באתר אינדיבוק

 

יקיר בן-משה ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה 43