אך הקיפּוֹד
וְלָמַדְתִּי: שֶׁ
לְעוֹלָם הַנָּסִיךְ הַקָּטָן
הוּא יֶלֶד בֶּן שֵׁשׁ, שֶׁ
לַנָּסִיךְ הַקָּטָן
רַק שׁוֹשַׁנָּה אַחַת, שֶׁ
לְעוֹלָם
לַנָּסִיךְ הַקָּטָן
סִיפּוּר אֶחָד בִּלְבַד: אֶת
שֶׁבֵּינוֹ
לְבֵין הַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁלּוֹ.
השועל יודע *
וְכָךְ לָמַדְתִּי: שֶׁ
הַשּׁוּעָל יוֹדֵעַ
אֶת סוֹדוֹת הַחַי, שֶׁ
הַשּׁוּעָל יוֹדֵעַ
אֶת עֹצֶם הַבְּדידוּת, שֶׁ
לְעוֹלָם
רַק הַשּׁוּעָל
יָשִׁיב לַנָּסִיךְ הַקָּטָן אֶת
שֶׁבֵּינוֹ
לְבֵין הַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁלּוֹ –
שֶׁ
מֵאָז וְעַד עוֹלָם
הַשּׁוּעָל מֵכִיל אֶת הַקִּפּוֹד.
* "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול." ארכילוֹכוֹס, VII לפנה"ס.
מַה נִּשְׁתַּנָּה
מְחַכָּה לַחֲבֶרְתִּי וְחוֹשֶׁבֶת כְּשֶׁהָעִבְרִית הָיְתָה מַסָּע
אֶל הֶעָתִיד הַגַּשָּׁשִׁים וּמַה הוּא עוֹשֶׂה לָהּ מַה הוּא
עוֹשֶׂה וּמַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ (זְהִירוּת! עוֹד יָבִיאוּ לוֹ מַיִם
עַד נָפֶשׁ)
חֲבֶרְתִּי מַגִּיעָה, מִתְאַרְגֶּנֶת. חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה
צוֹעֲדִים עַל פָּנֵינוּ. בַּעַל הַמָּקוֹם נִגַּשׁ, מַמְתִּין. חֲבֶרְתִּי
פּוֹלֶטֶת נוּ, מַה נִּשְׁתַּנָּה, אֲנִי פּוֹלֶטֶת פּוֹסְט-מוֹדֶרְנָה,
בַּעַל הַמָּקוֹם צוֹחֵק, רַק כּוֹבָעִים וְגַרְבִּיּוֹנִים וּמוֹסִיף,
כְּמוֹ תָּמִיד? (הִנְהוּן) [חֲבֶרְתִּי, לוֹ וְלִי:] וַאֲנַחְנוּ בָּנִים-
בָּנִים, בָּנוֹת-בָּנוֹת
חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה חוֹלְפִים לְעֵינֵינוּ.
[חברתי:] חוֹזְרִים לַחֲרוּזִים בְּנַצְנַצִּים / [אני:] קוֹפְצִים
וּמְקַפְּצִים בְּמַגָּפַיִם שֶׁפַּעַם שָׁפְעוּ פִּשְׁעֵי קֶסֶם / [חברתי:]
עָבְרוּ לְסוּפֶּרְמֶן וְהַיּוֹם בְּשִׁמּוּשׁ טְרֶנְדִּי / [אני:] לְרַגְלֵי
הַמּוּתָגִים / וְתָגֵי הַמְּחִירִים / תַּג מְחִיר? / קִצּוּרוֹ שֶׁל
מוּתָג, יַקִּירָתִי / תַּג מְחִיר?!?!? / תַּג מְחִיר. / טְרֶנְדִּי. /
וְהֵם הַשּׁוֹלְטִים בַּכִּפָּה / בַּכִּפָּה?!?!? / אָ-הָא / רָצִיתִי
קָפֶה-וְ-סִיגַרְיָה-נְקֻדָּה אֲנִי מוֹדָה תּוֹךְ חֲשָׁשׁ אַלִּים,
מַתִּיקָה אֶת עֵינַי לָרְחוֹב
Virtus
וִירְטוּס אֲנִי אוֹמֶרֶת שׁוּב, תִּרְאִי תִּרְאִי / חֲבֶרְתִּי מִצְטָרֶפֶת
לַתַּחְקִיר-מֵרָחוֹק, נֶאֱנַחַת וְאוֹמֶרֶת לִי, יַקִּירָתִי, הַמַּסָּע שֶׁל
וִירְטוּס הִתְפַּצֵּל הִתְבַּלְבֵּל / וְנִקְטְמָה סוֹפִית הַדֶּנוֹטָצְיָה /
הַמְּקוֹרִית / שֶׁקֶט. חוֹשְׁבִים. רוֹאִים
(אַרְיֵה לְבִיאָה טִיגְרִיס וּנְמֵרָה
כּוּ-לָם מִתְהַלְּכִים בְּתוֹכִי וַאֲנִי כְּלוּב צַר) (אַמְבּוּלַנְס שׁוֹרֵק)
אֲנִי שׁוּב נֶאֱנַחַת וּמַפְטִירָה, כָּל כָּךְ רָצִיתִי רַק קָפֶה-וְ-
סִיגַרְיָה-נְקֻדָּה (עֵינֵינוּ בְּמִצְעַד חַלוֹנוֹת הָרַאֲוָה). אָז – אָז
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַמִּצְעָד הַזֶּה מִשְּׁאָר הַמִּצְעָדִים שׁוֹאֶלֶת חֲבֶרְתִּי
וְחוֹזֶרֶת וְשׁוֹאֶלֶת / [שקט. חושבים] [אני:] לֹא יוֹדַעַת. לֹא
רוֹאָה. אוּלַי שֶׁעַכְשָׁו גְּבָרִים וְנָשִׁים / וּמוּתָגִים / שְׁוֵי עֵרֶךְ /
וְכוּ-לָם דֻּגְמָנִים וְדֻּגְמָנִיּוֹת / מִגִּיל אֶפֶס / כָּל אֶחָד קוֹלָב
לְתָגִים לְמוּתָגִים / וּלְתַג מְחִיר / [מבט אלכסוני] [מבט מאשים]
[מבט מצפוני] [מבט נבוך + משלים] [שתינו, במבט חוקר:]
וְיֵשׁ גָּדְגֶ'טִים וַאֲבִיזְרֵי בָּמָה / [חברתי:] אֲבָל עֲדַיִן בָּנִים-בָּנִים,
בָּנוֹת-בָּנוֹת: סֶקְס-אַפִּיל הוּא שֵׁם הַמִּשְׂחָק / הַשֵּׁם?!?!? /
הְמְמ-הְמְמ [חיוך קטן] / זֹאת אוֹמֶרֶת- / [חברתי:] דּוּ יוּ
סְפּיק אִינְגְּלִישׁ? [קריצה] / [אני:] אֶ לִיטְל בִּיט- אוֹ-מַי-גּוֹדְנֶס! /
[חברתי, משועשעת ותוך הנהון ראש:] הַאֱלֹהִים קָטָן, קָטָן / [אני,
כָּמוֹהָ:] הַדּוֹלָר נָמוּךְ, נָמוּךְ
וְהִנֵּה שׁוּב מִצְעַד חַלוֹנוֹת הָרַאֲוָה וְכָל אֶחָד קוֹלָב
לְתָגִים לְמוּתָגִים לְתַג מְחִיר וְיֵשׁ גָּדְגֶ'טִים וַאֲבִיזָרִים / אֲבִיזְרֵי בָּמָה
/ אֲבָל עֲדַיִן בָּנִים-בָּנִים, בָּנוֹת-בָּנוֹת – אָז –
אָז מַה נִּשְׁתַּנָּה אֲנַחְנוּ שְׁתֵּינוּ
שׁוֹאֲלוֹת אֶת הַמֶּלְצַר הַנּוֹשֵׂא אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ (הוּא מֻפְתָּע, נִרְתַּע)
(אֲנַחְנוּ לֹא, וְשׁוֹאֲלוֹת:) אָז מַה קָּרָה לַמַּהְפֵּכָה הַפֶמִינִיסְטִית
בְּקִצּוּר תַּגִּיד מַה נִּשְׁתַּנָּה עִם הַפּוֹסְט-מוֹדֶרְנָה-
-גַּרְבִּיּוֹנִים
וְכוֹבָעִים הוּא עוֹנֶה, עֵינָיו מְסַיְּרוֹת בְּחַלוֹנוֹת הָרַאֲוָה וּמַדְגִּישׁ,
לְרֻבָּם, לְרוּ-בָּם, גַּרְבִּיּוֹנִים וְכוֹבָעִים
[שְׁתֵּינוּ: פוֹר אָס אִיטְ'ס אִינָאף.]
על היש המושלם
The ball I threw while playing in the park
Has not yet reached the ground.
Dylan Thomas, Should Lanterns Shine
שְׁמוּעוֹת מִלִּים שֵׁמוֹת סְפָרִים
וְקָרוּסֶלָה וּפַּארְק שַׁעֲשׁוּעִים
רַק הַתַּפְאוּרָה מִשְׁתַּנָּה
[בִּתִּי בַּת שְׁנָתַיִם-פְּלוּס מְשׂוֹחַחַת עִם בֻּבָּתָהּ. אֶחַד מֵחַכְמֵי הַדּוֹר מֵעִיר בְּלַעַג, הִיא בְּ-טוּ-חָה שֶׁהַבֻּבָּה מְבִינָה. בִּתִּי שׁוֹמַעַת וְאוֹמֶרֶת לוֹ, מַה אַתָּה יוֹדֵעַ? אַתָּה אַף פַּעַם לֹא הָיִיתָ בֻּבָּה.]
שְׁמוּעוֹת
מִלִּים
שֵׁמוֹת
עַל הַיֵּש הַמֻּשְׁלָם
עַל הַנֶּצַח עַל לוּחַ הַשַּחְמָט עַל הַמָּוֶת –
נִסְיוֹנוֹת וְחִפּוּשׂ אַחַר הַמֵּמַד
הָרְבִיעִי
בַּפַּארְק עִם נֶכְדָּתִי מוּל הַמַּרְאוֹת, אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר
(אֲחוֹתִי אוֹחֶזֶת בְּיָדִי, צוֹחֶקֶת), קְצָרוֹת יוֹתֵר
(אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּיָד אִמָּא, מֻפְתַּעַת)
וְעַכְשָׁו לַקָּרוּסֶלָה
(אוּלַי זֹאת הַמַּרְאָה)
עוֹד אֲנַחְנוּ בַּפַּארְק
נֶכְדָּתִי וַאֲנִי מְטַפְּסוֹת
עַד
לְרֹאשׁ הַמַּגְלֵשָׁה
וְ הִנֶּה
אֲנִי רוֹאָה
כַּדּוּר מִתְעוֹפֵף
גָּבוֹהָּ, גָּבוֹהָּ
אוֹר הַצֵּל שֶׁל הָאוֹר
(הַמֵּמַד הָרְבִיעִי?)
כְּעֵדוּת מַמָּשִׁית
לַיֵּשׁ
(רַק הַתַּפְאוּרָה מִשְׁתַּנָּה)
בַּסּוֹף
בְּסוֹף הַיּוֹם
מַמָּשׁ, מַמָּשׁ בַּסּוֹף
עוֹצֶמֶת עֵינַיִם
מְחַיֶּכֶת
שׁוֹמַעַת
אִמָּא אוֹמֶרֶת
שִׂחַקְתְּ יָפֶה
* כותרת סִפְרָהּ של פפיטה האזרחי, "על היש המושלם", 1964.
קישורים חיצוניים
רבקה ירון בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הבלוג של רבקה ירון באתר "בננות"
