עוד יום במדבר
נְשָׁרִים חַדֵּי עַיִן מַשְׁחִיזִים מָקּוֹר מְאֻנְקָל
בְּפִנּוֹת הַאֲכָלָה.
כִּכְלָבִים הַמְּלַקְקִים מִן הַיָּם
רְעֵבִים לִמְנַת הַבָּשָׂר.
צִפֳרֵי טֶרֶף נִכְחָדוֹת כְּנֶשֶׁר פֵּרוֹת
בְּטוֹרְבִּינוֹת הָרוּחַ.
עֳפָרִים מְבַקְשִׁים לִגְלֹשׁ אֶל הַמַּיִם,
תְּאֵבִים לִשְׁתּוֹת,
מַמְתִּינִים בְּסֵתֶר צִמְחִיַּת הַמִּדְבָּר.
לְשׁוֹן אֵם מְשֻׁרְבֶּבֶת מְלַקֶּקֶת בְּגוּפָם, מַרְחִיקָה רֵיחוֹת
מְגָרֵי טוֹרְפִים טַפִּילִיִּים.
עוֹד יוֹם בַּמִּדְבָּר-
מֵטִיבֵי לֶכֶת נֶאֱסָפִים לַחֲזוֹת בְּפִלְאֵי הַטֶּבַע.
במקומות שהיינו
בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם, בְּרֶשֶׁת ב', אֲבִי אֶתְגָּר מַמְלִיץ
לְהַקְפִּיא אֶת הַכּוֹס לִפְנֵי מְזִיגַת
הַבִּירָה בַּאֲלַכְסוֹן,
לָחוּשׁ בִּנְשִׁיקַת זְכוּכִית צוֹנֶנֶת.
בְּלֵּילוֹת יָרֵחַ, בְּדַרְכֵי הַמִּדְבָּר, מַבּוּעֵי מַעְיָן
גּוֹלְשִׁים מַטָּה-
זִרְמֵי שִׁטְפוֹנוֹת בְּנַחֲלֵי הָאַכְזָב.
חִפַּשְׂתִּיךְ בַּבּוֹלְעָנִים לְיַד שְׂדוֹת הַמֶּלַח-
תָּמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיִינוּ.
האם זה טוב ליהודים?
הִתְעוֹרַרְתִּי לִפְנֵי חֲצוֹת, אִיֵּי סָמוֹאָה הֵזִיזוּ עַצְמָם
מִקַּו הַתַּאֲרִיךְ הַבֵּין-לְאֻמִּי הַיְשֵׁר אֶל הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.
קַמְתִּי בְּבֹקֶר קַר אֶל "אָבִיב" בַּחֹרֶף,
לִרְאוֹת בְּנֵי אָדָם טוֹבְחִים זֶה בָּזֶה.
בְּלוּחַ שְׁנַת 2012, רָחוֹק מִכָּאן, בְּוַרְשָׁה, לַהֲקוֹת
עַכְבְּרוֹשִׁים בִּמְנוּסת חֶרֶב- הַפּוֹלָנִים צוֹהֲלִים.
בְּבֵית שֶׁמֶשׁ אֵין כָּל חָדָשׁ. לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה,
בְּעֵמֶק הָאֵלָה, הִסְתַּתֵּר יָרֵחַ חִוֵּר.
מִשָּׁם יָצְאוּ פַּעַם ל"ה בַּחוּרִים.
31/12/2011
אוהלים
מְפָרְקִים.
נֶאֱחָזִים בִּסְבַךְ יְרִיעוֹת בַּד וְקַרְטוֹן, מוֹטוֹת עֵץ וּבַרְזֶל,
מִתְנַפְצִים בְּחוֹמוֹת בֶּטוֹן.
כְּלָבִים מְאֻלָּפִים סוֹבְבִים וּלְשׁוֹנָם רַכָּה, שׁוֹתֶתֶת-
תְּקִיפָה לְלֹא נְשִׁיכָה.
מְאַלְּפִים מְנֻסִּים אוֹחֲזִים בְּקוֹלַר, בְּמַחְסוֹם פֶּה,
בְּאַלָּה.
מִתְפָּרְקִים-
מוּל מֵי תְהוֹם מוּשָׁבִים אֶל שֶׁפֶךְ
הַיַּרְקוֹן הַמְזֹהָם.
מִטְווח קצר
מִשְׂחָקִים מְסֻכָּנִים בְּדִיר אֶל-בָּלַאח.
אֵשׁ צוֹלֶבֶת.
אַלְמוֹנִים חָמְקוּ בֵּין הַדְּקָלִים-
נֶשֶׁר תְּמָרִים מָרִים.
צִלְלֵי עֶרֶב-
בַּחֲנוּת הַפְּרוּצָה בַּקְבּוּקֵי "סֶבֶן אַפּ",
קִלּוּחֵי שֶׁתֶן בַּסִּמְטָאוֹת.
חַיָּל מִשְׁתַּטֶּה דִּדָּה מִרְצוּעַת הַחוֹף בְּמַעֲלֶה הַמַּדְרֵגוֹת,
מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת
נוֹרָה.
אוֹר הַיָּרֵחַ חָרַץ גְּוָנִים בַּגַּלִים הַדּוֹחֲפִים אֶל הַחוֹף.
לַיְלָה חַם, זָהוּר-
מַתְאִים לְאֵשׁ וּלִצְעָקוֹת.
בְּסִדְקֵי הַכֻּרְכָּר שֶׁל מְצוּקֵי הָעִיר,
מוּל גִּ'יפּ סִיּוּר, מַקְלֵעַ טָעוּן, תּוֹתַח לֹא-רֶתַע-
קְרִיאוֹת שְׁאָר הָאָדָם.
זֶה הַיָּם-
לַכֹּהֲנִים וְלַמֵּתִים.
ריצת בֹּקר
נִבְלֵי שָׁמַיִם, רְסִיסֵי שֶׁמֶשׁ חֲמַקְמַקִּים.
קוֹנְצֶרְט לְחָלִיל וּלְנֵבֵל פּוֹרֵט
עַל צִבְעֵי בֹּקֶר,
מַפְרִיד בֵּין זְאֵבִים, בֵּין אָפֹר לְלָבָן,
בֵּין אָדָם לְנָבָל.
חֹרֶף בְּפַּרְק הַיַּרְקוֹן. אִשָּׁה שְׁחוּמָה רָצָה,
חִיּוּכָהּ עוֹבֵר אֶל פָּנַי,
מַשָּׁב רוּחַ בֵּינֵינוּ-
שְׁנֵינוּ חוֹלְפִים.
"רִידִינְג" מְפַיֵּחַ בְּעָשָן-
הַיַּרְקוֹן זוֹרֵם אֶל הִלּוּלַת אֲרוּחוֹת הַבֹּקֶר.
איב מונטאן
מְחַיֵּךְ אֵלַי מִגְּזִיר עִתּוֹן מַצְהִיב-
"שַׁאנְסוֹן אַחֲרוֹן" כּוֹתֵב יוֹסִי בַּנַּאי, כּוֹתֶרֶת יְצוּקָה בְּאוֹתִיּוֹת
קִדּוּשׁ אֲבֵלִים, ("מַעֲרִיב", נוֹבֶמְבֶּר 1991).
תְּמוּנָתְךָ נְעוּצָה בְּקִיר אָרוֹן סְפָרִים,
"שָׁלוֹם לְיָדִיד" אַתָּה לוֹחֵשׁ,
מְקָרֵב כַּפּוֹת יָדַיִם לִשְׂפָתַיִם שֶׁיָּדְעוּ אֵין סְפוֹר נְשִׁיקוֹת.
אֲנִי מִתְמַלֵּא קִנְאָה :
" תֵּן לִי רַק פַּעַם אַחַת לָשִׁיר"
"...* c'est une chanson Qui nous ressemble"
השירים מתוך "טיסה נגד השעון" ("קשב לשירה", 2012)
5
"...מאד שמחתי (אילינקא) על אותם ימים כשהיית פה. אולי תהיה אפשרות שנהיה
יחד עם אבא'לה, הרי הכל אפשרי. הוא כתב לי כי קיבל מכתב ממךָ ושמח.
מה שלום הכרוּב במשק? האם גדל? טפל בו יפה וּכְשאבקר אקח אותו לירושלים.
האם נרפאו כבר הפַרנקוּלים?"
לַכִּנֶּרֶת הָרִים סָבִיב-
סְעוּרָה.
אֲנִי נִשָּׂא וְנֶהֱדָף בְּכֹחַ אֶל הַחֲלוֹם.
אַל דְּאָגָה!
הַכְּרוּב וְכָל שְׁאַר הַמַּלְאָכִים בְּסֵדֶר.
אֲנִי מֵבִין, סְבִיבֵךְ רָעָב,
מְצוּקָה.
אַתְּ טוֹעֶנֶת שֶעוֹד מְעַט תִּסְתַּיֵּם הַמִּלְחָמָה?
הֲרֵי הָיוּ דְּבָרִים,
יֶשְׁנָן מִלְחָמוֹת אֲחֵרוֹת-
מַבְטִיחוֹת
דָּמִים.
אֶפְשָׁרוּת לְהִפָּגֵשׁ עִם
אַבָּא'לֶה?
אֶשְׂמַח לְהַכִּירוֹ.
5/11/1943 עמודים 18+19 בספר
9
"...למה ילדי לא כתבת לי עד כה, הרי נסעת לבדך לקיבוץ ואני מחכה יום יום שתתאר לי איך עברה הנסיעה
ומתי הגעת לקיבוץ...אני שולחת לך מכתב שהגיע מאבא אליךָ...טוב היה לי אילינקא כשהיית פה.
זה הזכיר לי את הזמן עוד לפני שאבא הלך לצבא...תכתוב תכף לאבא וגם לי..."
לְבַד?
מִירוּשָׁלַיִם לִטְבֶרְיָה?
יְלָדִים חוֹשְׁשִׁים כַּיּוֹם לִנְסֹע לְבַדָּם,
לָלֶכֶת לְבַיִת שָׁכֵן.
אָבָּא כּוֹתֵב מְעַט-
קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ קַקְטוּס מֵהַמִּדְבָּר הַמַּעֲרָבִי,
לִטְמֹן
בְּאַדְמַת גִּנּוֹסַר.
אֵינִי זוֹכֵר אֶת אָבָּא מֵהַיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי הַמִּלְחָמָה-
פֹּה וָשָׁם תַּצְלוּמִים יְשָׁנִים:
יֶלֶד רַךְ בִּזְרוֹעוֹתָיו,
שָׂדוֹת מְסֻלָּעִים מוּל בֵּית הַקְּבָרוֹת,
בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁל מִשְׁפַּחַת חֵפֶץ בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה-
מַחֲזִיק אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים.
21/4/1944 עמודים 26+27 בספר
12
"...אתה באמת ילדי לא אשם, הדואר אשם ואני כתבתי כי אתה כמעט ילד רע. אני מאד שמחה
שאתה בריא ומתרחץ בכִּנרת...אנחנו מקווים כי המלחמה תגמר בקרוב ואבא יחזור לתמיד...
תהיה בוודאי תלמיד טוב בשנה החדשה...כמו בעבר... ואבא יהיה לו עונג לראות איך ילדו התקדם."
לִפְעָמִים אֲנִי יֶלֶד רָע. יְלָדִים אֵינָם אֲשֵׁמִים בַּכֹּל.
הַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵּר וּמֶתַח חָדָשׁ
יַעֲלֶה וְיָבוֹא
בְּמָקוֹם רָחוֹק אוֹ קָרוֹב,
מֵעֵבֶר לַפִּנָּה-
כָּכָה זֶה מֵאָז שֶׁהָאָדָם הַחוֹשֶׁב הִזְדַּקֵּף,
זוֹחֵל מְיֻמָּן בְּמִנְהֲרוֹת סוֹד
לִיצֹר חֻרְבָּן וָהֶרֶס.
אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאָבָּא יַסְפִּיק לְבַלּוֹת
עִם יַלְדוֹ הַ"מִּתְקַדֵּם"?
בַּכִּנֶּרֶת אֲנִי שׂוֹחֶה רָחוֹק,
מֵעֵבֶר לַגַּלִים.
2/9/1944 עמודים 32+33 בספר
השירים מתוך הספר "מכתבים מאוחרים", הוצאת קשב לשירה, 2014
אביב קלוי באש
אֲנִי לֹא בָּנוּי לָאָבִיב-
לְעָצְמַת הַלִּבְלוּב, סוֹפֵי הַפְּרָחִים.
תְּנִי לִי סְתָו וָחֹרֶף:
גֶּשֶׁם בְּזַעְפּוֹ,עָנָן אֲפוֹר,
רוּחוֹת נִשְׁבָּרִים.
אֲנִי לֹא בָּנוּי לָאָבִיב-
חֹם וָק¬ֹר וְלֵילוֹת נֶאֱסָפִים.
רוּחוֹת רְפָאִים נֶהֱדָפִים בְּאֵיבָה-
שַׁחַר נֶאֱלַם,
אֵשׁ מְלַחֵכֶת בֶּעָפָר
יוֹלֶדֶת עַל בִּרְכַּי אַהֲבָה.
נָתַתְּ לִי סְתָו
וָחֹרֶף
קַיִץ-
קוֹץ וְדַרְדַּר
וְאָבִיב-
קָלוּי בָּאֵשׁ.
השיר מתוך הספר "מעל קווי המתח", הוצאת קשב לשירה
-------------------------------------------
"ילד חוץ בקיבוץ גינוסר, שאביו משרת בבריגדה היהודית בצבא הבריטי מקבל מכתבים מאמו שבירושלים ומאביו שבצפון אפריקה ובאיטליה.
מסכת חיים שלמה של אהבה וגעגוע שחוצה זמנים ומרחבים וממנה עולה דיוקנם המרתק של פרטים וקבוצות על רקע תקופה היסטורית סוערת.
באיחור של שבעים שנה משיב איליה בר-זאב על מכתבי הוריו בשירים בשלים, נוקבים בכנותם, שירים המשלבים באופן יוצא דופן תודעה ילדית ובוגרת."
רפי וייכרט (מן הכתוב בגב הספר)
איליה בר-זאב בלקסיקון הספרות העברית החדשה
שירים של איליה בר-זאב ב-Ynet ספרים
איליה בר-זאב - "סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס
חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה 40
