רוחמה וייס

תפילה לעומדת בתור בבנקruchama wiess

אֱלֹהֵי כֶּסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב
אֱלֹהֵי חֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן הַשּׁוֹכֵן בְּעֵינֵי הַפְּקִידָה
הַנּוֹזְפוֹת בִּי כָּרֶגַע.
אֱלֹהֵי הַמִּינוּס
אֱלֹהֵי חֶרְדוֹת הַיּוֹמְיוֹם.

רִבּוֹן הָעוֹלָם הַשּׁוֹלֵחַ אוֹתִי
לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ,
לְהוֹצִיא אֶת עַצְמִי בַּזְּמַן מֵהַמִּשְׂרָד,
לְהוֹצִיא אוֹתָם מִבֵּית הַסֵּפֶר.
אֱלֹהִים הַשּׁוֹלֵחַ אוֹתִי גַּם הַיּוֹם
לְאַלְתֵּר אֲרוּחַת צָהֳרַיִם.

אֱלֹהֵי הַצָּרִיךְ, אֱלֹהֵי הַחַיֶּבֶת
אֱלֹהֵי הַלֹּא הִסְפַּקְתִּי
אֱלֹהִים, לֹא הִסְפַּקְתִּי. אַתָּה שׁוֹמֵעַ
פָּשׁוּט לֹא הִסְפַּקְתִּי
הִסְתַּבַּכְתִּי
הִסְתַּבֵּךְ לִי
אֱלֹהִים, כַּמָּה הִסְתַּבֵּךְ.

אֱלֹהַי
עֲשֵׂה סְיָג לְעַצְמְךָ
הַנַּח לִי מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ
הַנַּח לִי מָקוֹם לְהֵאָנַח
וְלִמְצֹא מְנוּחָה נְכוֹנָה
בְּטֶרֶם אִישַׁן הַמָּוֶת.

 

 


אני מפילה תחינתי

אֲנִי רוֹצָה לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי
כֵּיוָן שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ לָשֵׂאת אוֹתָהּ.
קָשְׁתָה עָלַי תְּשׁוּקָתָהּ שִׁפְלַת־הָרוּחַ
אֶל הַלֹּא מֻשָּׂג.

יֵשׁ הַנּוֹשְׂאִים תְּחִנָּתָם אֶל הַלַּיְלָה.
יֵשׁ הַזּוֹרְעִים אוֹתָהּ בְּדִמְעָה
וְלֹא יֵדְעוּ אִם יִקְצֹרוּ
וְאִם בְּרִנָּה אוֹ בִּנְהִי.

וַאֲנִי, שֶׁסּוֹגֶדֶת לַבֹּקֶר
וּלְמִשְׂרְדֵי הַנֵּיאוֹן,
שֶׁשָּׂמָה מִבְטַחִי בְּמַזְכִּירוֹת אֲדֻמּוֹת צִפָּרְנַיִם,
וּבְחִיּוּךְ הַפְּלַסְטִיק שֶׁל פְּקִידוֹת הַבַּנְק,
אֲנִי רוֹצָה לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי
וְלָדַעַת, אַתָּה תִּהְיֶה שָׁם
וְתַחְזִיק.

 

 

 

שירה לבטלה

אָמַרְתָּ לִי,
שִׁירָה אֵינָהּ עוֹשָׂה דָּבָר
הִיא רַק מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ
לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.

אָמַרְתָּ לִי,
שִׁירָה אֵינָהּ עוֹשָׂה דָּבָר
הִיא רַק מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ
לְעַכֵּל אֶת מַרְאוֹת הַיּוֹמְיוֹם.

וּבֶאֱמֶת, דָּבָר לֹא נַעֲשָׂה בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע.
קוֹלוֹת הַיְלָדִים הוֹסִיפוּ לְקַפֵּץ בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים,
סֵפֶל הַקָּפֶה הוֹסִיף לְהִצְטַנֵּן עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן,
רַק פָּנֶיךָ הִתְרַכְּכוּ, הַקְּמָטִים הָיוּ לְיֹפִי
כְּשֶׁהִסְבַּרְתָּ לִי שֶׁהַשִּׁירָה אֵינָהּ עוֹשָׂה דָּבָר.

 

 

 

ושוב, אחטא ואשוב

אוֹי לִי כִּי נִדְמֵיתִי
מֵאֵיכוּתָהּ שֶׁל הַשִּׁגְרָה
כִּי עָיַפְתִּי
מֵאוֹרוֹת הַנֵּיאוֹן
מֵהַצִּבְעוֹנִיּוּת
מִקַּלּוּת הַלִּקּוּט.
כָּבְדָה עָלַי הַשְּׁהִיָּה
בַּחֲנוּת הַמַּכֹּלֶת.

זְמַן רַב מִדַּי נִדְמֵיתִי וְעַל כֵּן
אֲנִי סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת.
אֲנִי נוֹעֶלֶת.
אֲנִי יוֹדַעַת כִּי אֲמַהֵר לַחֲזֹר.
אֲנִי תּוֹלָה שֶׁלֶט:
יָצָאתִי לְסַדֵּר עִנְיָנִים דְּחוּפִים
(אָנָּא בְּטוּבְכֶם, סַבְלָנוּתְכֶם)
אֶחְטָא
וְתֵכֶף אָשׁוּב.

 

 

 

בְּחַר את חטאיך

אַל תִּתֵּן אֶת חֲטָאֶיךָ לְשִׁעוּרִין
בְּחַר חֵטְא מֻחְלָט
חֵטְא שֶׁצָּרִיךְ לַחְטֹא
שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר עָלָיו
חֵטְא שֶׁבָּא לַהֲלֹם בַּהִתְהַוּוּת.

וּבְחַר גַּם חֵטְא אַחֵר
לַעֲבֹר עָלָיו מִבְּלִי מֵשִׂים.

 

 

 

הבנאליות של הבהלה

שַׁבָּת. מְלוֹן אַמְבָּסָדוֹר. מִזְרַח יְרוּשָׁלַיִם.
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בֵּין תַּיָּרִים אֵירוֹפֶּאִים.
גְּבָרִים פָלַסְטִינִים יָפִים (חֲמוּרֵי סֵבֶר)
מִתְחַלְּפִים לְצִדִּי, לְצַעֲרִי, כְּמוֹ בְּסֶרֶט.

אֲנִי קוֹרֵאת בְּסִפְרָהּ שֶׁל חַנָּה אָרֶנְדְט
'אַיְכְמַן בִּירוּשָׁלַיִם'.
שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁמַּקְפִּיצוֹת אוֹתִי
מַגִּיעוֹת בְּעמ' 130: "הַדִּוּוּחַ הַנָּקִי בְּיוֹתֵר
וְהַבָּרוּר בְּיוֹתֵר נִמְסַר מִפִּיהָ שֶׁל צְבִיָּה לוּבֶּטְקִין־צוּקֶרְמַן,
הַיּוֹם אִשָּׁה כְּבַת אַרְבָּעִים,
עֲדַיִן
יָפָה מְאֹד"

 

 

 

חזרתי לעצמי

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב חָזַרְתִּי לְעַצְמִי.
אֵינִי יוֹדַעַת לְכַמָּה זְמַן יָצָאתִי,
מַה שֶּׁבָּרוּר הוּא כִּי הַחֲזָרָה נוֹחָה.
הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי מֻכָּר לִי.
מֻכָּרִים לִי רָמַת הַהַכְנָסָה,
טַעֲמֵי הַלְּבוּשׁ וְהָאֹכֶל.
מֻכֶּרֶת לִי הַיְשִׁיבָה עִם הָעֵט בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח,
מֻכָּרִים לִי שִׁירַי.

מֶה הָיָה בְּעַצְמִי כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ,
הֶהָיָה בּוֹ רִיק כְּמוֹ מִסְגֶּרֶת שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנָּה הַתְּמוּנָה,
אוֹ שֶׁמַּשֶּׁהוּ אַחֵר מִמֶּנִּי הִתְרַחֵשׁ בּוֹ.
כֵּיוָן שֶׁבְּדִיּוּק אָז יָצָאתִי, לֹא אֵדַע לוֹמַר עַל כָּךְ דָּבָר.

מַדּוּעַ יָצָאתִי, מֶה חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶמְצָא,
וּמַה מָּצָאתִי כְּשֶׁהָיִיתִי מִחוּץ לְעַצְמִי.
כֵּיוָן שֶׁכְּבָר חָזַרְתִּי, לֹא אֵדַע לוֹמַר עַל כָּךְ דָּבָר.

 

קישורים חיצוניים

 רוחמה וייס בלקסיקון הספרות העברית החדשה

שליפות עם רוחמה וייס - nrg

הספר "אחטא ואשוב" באתר של הקיבוץ המאוחד

טורים של רוחמה וייס במדור "יהדות" - Ynet

 

לדף הראשי של סופ"ש שירה 39