נָחוּץ שֶׁכְּפוֹרצילום: דין אהרוני

              "כָּל-עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ יִיף בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ
               וְכוֹכְבֵי-אֵל לֹא-נִלְאוּ עוֹד מֵרְמֹז לִי"
                                                  (ח"נ ביאליק)

אֲהוּבָתִי נָסְעָה לְאֶרֶץ
לְבָנָה, זָרָה,
אֶרֶץ הַנְּשׂוּאִים.

מָה מְּאֹד אָרְכָה
הַנְּסִיעָה. מָה רָחֲקָה.

שָׁם מִזְחָלוֹת חוֹרְצוֹת
תַּחְבִּיר מִקְרִי
בְּקֶרַח הַשִּׂיחוֹת,
וּפַעֲמוֹן חַשְׁמַל
בְּהִבְהוּבִים קְצוּבִים
מַחֲרִישׁ אֶת מֶתֶק הַנְּשִׁיקוֹת.

אוֹמְרִים שֶׁהִיא כְּבָר לֹא תָּשׁוּב
אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי עֲשׂוּיָה
לְהַאֲמִין בְּכָךְ. עֲדַיִן לֹא.
נָחוּץ שֶׁכְּפוֹר יַכֶּה בְּעֶצֶם הֶחָזֶה
הַלֵּב יַשְׁחִיר, כִּכְפִיס עֵץ
יִתְפַּצֵּחַ.
כִּי-אָז אֶחְדַּל.

סִמָנֵי פִּסּוּק

לֹא אֶכְפֶּה אוֹתָנוּ עַל הַזְּמַן:
הָיִינוּ. לֹא
נִהְיֶה. לֹא
אֲנַחְנוּ.

אַפְסִיק לְנַקֵּד אֶת הַמֶּרְחָק,
לְהוֹסִיף לוֹ סִימָנֵי פִּסּוּק.
בַּחֹשֶׁךְ אֵין צוּרָה שֶׁל פֶּה נִפְעַר
וְאֵין שָׂפָה לַסִּימָנִים
שֶׁאֶצְבְּעוֹתַי מַרְפּוֹת
בַּקֹּר שֶׁל יָנוּאַר.

כִּי רַק סוֹף
יָנוּאַר עַכְשָׁו.
יָרוֹק וְחַד.

גֶּרְטְרוּד

הִתְקַשַּרְתִּי אֵלַיִךְ כָּל יוֹם, מִתְמָכֶּרֶת
לְקוֹלֵךְ הַמֻּקְלָט. הַדֶּנִית בְּפִיךְ
נִשְׁמְעָה כִּמְעַט כְּמוֹ גֶּרְמָנִית
מִסֶּרֶט אָרֹךְ וְיָשָׁן בְּשָׁחוֹר-לָבָן,
שָׁם מִלְמְלָה אִשָּׁה אַחַת אֶל אִשָּׁה אַחֶרֶת
וְלִיטְפָה בִּכְפִיָּתִיּוּת אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהָ.

"גֶּרְטְרוּד" הִיא אוֹמֶרֶת, פָּנֶיהָ מִתְפּוֹרְרִים
מִתַּחַת לְמַסֵּכַת הָאִפּוּר,
"כָּל הַלַיְלָה שׁוֹטַטְתִּי בִּרְחוֹבוֹת עֲקַלְתוֹנִים
וְהִתְעוֹרַרְתִּי בְּלִי כּוֹחוֹת".

"גֶּרְטְרוּד בּוֹאִי נִבְרַח מִכָּאן
יֵשׁ לִי כֶּסֶף אֲנִי אֶתֵּן לָךְ מַה שֶּׁתְּבַקְּשִׁי".
הַדְּמָעוֹת כְּרַגְלֵי עַכָּבִישׁ
עַל הַלְּחָיַיִם,
בְּצִדֵּי הָעֵינַיִם,
לְיַד הַפֶּה.

שפרינצק פִּנַּת קרליבך

1.
בְּאַחַת בַּלַּיְלָה הֵם רָצִים מַהֵר, מַהֵר, לִתְפֹּס תְּנוּפָה / עַל הַמְכוֹלָה /
אֶחָד צוֹעֵק מִצַד הַפֶּה, שֵׁנִי / צוֹחֵק, צוֹלֵעַ אַחֲרָיו, בַּפָּח / לֹא הָיָה
דָּבָר, שׁוּם דָּבָר חָשׁוּב, אֲבָל הִנֵּה המְכוֹלָה / הַיְרֻקָּה אוּלַי תִּקַּח אוֹתוֹ /
אִתָּהּ מוּל הַתְּנוּעָה / לְתוֹךְ הָאָדֹם שֶׁל הַרָמְזוֹר / עַל הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלָּהּ,
עַכְשָׁו / הִנֵּה הֵם נוֹסְקִים / שְׁנֵי צִפּוֹרִים טְרוּטוֹת וּמְכוֹלָת / צְפַרְדֵּעַ
עֲנָקִית.

2.
חוּמָה וְדַקָּה כְּתַיִל מְעֻקָּל / עוֹבֶרֶת אֶחָד אֶחָד / תַּעַזְרוּ לִי, רְעֵבָה /
תְּנִי לִי לשׁוּאַרְמַה, רְעֵבָה / סְלִיחָה גִבֶרֶת / רְעֵבָה. לְהַקְשִׁיחַ אֶת
הַגַּב / לְחַיֵּךְ בְּהִתְנַצְּלוּת / אֵין לִי כֶּסֶף / (לִבְלֹעַ מַהֵר, הָאִטְרִיּוֹת
בַּגָּרוֹן) / לְהֶפֶךְ, לֹא לְהִסְתַּכֵּל בִּכְלָל / רָאִיתִי אוֹתָהּ פַּעֲמַיִם בְּאוֹתָהּ
פִּנָּה / לִפְעָמִים חוֹזֶרֶת אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה / אוֹתוֹ מָקוֹם / מֵהַתְחָלָה:

3.
אֵצֶל הַקַּצָב / זְקֵנָה, מַמְתִּינָה בַּצַּד לִשְׁאֵרִיּוֹת / לֹא אוֹמֶרֶת מִלָּה / לֹא
מְבַקֶּשֶׁת דָּבָר / גַּם לֹא מְקַבֶּלֶת.

הזמן מתקשה כמו צלחת

הַזְּמַן מִתְקַשֶּׁה כְּמוֹ צַלַּחַת רֵיקָה,
שֶּׁאֵין עָלֶיהָ דָּבָר שֶׁיָּפִיג
כִּי אַתְּ לֹא חוֹזֶרֶת אֵלַי בְּאֶס-אֶם-אֶס, ה-S.O.S
שֶׁל שַׂחְיָינֵי הַלֵּב.
בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי
שהַמַּעַרְבֹּלֶת
לוֹפֶתֶת אֶת הָרֶגֶל
שָׁבָה הַפְּעִימָה הַמְהַבְהֶבֶת, מַעֲנִיקָה
עוֹד כַּמָּה שְׁעוֹת-חַיִּים.
אֲבָל עַכְשָׁו פָּגַע מִצְחִי
בַּצַּלַּחַת הָרֵיקָה, הַלְּבָנָה,
וְהַזְּמַן הוּא נַּעֲרָה שְׁדוּפָה
מַבְהִיק בְּנִקְיוֹנוֹ הָאֱוִילִי,
נְטוּל.

עבודת עצב
                   
                לחגית, בתודה

בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַעֶצֶב
חֻמְרָה הִיא לֶחֶם הַבֹּקֶר
כָּר הַכְּאֵב לִמְרַאשׁוֹתַי.

אֶתְכַּסֶּה בְּגַעְגּוּעַ, שְׂמִיכָה מְחוֹרֶרֶת
דַּרְכָּהּ נִגְלִים הַמַּלְאָכִים
בִּנְשִׁיפוֹת קֹר.

בַּחוּץ טוֹבְלוֹת הַזְּרוֹעוֹת בְּיֹפִי
וְהָעוֹר נִשְׁזָףְ וּמִשְׁתּוֹקֵק

אֶחֱזֹר הַבָּיְתָה לְמִסְדַּר הָעֶרֶב
אֲצְדִיעַ לְאֵינֵךְ וּבִרְכַּי פָּקוֹת

וְעַד הַבֹּקֶר אֲבוֹסֵס בְּטִיט הַזִּכָּרוֹן
לִבְנוֹת עָרֵי עֶצֶב רְעוּעוֹת
קִירוֹתֵיהֶן חֲרָדָה וְכָעָס.

סוֹגֵר עָלַי לִבְלִי הָכִיל
חֹפֶשׁ הֵעֲדְרֵךְ

גְּאֻלָּתִי – גְּאֻלָּתֵךְ,
אֲבָל שְׁתֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

*

הָעוֹלָם מִתְעַרְטֵל מִיָּפְיוֹ, נַעֲשֶׂה חֹל. וְאַתְּ מְבֻגֶּרֶת.
בְּבַת אַחַת, אַחֲרֵי שְׁלֹשִים שָׁנָה, קָפַצְת
מֵהַיַּלְדָּה לְכָאן, וְרַק הִיא עוֹד
מַחֲזִיקָה אוֹתָךְ בַּיָּד, מְנַסָּה עֲדַיִן, בְּעֵינֶיהָ
עוֹד זוֹהֵר הָאוֹר שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁיְּכוֹלָה הַכֹּל
כִּי מִלִּבָּהּ הַכֹּל מֵצִיף בְּכֹחַ אַדִּירִים
וְדָבָר אֵינוֹ אָדִישׁ לְמַגָּעָהּ, לֹא יָם לֹא אֵשׁ לֹא אֶבֶן,
לְכַשֵּׁף אוֹתָךְ, אֲבָל בִּשְׂעָרֵךְ
יֵשׁ כְּבָר חוּטִים שֶׁל כֶּסֶף
וּבֵיתֵךְ שׁוֹמֵם מִנּוֹכְחוּת אָדָם
וְכָל מִי שֶׁכִּישָׁפְת הָלְכָה אוֹ אַתְּ הָלַכְתְּ מִמֶּנָּה
וְהָעוֹלָם עוֹמֵד רֵיקָן וּבַדַּאי.

האתר של טלי לטוביצקי

אלי הירש קורא שירה -  טלי לטוביצקי, נסי מילים כלליות יותר

ספרה של טלי לטוביצקי "נסי מילים כלליות יותר" - אתר טקסט

שירים של טלי לטוביצקי ב-Ynet

חזרה לדף הראשי של סופ" שירה 38